חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אחד במאי: הנוער הוא הסיכוי לחברה צודקת יותר

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, על עצמנו, עלו ברשת ב 1.05.09 9:00

גל כץ – תלמיד תיכון, חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, ואחד מעורכנו הצעירים –  יצא בשנה שעברה להתרשם ולהכין כתבה על אחד במאי עבור "עבודה שחורה". בעיתון מעריב מתאר גל את התרגשותו מהמפגש עם ציבור עובדים רחב ומגוון, ומסביר מהי חשיבות החג לדור הצעיר

בשנה שעברה, בצעדת תנועות הנוער באחד במאי, הסתובבתי עם חבר בכיכר רבין בתל אביב והכנתי כתבה לאתר "עבודה שחורה". שנינו עם חולצות כחולות ושרוך אדום. אני עם מצלמת וידיאו בידי, והוא עם מיקרופון. התרגשנו.

 

מבחינתי, התחושה הזאת לא היתה מובנת מאליה. כשהייתי קטן לא יצאתי עם הורי להפגנות, וגם לא גדלתי בתרבות של מצעדים ועצרות, בטח שלא לרגל אחד במאי. גם כעובד מעולם לא חשתי מנוצל. אני עובד ביער הקופים שבמושב יודפת, ותמיד קיבלתי את מלוא זכויותיי, שכר מינימום, שעות נוספות ואפילו החזרי נסיעות. ובכל זאת, הרגשתי אז בכיכר, וכך גם עכשיו, שאחד במאי רק הופך רלוונטי לחיים שלי משנה לשנה.

 

לפתע בכיכר ראיתי אנשים שהמציאות היומיומית שלהם שונה לחלוטין זה מזה, נאספים ביחד לחגוג. נער ערבי מסח'נין, נערה מהוד השרון, תלמיד מבית ספר מקצועי בבאר שבע, חניכי הנוער העובד והלומד, וגם חברים בתנועות אחרות – כולם מצליחים להתאחד סביב מטרה אחת. כולם נאספים כדי להיאבק יחד בניצול נערים עובדים, להגיד יחד שמציאות בה רוב המעסיקים בישראל לא נותנים לעובדיהם את הזכויות המגיעות להם כחוק אינה לגיטימית. השותפות הזאת, העובדה שאלפי אנשים שלא מכירים אחד את השני שואפים למטרה משותפת, ורואים את עצמם שותפים, היא המרגשת אותי.
מה שיצר את תחושת הביחד המוטרפת שהייתה שם, זו הבחירה של כל משתתפי האירוע לחלום ביחד על עתיד טוב יותר. זו הבחירה לחגוג, ולא רק לציין, את היום הזה. כי באותה צעדה, כולם היו שווים, אפילו רק לכמה שעות, וזה בכלל לא משהו טריוויאלי בחברת הישראלית של המאה ה-21. זו המהות של אחד במאי בשבילי.
לצערי, בבואי לחגוג את חג הפועלים, רוב הנוכחים הם חניכי תנועות הנוער, ואילו הציבור הרחב נפקד מהאירוע. אני חושב שעם האירוע היה מצליח להיות באמת של כלל הציבור בישראל, הוא היה מקבל משמעות רבה חשובה עוד יותר.

עם זאת, אני עוד אופטימי. "הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות", כתב פעם מרטין בובר. אני חושב שאחד במאי הוא בדיוק היום להזכיר לעצמנו, בני הנוער, שזה התפקיד שלנו – לשנות, לקחת אחריות, להוביל. להפוך את החברה הישראלית לצודקת יותר.
  

 

לקריאת המאמר במעריב

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. הזדמנות לתודה ענקית לגל :

    מקווה שילדי יגדלו להיות מעורבים ואכפתיים כמותו

    איתי

  2. איתמר כהן :

    גל – יישר כוח. חזק ואמץ.

  3. תומר רזניק :

    בתור מי שלא רחוק ממך בגיל (עוד לא 19) אני מוכרח לומר שאם על הנוער הישראלי אנו מסתמכים – מצבנו רע ומר.

  4. שושי פולטין :

    לגל,
    זו הזדמנות לומר שלמרות שמקטרים היום הרבה על מערכת החינוך (גם אני!), על הנוער ועוד ועוד, יש הרבה בני נוער ערכיים , מעורבים ואכפתיים, אלא שלצערי מדגישים דווקא את הרע ושוכחים להדגיש את הטוב.
    יישר כח גל! מי ייתן וירבו בני נוער מעורבים כמוך, אתם בהחלט העתיד שלנו.

  5. שושי פולטין :

    לאיתי,
    למרות תפקידה החשוב של מערכת החינוך, הרי שהחינוך בא בראש ובראשונה מהבית, כך גם המעורבות.
    היום ממרום גילי ונסיוני, אני יכולה לומר לך שזה 'עובד' – גדלתי בבית של 'הורים פשוטים' לכאורה, אבל המעורבות והאכפתיות החברתית הייתה חלק מהווייתם .אבי ז"ל היה קומוניסט במשמעות הכי עמוקה של העניין,והאחד במאי היה יום חגו.
    אני יודעת היום שהצלחתי להנחיל גם לילדי, את נושא המעורבות החברתית.
    אדגיש שאני לא מתנערת באמירה הזו מהאחריות שלי כמורה, אלא רוצה לחזק גם את ידיך ולומר – יש מקום לאופטימיות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.