באמצע שני משברים גלובליים – המשבר הסביבתי והמשבר הכלכלי – מבקש עמית הרפז להציע כיצד יש לנהל את הכלכלה בכדי ליצור משק צומח ומתפתח שלא מכלה את כל משאבי הטבע שלו. אתם מוזמנים לחוות דעה
למשבר הנוכחי ישנם שני פנים, אחד הוא הפן עליו כולם מדברים ומנסים לתקן והוא הפן הדימיוני.
כמה אלפי סוחרים הימרו ומכרו הימורים על יצירות דימיון כמו נגזרות פיננסיות, סחורות עתידיות, שערי מניות, ועוד ועוד. הפן השני הוא הפן האמיתי, הפן בו חברות ייצרניות פושטות רגל (אני לא מכליל בנקים וחברות פיננסיות בקטגוריה הזאת). הפן בו אנשים שיצרו דברים שאפשר לגעת בהם הופכים מובטלים. הפן בו אנשים שחסכו כדי לשלם משכנתא רואים איך הונם נעלם והבנק לוקח להם את הבית.
רוב התוכניות עם מאות מיליארדי הדולרים לא מצליחות להציל את המגזר הפיננסי.
יש בזה צדק פואטי משום שהמגזר הזה מקבל את מה שמגיע לו, ויש בזה ביזבוז כסף כי המגזר הזה לא יצליח לעבור את המשבר בלי להשתנות מהיסוד.
לגבי הפן האמיתי של כלכלה ואנשים צריך ראשית להסביר משהו על כסף, כמות הכסף ומהירות המחזור.
עולם הכסף תלוי בכמות הכסף במחזור, כלומר בכמה כסף קנו ומכרו בשנה. אם אני מוכר ב-110 שקלים וקונה במאה שקלים, או מוכר ב210 שקלים וקונה ב 200 שקלים בשני המקרים הרווח שלי זהה, אבל במקרה השני היה במחזור פי שנים כסף.
כאשר 100 שקלים עוברים ממני לבעל המכולת משם לבעלי תחנת הדלק משם לבעלי מסעדה מבעלי המסעדה למלצר ומהמלצר לכרטיס טיסה להודו, הכסף הסתובב 5 פעמים במחזור ולכן הוא נספר כ-500 שקלים. בזמן משבר אנחנו נוטים לחסוך, הכסף עובר פחות ידיים בשנה וכך יש במחזור פחות כסף.
אנחנו רוצים להגדיל את המחזור לכן אנחנו רוצים שהכסף יעבור יותר ידיים.
כאשר ממשלה מעבירה כסף למוסדות פיננסיים בכדי לנסות להציל אותם, המוסדות האלו חוששים להלוות את הכסף. הם חוששים מפני שהשוק לא יציב ומפני שהיחס בין שווי הנכסים שלהם לשווי ההלוואות לא מספיק (זה נקרא הלימות הון). במצב כזה במקום שמאה השקלים מהדוגמא הקודמת יסתובבו במחזור כמה עשרות פעמים בשנה הם שוכבים בכספת וכמות הכסף במחזור (מהירות המחזור) יורדת.
במקום לנסות לתקן את המערכת הפיננסית אפשר להאיץ את מהירות המחזור ע"י מתן כסף לאזרחים/צרכנים בכדי שהם יקנו ויניעו את הכלכלה.
אפשר לעשות את זה ע"י: הפחתת מיסים, הגדלת קצבאות, שיפור שירותי הממשלה (בריאות חינוך תחבורה וכו'). כאשר אנחנו מפחיתים מיסים יש לציבור יותר כסף אבל, א. משלמי המיסים זה הציבור המבוסס והוא יפנה יותר לחיסכון ופחות לצריכה. ב. הכסף עובר כך פחות ידיים כי הוא לא עובר ליידי הממשלה. כאשר מגדילים את הקצבאות מקבלים יותר צריכה אבל אותו מספר ידים. כאשר הממשלה גובה מיסים ומחזירה אותם לאזרח בשיפור שירותיה, מהירות המחזור גדלה פי שתיים.
אבל המשבר הכלכלי הוא לא המשבר היחיד שפוקד אותנו, יחד עם העליה העולמית בצריכה יש פגיעה גדלה והולכת במשאבי הסביבה. פחות ברזל באדמה ויותר זיהום בנחלים, פחות נפט במאגרים ויותר זיהום אויר, פחות מים ראויים לשתיה ויותר מכוניות.
המשבר הכלכלי הזה הוא הזדמנות לשנות כיוון, הוא הזדמנות ליצור כלכלה בת קיימא.
בכדי להגדיל את הצריכה והצמיחה אין צורך לקנות ולהחליף יותר מכוניות או טלוויזיות. אפשר לבנות את מוצרי הצריכה כך שיעלו יותר ושיחזיקו יותר זמן. תיקונים של מוצרים מגדילים את מהירות מחזור הכסף אבל דורשים פחות משאבי סביבה. אפשר לחייב את היצרנים לתת אחריות של 10 שנים לכל מוצר, היצרנים יבנו מוצרים יותר אמינים ויתקנו את אלו שיתקלקלו. המוצרים יהיו יותר טובים ויותר יקרים ומחירם הגבוה יגדיל את מהירות המחזור.
הגדלת מחזור הכסף והקטנת מחזור הסחורות טוב לסביבה אבל לא מספיק, בכדי להציל אותה צריך להגביר למקסימום את המיחזור.
מיחזור הוא בעייתי משום שיותר זול לזרוק מאשר למחזר, ומשום שחלק מהמוצרים קשים מאוד ויקרים מאוד למיחזור. בכדי לפתור את הבעיות האלו צריך להקים רשות ממשלתית למיחזור, הרשות הזאת תמצא ותמציא דרכים למחזר. כדי לממן את פעולת המחזור יוטל מס מיחזור על כל המוצרים הניתנים למחזור. רשות המיחזור בעזרת מכון התקנים תבדוק מוצרים ותקבע את שיעור המס.
מס המיחזור יחליף בהדרגה את המע"מ, מע"מ הוא מס קל לגביה אך בלתי צודק, מס מיחזור גם קל לגביה וגם צודק.
כלכלה בת קיימא היא הנושא הכי חשוב שעומד לפנינו. אם לא נדע לטפל בכלכלה יגדל מספר האנשים שחיים מתחת קו העוני, אם לא נדע לטפל בסביבה יקטן מספר האנשים מעל האדמה.
Tags: איכות-הסביבה, בנקים, זיהום-אוויר, מדיניות-כלכלית, מיחזור, מיסוי, מס-ערך-מוסף, מע"מ, משבר-כלכלי, סל שירותים, צדק סביבתי, צמיחה, רפורמה-במיסוי
אפשר לקרוא עוד על הנושא באתר העמותה הישראלית לכלכלה בת-קיימא:
http://ecoeco.org.il/
וגם באקו-ויקי
http://ecowiki.org.il
אפשר הסבר למה "אנחנו רוצים להגדיל את המחזור"? בשביל מה זה טוב?
הגדלת מחזור "יוצרת" כסף, הדוגמא הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה ואני מתנצל מראש, היא זרעים של גידולי מאכל.
אם תצליח לזרוע נניח תפוחי אדמה פעמיים בשנה – תכפיל את היבול למרות שהיו ברשותך אותו מספר זרעים (תפוא"דים) אותו שדה ואותו כוח עבודה.
כלומר עם אותם אמצעי יצור קיבלת פי 2 ייבול = צמיחה של 100%.
אם השאלה היא למה האדם רוצה כל הזמן עוד, אז יש הרבה תשובות שאני מכיר, ועוד יותר הרבה תשובות שאני לא מכיר.
אבל תפוחי אדמה אפשר לאכול. מה יעזור למישהו שהכסף שלו החליף 17 ידיים? לא נוצר מזה יותר אוכל!
זהו שזה נשמע מופרך אבל אפשר.
כסף שהחליף 17 ידיים "ייצר" עבודה/אוכל /סחורה ואני עוד פעם מבקש סליחה ויודע שזה לופט-גאשפט אבל זה המצב. הכסף מרגע שהפך הילך חוקי = הכל נסחר/נמדד בכסף יותר ממנו לאורך זמן = יותר.
וזה עוד כלום כי ע"פ הערכה של האקונומיסט ב-2008(עיתון לגמרי לא סוציאליסטי) 97% מהכסף במחזור הוא הימורים על נגזרות פיננסיות אופציות, שערי מטבע ועוד, רק 3% קנו ומכרו דברים שאפשר למשש.
פעם כתבתי על זה משהו-
http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/071225_harpaz.htm
זה נשמע מופרך כי זה באמת מופרך – 97% מהמחזור הוא לופט-גשפט, וכשתכפיל את מספר הידיים שנוגעות בכסף, אז 99% מהמחזור יהיה לופט-גשפט. הרי זה בדיוק מה שכתבת ב"שווים": המחזור גדל וכך גם רווחיהם של אלו שלא תורמים כלום לחברה.
או שלא הבנתי כלום.
אני מניח שהאקונומיסט התכוון ל97% אחרי כל החשבונאות.
להגדלת הכסף במחזור יש צד אחד והוא העובדה שיש יותר, ואם אין אינפלציה אז יש יותר אוכל ויותר סחורות מכל המינים.
מצד שני יותר מ-90% של הכסף הוירטואלי נמצא בעסקים וירטואליים ולא תורם כלום, אבל המעט שכן נמצא בעסקים אמיתיים הוא הרבה.
מצד שלישי בא מישהו ומהמר על מחיר האורז ומיליונים הולכים לישון רעבים או מתים. אבל מישהו אחר מהמר על מחיר הברזל ואז אנשים ממחזרים ברזל כמו מטורפים ואם יש לך מכסה ביוב או פסל או מעקה בטיחות אתה צריך לשים עליהם שמירה רציפה.
מצד רביעי (ואחרון בנתיים) פתאום הבועה הזאת מתפוצצת, ומכניסה גם את העולם האמיתי למשבר – http://www.blacklabor.org/?p=4341
כמו שאתה רואה כאן אילו הייתי יכול הייתי מאפשר להם הימורים רק במוסדות סגורים. מי יודע אולי יום אחד נוכל?
"להגדלת הכסף במחזור יש צד אחד והוא העובדה שיש יותר, ואם אין אינפלציה אז יש יותר אוכל ויותר סחורות מכל המינים"
איך העובדה שיש יותר כסף גורמת לכך שיש יותר אוכל? איך זה קשור בכלל?
התאוריה של הניאו-ליברלים עם רייגן "הנביא" אמרה: "כסף שאנחנו נותנים לעשירים מחלחל כלפי מטה".
כמו תמיד זה נכון ולא נכון, זה נכון משום שמעט כסף מחלחל כלפי מטה, זה לא נכון משום שע"י ניהול מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית העשירונים הנמוכים מקבלים הרבה יותר, כלומר בניהול נכון נקבל חלוקה יותר יעילה של ההון.
אבל גם כאשר החלוקה לא יעילה עדיין יש כסף שזורם כלפי מטה והוא מושפע מכמות הכסף למעלה.
דוגמא: חברת לוּפטיג שעוסקת בקניית אויר ומכירתו רכשה בהזדמנות מותג מפורסם.
ברשות המותג כמה נכסים אמיתיים אחד מהם רובוט לעבודות בית.
מנהל החברה שמייצרת את הרובוט מפעיל לחצים לקבלת תקציב פיתוח, ההנהלה הראשית של לוּפטיג מחליטה ברגע של היסח דעת להשקיע בפיתוח 10 מיליון ש"ח (זה רק 1% מהרווחים השנתיים).
הכסף מתפזר בין עובדי החברה, ספקים, קבלנים חיצוניים סה"כ 1000 איש ואישה. חלק מהכסף נחסך וחלק משמש את החבר'ה כשהם נוסעים לנופש בצימר במצפה רמון וטיול ג'יפים בגליל.
במכתש המטיילים מתארחים באוהל בדואי, המארח שלהם משתמש בכסף שקיבל מהם לקניית שעורים וזורע אותם בואדי צין עליון, בכדי שיהיה לעיזים מה לאכול. את הגדיים הוא יאכל.
הג'יפאי בגליל הוא גם בעל מטע ליצ'י קטן, בכסף שהרוויח מהטיול הוא קונה קומפוסט לפזר סביב גזעי העצים, היבול גדל הוא שולח לשוק יותר ליצ'י.
עכשיו בוא נעשה חשבון, פיזרנו למעלה מיליארד ש"ח ובתמורה קיבלנו שני גדיים חמודים ו-500 ק"ג ליצ'י מוסר השכל: יותר טוב לגור עם 4 אנשים בארון מאשר לשלם 550 לירות בשביל דירה של חדר וחצי – http://www.youtube.com/watch?v=QunEya7meeo .
השימוש המוגזם במילה "בכדי" מאוד מפריע. מה רע ב"כדי"?
"בכדי" אינו טעות דקדוקית, מותר להשתמש בו, זאת פשוט צורה סגנונית לא מומלצת.