חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מיהו ד"ר שמשון שושני, המנכ"ל החדש-ישן של משרד החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 16.04.09 6:08

ד"ר שמשון שושני הוא מחסידי מערכת החינוך המופרטת בכסף ציבורי, מעדיף מצוינות על פני שוויוניות, פועל לקידום ערכים ניאו-ליבראליים במערכת החינוך, דוגל בביזור מערכת החינוך ובהפעלת ניהול אוטונומי של מוסדות החינוך

ד"ר שמשון שושני מונה למנכ"ל משרד החינוך על-ידי שר החינוך גדעון סער. שושני הוא איש חינוך מקצועי ששימש כבר מנכ"ל בתקופות כהונותיהם של יצחק נבון (1986- 1989), שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין (1993-1996).

הוא נשא בתפקידים חינוכיים רבים, ומעורבותו בעשייה החינוכית טבעה חותמה על מערכת החינוך כפי שהיא נראית היום. בתשס"ט אפילו זכה לפרס מקרן הרצוג על תרומה ייחודית למדינת ישראל. בין שאר התפקידים שמילא, שימש יו"ר המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח),שהוא גוף שהוקם בעזרת קרן פילנתרופית, והוא מחליף למעשה את האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך. כמו כן היה מנכ"ל פרויקט "תגלית" , שממומן על ידי פילנתרופים לחיזוק הקשר של יהדות העולם למדינת ישראל.

במסגרת תפקידו כמנהל מינהל החינוך והתרבות בעיריית תל-אביב (1978-1986)היה הראשון שיזם את פתיחת אזורי הרישום למוסדות החינוך היסודיים בעיר. יוזמתו להקמת מינהל חינוך ירושלים (מנח"י), שהוא שילוב של מינהל עירוני ומשרד ממשלתי, ורומזת על מגמת הביזור לרשות המקומית, שנראה ששושני מצדד בה, היא תופעה ייחודית ויחידה, שלא זכתה להמשך בערים אחרות בישראל.

ועדת שושני שהוקמה בשנת 2002 היא יוזמה של שרת החינוך לימור לבנת שהעמידה את ד"ר שושני בראש ועדה, שתקבע כללים חדשים לתקצוב מוסדות החינוך היסודיים בעקבות בג"צ על אפליה בחלוקת תקציבים בין מוסדות החינוך הדתיים והחילוניים לסוגיהם. הועדה החליטה על שיטת תקצוב חדשה למימון מוסדות החינוך היסודיים בישראל, לפי עקרונות של שוויון, יעילות, אפקטיביות.

ד"ר שושני קבע תקצוב פר-תלמיד. זאת בניגוד לשיטה הקודמת שלפיה התקצוב נעשה לפי סל שעות לכיתה. שושני קבע "מדד טיפוח" לפי קריטריונים (השכלת הורים, מספר אחים, ארץ עלייה, מרחק ממרכז הארץ ועוד) שיקנו תוספת תקציב לתלמידים מרקע חלש.

שיטת התקצוב לפי שושני עוררה תרעומת בקרב נציגי המגזר הממלכתי-דתי (ביניהם ח"כ זבולון אורלב ומנכ"ל משרד החינוך בעבר בן ציון דל). בן ציון דל הגיש דו"ח ביקורתי חריף, ובו טען בין השאר כי שיטת התקצוב החדשה מחזקת את שליטת האוצר במשרד החינוך. בניגוד לכך, התקצוב לפי סל שעות לכיתה אפשר למשרד החינוך להיות הקובע בענייני המשרד.

כמי שהיה מנכ"ל משרד החינוך חושש דל כי המלצות הדו"ח יביאו לפגיעה קשה בעצמאותו של משרד החינוך, ויביאו אותו להיות כפוף באופן מוחלט למשרד האוצר. לדברי דל "מעטים יודעים את האמת. משרד האוצר 'מחכה בפינה' להסדר הזה לפחות 20 שנה. גם כך הוא שולט על הסכמי השכר מול המורים ולמשרד החינוך אין נגיעה בעניין. אם הסכמי השכר הופכים אותו ל'עוזר השדכן', הנהגת שיטת התקצוב החדשה תהפוך אותו ל'בעל הבית'". ההשלכות של השיטה החדשה יהיו חוסר אפשרות מוחלט מצדו של משרד החינוך להעניק שעות של 'פרויקטים מיוחדים' לתלמידים מתקשים או לתכניות מיוחדות אחרות, כפי שהיה עד כה. הכול יהיה מדוד מאוד, ומשרד החינוך יאבד מכוחו.
השעות הנוספות שמבקש המשרד להעניק לתלמידים לפי השתייכותם לעשירונים, תלויות אף הן ברצונו הטוב של משרד האוצר: "משרד האוצר יבטיח לתת כל שנה 80,000 שעות (400 מיליון ?) כדי לאזן בין התלמידים המגיעים מרקעים שונים, אבל הדבר לא יהיה בבסיס התקציב כפי שהיה עד כה. ואז תגיע שנת תקציב ומשרד האוצר יגיד: 'זו שנה קשה, תאלצו לספוג את השעות'. שעות האיזון הן אחיזת עיניים" .

 

גם חוקרים ועיתונאים הציגו ביקורתם נגד שיטת התקצוב של שושני. פרופ' אבי בן בסט ודר' מומי דהן הראו איך למשל על פי מדד שושני, בית ספר ביישוב כפר הוורדים בגליל מקבל תקציב גבוה יותר מבית ספר בשכונת נווה יעקב בירושלים.דוגמא לביקורת כזו הופיעה גם בעיתונות היומית: "קריית שמונה תאבד רבע מתקציבה רעננה והרצליה יקבלו תוספת". הטענה העקרונית הייתה, שלכאורה השיטה החדשה יוצרת שוויון הזדמנויות, אך במציאות ייוצרו פערים גדולים בין המרכז לפריפריה לטובת המרכז. כלומר, בתי-ספר במרכז המדינה יזכו ליותר תקציבים מאשר בתי-ספר בפריפריה, למרות שהשיטה החדשה נועדה כביכול לחזק את הפריפריה. הסיבה לכך טעונה בכיתות מרובות תלמידים במרכז, לעומת כיתות מעוטות תלמידים בפריפריה. תקצוב הכיתות הגדולות יאפשר הוראה תקנית, בעוד שהתקצוב הזעום של הכיתות הקטנות יגרום לחסכים בשיעורים הנלמדים.

"מדד שושני" בוטל ונקבע "מדד שטראוס" בעקבות עתירתם של ועדת המעקב של ערביי ישראל וארגון "עדאללה". העתירה הראתה פגיעה בעקרון השוויון ואפליה כלפי המגזר הערבי בתקצוב לפי מדד שושני.

נראה שיולי תמיר, שרת החינוך הקודמת, לא הייתה מרוצה משיטת התקצוב הדיפרנציאלי. בפגישה בין תמיר, ראש הממשלה אולמרט, שרי האוצר והפנים וראשי הרשויות – הנחה אולמרט את משרד החינוך להקים ועדה של אנשי אקדמיה וכלכלה שתבחן את סוגיית התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך ותגיש את מסקנותיה עד סוף נובמבר 2008.

 

 

בדו"ח דוברת(שפורסם ב- 2005) מופיע שמו של ד"ר שושני כיועץ מלווה. עיון בפרטי "ועדת שושני" מראה שהוא המקור למספר רעיונות שמופיעים בדו"ח דוברת. (למשל, הסעיפים למטה ב"ועדת שושני" 1,2,4, 5א, 5ב 5ג):

1. תקן דיפרנציאלי לתלמיד (שישקף חסכים חינוכיים סוציו אקונומיים וגיאוגרפיים.) (עמ' 190 בדו"ח דוברת)

2. הוראת תכנית ליבה, השתתפות משרד החינוך במימון לפי תנאים של עמידה בסטנדרטיים חינוכיים ועמידה בתקנות המשרד, וכן השתתפות במבחנים הלאומיים והבינלאומיים שקובע המשרד. (עמ' 89 בדו"ח דוברת)

3. קביעת 6 סוגים של מוסדות חינוך לצורך תקצובם על ידי משרד החינוך (מוסד חינוכי רשמי, מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי, וכו')

4. איגום כל סלי החינוך במשרד החינוך ובמשרדים אחרים לצורך מימון התקצוב הדיפרנציאלי (עמ' 185 בדו"ח דוברת).

5. ארגון מחדש של מערכת החינוך:

5א.נתינת סמכויות נרחבות למנהלי ביה"ס (גמישות העסקה),(עמ' 151, 193 בדו"ח דוברת)

5ב, מעבר לניהול עצמי של בתי-ספר בשיתוף עם הרשויות המקומיות, (עמ' 79, 170 בדו"ח דוברת)

5ג. הפיכת משרד החינוך למשרד מתווה מדיניות (שמשמעותו הוצאת סמכויות הביצוע ממנו),(עמ' 162 בדו"ח דוברת)

5ד. הקצאת זמן לימוד דיפרנציאלי לתלמיד.

6 . הוספת 80000 שעות למוסדות החינוך היסודיים.

7. פריסת ביצוע התקצוב למשך חמש שנים.

 

נוסף לעשייה החינוכית בשטח, פרס ד"ר שושני דעותיו במאמרים שכתב. באחד ממאמריו למשל, הוא מנתח את מצב מערכת החינוך מאז הקמת המדינה, הוא מראה שהמערכת ראתה לנגד עיניה את עקרון השוויוניות של התלמידים במערכת. אולם, לדעתו, שנות האלפיים מחיבות קידום עקרון המצוינות.

בהתאם לראייתו הוא מציע 4 שינויים במבנה מערכת החינוך:

1. רצף של 15 שנות לימוד מגיל 4 עד גיל 19. בגיל 16 ייבחן התלמיד בבחינות בגרות. עד גיל 19 ילמד במסגרות לימוד על תיכוניות.

2. הקצאת זמן לימוד דיפרנציאלי לכל תלמיד לפי היכולת שלו.

3. גיוס מורים ומנהלים מתחום ההשכלה הפורמאלית הגבוהה ולאו דווקא מקרב בוגרי המכללות להכשרת עובדי הוראה. הרחקת מורים כושלים ותגמול דיפרנציאלי למורים איכותיים.

4. הרחבת סמכויות למנהל בית-הספר.

 

כאמור, ד"ר שושני הוא אחד מעמודי התווך בקבוצת האישים, הפועלת כיום לקידום ערכים ניאו-ליבראליים במערכת החינוך. הוא דוגל בביזור מערכת החינוך ובהפעלת ניהול אוטונומי של מוסדות החינוך. אמנם הוא ראשון המפריטים בחינוך באמצעות התקצוב הדיפרנציאלי פר-תלמיד, אך היוזמות שהוא קידם, המשקפות את ערכי הממשלה החדשה שנבחרה זה עתה, אינן יוזמות של הפרטה, אלא יוזמות לשימוש בכסף הציבורי בתוך מערכת חינוך מופרטת. גישתו שנוייה במחלוקת רבה.

 

חומר לקריאה נוספת:

רפורמה בת ביצוע מאת ד"ר שמשון שושני (16.12.07) מומלץ לעיין גם בתגובות למאמר.

דו"ח דוברת לרפורמה מאת ראלי סער. המלצה להעתיק את התקצוב הדיפרנציאלי גם לביה"ס העל-יסודיים לפי המלצת ועדת שושני בביה"ס היסודיים

חינוך מופרט למען עשירים חזקים מאת בני כלפון (14.4.07) ד"ר שושני מוצג כאחד מחסידי הפרטת החינוך.

 

נכתב על-ידי דליה בלומנפלד

 

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , , ,

17 תגובות

  1. טל :

    אחת הבעיות הקבועות בשמאל הישראלי היא להסביר היטב מה גרוע, אבל לא להציב חלופה הולמת. על מנת שהמאמר יהיה אפקטיבי רצוי כי הכותבת תאמר גם מי ראוי בעיניה ולא רק מי לא.

  2. דני בלוך :

    טל
    כאשר השמאל יהיה בממשלה נעשה זאת. עתה לא נותר לנו אלא להגיב על צעדי הממשלה.

  3. יאיר דקל :

    ד"ר שמשון שושני צודק.
    השיטה השוויונית הביאה, בין היתר, להתדרדרות החינוך, לירידת הרמה הכללית. מבדקי ידע בינלאומיים הוכיחו זאת.
    צריך לחזור לשיטת המצויינות, לעודד את הטובים ולתמרץ את התלמידים להשיג יותר.
    הגישה השוויונית הביאה להורדת הרמה של בחינות הבגרות. הביאה לפתיחת מכללות (יקרות!) ולהורדת הרמה האקדמית בארץ.
    שוויון הוא ערך נעלה. אסור בגללו לוותר על מצויינות. אם יש דרך לשלב את שני הערכים – מצויין. בינתיים, אני רוצה לברך על המינוי של ד"ר שמשון שושני.

  4. לדליה :

    קודם כל תודה על הסיכום היסודי והחשוב.

    עבורי כקורא היה מועיל אם בנוסף הייתם מקדישים מאמרים נפרדים לכל אחת מהסוגיות הסבוכות, בלי קשר לשושני או אדם אחר. למשל להזמין שני חוקרי חינוך לכתוב דעה בעד ונגד תקצוב דיפרנציאלי (ואני מבין שיש יותר משיטה אחת לתקצוב דיפרנציאלי…), או לראיין חוקרים כאלה (אפשר במקום חוקרים לראיין בכירים או בכירים לשעבר במשרד החינוך).

    העיקר בעיני הוא לעמת את שתי העמדות בכל סוגיה בצורה סימטרית ככל האפשר.

  5. עמית-ה :

    מאמר מעניין מאוד.

  6. דליה :

    מידע נוסף על ד"ר שושני במאמר זה
    http://www.lacmus.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=22701&artID=6345

  7. נמרוד ברנע :

    ראשית כל אפתח בברכות לצוות החינוך ולגב' בלומנפלד על העבודה הרצינית. הלוואי והיה לנו כאן בעבודה שחורה פרופיל על כל מנכ"ל של משרד ממשלתי או לפחות של המשרדים החשובים.

    אינני בקיא בסוגיות העומדות על הפרק במערכת החינוך ולדעתי הקרב למען שוויוניות בחינוך צריך להתנהל אחרת אבל לא על כך ברצוני לכתוב. הנקודה שחשוב להדגיש לדעתי היא שד"ר שושני הוא אחד האנשים הרציניים ביותר בארץ. הוא עובד ציבור מסור, לא פנה אף פעם למגזר העסקי ועובדה שגם שרי חינוך ממרצ היו אלו שמינו אותו לתפקיד. בתקופת כהונתם של אלוני ורובינשטיין התרחשו צעדים חיוביים מאוד (לצד דברים שליליים כמו תהליך המכלליזציה) ופרוייקט תגלית הוא גם כן סיפור הצלחה לדעתי.
    אינני בקיא בשיטת התקצוב המדוברת אך יש לזכור כי קודם לכן בתי הספר החרדיים נהנו מתקצוב יתר מכיוון שהתקצוב היה נהוג פר כיתה ולא פר תלמיד.
    לסיכום: בואו נחכה ונראה לפני שנקשור כתרים לראשו של שושני.

  8. ב.שושי פולטין :

    שוויוניות ומצוינות אינם מושגים סותרים
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=987733

  9. רמי הוד :

    נמרוד,
    כפי שכבר כתבתי לך בעבר- העובדה שד"ר שושני עבד תחת אלוני ורובינשטיין לא מעידה אלא על השקפת העולם הליברלית הטהורה, שלא לומר הניאו-ליברלית, בה הוא אוחז. פתיחת אזורי הרישום והרחבת "בחירת הורים" הם צעדים שנובעים מהשקפת עולם לפיה מערכת החינוך צריכה להתנהל על-פי עקרונות השוק ולא הפוך מהם.
    את מערכת החינוך בתל אביב-יפו שנינו מכירים היטב : פריחת בתי הספר היחודיים והפיכת התיכונים האליטיסטים לזירה בה מתגוששים המנהלים על ילדי השכונות המבוססות הם תוצרים ישירים של מדיניות ד"ר שושני כראש מנהל החינוך בעירייה. נושא הביזור חמור עוד יותר כיוון שלא מדובר בפלורליזם תוכני אלא בדיפרנציאציה על רקע סוציו-אקונומי. ביזור חינוכי והעברת האוטונומיה למנהלים או לעיריות משמעם הרס החינוך הממלכתי והפיכת בתי הספר לתאגידים כלכליים אוטונומיים. שעות הסל שביקש שושני לקצץ היוו גורם מאזן בתקצוב של בתי ספר בניהול עצמי. התקן הדיפרנציאלי לתלמיד ששושני המליץ עליו לא לוקח בחשבון את הכנסת ההורים שהיא המדד החברתי-כלכלי החשוב ביותר. בכך הוא פגע פגיעה אנושה גם בחינוך הערבי ובאפשרות להעניק להם העדפה מתקנת נוכח ההכנסה הנמוכה בהם.
    ד"ר שושני אכן רציני, מסור ועקבי למטרתו. גם סער הוא בעיני איש רציני ויסודי. בדיוק בשל כך אנחנו צריכים לדאוג ולנסות להציע מדיניות חינוכית אחרת.

  10. רמי הוד :

    מפרי עטו של הד"ר שושני-
    "ארגוני המורים כאיגודים מקצועיים. בשנים האחרונות נהפכו שני ארגוני המורים לאיגודים מקצועיים תקיפים, דהיינו לקבוצות אינטרס הבולמות שינויים"

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/934911.html

  11. עמית-ה :

    רמי, שושני כמו חלק גדול מהישראלים אוהב שינויים בגלל עצם השינוי ללא תלות בטיבו ואיכותו של השינוי.
    אפשר לראות את זה במהירות בה אנחנו מאמצים כל אופנה חדשה או גדג'אט אלקטרוני.

  12. לנמרוד :

    מישהו שעובד עם מרצ או חבר מרצ לא אומר שהוא "מכוחותינו"

    לדוגמה, יוסי בילין ושושני קידמו ביחד בשנים האחרונות הצעה להתחיל את בי"ס בגיל 4 כדי שלישראל יהיה יתרון כלכלי בעולם הגלובלי
    (הקדמת ביה"ס מתקנת את הפיגור שלנו מול העולם בגלל שירות צבאי חובה – תחילת אוניב' בגיל מאוחר).

    גם בילין הוא כמובן איש רציני ויסודי, מסור (עד לאחרונה) לשירות הציבורי.

    כנ"ל גם ביבי.

    זו רק דוגמה לכך שבתוך מרצ עצמה עובר התהום בין קפיטליזם חזירי ובין סוציאל דמוקרטיה, כאשר הקו המחבר הוא המצע המדיני.

    כאשר דני גוטווין מדבר על שבירת השמאל ואיחוד הס"ד הכוונה לא רק למפץ בעבודה אלא גם במרצ.

    איתי

  13. ירדנה :

    לראות משפט כמו" מערכת החינוך צריכה להתנהל ע"פ כוחות השוק" כאשר השיטה הקפיטליסטית החזירית שנתנה לכוחות השוק לפעול קורסת היא בדיחה עצובה. כמובן שאם מסתכלים על מערכת החינוך בלי להסתכל על המורים מעמדם המקצועי והכלכלי אין סיכוי לערוך שינוי במערכת.
    אכן צריך לעודד מצוינות לא רק לטפח את המסכנים והחלשים אך קודם כל כדי ליישם רעיונות נפלאים צריך לדאוג שמי שיישם אותם יהיו האנשים הטובים ביותר שאותם צריך לתגמל בהתאם שאם לא ,נראה מורים שיגיעו לעבודה אך לא יישמו את מה שאתם רוצים וזו תהיה בכיה לדורות. מי שטוען ששכר המורים הוא לא הענין המרכזי בכל רפורמה לא מבין על מה הוא מדבר, קודם כל לתגמל את המורים ולא לדרוש מהם מטלות בלתי הגיוניות!!!למשל עבודות חקר לכיתות של 35 תלמידים ללא תגמול מי יעשה את זה?

  14. איתמר כהן :

    לדליה ולצוות החינוך – יישר כוח על איסוף המידע היסודי ועל העלאת הדברים לכתב.

  15. עמית-ה :

    ירדנה, מניסיוני ומניסיונם של אחרים לא פשוט לגלות מי מורה טוב ומתי(יש עבודה מדעית רצינית על הנושא).
    לכן נראה לי על פניו שעדיף להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע מבוקש (ע"י תנאים טובים) כך יגיעו גם יותר טובים למערכת.

  16. דליה :

    מינוי שושני אושר בישיבת הממשלה
    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-197608-00.html?tag=12-22-09
    אישור מינוי שושני

  17. גידי דוהן :

    שלום שמשון
    עברה תקופה מאז פגשתינו אבל תמיד יפה להזכר אם תאצא לענותי מאוד אשמח
    שלום רב וכל טוב
    גידי דוהן

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.