דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על הון-שלטון בעיריית חיפה
לפני חודש אושרה הצעת חוק שולית למראה, בנוגע לתיקון חוק האגרה. תכליתו של תיקון זה, לעומת זאת, הוא לתת פטור ל"גרנד קניון", בו מ"מ ראש המועצה ועוד חברים מעורבים כלכלית ופוליטית.
מאת: שמואל גלבהרט, יו"ר הירוקים באופוזיציה במועצת עיריית חיפה.
שינוי שיטת חישוב אגרת הביוב – את מי זה מעניין? הנושא האחרון שהיה מעכב את מועצת העיריה יותר מדקה לספירת ידיים אוטומטית. כך ודאי היה קורה, אלמלא ספקות שהעלה חבר המועצה החדש, זאב סילס מהירוקים של חיפה. ספקותיו התעצמו לנוכח הודעתו המיתממת של מ"מ ראש העיר ישראל סביון, כי אינו משתתף בדיון. התעמקות יסודית בנושא, בניגוד לדיון השטחי במועצה, הפכה ענין שולי לכאורה, לנושא שיש בו ענין רב לציבור, כמו גם לגורמי הביקורת על מינהל ציבורי תקין והוגן.
א. גרנד קניון – כרטיס ביקור
"גרנד קניון" הוא הגדול בקניוני חיפה, אחד הגדולים בארץ, בניהולו ובבעלותו החלקית של ישראל סביון – מזכיר מפלגת העבודה בחיפה, מ"מ ראש העיר, וחבר בועדת הכספים של מועצת העיריה. נסיבות הקמתו של הקניון, תכנון מינהרות הכרמל כך שיובילו היישר אליו, פרשת הפיצוצים לחפירת יסודותיו והנזק לבתים בסביבתו, סיווגו לארנונה מופחתת, פגיעתו באזורי מסחר ותיקים בחיפה – כל אלה ועוד ראויים, וגם יזכו, לתאור מפורט בנפרד.
ולמותר להזכיר גם את כהונתו בעבר של סביון כמנכ"ל כל יכול של עירית חיפה, והשפעתו עד היום על רבים מעובדיה. מקומת הגג של הקניון בוקעים שידורי "רדיו חיפה", שופרו של סביון לכל דבר וענין, בעיקר לעת בחירות, ובעיקר להשמצת הירוקים של חיפה.
ב. ה"גרנד" דורש הנחות מהעיריה
הפרשה החדשה הנוגעת ל"גרנד", פרשת אגרת הביוב, החלה לפני כ-5 שנים, בעתירה מינהלית מטעם הקניון נגד עירית חיפה, בפני סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי, כב' השופט גינת (עתמ 06 / 003330). העתירה עוסקת בדרישה לשנות את חישוב אגרת הביוב המוטלת על הקניון. לפי חוק עזר עירוני קיים מזה שנים, האגרה מותאמת לכמות המים הנצרכת, למעט מים להשקייה, או לתהליכים מסויימים בתעשיה.
הנהלת הקניון, באמצעות עורך דינה, נתנה לחוק פרשנות משלה שאין לה זכר בניסוחו, כאילו כל כוונתו היא לפטור מהחישוב את המים שאינם מוזרמים למערכת הביוב המטופלת ע"י העיריה. לפיכך ולפי דעתם, גם ה"גרנד" זכאי לפטור, היות שמרבית המים שהוא צורך אינם מוזרמים לביוב, לפחות לפי טענתם, אלא מתאדים באויר…
ג. העיריה מוכנה להיענות ל"גרנד"
נראה שעיריתנו לא ממש נתנה "פייט" לקניון, והסכימה לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בבית המשפט: החל מאפריל 2007 יופחתו 25,000 מ"ק מים מחישוב אגרת הביוב של הקניון. במקביל תכין העיריה חישוב "אמיתי" של הפטור לאור טענות הקניון, ובהתאם לכך יחושב הפטור, וה"גרנד קניון" יזכה ב"גרנד הנחה".
היועץ המשפטי של העיריה בעת תחילת המחלוקת לפני כ-5 שנים, הוא היום… מנכ"ל עסקיו של מר גד זאבי, הייזם והבעלים של הקניון. "פשרה" זו, שבפועל מיישרת קו עם הפרשנות והאינטרסים של הקניון, הובאה לאישור מועצת העיריה, בישיבה מיום 6.1.09. היועץ המשפטי הסביר בדיון כי החוק הקיים מעניק פטור לרשימה מצומצמת של נכסים שלא כל צריכת המים שלהם מוזרמת לביוב, ולפי קריטריון זה יש עוד נכסים הזכאים לפטור. היוע"מ לא ציטט מהחוק, אלא מטיעוני הקניון, הממציא יש מאין "קריטריונים" שאין להם זכר בחוק. לדבריו זו חובה חוקית ומוסרית, לא פחות! לעשות צדק עם הקניון, ולהוסיף אותו לרשימת בעלי הפטור. נתקלנו בבעיה זו בעיקר בבתי חולים, הוסיף היוע"מ, מבלי להזכיר את תביעת ה"גרנד" שממנה ולכבודה הכל התחיל. "בחסות" בתי חולים אפשר להחליק פטור גם לקניון, מבלי שמועצת העיר מודעת ומיודעת לכך. בהמשך נראה איך "חובת הצדק המוסרית והחוקית" שיחקה לידי העסקים הגדולים, וקיפחה את זכותם של העסקים הקטנים.
ד. הירוקים מעלים שאלות, לעיריה אין תשובות
בנקודה זו החל דיון שולי לכאורה, הצפוי להתפתח לפרשה שעוד ידובר בה רבות.
רות אלון (סיעת מהפך): מה העלות של ההנחה הזו מבחינת העיריה?
שמואל מרמלשטיין ראש אגף תקציבים: [אינו נוקב במספרים, כנראה איש לא חישב אותם]: אנחנו רק צינור להעברת הכסף למכון הטיהור, ללא פגיעה בתקציב העיריה. [כאילו המכון אינו יחידה עירונית, וכאילו פגיעה בתקציבו המיועד לטיפול בביוב העירוני, אינה מעינייננו].
ראש העיר {נחפז לגשת להצבעה]: מי בעד, ירים את…
זאב סילס [לא מוותר]: ידוע שהעיריה לא עושה הנחות מיוזמתה. מישהו תבע את העיריה?
היוע"מ: אני לא יודע על תביעה. יודע על פנית בתי חולים ממשלתיים. [וזאת, כאשר השרות המשפטי מטפל מזה כ-5 שנים בתביעת ה"גרנד" אם כי הוא אישית רק שנה בתפקידו].
סילס: אין קשר לגרנד קניון?
יוע"מ: איני יודע על קשר לגרנד קניון או הליך מול קניונים, אבל אני מעריך שהם יהנו מכך.
סילס: למה לתת פירצה להנחות נוספות? לא צריך לתת הנחה זו לגופים כלכליים. זה יעודד בזבוז מים. אבקש להוסיף לתיקון המוצע את בתי החולים, במקום שינוי כל הנוהל. התיקון משרת רק ציבור מסויים [של בעלי ומנהלי הקניונים], ופוגע בהכנסות העיריה.
יוע"מ: אנחנו חשופים לטענה, מבוססת לדעתי, שחוק העזר שלנו בעייתי. אגרה יש לגבות לפי השימוש באמת, לא לתת הטבה חריגה לסוג עסקים מסוים, או לפגוע בעסקים אחרים.
סילס: אז שיתבעו אותך ותגן על החוק העירוני. אם תפסיד לפחות נבין את ההגיון. אבל מדוע ליזום פטור למי שאינם זקוקים לו? אתם מציעים תיקון גורף, לא רק בתי חולים יהנו ממנו.
ה. הדיון הסתיים, השאלות מתעצמות
בשלב זה החליט ראש העיר להמנע מהחלטה, והעביר את ההצעה לבדיקה נוספת, אולם הנושא המשיך לייצר "כותרות מישנה", והכותרת הראשית כנראה עדיין לפנינו:
א. בראיון לתקשורת לאחר הדיון הודה היוע"מ כי העיריה נתבעה ע"י קניונים, ולא ע"י שום בית חולים, כפי שהודיע במועצת העיריה.
ב. מתברר כי מפעלים ועסקים בדרום הגישו תביעה דומה נגד מועצה אזורית תמר, אולם המועצה, בניגוד לחיפה, לא נחפזה ל"פשרה". ובית המשפט המחוזי דחה את את התביעה.
ג. אם תכלית התיקון למנוע עוולות ועיוותים, אולי נכון יותר להתחיל בתיקון עיוותי הארנונה? אזורי מסחר בעיר התחתית ובהדר, שה"גרנד קניון" ייבש את פעילותם העיסקית, מסווגים כאזור א' לארנונה. ה"גרנד", שחנויות המותגים היוקרתיות שלו מוצפות קונים, מסווג כאזור ב' לארנונה. שיטת "הייבשת וגם ירשת" בגירסה חיפאית. מועצת העיר הורתה לתקן עיוות מקומם זה. אולם ראש העיר שותפו הפוליטי של סביון, והנהלת העיר, יוצאים במקום זאת מעורם ומגידרם, לתקן "עוול" הנגרם כביכול לקניון.
ד. אם תכלית התיקון למנוע אפליה, אולי נתחיל ב"סיטי-סנטר", המסווג לארנונה ב', כאשר כל רחוב יפו מסווג לארנונה א'. לדברי מנכ"ל העיריה "תיקון העיוותים יחייב לפתוח ולשנות מציאות היסטורית, ואין להתעסק בזה". מעניין מה היה אומר אם היה בצד של הנפגעים. ולא בצד המחייך, בהיותו בעל ענין, יחד עם אותו סביון, באותו סיטי-סנטר!
ה. אם תכלית התיקון היא ליצור התאמה בין גובה האגרה, לעלויות מערכת הביוב, כפי שטוען היועץ המשפטי, יש צורך דחוף להעלות, ולא להוריד, את גובה האגרה! לתחשיבי אגף הביוב יש להוסיף עלויות גבוהות של תחזוקה ותיקונים בגין הצנרת המתיישנת. התחזוקה מתבצעת לרוב בשיטת טלאים, כי אף פעם אין די כסף לטיפול שורש יסודי. ובינתיים מדי חודש מוזרם הביוב לים עקב תקלות בצנרת לאורך החוף. ובינתיים תושבי נוה-דוד חיים בתוך צחנת ביוב, כי אין תקציב לעמוד בהבטחותינו לתושבים ולהרחיק מהשכונה צינור בן כמה מאות מטרים, ומחכים שייזמי רמת חביב יבצעו את העבודה כאשר,יתחילו בפרוייקט, אם בכלל. ובינתיים רק אפשר לחלום על תקציב של חצי מיליארד ש' הדרוש לשיקום כולל של מערכת הביוב בחיפה, כפי שדרשה הועדה לאיכות הסביבה עוד בתחילת הקדנציה. ובינתיים דוחקים לאין קץ ביצוע מכון טיהור דרומי שיאפשר ביטול קו הביוב לאורך החוף, ופריצות תכולתו לים. הקמת המכון החדש מחייבת היטל מיוחד. האם על כך מישהו נתן את הדעת, במקום הוזלת האגרה?
ו. אם האגרה נועדה רק לכיסוי הוצאות העיריה, כטענת היוע"מ, מהו הבסיס לאגרת שילוט? שהרי שלטי עסק ופירסום למיניהם מבוצעים ומתוחזקים ע"י בעליהם, וההוצאה היחידה של העיריה היא… המשכורת לפקיד גבית האגרה! נקזז איפא את האגרה כנגד הפקיד, נוותר על שניהם, העיריה לא תפסיד, ולעסקים יירווח!
מתוך היכרות קרובה עם היועץ המשפטי, אין לנו ספק לגבי יושרו וכנות כוונותיו. לדעתנו נדרש לצד המשפטי של הנושא, מבלי שנחשף להיבטיו הכלכליים והציבוריים, ולמשמעותם. כך לדעתנו הצליחו בעלי ענין להשיג "מטריה" משפטית לקידום האינטרסים שלהם.
ו. האגרה חוזרת – ומתאשרת!
הפחתת האגרה לגרנד-קניון, במסווה של רויזיה כללית באגרת הביוב, חזרה למועצת העיר בתחילת פברואר, ועמה חוו"ד מעודכנת של היועץ המשפטי. מאחר והוא מסכים שחוק העזר הקיים אינו בלתי חוקי. מדוע הוא חושש להגן עליו בבית המשפט, אחרי שהמועצה האזורית תמר כבר עשתה זאת בהצלחה? בהמשך הוא עובר מהטיעון המשפטי הרעוע, לטיעוני צדק
ויושר. לדבריו יש למנוע אפליה בין סוגי עסקים ע"י תחשיב אחיד לכל. כאשר חבר המועצה סילס הציע כי נוהל הפטורים החדש ייוחד רק לבתי חולים, היוע"מ פסל זאת בטענה הצודקת שהחוק והנוהל צריכים להתבסס על קריטריונים אחידים ושוויוניים, ללא הטבה לקטגוריה זו או אחרת. גם חוק העזר המתוקן, מתייחס לכלל בתי העסק ללא איזכור סוגיהם השונים. אולם הנוהל עצמו, כפי שאושר במועצת העיריה, מתעלם מהסיבות שהולידו אותו, ומההנחיות של עצמו, ודווקא מנציח העדפה ל"מפעלי תעשיה, בתי מלאכה, בתי חולים, ועסקים גדולים". בכך העיריה מתמידה בקו של חניקת העסקים הקטנים וחביקת העסקים הגדולים, ובראשם הגדול מכולם, ה"גרנד קניון". מדיניות עקבית זו ניכרת בכל, מעיוותי הארנונה ועד תיקון אגרת הביוב. היטיב לנסח זאת המנכ"ל: "עסקים בעיר שמפסידים – מצידי שיסגרו, או יעברו לקניונים"! לאיזה מהם, לסיטי-סנטר שהוא שותף בו? היחידי ברח' יפו המסווג לארנונה ב', בניגוד לחוק.
כדי להבין את חומרת הפגיעה בעסקים הקטנים, הגובלת כמעט בזדון, להלן רשימה חלקית של המטלות הכרוכות בבקשה לקבל פטור חלקי מאגרת הביוב:
- תכניות הנדסיות, מפרטים וכמויות, המתארים במפורט את מערכות המים הניקוז והביוב של העסק, ומימשקן עם תשתית הביוב והניקוז העירונית. אם העסק הוא רק חלק ממבנה שלם, וזה אכן מצבם של רוב העסקים הקטנים, החומר ההנדסי צריך לכלול את הבנין כולו!
- בעל העסק צריך להשקיע הון רב בהפרדת מערכות המים, הביוב והניקוז שלו, משאר הבנין.
- כל שנה צריך לחדש אישור על העדר חריגות השפכים. אישור כזה עולה כסף!
- להתקין ולתחזק בהשקעה גדולה מערכות מדידת כמות השפכים, ולקבל עליהן אישור העיריה.
- רשימה אינסופית של ועדות שצריך לעבור, ומסמכים ואישורים שצריך להגיש.
איזה עסק קטן יוכל לעמוד בכל הדרישות האלה? הטירחה וההשקעה הכספית הכרוכה בהן, חורגות מכל יחס לפטור שיקבל, אם בכלל. וגם אם יקבל, לעולם לא יכסה את הוצאותיו. לעומתו לקניון גדול צפוי פטור משמעותי, ומשתלם להעסיק צוות מקצועי למילוי דרישות הנוהל. לעסק גדול כמו קניון יש בנין נפרד, מערכותיו ממילא עצמאיות, והוא אינו צריך להשקיע בהפרדתן. כך מתגשמת איפא תחזיתה של עו"ד נורית ברעם שטיפלה בנושא מטעם העיריה. לדבריה במועצת העיר,סך הפטורים לא יגדל, אולי אפילו יפחת, והעיריה רק תרויח. עכשיו גם ברור למה: במקום פטור קטן להרבה עסקים קטנים, יינתן פטור גדול למעט עסקים גדולים, כמקובל בעירנו – עם הפנים לחזקים, ועם החלק התחתון של הגב להחלשים.
ראש העיר וחברי המועצה לא התקשו לאשר את הנוהל החדש, שאינו נוגע אישית לאף אחד מהם. למרבה הפלא הצטרף לתומכים גם אלי לנדאו, בעבר יו"ר התאחדות בעלי המלאכה , אשר באיוולתו ממש התעקש לא להבין את המשמעות החמורה של הנוהל החדש לגבי בתי המלאכה:
הנוהל הנוכחי מסתפק בהגדרתם כבתי מלאכה לצורך מתן פטור, ואין עליהם כל חובות הוכחה. לעומת זאת הנוהל החדש "מפיל עליהם תיק" עמוס מטלות מסובכות לביצוע ובלתי כלכליות לגבי רובם. לבטח ירימו ידים ביאוש ויוותרו על הפטור שהיו זכאים לו עד היום. אך אל דאגה – הפטור אינו יורד לטמיון, בפועל הוא פשוט עובר ל"בתי מסחר גדולים", כך מצויין במפורש ובלי בושה בנוהל החדש. אתה הבנת את זה, מר אלי לנדאו?
נערך על ידי סתיו
תגיות: הון-שלטון, ישראל-סביון, מפלגת-הירוקים, עיריית חיפה
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
25 במרץ, 2009 בשעה 12:28
כתושבת חיפה – מעניין לקרוא. זה אומר הרבה על האתר אם חבר מועצת עירייה משתמש בו כבמה ציבורית.
25 במרץ, 2009 בשעה 13:57
זה לא אותו סביון בו תמכו חברי "חוג חיפה" בבחירות לראשות העירייה?
25 במרץ, 2009 בשעה 20:11
ישראל סביון הוא סמל הישראלי המכוער, אגב משמש גם כיו"ר ועדת החינוך בעיר.
הוא הדוגמה המובהקת לערכה של מפלגת העבודה הישראלית.
דור של בורגנים- תאבי בצע ומושחתים שממשיכים להחזיק את המדינה בביצים על גב מעמד העובדים.
בושה וחרפה
27 במרץ, 2009 בשעה 19:03
כל הכבוד על פרסום הכתבה. עם זאת, כדי שאנשים באמת יקראו נא תדאגו שבעתיד מר גלבהרט יכתוב קצר ותצרפו תקציר ואח"כ את פירוט הסיפור כולו.
27 במרץ, 2009 בשעה 20:10
http://haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=9&t=29
16 ביוני, 2009 בשעה 15:41
[...] ילדים, תנסו לשמור את זה בסוד, כי אם מישהו יידע, אולי הוא יחליט לפנות לתנועה לאיכות השלטון. בסדר? בינתיים רק אתם ואני יודעים, אה- וגם מי שקורא את הבלוג הנחמד הזה. [...]
13 ביולי, 2010 בשעה 12:54
[...] ילדים, תנסו לשמור את זה בסוד, כי אם מישהו יידע, אולי הוא יחליט לפנות לתנועה לאיכות השלטון. בסדר? בינתיים רק אתם ואני יודעים, אה- וגם מי שקורא את הבלוג הנחמד הזה. [...]