חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים 2009 – זכות הציבור לדעת

נושאים חינוך ותרבות, כלכלה ותקציב ב 3.05.09 6:08

במסגרת חוק ההסדרים מתוכננת הפרטה של מערכת החינוך, אך אי הפצה של החוק וניסוח "מכובס" מונעים מהציבור לדעת. בתגובה לכך, קם פרוייקט חוק ההסדרים באקו-ויקי כדי לתת מענה

הידעת? הפרטת מערכת החינוך יוצאת לדרך. זה לא היה בחדשות, ולא דברו על זה ב"הכל דיבורים", אבל משרד האוצר מתכנן במסגרת חוק ההסדרים מהפכה במערכת החינוך, במסגרתה ימומנו מסגרות חינוך פרטית (אבל רק ב-70% אם אינם מקיימים "מדיניות רישום אינטגרטיבית"). הנה, זה רשום שחור על גבי לבן: "השוואת המימון כאמור צפויה להוביל לגידול במספר בעלויות החינוך הפרטיות בחינוך היסודי, שמתוקצבות כיום בשיעור נמוך מהחינוך הרשמי, ובכך תבוזר למעשה הפעלת מערכת החינוך". הדיון על הפרטת מערכת החינוך הוא דיון אידיאולוגי, שלא זה המקום להיכנס אליו. אבל נשאלת השאלה מה עם זכות הציבור לדעת שמשרד האוצר מתכנן להפריט את מערכת החינוך.

ייתכן שלא ידעתם על הרפורמה המתוכננת כי הנוסח מתחבא תחת הכותרת "הרחבת אפשרויות הבחירה" בפרק "חינוך, השכלה גבוהה ושירותי דת" בטיוטת הצעת המדיניות הכלכלית המעודכנת של משרד האוצר לשנת 2009, שגם אם היתה מונחת על שולחנכם לא הייתם טורחים להציץ בה. גם העובדה שנוסח הצעת המדיניות הכלכלית של משרד האוצר כלל לא זמין מחוץ למשרדי הממשלה תורם לא מעט לחוסר הידע של הציבור. הנה עוד כמה פנינים מהטיוטה: הפעלת מדיניות ניהול עצמי של בתי-ספר (למרות כישלון הפיילוט הקודם), תכנון לימודי מקצוע ההוראה (עידוד לימודי תעודת הוראה אוניברסיטיים וצמצומן של המכללות לימודי הוראה), סגירת הטלוויזיה הלימודית (על-אף שבתקשורת נטען שהצעה זאת הוסרה), הקמת יחידה למדידה, הערכה ודירוג של איכות ההוראה והמחקר במערכת ההשכלה הגבוהה (הצעה שנכללה בהצעת המדיניות הקודמת אך הוסרה, ועתה חזרה), ולבסוף, שינוי של הרכב הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (כך שלא יהיה רוב לנציגי האוניברסיטאות בות"ת).

פרוייקט חוק ההסדרים (המתארח באקו-ויקי) החליט להרים את הכפפה, ולשחרר לציבור את טיוטות המדיניות הכלכלית של משרד האוצר, למרות ועקב כך שמסמכים אלו לא נגישים לציבור הרחב. אנחנו לא מסתפקים בהגשת צילומים של המסמכים שהגיעו לידינו, מכיוון שאפשרויות החיפוש והציטוט של טקסט ממסמכים מצולמים קטנה עד מאוד. הטיוטות עוברות תהליך ארוך של פענוח הטקסט (OCR), ומועלות לאתר בפורמט וורד המאפשר חיפוש והעתקת המלל. נכון לעכשיו שחררנו לציבור את הטיוטה הנוגעת למערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, ובהמשך נשחרר עוד טיוטות לציבור לאחר סיום התהליך הארוך של העיבוד.

בינתיים, קוראי עבודה שחורה, וכל מי שתוהה לאן מדינת ישראל מנווטת ע"י פקידי משרד האוצר, מוזמנים להיכנס לפרוייקט חוק ההסדרים, לקרוא, להשכיל ולעזור בהמשך הניתוח של חוק ההסדרים הבא עלינו…

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

17 תגובות

  1. האתגר הוא מאבק פוליטי ולא רק ניתוחים :

    גם כאן באתר, גם בקבוצת מעריצי יחימוביץ' והשנה גם באקו-ויקי, מתבצע ניתוח חשוב של משמעויות הסעיפים השונים.

    חלק מהדברים מצליחים להגיע גם לתקשורת [אני חושב שויקי זה ממש לא מנגנון אידיאלי אם רוצים להאכיל עיתונאים].

    יותר ויותר אנשים הפנימו את המסרים הבסיסיים של הפרויקט שהחלו יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי מהבלוג לחץ חברתי ב-2007. יאיר טרצ'יצקי קיבל תפקיד עריכת ערוץ חברה ב-NRG והוא כמובן ידאג לטחון שם מידע על חוק ההסדרים (נושא היכולת של האוצר לסגור ברז לעיריות שטופל כאן הופיע אחר כך בכתבה של מיכל גרינברג המצוינת בערוץ).

    מבחינה זו ישנה התקדמות רבה.

    הבעיה הגדולה נמצאת בתחום המאבק הפוליטי – ההשפעה של יחימוביץ' כיום אינה שונה בהרבה מההשפעה של דב חנין, היא רק טובה יותר בלהשיג כותרות בתקשורת.

    לפני שנה הוקם פורום של ארגונים חברתיים לקידום המאבק – http://www.shatil.org.il/sites/tzedek/hesderim

    עד כמה שאני זוכר הוא לא הצליח לעשות כמעט כלום מלבד כמה סיקורים בתקשורת. זו דוגמה לבעייתיות של תפקוד ארגוני החברה האזרחית – כל ארגון נכנס לנישה קטנה אבל אין באמת יכולת ליצור שלם גדול ומשפיע אפילו לא סביב אירוע ממוקד.

    השנה האתר של הפורום פשוט נעלם.
    נראה כאילו כל המאבק בחוק ההסדרים מוטל היום על כתפיהם הדלות של כמה אזרחים לא מאורגנים: זה בויקי, זה בבלוג, זה בטוקבקים לשלי יחימוביץ וכן הלאה.

    איתי

  2. שושי פולטין :

    לאיתי,
    ומה אתה מציע?

  3. גליה :

    "ההשפעה של יחימוביץ’ כיום אינה שונה בהרבה מההשפעה של דב חנין, היא רק טובה יותר בלהשיג כותרות בתקשורת"
    ולכן ההשפעה של שלי יחימוביץ טובה יותר !

    ואם הכותרות שלה הביאו לכך שהשר גדעון סער נשאל על סעיפי החינוך בחוק ההסדרים ברדיו ובטלויזיה, היא עשתה את שלה !

    ובאשר להשפעה על חקיקה: הון ואו לוביסטים, רק כך זה עובד. הרי מאיפה הגיעו כל הרעיונות לאוזני פקידי האוצר ? מה להם ולדירוג איכות ההוראה והמחקר במערכת ההשכלה הגבוהה ? מישהו לחש על אוזנם, הזמין אותם לפלאפל …

  4. לשושי :

    שתי מלים: התפקדות למפלגות.

    לאזרח הקטן זה הכי זול בזמן וכסף והכי יעיל.

    למפלגות שממילא בצד שלנו כמו מרצ חד"ש ותי"מ, כדי להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות שלהן.

    לעבודה – כדי לחזק את יחימוביץ' ולהחליש את פוז'י הרצוג-בן-אליעזר

    והכי חשוב – לליכוד ולקדימה – כדי להחזיק אותם בביצים (לא צריך להצביע למפלגות הללו). אני מחכה לפייגלין אדום בליכוד אבל גם בלי אדם כזה אפשר להגיע לעמדת כוח.

    אם כל החברים בתנועות האזרחיות שנזכרות בקישור של שתיל שמשתתפות בפורום היו גם חברי מפלגות אנחנו היינו מנהלים את המדינה ולא האוצר.

    האסון שלנו זה הרתיעה ממעורבות פוליטית "כי זה מלוכלך" – דבר שגם את כתבת עליו לא מעט

  5. שאול א. :

    א' – נושא הרפורמה בחינוך הוזכר בתקשורת גם הוזכר (לפחות כאן http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3273405,00.html )

    ב' – הזמן שאתם משקיעים בהמרת המסמכים בטכנולוגית OCR הוא זמן מבוזבז, לדעתי האישית. זאת משום שלאחר הדיונים בממשלה, חלק מסוים מהצעות המחליטים ייגנזו, וחוצמזה, ממילא מה שידרוש חקיקה ינוסח כהצעת חוק ויהיה זמין לציבור דרך האתר של משרד האוצר. זו דעתי

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לשאול א.
    הסימוכין שמצאת – מעט מידי.
    יתכן שאנו משחיתים זמן, אך מן הראוי ליידע את הציבור ולשאוף לדיון ציבורי נוקב בנושאים שהם בנפשנו.
    אי אפשר לסמוך על כך שחלק מההצעות יגנזו.
    מה שעולה בדעתי כרגע, וראוי למשל לדיון נוקב, הוא העידוד להפרטה במערכת החינוך.

    במסגרת חוק ההסדרים נקבע כי בתי ספר פרטיים יתוקצבו ע"י משרד החינוך בתנאי שיקיימו מדיניות רישום אינטגרטיבית. אם לא יקיימו מדיניות זו, הם יקבלו רק 70% מהתקציב, מצב זה פותח פתח לבתי ספר שיעדיפו לשמור על תנאי קבלה לתלמידים מסויימים מאוד, ולא יפתחו את שעריהם לתלמידים "לא רצויים".
    אין לי ספק שנהיה עדים למקרים בהם ועדי הורים והנהלות בתי ספר פרטיים, יעדיפו שלא לקיים מדיניות אינטגרטיבית. הם יעדיפו לספוג ולממן עלויות ולא יניחו לתלמידים ש"אינם מתאימים" להסתנן לשורותיהם.
    כאמור, אי פירסום מונע דיון ציבורי. הדברים יעלו רק שהורים ממומררים ומקופחים, יעזו ויספרו כי שעריהם של מוסדות חינוך מסויימים נעולים בפני ילדיהם, ואז… כל הנוגעים בדבר יגלגלו עיניים בצדקנות מעושה.

  7. דליה :

    הסימוכין הם בסדר גמור. פשוט צריך לנתח את המשמעויות של הצעות האוצר.
    לאוצר יש תכנית ארוכת טווח. אפילו אם חלק מההצעות הן בגדר "עזים" שיוצאו מן התכנית, הם כתובים לשנים הבאות. אם לא בשנה זו, ינסו לממשם בשנה הבאה. כך הולכים באוצר ומכרסמים את המצב הקיים, ויוצרים רפורמה לאט לאט. רפורמה שהציבור התנגד לה, אך האוצר מממש אותה.
    למשל. כבר לפי הניסוח בקשר להכשרת מורים רואים את מגמת צמצום מקצועות הלימוד לבגרות. מכינים אותנו למקצועות מועדפים בהוראה שהם מדעים, מתמטיקה, אנגלית. מסתמנת מגמה ליצירת מדרג של מקצועות הוראה חשובים ופחות חשובים. כיום כל מקצועות ההוראה שווים במעמדם ובזכויות שהם מקנים.

  8. כוחה של שלי :

    http://www.shelly.org.il/node/2272
    31 אלף גולשים קראו את חוק ההסדרים באתר של שלי

    האפקטביות של מי שעובד נכון, ויפה עם התקשורת.

    שאפו

  9. למעריצה של שלי :

    בהמשך להערתו הנכונה של כתבנו בכנסת שאול א' – הנגשת הטקסט לציבור היא רק חלק קטן מהסיפור, ולא בהכרח תפקידו של ח"כ אלא תפקידה של עיתונות.

    האפקטיביות של שלי תיבחן לא במס' הכניסות לאתר שלה אלא במס' הסעיפים שקורא ביקורתי יוכל לומר עליהם שהוצאו מחוק ההסדרים בזכותה. זה ההבדל בין כוכבת תקשורת אקטיביסטית בסגנון מייקל מור בישראל או מר שקשוקה בישראל ובין פוליטיקאית.

    במלים אחרות – האם שלי יחימוביץ' מסוגלת להפוך את אהוד ברק ויתר שרי העבודה למכשיר יעיל למלחמה בביבי, כאשר הם עצמם לא שונים ממש מביבי באידיאולוגיה שלהם?

    התשובה לכך אינה ברורה כעת, וברור גם שתנאי הפתיחה אינם לטובתה, בניגוד לימי תור הזהב שלה עם ברק ועיני.

    סביב אישור התקציב וחוק ההסדריםפ נדע אם שלי באמת התחזקה בעבודה בהתאם לתוצאות הפריימריס, או להיפך – הפכה לחסרת השפעה על התנהלות סיעת העבודה ושריה, בדיוק כמו עמיר פרץ לאחר הדחתו.

    איתי

    נ"ב: לא מובן לי מדוע יחימוביץ' מבלבלת שוב ושוב (כנראה בכוונה) בין "הצעת מחליטים" ובין "חוק ההסדרים" – אלו שני מסמכים שונים, האחד מובא לממשלה והשני לכנסת.

    את טיוטת חוק ההסדרים ל-2009 ניתן למצוא בקלות באתר משרד האוצר ולכן היא בכלל לא "נחשפה".

  10. המעריצה של שלי :

    לא הצביעה למפלגת העבודה, לא חברת מפלגה וכל ההתגוששות (כאן) סביב שלי לא מעניינת אותה.
    המעריצה מציינת עובדה אחת ברורה: שלי (בהשוואה לח"כ אחרים, היא חרוצה ועובדת יפה מול התקשורת ובשטח כאן:http://www.blacklabor.org/?p=8325
    על מנת שתהיה התנגדות פעילה של ח"כים , יש צורך לבנות לובי בתקשורת. ישנם הרבה ח"כים חדשים דוגמניות וסלבריטי שלא מכירים את החוק.

    במקום "לחפור" – תלמדו ותפרגנו !

    גליה

  11. דליה :

    מה זה "הצעת מחליטים"? מה ההבדל בינה לבין חוק ההסדרים? האם ההבדל הוא רק בהקשר, ממשלה או כנסת?

  12. איתי :

    אני לא משפטן.
    אני עוקב אחרי תקציב המדינה מאז 2006 את המונח הצעת מחליטים ראיתי לראשונה בהקשר לתקציב רק ב-2008, בניתוח של יחימוביץ'

    בגוגל לא מצאתי הגדרה למונח, אך האזכורים בדפים הראשונים כולם מסוף 2007 והלאה, והאזכורים לא קשורים בהכרח לחוק ההסדרים.

    אני מתרשם שזו מעין "הצהרת כוונות ממשלתית" – טרום החלטת ממשלה. אם הממשלה מקבלת הצעת מחליטים שבכוונתה לעשות כך וכך אפשר להתניע את עבודת המטה במשרדים לטובת חקיקה / תקנות שיובאו בעתיד להחלטת ממשלה או כהצ"ח ממשלתית.

    איני יודע אם באמת נכון שיש פה חידוש בדרך עבודת הממשלה והאם החידוש הזה תואם את חוק יסוד – הממשלה.

  13. דליה :

    מאמר על תכנית הקמת יחידה למדידה והערכה (ראמ"ה) להשכלה הגבוההhttp://www.blacklabor.org/?p=3383

  14. המעריצה ג' :

    בכנסת מופיע חוק הסדרים 2008 .
    במשרד האוצר מופיע חוק ההסדרים 2009 – שנכתב באוקטובר 2008 ! היו בו השקעות בחינוך והטבות לעובדי חינוך בפריפיה….כבר חשבתי לעבור ולהשתדרג, אלא שאז התפרסם החוק הנוכחי שהוא מסמך משופר ראו הסבר כאן :
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3701028,00.html

    שאותו, לא מצאתי בשום מקום אלא רק באתר ההוא של חה"כ ההיא.

  15. למעריצה :

    טיוטת חוק ההסדרים 2009 היא שלב אבולוציוני אחד *אחרי* הצעת המחליטים ל-2009 שהועברה בממשלת אולמרט מן הסתם באוג 2008

    הסבר על מחליטים כבסיס לחוק ההסדרים כאן http://www.shelly.org.il/node/1865

    כנראה זה לא מושג חדש פשוט לא מוכר בשיח התקשורתי

  16. דני :

    ומזווית אחרת:
    שלי לא זזה מילימטר בכנסת בלי תיאום עם גדעון סער, שלא זז מילימטר בחיים בלי ביבי.
    ולעניננו – ביבי דחף בין העיזים של חוק ההסדרים גם עיזים בתחום החינוך כדי שלגדעון סער יהיה על מה להילחם, לנצח ולצאת גדול. שלי יחימוביץ נהנית מהזכות לצאת מהסיפור כמי שדחפה את גדעון סער להילחם.
    אנחנו בבית נקראים לדגל להילחם על משהו שכבר סוכם שיוסר מחוק ההסדרים ושמראש היה עז של הרגע האחרון. מצד שני, איך לא נצא למאבק כל כך חשוב?
    הקורבנות בדרך הם אלף ואחד הסעיפים שלא נאבק עליהם בזמן ששלי מרימה לגדעון סער להנחתה וכשאנחנו ביציע מריעים.
    מסוג הסכנות של אופוזיציה מבוייתת – הפוזיציה הקבועה של חברי הכנסת של מפלגת העבודה שמנסים לתמרן בין קולם הפנימי לבין דין התנועה.

  17. לדני :

    אני עוקב אחרי שלי יחימוביץ' כמה שנים ולא רואה עדויות חזקות שתומכות בתיאוריה שלך. שת"פ עם סער – כן, הימנעות מהתנגחות עם ביבי? בכלל לא.

    אני כן רואה תיאום בין שלי ובין עופר עיני. סעיפים שמוגדרים כחשובים בעיניו יהיו גם חשובים בעיניה.

    ברק ממשיך לזמר את המנטרה על הגדלת הגירעון, אבל דוחף שהרבה מזה יילך לביטחון.

    על סדר העדיפויות של "שר האוצר של העבודה" עופר עיני ניתן ללמוד כאן http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000446495&fid=2

    לחיוב: מתנגד להפרטות
    לשלילה: סדרי העדיפויות מוטים בבירור לטובת העובדים שאותם הוא מייצג

    הרושם שלי הוא ששלי יחימוביץ' עושה עבודה נהדרת ביחצנות למהלכים חשובים של עיני, אבל אין לה הרבה השפעה עליו או על ברק.

    חבל שלחברי מפלגת העבודה אין שום דרך לקבוע את סדרי העדיפויות והקווים האדומים לישיבה בקואליציה. אחד הגורמים המשמעותיים בכך הוא ש"שר האוצר" של העבודה לא נבחר לתפקידו ע"י חברי המפלגה, ולמעמדו הגיע דווקא בזכות קמפיין "הסתדרות בלי פוליטיקה".

    לעזור לשלי יחימוביץ' זה בראש ובראשונה לקרוא לה לעשות מהפך באופן שבו מפלגת העבודה מתעדפת מאבקי תקציב ולבטל את "מיקור החוץ" שנעשה בעניין עם הוצאת ניהול המו"מ לידי עופר עיני.

    איתי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.