חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האחים עופר ומימון סרט התגובה לשיטת השקשוקה

נושאים בריאות ואיכות סביבה, הדרך אל האושר ב 23.04.09 6:07

ישנם בעלי ההון הנוהגים להשתמש בכספי משקיעים כבשלהם. כך עשתה גם  משפחת עופר כש"גלגלה" חלק מעלויות סרט התגובה ל"שיטת השקשוקה" על כספי משקיעים באמצעות החברות הציבוריות שבשליטתה.

מאת: איתמר כהן

חידה: מי הבעלים של בנק הפועלים?

אם עניתם "שרי אריסון" – טעיתם. שרי אריסון היא בעלת השליטה בבנק, אבל היא מחזיקה רק בכ-20% מהמניות. רוב המניות שייך לכולנו, לציבור הרחב, ששותף בהן – אם באמצעות קנייה ישירה של המניות, ואם באמצעות ההשקעות של קרנות הפנסיה שלנו במניות ובאגרות חוב.

הבעיה היא, שלעתים קרובות הטייקונים משתמשים בכסף שחלקו – ולעתים אף רובו – כלל לא שייך להם, ומבזבזים אותו על תשלום משכורות עתק זה לזה, קניית מטוסים פרטיים ועסקאות בעלי עניין. כל זה מוכר וידוע, ובין אלה שתקפו את התופעה הזו ניתן למצוא אנשים שהם לגמרי-לא-קומוניסטים (ואפילו לא סוציאל דמוקרטים, למרבה הצער), כמו מירב ארלוזורוב, גיא רולניק וד"ר ירון זליכה.

 

הזיהמת וגם תרמת?

חלק מהטייקונים משתמשים ב"חברות ציבוריות" שבשליטתם כאמצעי לזהם את העוגה, ולהשאיר אותה שלמה.

לדוגמא, כשקונצרן אי-די-בי תורם לתזמורת הפילהרמונית, כולם חייבים לדעת ש"נוחי דנקנר תורם" – וגם מצפה להתקבל בשל כך במחיאות כפיים סוערות.

מאידך, כאשר המפעלים מזהמים, אף אחד לא אומר, חלילה, ש"נוחי דנקנר זיהם" (או, למצער, שיש לו אחריות כלשהי). "מכתשים" ונייר חדרה זיהמו; "כיתן דימונה" סיכן ביודעין את בריאותם של תושבי האזור כדי "לחסוך" בעלויות הנדרשות למעבר לשימוש בחומרי בערה פחות מזהמים; סלקום צפצפה על חוקי המדינה בעניין "ניידות המספרים"; שופרסל נחשדת שוב ושוב בניצול לא-הוגן ולא-חוקי של כוחה העצום בשוק, כדי להלך אימים על הספקים ועל הרשתות המתחרות בה.

לתרומה יש "אבא עשיר"; הזיהום – יתום.

 

המכתב

השבוע שלחתי לרשות לניירות ערך מכתב, שמתייחס לאופן שבו אישר דירקטוריון "החברה לישראל" את השתתפותה של החברה בהפקת סרט תגובה ל"שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל.

מטרת הפנייה היא לומר לאחים עופר, שהם לא יכולים להמשיך להתייחס לכספם של המשקיעים כאילו מדובר ב"קופה קטנה" שלהם. לאיש שהשתתף (על-פי התחקיר של יואב יצחק) בפגישת "הון-שלטון-עיתון", יחד עם אולמרט ורפי גינת, לא קוראים "החברה לישראל", אלא סמי עופר; לאיש שהואשם, בפרשת "החשבוניות הפיקטיביות", בעבירות מס חמורות ובממתן "תרומות לא חוקיות" לבכירים בליכוד, ושאחר-כך חמק מעונש באמצעות תשלום כופר, לא קוראים "החברה לישראל", אלא "יולי עופר".

הנושא של "שיטת השקשוקה" אינו "החברה לישראל" – אלא קשרי ההון והשלטון של האחים עופר. לפיכך, האחים עופר צריכים לענות לטענות בעצמם, ולא לגלגל את העלות ואת האחריות לפתחן של החברות הציבוריות שבשליטתם.

 

תודה לאורית, גילה, איליה, שגית, לקסי, שרית, ישראל, חגית, רותי, צבי, לי-טל, יוסי ויונתן על עזרתם בהכנת הכתבה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    סוף סוף יצא לי לראות את הסרט של רוזנטל "שיטת השקשוקה".
    דברים מטרידים ביותר. כמה פקידים ממשלתיים שמוכרים את תשתיות המדינה כאוות נפשם ובתווית מחיר זולה וחסרת היגיון, ואין אף אחד שעוצר בעדם.

  2. אילן :

    תודה תודה תודה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.