חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנימין נתניהו, לשכות פרטיות לא על חשבון קשישים סיעודיים

נושאים בריאות ואיכות סביבה, מכתבים ב 23.04.09 6:09

דליה בלומנפלד פונה אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אל השרים בנימין בן אליעזר ויצחק הרצוג ואל סגנית השר לאה נס, בקריאה לבחון מחדש את נוהל הלשכות הפרטיות בתחום הסיעוד, על פיו נאלצים הקשישים המעסיקים מהגרי עבודה בסיעוד לשלם אגרה שנתית של עד 840 ש"ח בנוסף על העלויות  האחרות

‏כ"ח ניסן תשס"ט

‏22.04.2009

לכבוד

שר התמ"ת, מר בנימין בן אליעזר

שר  הרווחה, מר יצחק  הרצוג

שר הגמלאים, מר בנימין נתניהו

סגנית שר הגמלאים, גב' לאה נס

 

הנדון: נוהל לשכות פרטיות- האם על הקשישים לממן את הפרטת הטיפול בהעסקת מהגרי-עבודה?

 נוהל לשכות פרטיות שנקבע על-ידי החלטת ממשלה מספר 448, ונכנס לתוקף בשנת 2009, מחייב את כל מהגרי העבודה, העוסקים בסיעוד בישראל, לשאת עמם מסמך המשייך אותם ללשכת עבודה פרטית, שדרכה הם מועסקים. אם הם נתפסים ברחוב ללא המסמך, הם עלולים להיעצר.

הנוהל מחייב את המעסיקים הסיעודיים, שהם לרוב קשישים חסרי-משאבים, לשלם דמי-תיווך בסך של עד 840 ₪ לשנה עבור שירותי הלשכה הפרטית, כשאת רובם יכולה משפחת המעסיק הקשיש לבצע ללא תשלום.

ידוע כי אחוז גבוה של הקשישים בישראל חי בתנאי עוני ומתקשה לממן את ההוצאות השוטפות שלהם, כולל הוצאות תשלום גבוהות וקבועות על תרופות.

ידוע כי אחוז גבוה של הקשישים בישראל נעזר במהגרי עבודה כפתרון לבעייתו הסיעודית. העסקת מהגר עבודה זולה יותר מתשלום לבית-אבות, אך היא יקרה מדי עבור קשישים רבים הנעזרים במהגר עבודה. על המעסיק לשלם את משכורתו, את דמי-הכיס שלו, את הזכויות הסוציאליות, את הביטוח הרפואי עבורו, את אגרת רישיון ההעסקה שלו, את צרכיו היומיומיים (מזון, חשמל והוצאות בית אחרות הגדילות כתוצאה מתוספת אדם נוסף המתגורר עם הקשיש). כמו כן, הקשיש משלם דמי-תיווך ראשוניים להבאת מהגר העבודה בסך של עד 2000 ₪, והוא נאלץ לעתים לשלם למחליף בעת שהמטפל יוצא לחופשותיו. ההוצאות הן כבדות על מרבית הקשישים.

והנה נוסף לכל הצרות, הטילה הממשלה עול נוסף על הקשיש: תשלום חודשי קבוע עבור רישום מהגר העבודה בלשכה פרטית. הממשלה ערכה רפורמה בהעסקת מהגרי עבודה סיעודיים. לפני הרפורמה, מהגרי העבודה היו כבולים למעסיקם. שיטת כבילה זו, והביקורת עליה, הובילה לרפורמה בעניין זה. צוות בין משרדי בראשות סגן הממונה על התקציבים ישב על המדוכה והגיש דו"ח. הממשלה אימצה את הדו"ח ויצרה את נוהל הלשכות הפרטיות, שלפיו, מהגרי עבודה לא יהיו כבולים יותר למעסיקיהם, אלא ישויכו ללשכות עבודה פרטיות.

לממשלה יש בעיה באיתור מהגרי העבודה הלא חוקיים המצויים בישראל. רישום החוקיים בלשכות פרטיות, וחיפוש אחר מהגרי עבודה לא חוקיים ברחובות, תסייע לאיתורם ולטיפול בהם.

השאלה היא האם על הקשישים, שהם החוליה החלשה ביותר בחברה, לממן את הפתרון לאיתור בעיית מהגרי העבודה הלא חוקיים בסיעוד?

אם לממשלה יש בעיה, האם הקשישים צריכים לממן את פתרונה?

האם  הפתרון הזה נראה ראוי למי שטובת אוכלוסיית הקשישים עומדת לנגד עיניו?

מן הראוי שהממשלה תחפש פתרון אחר, ותוריד מן הקשישים את הנטל הנוסף הזה.

 מאת

דליה בלומנפלד

עותק: אתר עבודה שחורה לקידום שיח ישיר בין בוחרים לנבחרים[email protected]

לקריאה נוספת

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. מייק פלג :

    ישנן משרות בשוק העבודה הישראלי שאי אפשר לאייש בהן תושבי ישראל עקב היותן בלתי מתגמלות עד כדי מיאוס. הבולטת בהן היא טיפול בנכים ובזקנים המצריכה שהות סביב השעון בסביבתו של המטופל. במהלך שני העשורים האחרונים תפסו נשים מהמזרח הרחוק את הנישה הזו עד כדי כך ש'פיליפינית' הפך להיות מושג, שם נרדף ל'עובדת סיעוד'.

    בכל שנה מגיעות עשרות אלפי צעירות ישראליות (יהודיות וערביות) לגיל גיוס, חלקן מתגייסות לצבא וחלקן אינן מתגייסות. יש מהן שיופנו לשרות לאומי אזרחי ויתפסו משרות בהן אפשר היה ליישם מובטלים.
    את חייבות השרות יש להפנות לעבודה סיעודית תחת העובדים הזרים. יש שיאמרו (אני) שרבות מהבנות המשרתות בצה"ל אינן יעילות. לו הופנו לשרות לאומי אזרחי לעסוק בעבודה סיעודית , היו הופכות יעילות ומועילות. בנות אלו יזכו לשכר קרוב לשכרן של העובדות הזרות! (הפיליפינית הסועדת את אבי שולחת מדי חודש למעלה מ 2500 ₪ מזרחה)

    לבנות האלה אין משפחה על הראש והן יכולות לתרום שנה וחצי מחייהן לטובת שרות של ממש נחוץ ומועיל, תחת השרות בצבא שרק לעתים רחוקות יש בו צורך אמיתי

    כמעט בכל פעם שאני מעלה את הצעתי זו, אני חוטף באבי אבי בעיקר מנשים הסבורות שהשרות בצה"ל תכליתו לשרת אותן ולאו דווקא את צרכי המדינה.

    לסיכום: פחות בנות בצה"ל, ייעל את הצבא. פחות עובדות זרות במדינה. הרבה יותר עבודה עברית.

  2. למייק :

    על ההיבט (ניסוח) השוביניסטי שבדבריך חשבת ? "פחות בנות בצה"ל…" הלו איפה אתה חי ?

    הערת אגב, עבודה טיפולית מומלץ שתהיה מתוך בחירה ולא מתוך חובה.

    גליה

  3. ש.לוי :

    דליה,
    ברכות על העלאת הנושא החשוב.
    רציתי לכתוב בעצמי, אך לא ידעתי כיצד לעשות זאת מבלי לעורר את חמתם של האירגונים החשובים העוסקים בזכויות עובדים זרים.
    הנטל הכספי שאת מדברת עליו, נועד להגן על העובדים הזרים. חברות ההשמה, אמורות לשלוח מידי פעם עובדת סוציאלית שתבדוק אם העובדים הזרים מועסקים באופן הוגן וזכויותיהם לא מקופחות.
    את רואה, נתנו לתשלום כיסוי הומני…
    אינני מבינה, מדוע קשישים ומשפחות אחרות (הנושא נוגע לא רק לקשישים) צריכות לממן גם את מנגנוני הבקרה של הממשלה, שניתנו לידיים פרטיות.
    שכר העובדים הזרים עלה באופן משמעותי הוא עומד על 3750 ש"ח. יש לשלם גם ויזה מידי שנה העולה 160 ש"ח דמי כיס 100 ש"ח מידי שבוע. צריך להזכיר כי העובד הזר זוכה למימון כל צרכיו.
    עכשיו הוסיפו גם נטל התשלום לחברת ההשמה.
    לא הוגן ולא נכון!
    למייק פלג,
    אני מסכימה עם גליה, טיפול בקשישים או בחולים סיעודיים צריך להעשות מתוך בחירה. אפשר להציע את מסלול ההתנדבות שאתה מציע בשירות לאומי, לנשים ולגברים.

  4. ש.לוי :

    דרך אגב,
    הרעיון המבריק איננו של בנימין נתניהו, אלא של קודמיו.
    הממשלה הקודמת ההעבירה את סמכויות משטרת ההגירה למשרד הפנים.

  5. דליה :

    נוהל לשכות פרטיות נבנה בתקופתו של אלי ישי מש"ס שר התמ"ת. הנוהל הוא של משרד התמ"ת. אמרתם שש"ס סוציאל-דמוקרטית?
    שלומית, על כל עניין בנושא הקשישים, את מוזמנת להתכתב במייל האישי. דיון משותף יכול להוביל לטיפול בנושאים נוספים הקשורים בקשישים.

  6. מייק פלג :

    לדליה וגליה!

    האם הבנות הפיליפיניות המטפלות במוגבלינו מתוך בחירה או שזו ברירת מחדל להן?

    השרות הלאומי הצבאי או האזרחי נעשה מתוך חובה (מה לעשות). אדם סביר לא יבחר לרוץ על ג'בלאות או לנקות אחרי זקנים.

    לעניין השובניסטי: קחי לדוגמא את מאיה בוסקילה שהתגייסה לצה"ל למשך שלושה חדשים? האם אתן באמת הייתן זקוקות לה שתגן עליכן או עלי במסגרת היותה חיילת.

    המרפאה השכונתית משמשות בנות השרות הלאומי כמזכירות. עובדות נהדר. לו עבדו כמטפלות (כמו הזרות) הייתה מתפנה משרה למובטלת. מה רע בזה?

    בחירה היא פינוק שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. יש פעילויות לא אהודות שיש לבצע! – מייק פלג

  7. מייק פלג :

    עוד לדליה !

    נא להוסיף לעניין הוצאות: בטוח רפואי (דולר שלושים ליום), בטוח לאומי, דמי חופשה, הפרשה לפיטורין, טואלטיקה, א ו כ ל, כן יש מחיר כספי לפערים מנטליים,אי הבנות וכ"ו.

    מייק

  8. למייק :

    א. ברירת מחדל היא בחירה.
    ב. הצבא השכיל לפתוח מסלולי הדרכה קרביים למין הנשי, שילוב נשים במגוון מסלולים "משחרר" גברים למסלולים קרביים. הצבא של היום אינו הפלמ"ח (על אף שבפלמח היו לוחמות) יש בו אין ספור תפקידים חדשים שלא היו קיימים, המאפשרים לנשים להשתלב כשוות בין שווים. מדריכות קרביות, מהנדסות מחשבים, מפעילות ציוד מכני כבד, אלקטרוניקה, טופוגרפיה ואפילו טייסות קרב, ויש גם את מאיה בוסקילה ותום אבני !

    לו היה נפתח מסלול הכשרה התנדבותי לטיפול בקשישים וחולים כשירות לאומי – את הרעיון הזה אני מקבלת, שאגב גם גברים יכולים להשתלב בו נהדר.
    גליה

  9. ע :

    יש מספיק צעירות וצעירים שממילא לא משרתים בצבא, למה באמת הם לא יכולים להיות עובדי סיעוד? (לאחר בדיקות התאמה וכו').
    התשובה היא כנראה – חלק גדול מהמשרתים בצבא, לא משרתים 24 שעות.
    קו"ח מתנדבות השירות הלאומי.
    עבודת הסיעוד היא קשה ואחראית, ולכן אם בכלל יש סיכוי לרעיון הזה, הוא צריך להיות עם תיגמול רציני בצידו, ולא מהכיס של המטופל.
    מישהו רואה את המדינה מעודדת מן מסלול שירות כזה של "הטובים לסיעוד" (כולל זכאויות ופטורים שונים בלימודים אקדמאיים וכו?).
    אדרבא, הצבא שמח להיפטר מצעירים שאין לו צורך בהם, וגם חלק מהמשרתים בצבא, מממנים לעיתים קרובות את השירות שלהם מכיסם.
    נניח שאתה ירושלמי שמוצב בתל-אביב לתפקיד מבוקר עד אחה"צ?
    בסוף היום תיסע לאמא שלך, אצלה תישן ותאכל ותתקלח, ובקיצור, תשרוף עוד כמה שעות ביום בנסיעות, כי הצבא לא יממן אותך בשעות שמחוץ לתפקידך.
    אז על מה, סליחה, אנחנו מדברים פה?

  10. איציק יאפ :

    לפי דעתי צמצום מספר העובדים הזרים למינימום (או לאפס, אם אפשר) זה צעד מאוד חיובי. עבודה זרה זה נשמע מאוד נחמד עבור מישהו שכל מה שמעניין אותו זה לחתוך הוצאות, אך לא מעוניין לדבר על מארג וסולידריות חברתית.

    אני מאוד חושב שייעוד חלק מהמגוייסים לשירות לאומי עבור סיעוד יכול לעזור. כמובן, עובדים סיעודיים בשירות לאומי אולי לא יעבדו 24 שעות, אולי יחליפו תפקיד בתדירות גבוהה, כדי למנוע שחיקה, אולי יקבלו משכורת גבוהה יותר ומגורים.

    אך אין זה האינטרס ה"כלכלי" לעשות כך. בכלל האינטרס הכלכלי הוא להעביד אנשים המוכנים לעבוד בפחות משכר מינימום, כי אחרי הכל הם לא ישראלים אז מה אכפת לנו לנצל אותם! אנחנו רק נגיד ש… הם עושים את זה מבחירה!

    כמובן שזה אינו נכון, אנחנו אלו שעושים את זה מבחירה כי כביכול זה יותר נוח לנו ויותר זול לנו לנצל חלשים. זה גם מכניס הרבה יותר כסף להביא עבדים שכאלה, לאחר זמן מסויים לזרוק אותם בחזרה ולהביא חדשים. זה מעלה את התל"ג.

    בקשר ללשכות הפרטיות… נו, למה הם לא ממשלתיות?
    (מאותה סיבה בדיוק)

  11. עבודה שחורה » משרד הפנים: יש הצדקה לתשלום ללשכות הפרטיות :

    […] למכתבה של דליה בלומנפלד, בו תהתה מדוע על הקשישים לשלם עבור שירותיהם של לשכות […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.