חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תגובה לדו"ח מבקר המדינה בנוגע להשכלה הגבוהה

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 19.03.09 6:04

לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה הוציא הפורום למען ההשכלה הציבורית (המאגד מאות מרצים, מרצים זוטרים וסטודנטים) תגובה המביעה את עמדתו בנושא – להלן התגובה

הפורום למען ההשכלה הציבורית  

 

המסקנה מדו"ח המבקר על ההשכלה הגבוהה: דרושה דמוקרטיזציה של המערכת

 

היום מתפרסם דו"ח הביקורת של מבקר המדינה על מערכת ההשכלה הגבוהה, החושף שורת ליקויים בהתנהלות הנהלותיהן של אוניברסיטאות המחקר. הדו"ח גם ממחיש פעם נוספת את מצבן הקשה של האוניברסיטאות, הנובע קודם כל מקיצוץ מאסיבי בתקציבים הציבוריים להשכלה הגבוהה. אסור שהביקורת המוצדקת על ניהולן תטשטש את אחריות קיצוצי הממשלה על המצוקות הקשות במערכת ואת חובתה להחזיר תקציבים למוסדות ללא התנאיות.

הליקויים שנתגלו נובעים קודם כל מהמבנה הניהולי הנוכחי באוניברסיטאות, אשר שונה בשנים האחרונות למבנה תאגידי (בעקבות דו"ח מלץ), בו בעלי התפקידים ממונים ע"י הועד המנהל, שהוא מעין מועצת מנהלים השולטת בפועל בכל מוסד. בוועד המנהל יושבים בעיקר אנשי עסקים, כלכלנים ופקידי אוצר לשעבר, כך שהשליטה במינויים הבכירים בהנהלות המוסדות להשכלה גבוהה מצויה באופן מכריע בידי משרד האוצר, היושב על ברז התקציב. משרד האוצר ושלוחיו במערכת אחראיים לניהול הכושל והמכשיל של מוסדות ההשכלה הגבוהה.

לאחר דו"ח המבקר, ברור יותר מתמיד, שהחלטת הממשלה להפקיע את ניהול האוניברסיטאות מידי הסגל האקדמי המקצועי, ולתת אותו לפקידים שממונים מגבוה במקום להיבחר באופן דמוקרטי, הייתה טעות חמורה. האישים הממונים אינם אחראיים בפני הקהילה האקדמית שכן הם כבר לא נבחרים על-ידה, ולכן גם נוטים לדאוג לעצמם ולא למערכת, ולהקציב לעצמם משכורות עתק. במקביל, בהשראת משרד האוצר הם מבקשים להפריט ו"לייעל" את האקדמיה הישראלית, כלומר לכפות עליה צורת ניהול שרירותית ותאגידית-עסקית מוחלטת. צורת ניהול זו גם כוללת העסקה פוגענית ומנצלת של עובדים אקדמאיים ומנהליים רבים, כסגל זוטר, כסגל מנהלי, כעובדים שעתיים וכעובדי קבלן.

הפתרון לכל זה הוא פשוט: מבנה דמוקרטי ושקוף של האוניברסיטה, הכולל בחירות לבעלי התפקידים ועבודה של המוסדות יחד עם ארגוני הסגל מתוך רצון כן לשיתוף פעולה. חברי הקהילה אקדמית הם שצריכים לבחור את בעלי התפקידים ולקבוע את דרך ההתנהלות הראויה,  ולא פקידי אוצר רחוקים וחסרי ידע מקצועי לגבי האקדמיה.

מדו"ח המבקר עולה בבירור, שהנהלות האוניברסיטאות אינן מתפקדות בצורה הראויה למוסד ציבורי חשוב, ושהמודל הניהולי הנוכחי נכשל. הדרך היחידה לשפר את המצב היא מבנה דמוקרטי של הניהול האוניברסיטאי, אשר יכלול את כל חברי הקהילה האקדמית. רק באוניברסיטה דמוקרטית תושג שקיפות אמיתית ושותפות אמיתית בין המדינה והמוסדות.

 

לפרטים/לייחוס:

רועי בל, 054-6406401; [email protected]

 

 

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית

www.publiceducation.org.il

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. ל רפי :

    דו"ח המבקר משקף מציאות שלא נולדה בימים, חודשים או שנים האחרונות. המבנה הנוכחי נועד בין היתר לתקן תקלות ניהוליות מוכרות במוסדות המחקר מזה שנים רבות. בעיה מרכזית בניהול היתה ונותרה חריגות חמורות מהתקציבים המאושרים ומהיעודים שנקבעו להם. בין אם נבחרו הנהלות המוסדות ע"י גופים אוטונומיים של האוניברסיטאות ובין אם ע"י "הנהלות ציבוריות" כפי שהדבר נעשה כיום, הקשיים נולדו תמיד כתוצאה מניהול ש"ציפצף" בפועל על מגבלת המקורות הזמינים, והפך את ה"רצוי" וה"נשאף" לקריטריון היחיד או העיקרי להחלטות הניהוליות בפועל.
    בעיה נוספת היתה שעל המנהלים לבכירים לדרגותיהם, לא הושתה אחריות אישית לחריגות.
    אוניברסיטה אינה ארגון פוליטי והפתרון לניהול תקין שלה אינו בדמוקרטיה אלא בשקיפות ציבורית ובכללי מינהל תקין.
    האוניברסיטאות גדלו, תקציביהן עומדים על מיליארדי שקלים לשנה. חלק משמעותי מתקציבים אלה בא מכספי משלם המיסים והדרישה הקיימת היא לתקצוב נוסף – תיקון או הגדלה, אין לכך חשיבות מבחינה נומינלית.
    ראש הממשלה יזם בשנת 2008 תוספת תקציבית לאוניברסיטאות בהיקף שמעל לחצי מיליארד שקל. "התשובה" לכך, היא דו"ח המבקר?! – לא יתכן כדבר הזה. אפשר שיש מקום אפילו לתיקצוב נוסף, אבל בוודאי שלא סביר לדון בכך לפני שעינייני הניהול התקין יוסדרו והתופעות שעליהן מצביע מבקר המדינה תעלמנה.
    כאשר עלתה על הפרק לאחרונה מועמדותו של מפקד ח"א לשעבר, שקדי, לתפקיד נשיא האוניברסיטה העברית, קמו לכך מתנגדים קולניים שסברו שניהול אוניברסיטה הוא "לטיפונדה" של פרופסורים; לחלוטים לא! שיקולים אקדמיים – כן. ניהול תקין – לאו דווקא, כפי שמוכיחה המציאות, כשאת מרבית האוניברסיטאות מנהלים כבר שנים רבות פרופסורים…
    ניהול הוא מקצוע. כך יש לראותו גם באוניברסיטאות וכך יש לבצעו בהן.
    הימים הקשים מבחינה כלכלית הבאים עלינו בשנה זו ובשנה הבאה, רק מדגישים ביתר שאת את חשיבותו של ניהול מקצועי ואחראי גם באוניברסיטאות. ללא ניהול כזה, כל תוספת תקציבית תהיה ברכה לבטלה, משום שסביר מאוד להניח שרובה לא יגיע למקומות שלהם הוקצתה.
    לנוכח המורכבות שבניהול מוסדות המחקר המרכזיים כל אחד בפני עצמו ולנוכח המורכבות של הניהול הכולל של המערך האוניברסיטאי המחקרי כולו בישראל, (שהרי השמיכה תמיד קצרה מדי והמשחק הוא תמיד "משחק סכום אפס"), מן הראוי שראש הות"ת יהיה ראש רשות ממשלתית מיוחדת או פקיד בכיר ברמת מנהל משרד ממשלתי שיתאם ויפקח מטעם המדינה, בחסות שר החינוך, על הקצאת המשאבים הציבוריים לאוניברסיטאות ועל ניהול תקין של השימוש בהם. את ההקצאות לכל מוסד יש להצמיד בין היתר לאיכות הניהול בדרג הבכיר שלו.

  2. יואב רובין :

    מעניין שראש ות"ת הראשון שזכה לביקורת מעולות על תפקודו ושהצליח גם להגדיל את המערכת וגם למנוע בזבוז היה דווקא פרופסור ואפילו פרופסור לפילוסופיה נתן רונטנשטרייך ועם פרישתו הודגש כי הסיבה להצלחתו היתה היוקרה והסמכות המוסרית שלו והיותו מקובל על החוקרים ועל הממסד. כלומר בחירה דמוקרטית היא בהחלט מרכיב חשוב במבנה בניגוד לדבריו של רפי למעלה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.