מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
יולי, אותי לא שכנעת (דעה)
ההסבר של יולי תמיר בנוגע למינוי רמון, לא משכנע ולא מוציא אותה לידי חובה. במקום אפולוגטיקה מגומגמת עדיף שתנהג כאדם מצפוני – אם היא רוצה להוכיח שפיה ולבה שווים עליה להתפטר מהממשלה.
בצל פרשת קצב המאוסה, התעלמה התקשורת כמעט לגמרי מהמינוי השערורייתי של חיים רמון, אדם שהורשע בעבירת מין, לתפקיד ממלא מקום ראש-הממשלה.
ההרשעה של רמון, בין ש"יש עמה קלון" או אין – היא אות קלון לאיש ולמערכת הפוליטית בישראל. אפשר היה לצפות, לכל הפחות, לאיזו תקופת צינון של כמה שנים לפני שיקבל תפקיד בממשלה – שלא לדבר על קידום.
מאהוד אולמרט וחבריו אנחנו הרי לא מצפים לכלום, ואהוד ברק וחבריו עשויים בדיוק מאותו חומר – למקרה שחשבתם אחרת. לזכותו של אהוד ברק אפשר לומר, שמאז סיפור הזקנה במסדרון הוא אפילו לא טרח להעמיד פנים שמעניין אותו גורלו של האדם הפשוט בישראל – שלא לדבר על מיידלעך שדוחפים להן ידיים או דופקים להן צרפתיות, כי הרי למה הן נועדו? האם בתקופה שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון (או לפני, או אחרי) שררו בצה"ל נורמות אחרות מאלו ששררו (לכאורה) בבית הנשיא או בחיי האהבה של חיים רמון?
אבל משרת-החינוך יולי תמיר אפשר לצפות ליותר, בעיקר על רקע הפרופיל הגבוה שהציגה בפרשת קצב (שכזכור, בניגוד לרמון, טרם הורשע בדין). לכן יולי תמיר נדרשת להסברים, וזה ההסבר שלה [ynet].
לא מספיק כבוד השרה. פשוט לא מספיק.
לא רק הטרדה מינית
תזכורת לדברים שנאמרו על רמון בהכרעת הדין במשפטו:
* "מצאנו שהנאשם לא דבק באמירת אמת"
* "…בחר לפגוע פגיעה בלתי הוגנת במתלוננת לצורך ניהול הגנתו"
* "הנאשם הסתייע בשבעה עדי הגנה שהובאו, רובם ככולם, במטרה להשחיר את פניה של המתלוננת… מדובר בעדות בלתי אמינות ובלתי מהימנות, שתיאמו את גירסתן בניצוחה של רבקה, ערב מתן עדותן בביהמ"ש".
* "…נחצו כל הקווים האדומים… תחושתנו היתה שנעשים ניסיונות להטות משפט".
במילים אחרות: היה חשד לכאורה לשיבוש הליכי חקירה והליכי משפט, הדחת עדים, עדות שק, ועוד כהנה וכהנה עבירות פליליות שרמון או אנשים שפעלו מטעמו עשו. על כך הוסיפו השופטים:
"התופעות החמורות שנתגלו במהלך ניהול משפט זה אינן יכולות להישאר ללא מענה. ראוי שהאחראים על מערכת אכיפת החוק יתנו דעתם לאותן תופעות פסולות וינקטו בצעדים הנדרשים".
(עוד ציטוטים בתקציר הכרעת הדין)
האם יולי תמיר לא קראה את הכרעת הדין? האם היא לא מבינה שישיבתה בממשלה שעה שנעשה מינוי כזה היא מעשה אנטי-מוסרי ואנטי-חינוכי מהמדרגה הראשונה? האם לא ברור לה שהמעשה הנכון היה לכנס מסיבת עיתונאים ולהתפטר? אני לא חושב. יולי תמיר היא אשה אינטליגנטית. אינטליגנטית, משכילה ותרבותית. Honorable woman היה בוודאי קורא לה שייקספיר לו כתב מהפארסה הזו מחזה.
ואם תמיר "מקבלת את הכרעת בית-המשפט" כפי שקראו לזה ב-ynet, מן הדין היה שתפעל ל"נקיטת הצעדים הנדרשים" לחקירת העבירות הפליליות הנוספות הקשורות בפרשה.
תגיות: חיים-רמון, יולי-תמיר, מעמד-האישה, עבירות-מין, פלילים
קישור קבוע
9 תגובות
Email This Post
5 ביולי, 2007 בשעה 20:40
אני מסכים איתך שתירוציה של יולי החביבה לא משכנעים במקרה הזה.
לא יהיה תירוץ אחד שישכנע לגבי מינויו של רמון למשנה לראש הממשלה.
יחד עם זאת, אולי די לקרוא כל כך מהר לשרי ממשלה להתפטר מהתפקיד?
גם אם זה על עניין עקרוני, התפטרות של יולי תמיר במקרה הזה לא יביא תועלת לאיש ובכלל זה ניצחון דווקא לחיים רמון, שעוד אישה נכנעה לו. יולי חשובה למערכת החינוך ולמשרד שהיא מחזיקה בידה היום, ואני לא חושב שחיים רמון הוא סיבה שצריכה לגרום לה לוותר על התיק המשמעותי הזה.
5 ביולי, 2007 בשעה 21:00
בוודאי שהתפטרותה תביא תועלת, כי בעצם השארותה בממשלה היא עוזרת להכשיר את השרץ, ומעבירה את המסר שהפשע משתלם.
וכמוה אהוד ברק, שדיבר על כך שהמינוי פסול – אבל האם הוא יגבה את דבריו במעשים וייזום יציאה של מפלגת העבודה מהממשלה?
ההסכמה של האנשים האלה לשבת במושב הלצים שהפכה ממשלת ישראל להיות, הוא שמעניקה לה גושפנקא. בכל פעם מחדש מתברר שאין להם שום קו אדום.
5 ביולי, 2007 בשעה 21:52
יציאה עכשיו של מפלגת העבודה תעלה את ביבי לשלטון, זאת אני לא רוצה.
5 ביולי, 2007 בשעה 23:49
יולי תמיר פיצחה את השיטה: היא הפעילה אמצעי חינוכי אפקטיבי לכאורה ללא תלות בתקציבי האוצר.
ועוד הגדילה לעשות – במתן דוגמה אישית לחיסכון באנרגיה: ניסתה והצליחה להגביר את החשכה.
6 ביולי, 2007 בשעה 18:26
הראל, אתה יכול להסביר לי בבקשה במה ביבי גרוע יותר מאולמרט, ליברמן או אהוד ברק לצורך העניין?
בשם ה"השפעה מבפנים" והסכנה שביבי יהיה ראש ממשלה, האנשים בהם בחרת נותנים יד למעשי הנבלה הגרועים ביותר.
6 ביולי, 2007 בשעה 22:07
אני מעדיף ממשלה של אולמרט עד בחירות בסוף 2008 מאשר לראות את השר גדעון סער, השרה לימור לבנת,
השר סילבן שלום, השר ישראל כץ!
ביבי הוא הכי רע לשכבות החלשות
וראינו זאת בהיותו שר אוצר, בדרכו הדורסנית שלו לשקם הכלכלה.
נכון, הוא הצליח להציל את הכלכלה במובן מסוים אבל הדרך היתה לא הומנית!
צר לי, אבל אני לא מוכן להפיל ממשלה בגלל חיים רמון.
7 ביולי, 2007 בשעה 12:56
אם כך, אתה ראוי לרוחמה אברהם בתור שרה.
8 ביולי, 2007 בשעה 18:29
שוקי,
רוחמה אברהם אמנם שרה בממשלה אבל הבה ניקח דברים בפרופורציה. היא שרה מקשרת בין הממשלה לכנסת. כלומר, נואמת את תגובת הממשלה בהצעות האי אמון מדי יום שני ומקריאה את הפקס ששלחו לה ממשרד רה"מ בפני המליאה, כתשובה לשאילתות שהגישו חברי כנסת אליו.
היא לא אמונה על משרד ממשלתי כלשהו. היא לא מחזיקה בתקציב למשרד ממשלתי כמו שרי ממשלה נכבדים אחרים. כך שאני לא מתרגש יותר מדי מהתואר החדש שהיא זכתה לו. נכון, היא עדיין שרה בממשלה ויש לה בישיבות הממשלה חלקן המכריעות זכות הצבעה והבעת דיעה – אבל זה לא שהיא שרת החינוך או הפנים, נכון להיום. יכול להיות שגם היום הזה יגיע, ואז – כן, זה יהיה יום עצוב למדינת ישראל.
8 ביולי, 2007 בשעה 18:41
כן, רוחמה אברהם היא "רק".
גם ליברמן הוא "רק" וגם רמון הוא "רק" וכך גם התקציב, תוכנית ויסקונסין, ייקור הלחם – כל גזירה שמפילה הממשלה הזו עלינו היא "רק" כדי שיהיה תירוץ למפלגת העבודה המושחתת להישאר ו"להשפיע מבפנים". שזה כמובן שקר גמור.
בקיצור: מפלגת העבודה לא טובה בכלום מהליכוד.