מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
בית המשפט פוסק לטובת העובדים בגן המדע
אחרי חודשים של מאבק, בית המשפט סוף סוף פסק אתמול לטובת "כוח לעובדים" וקבע מספר הלכות חדשות לטובת ארגוני העובדים בפרט וחופש ההתאגדות בכלל.
היום התקבל פסק דין בעניין גן המדע בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ע"י סגנית הנשיאה לאה גליקסמן כוכבי (מצ"ב). את ארגון העובדים, את נציגות העובדים ואת העובדים ייצגו עורכות הדין ארנה לין ומיכל שטיין.
להלן תמצית של הקביעות בפסק הדין, ובהן הלכות חדשות רבות:
א. אין צורך בכך שארגון עובדים יפנה לקבל הכרה מבית הדין על-מנת שהמעסיק יהיה מחויב להכיר בו כארגון עובדים. הוספת תנאי כזה עלולה לסכל צמיחתם של ארגונים חדשים ולפגוע בחופש ההתארגנות, בתקופה הקריטית של ההתארגנות הראשונית.
ב. הוכר מעמדו של כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי כארגון עובדים ונקבע כי הוא מקיים את הכללים שנקבעו בפסיקה להכרה בארגון עובדים.
ג. חובה על מעסיק לנהל עם ארגון עובדים יציג הליך של הידברות והיוועצות. במציאות השוררת היום, אי הטלתה של חובה כזאת לא מביאה לאיזון אמיתי בין המעביד לבין העובדים, ומשמעותה המעשית היא סיכול מימוש חופש ההתאגדות של העובדים. הזכות לניהול מו"מ קיבוצי היא מרכיב מהותי וחיוני למימוש הזכות לחופש ההתאגדות והגשמת תכליתה – יצירת איזון בין כוחו של המעסיק לבין כוחם של העובדים. במצב יחסי העבודה במשק המתואר לעיל, וודאי בתקופות בהן שוררת אבטלה במשק, האפשרות הקיימת לעובדים להשתמש בנשק השביתה ככלי לכפות על המעסיק הכרה בנציגות העובדים וניהול מו"מ עמה היא במקרים רבים אפשרות תיאורטית שאינה ניתנת למימוש. זאת, במיוחד כאשר מדובר בעובדים מוחלשים (עובדים לא מקצועיים, עובדים המועסקים על בסיס שעתי בשכר נמוך וכיו"ב). לפיכך, קביעה כי המעסיק אינו מחויב להכיר בנציגות העובדים ולהידבר עמה וכי על העובדים להשתמש בנשק השביתה על מנת להשיג את ההכרה וניהול הידברות משמעותה במקרים רבים היא שלילת הזכות לחופש ההתאגדות, ולמצער ריקונה מתוכן ממשי. לפחות בשלב הראשון, נקודת האיזון הראויה היא לחייב את המעביד להכיר בנציגות העובדים, ולנהל עמה בתום לב משא ומתן והיוועצות בכל הנוגע לתנאי העבודה של העובדים, אולם אין לחייב את המעביד לנהל עמה מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי. ניהול הדיאלוג עם נציגות העובדים יש בו כשלעצמו כדי להביא לשינוי מאזן הכוחות בין העובדים לבין המעביד, ובכך למימוש הדרגתי של חופש ההתאגדות ותכליתו.
ד. עובדי גן המדע אינם יחידת מיקוח עצמאית במכון דוידסון. מהתשתית העובדתית שנפרשה בפנינו לא עולה כי לעובדי גן המדע אינטרס מיוחד המצדיק לראות בהם יחידת מיקוח נפרדת, ולסטות מהכלל לפיו כלל עובדי המכון מהווים יחידת מיקוח אחת. השוני בין פעילות ההדרכה בגן המדע לבין הפעילויות האחרות של מכון דוידסון אינו מהותי. אמנם מוזיאון המדע הוא מתחם סגור במכון דוידסון, אולם הוא שוכן בסמיכות ליחידות המכון האחרות ואין המדובר באתר עבודה מרוחק ונפרד המצדיק לראות בו יחידת מיקוח נפרדת. אין מדובר במצב בו ארגון העובדים אינו יכול לאתר ולפעול להתארגנות העובדים האחרים במכון. יתכן, שבנסיבות מתאימות יש מקום להתחשב בכך שמדובר ב"ארגון פורץ" ובהתארגנות חדשה במקום העבודה בהגדרת יחידת המיקוח. כך למשל, ככל שמדובר במעביד שהוא רשת של סניפים רבים או מעביד שעסקו פועל במספר אתרים גיאוגרפיים, יהיה מקום לשקול אם להכיר בכל סניף או בכל אתר כיחידת מיקוח נפרדת. במקרה הנדון, לדעתנו אין זה סביר שבמקום עבודה קטן כמו המכון תהיה נציגות עובדים נפרדת לכל יחידה.
ה. זכותו של המעביד לבדוק אם מי שפונה אליו וטוען למעמד של ארגון עובדים מהווה ארגון עובדים על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה. כן רשאי המעסיק לדרוש נתונים המעידים על היותו של ארגון העובדים ארגון עובדים יציג. ארגון העובדים רשאי להימנע מלחשוף נתונים שעלולים לפגוע ביצירת התארגנות במקום העבודה או במקומות עבודה אחרים. המכון לא היה רשאי לדרוש מהארגון למסור לו נתונים על המידע שהועבר לעובדי המכון שהצטרפו אליו. בדרישה זו יש משום התערבות פסולה של המעביד בהתארגנות העובדים.
ו. אין לראות בפנייתו של פרופ' הררי פנייה של "אדם פרטי". בהיותו יו"ר הוועד המנהל של מכון דוידסון, ובהתחשב בתפקידו בעבר כנשיא מכון ויצמן ובמעמדו במכון ויצמן בכלל יש לראות בפנייתו פנייה של מכון דוידסון ושל מכון ויצמן. שנית, מעדותו של דר' היימן והמסמכים שצורפו לבקשה די כדי להוכיח כי המכון פעל להפסקת הייצוג של המבקשים על ידי הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב.
ז. הסמכות להכריז על שביתה או סכסוך עבודה אינה מוקנית רק לארגון עובדים יציג. בהיעדרו של ארגון עובדים יציג – רשאית נציגות העובדים המייצגת את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם להכריז על סכסוך עבודה. בעת הכרזת סכסוך העבודה ארגון העובדים כוח לעובדים ייצג את רוב עובדי גן המדע, קבוצת העובדים שהסכסוך נוגע להם. לפיכך, יש לדחות את הטענה בדבר אי חוקיות השביתה בשל העדר סמכות ארגון העובדים כוח העובדים להכריז על שביתה. יש לדחות את טענת המכון כי השביתה עליה הכריזו המבקשים הייתה שביתה לא חוקית.
ח. ככלל, חופש השביתה של העובדים אינו מקנה להם את הזכות לכפות על המעביד להסכים לקבל שביתה חלקית, על הנזקים הכרוכים בה, ולהימנע מלהתגונן בפניה, בין היתר בדרך של סירוב לקבל עבודה חלקית. ככל זכות המוקנית לצד ליחסי העבודה, זכותו של המעסיק לסרב לקבל עבודה חלקית אינה מוחלטת, והיא כפופה לחובתו לנהוג בתום לב. יש לבחון בכל מקרה, על פי מכלול הנסיבות, אם פעולת המעביד עומדת בקריטריונים של תום לב ומידתיות. זאת, תוך בחינה, בין היתר, של שיקולים אלה: המועד והשלב בסכסוך בו נתקבלה החלטת המעסיק לסרב לקבל עבודה חלקית; הנזק שנגרם והנזק הצפוי למעביד כתוצאה מהשביתה החלקית; התנהלות המעביד, נציגות העובדים והעובדים; האם מאחורי החלטת המעסיק לסרב לקבל עבודה חלקית עמדו שיקולים אחרים מעבר לשיקול של התמודדות מול שביתת העובדים והנזקים הנגרמים כתוצאה ממנה. מערך השיקולים והאיזונים עת מדובר בשביתה שעילתה היא מאבק על הזכות להתארגן, הכוללת את הזכות לנהל מו"מ קיבוצי, שונה ממערך השיקולים והאיזונים עת מדובר בשביתה במקום עבודה מאורגן על שיפור תנאי העבודה.
ט. במקרה הנדון פעולת המעביד לא עמדה בקריטריונים של תום לב ומידתיות. למעשה, מאז יום 2.11.08 נקט המכון מדיניות של סירוב מוחלט להידבר עם העובדים. הצבת דרישה של התחייבות להימנע משיבושי עבודה בעתיד כתנאי לקיומה של פגישה נוספת בין הנהלת המכון לבין נציגות העובדים בנוגע לאותם נושאים שנדונו בפגישות הקודמות היא התנהלות הנגועה בחוסר תום לב. בהקשר זה חשוב לציין כי נציגות העובדים שבה ופנתה בבקשה להמשיך את הליך ההידברות, ואף הבהירה במפורש ובמשתמע כי ככל שיתקיים הליך של הידברות ומו"מ תימנע מלנקוט עיצומים וכי אינה מציבה תנאים מקדמיים להליך ההידברות. נקיטת פעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית לאחר אירוע אחד בודד, אינה מקיימת את דרישת המידתיות. בפועל העובדים המאורגנים התייצבו לעבודה. המכון בחר בדרך של סירוב לקבל עבודה חלקית לא רק עקב רצונו לצמצם את הנזקים עקב השביתה כנטען על ידו אלא גם ואף בעיקר עקב רצונו לשכנע את העובדים המאורגנים והלא מאורגנים כי לא כדאי להם להצטרף להתארגנות העובדים. בחינת מכלול התנהגות המכון, לרבות הפעולות לפגוע בייצוג המשפטי של העובדים הובילו למסקנה זו. נפסק כי העובדים זכאים לפיצוי על אובדן שכרם בתקופה זו, אך עליהם להגיש תביעה נפרדת בנושא על-מנת להוכיח את גובה הפיצויים שמגיעים להם.
י. חל איסור על המעביד לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים, בין אם העובדים החלופיים הם עובדים זמניים ובין אם הם עובדים קבועים. מתן אפשרות למעסיק לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים מפרה איזון זה, ויוצרת מצב בו רק העובדים משלמים את מחיר השביתה. בנסיבות העניין, העסקתם של העובדים החלופיים לא הופסקה, אך נקבע כי: אין לאפשר מצב בו בשל העסקת העובדים החלופיים יצומצם היקף העסקתם של העובדים המאורגנים אשר שבתו. לא תינתן לעובדים החלופיים עדיפות בשיבוץ להדרכות על פני העובדים האחרים של המכון, וזאת למשך פרק זמן של שנה מיום מתן פסק הדין. ככל שהעובדים החלופיים לא יצטרפו להתארגנות העובדים, הם לא יובאו בחשבון במניין לעניין קביעת מספר העובדים לצורך בחינת יציגות ארגון העובדים, וזאת למשך פרק זמן בן שנה מיום מתן פסק הדין. ככל שתפרוץ במכון או בגן המדע שביתה, בין שביתה מלאה ובין שביתה חלקית, המכון יהיה מנוע מלהעסיק את העובדים החלופיים בתקופת השביתה, וזאת לפרק זמן של שנה מיום מתן פסק הדין.
יא. המכון נקט פעולות שפגעו בזכות ההתארגנות: המכון חסם את כרטיסי העובד של העובדים המאורגנים לאחר שנקטו פעולות מחאה לגיטימיות; דר' רוני אשכנזי ניסתה להשפיע על עובדים לחזור לעבודה בגן המדע ולפרוש מניסיון ההתארגנות; המכון נקט בפעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית של העובדים המאורגנים, כאשר השיקול העיקרי שעמד מאחורי החלטה זו היה רצון לסכל את התארגנות העובדים ולא התמודדות עם נזקי השביתה; המכון פעל להפסקת הייצוג המשפטי של עובדי גן המדע על ידי הקליניקה למשפט ורווחה שבאוניברסיטת תל אביב.
יב. גם האיסור הגורף על העובדים המאורגנים להיכנס לחצרי גן המדע ומכון ויצמן החל מיום 2.11.08 היה פעולה שפגעה בזכות ההתארגנות, בניגוד להוראת סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים. הזכויות המעוגנות בסעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים חלות בכל מקרה בו עובד פועל למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, גם כאשר טרם רכש ארגון העובדים מעמד של ארגון עובדים יציג. נציגי ארגון העובדים אינם רק פעילי ארגון עובדים כוח לעובדים אלא גם חברי נציגות עובדי גן המדע. המניע האמיתי למניעת כניסתם של העובדים המאורגנים לשטח המכון היה השביתה שנקטו בה והחלטת המכון להרחיקם משטח המכון בעת השביתה, ולא חשש כי העובדים ישבשו את העבודה ויפרו את הסדר. המכון אינו רשאי לאסור על כניסתם של חברי ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות עובדי גן המדע לגן המדע ולמכון ויצמן.
ההערכות הן שהעניין עוד יגיע לדיון גם בבית הדין הארצי.
תגיות: גן המדע, התאגדות-עובדים, חוק ומשפט, כוח-לעובדים, מכון וייצמן, פסק-דין, שביתה
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
25 במרץ, 2009 בשעה 8:41
אין מה לומר, משהו טוב מקל על העין השטופה.
25 במרץ, 2009 בשעה 11:39
ברכות ענקיות !
25 במרץ, 2009 בשעה 13:48
עכשיו, כשעיני משתף פעולה עם ביבי וברק נגד העובדים בישראל, טוב לראות שיש עוד כמה שמגיעים להישגים לטובתם.
25 במרץ, 2009 בשעה 18:31
חברים יקרים,
סכסוך העבודה בגן המדע הגיע אתמול לנקודה שבה העובדות וההיגיון גברו על הקיצוניות ויצר ההרס.
בחודשים האחרונים מנהלים נגדנו כמה ממדריכי גן המדע מאבק שבמסגרתו הם מפיצים שקרים וספינים בתקשורת, פונים לפוליטיקאים ואף לתורמים של המכון במטרה לפגוע בשמו הטוב של המכון, כל זאת במטרה לאלץ את מכון דוידסון להתקשר בהסכם קיבוצי עם ארגון העובדים "כוח לעובדים".
במשך חודשים אלה הבליג המכון, נמנע מלהיגרר לסגנון זה, והעדיף לברר את הטענות במקום בו הן אמורות להתברר: בבית הדין לעבודה.
אתמול אמר בית הדין את דברו, דחה את מרבית תביעותיהם של המדריכים וקבע כי קבוצת המדריכים הזו כלל אינה מייצגת את עובדי מכון דוידסון. כמו כן דחה בית הדין את תביעת המדריכים כי מכון דוידסון ינהל עימם משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי.
כזכור, לפני מספר חודשים פנו חלק מהסטודנטים המדריכים בגן אל הנהלת מכון דוידסון בטענה כי יש להם תלונות על תנאי העסקתם. בקשותיהם נבדקו ונענו, תנאי העסקתם שופרו אך במהרה התברר לנו כי מטרתם אינה קידום ושיפור תנאי עבודתם של עובדי גן המדע, וכי למעשה מאבקם נועד לקידום ענייניהם של ארגון "כוח לעובדים", ו"נציגות המדריכים בגן המדע"; לצבירת כוח פוליטי בכל מחיר, גם במחיר פגיעה בעובדי גן המדע, ואפילו במחיר הריסת המפעל החינוכי של גן המדע.
על מניעיהם האמיתיים של המדריכים אפשר ללמוד גם מדרישתם מבית-הדין להורות על פיטוריהם לאלתר של כ 20- מדריכים חדשים שהחלו לעבוד בגן בחודשים האחרונים. האנשים שרוממות הסולידריות בגרונם דרשו לפטר את חבריהם, עמיתיהם. בית הדין דחה גם את תביעתם כי העובדים החדשים יפוטרו.
מכון ויצמן למדע נבחר כבר שנתיים בסקר בלתי תלוי שבו משתתפים אלפי מדענים מכל העולם כ"מקום העבודה הטוב ביותר באקדמיה, מחוץ לגבולות ארה"ב". רבים מעובדי המכון עובדים בו מבחרות ועד לזיקנה, והוא ידוע כמקום עבודה שמטפח את עובדיו, מעניק להם יחס חם, ומסייע להם בעתות משבר וקושי, גם מעבר למתחייב. בד בבד עומד המכון במשך ארבעים השנים האחרונות בראש העושים להנחלת החינוך המדעי לילדי ישראל, וגן המדע הוא אחד מביטוייה הבולטים של פעילות זו. בכל אלה ביקשו המדריכים לפגוע.
בשורה התחתונה, ניסיונם של חלק מעובדי גן המדע לפגוע באווירת העבודה הטובה ובעשייה החינוכית, נדחה על-ידי בית הדין לעבודה. גן המדע ימשיך לפעול למען המטרה החשובה של חשיפת עולם u1492 המדע לפני ילדים, עידוד סקרנות וקידום החינוך המדעי בישראל.
דניאל זייפמן
נשיא מכון ויצמן למדע
25 במרץ, 2009 בשעה 19:28
אויש. איזה גועל נפש. "בכל אלה ביקשו המדריכים לפגוע.". את מי הוא חושב שזה משכנע?
25 במרץ, 2009 בשעה 21:24
קרה כאן משהו בלתי רגיל:
באופן יוצא דופן הדיווח המהימן ביותר שמצאתי על פסק הדין מופיע דווקא בעיתונים (גלובס ודה-מרקר) ולא באינטרנט…
גם הדיווח שמופיע כאן ב'עבודה שחורה' וגם התגובה של נשיא מכון ויצמן הם אוסף של סילופי דברים ומניפולציות אשר כל מטרתם לשחק במלים ובחצאי אמיתות כדי להציג מצג של ניצחון בצורה שמזכירה את החזבאללה לאחר הפלישה הישראלית.
ציפיתי ליותר מ'עבודה שחורה'. לא מפתיע שלדיווח כאן אין אבא ואמא…
25 במרץ, 2009 בשעה 23:54
גלובס הגיב כראוי ופרשנותו א. דומה לפרשנות שמבאת כאן. ב. מציגה את השגי העובדים ואזרחי המדינה.
http://www.globes.co.il/news/docView.aspx?QUID=1055,U1238017692622&did=1000437613
26 במרץ, 2009 בשעה 23:05
אנא הוסיפו קרדיט לכותבת
אלה אלון, עו"ד
רכזת עריכת דין ציבורית-חברתית
תכנית המשפט בשירות הקהילה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב
כמו כן לכל המצקצקים ניתן להעלות לאתר את פסק הדין המלא המצוי בתיבת הדואל