יוצאים למאבק ברשת קופי בין
עובד רשת בתי-הקפה The Coffee Bean פוטר אחרי שניסה להקים ועד עובדים. אפרים דוידי החליט ליזום מאבק בעניין וקורא לכם להצטרף להפגנה ולשלוח מיילים.
מתוך המכתב ששלח ד"ר אפרים דוידי להנהלת הרשת:
חבר ההסתדרות אלון-לי גרין פוטר מעבודתו ביום א' האחרון, 17 ביוני 2007, כתוצאה מפועלו להקמת ועד עובדים ברשת הקופי בין.
כמי שעקב מקרוב אחר הניסיון להקים את ועד העובדים במקום ואף גייס את אלון-לי גרין לשורות ההסתדרות, כדי לאפשר פעילות נציגות העובדים כחוק, אני רואה בחומרה רבה את מעשי הנהלת הסניף הישראלי של רשת בתי הקפה הבינלאומי. מעשים המנוגדים בצורה קיצונית לחוק, המגן על עובדים המנסים לארגן את עמיתיהם במקומות העבודה.
המפוטר עומד גם להשתתף בקורס להתארגנות מקומות עבודה שיפתח בתחילת יולי 2007 מטעם המכללה החברתית-כלכלית.
כאמור, פיטוריו של גרין נעשו בניגוד לחוק ואני דורש את החזרתו המיידית לעבודה, לאותו מעמד, לאותם תנאי עבודה ושכר שהיו נהוגים עד לפיטוריו. כמו כן, אין לנקוט בצעדים נוספים נגד נציגי העובדים הנבחרים ברשת ויש להכיר בנציגות העובדים!
ד"ר אפרים דוידי
חבר הנהגת ההסתדרות
מנהל אקדמי של המכללה החברתית-כלכלית
טל. 050-5201416
_______________________
מחאות ניתן לשגר אל החתום על הודעת הפיטורין:
מור מילבר, קופי בין, אבן-גבירול 73, תל-אביב
[email protected]
וכן להנהלת הרשת הבינלאומית
[email protected]an.com
אפרים דוידי מזמין את כל הדוגל בעבודה מאורגנת להשתתף בהפגנה
מול סניף הקופי בין באבן גבירול 73, תל-אביב
ביום ג' 26.6 בשעה 18:30.
הערת המערכת:
לתשומת לבכם: לפי רישומי המערכת, הגולשים "ענת", "יואב", "שרה" ו"יובל" הם למעשה אותו גולש. כתובת ה-IP שלהם זהה.
התייחסו לתגובות שלהם בהתאם.
חשוב לציין: במידת הצורך, ולפי דרישת בית-המשפט לכשידון במקרה, נשקול להעביר את הפרטים כראייה.
נערך על ידי שושיתגיות: אקטיביזם, ההסתדרות-הכללית-החדשה, הפגנה, התאגדות-עובדים, זכויות-עובדים
22 ביוני, 2007 בשעה 13:07
מזעזע. כתבתי להם מכתב. זה נוסחו, למי שרוצה להעתיק:
מור מילבר שלום
כלקוחה ותיקה של סניפי הרשת השנים, המחזיקה (אפילו!) בכרטיס חברות, וכמי שבדרך כלל מרוצה הן מהמוצרים והן מהשירות:
אני רואה בחומרה את העובדה כי אחד מעובדי הרשת פוטר עקב ניסיונו להקים ועד עובדים. קראתי על כך כאן.
חבל שרשת ה"קופי בין" תימנה על אחת מהרשתות הנודעות כרשת המנצלת עובדיה ואינה מאפשרת להם שכר הוגן והתאגדות כחוק.
אני מציעה לרשת לחזור בה מן הפיטורין החמורים הללו (זאת בהנחה שהעובד המדובר עדיין רוצה לעבוד אתכם).
בנוסף אני מציעה לכם לפנות לעמותת התו החברתי על מנת לשפר את יחסכם אל העובדים.
עד שאדע אחרת, איני מתכוונת להגיע שוב לסניפי הרשת.
בברכה,
XXXXX.
22 ביוני, 2007 בשעה 15:40
אולי עם עוד לקוחות יעשו כמותך ויצהירו במכתב שישלחו אליהם, זה ישנה משהו.
22 ביוני, 2007 בשעה 17:56
חבל, מכל הרשתות, אהבתי את הקפה שלהם. כמובן שעדיף תמיד לשתות קפה בבית הקפה השכונתי, איפה שאתם מפרנסים את בעל המקום בלבד, ולא זכיין זר.
23 ביוני, 2007 בשעה 3:38
הגיע הזמן להחרים מקומות כאלו, זאת בטרם יהיה מאוחר מדי. מעסיק הנוהג באדם העובד אצלו כעבד, יש לפגוע בכיסו. כך כולם יבינו.
היום זה קורה לבחור הזה ומחר זה יקרה לי ולך.
יש לנו את הכח הכלכלי, בואו ביחד נעשה בו שימוש.
23 ביוני, 2007 בשעה 11:59
בכל פעם שמקרה כגון זה מגיע לכותרות, קמים אנשים טובים וצועקים "להחרים!". אבל מחאה, עם כל הכבוד, היא עניין קצר מועד בישראל. מישהו עוד זוכר את החרמת רשת ארומה? ומה עם אלפי עובדים אחרים, שאינם חברי הסתדרות מוגנים, המפוטרים מבלי שהעוול יגיע לתקשורת, או הנאלצים להסכים ולוותר על תנאים כדי לשמור על מקום עבודתם?
כל עוד דלתות ההסתדרות נעולות בפני אלה שאינם מאוגדים (וכאלה הם היום מרבית השכירים במדינה), ההסתדרות תמשיך להיות משת"פית של השיטה הדורסנית. הדרך לשינוי תתחיל מערמת תביעות שתציף את בתי הדין לעבודה, וזה יקרה רק כשאנשי הסתדרות כמו דווידי יפתחו את דלתם לעולם שבחוץ, ויגישו סעד והגנה משפטית שווה לכל מפוטר.
23 ביוני, 2007 בשעה 12:58
על מה היתה המחאה בארומה?
23 ביוני, 2007 בשעה 14:37
פיטורי אלון-לי גרין מנוגדים לכאורה לחוק באופן ברור. דווידי קורא להחזיר אותו לעבודה מבלי להטריח את בית הדין לעבודה, שאגב, מוצף כבר עכשיו.
ישנו מגוון אפשרויות להקטנת העומס בבתי הדין לעבודה, אם רוצים לעשות זאת, ולא רק יקרות כמו הגדלת המערכת. אפשר גם – כפי שהציעה עו"ד ענת גונן מקו לעובד בכנס חיפה לאחריות חברתית – שבתי הדין לעבודה יטילו פיצויים יותר מרתיעים על הלנת שכר, כמו שהחוק מאפשר להם.
23 ביוני, 2007 בשעה 14:39
בארומה אחד הבעלים של ארומה תל אביב התבטא באופן גזעני כלפי עובדת אתיופית ששירתה אותו במקום אחר.
23 ביוני, 2007 בשעה 15:19
קודם כל, תודה לאתר עבודה שחורה על ההתגייסות למען אלון-לי גרין ולמען העבודה המאורגנת בישראל. שנית, הייתי רוצה להגיב לכמה טענות שנכתבו על ידי שושי:
1. ההסתדרות היא של העובדים. במילים אחרות: כל עובד בעל תודעה מעמדית חייב (הדגש הוא חייב) להיות חבר הסתדרות. אין מנוס מחברות בהסתדרות: זהו הארגון החברתי הגדול בישראל.
2. ההסתדרות עומדת מאחורי אלון-לי גרין ואף מסייעת לו משפטית (חינם אין-כסף). ביום ב' היא אף תבקש צו מניעה בבית הדין לעבודה בת"א נגד הפיטורין.
3. יחד עם זאת (וכאן הביקורת שלנו, שלי ושל אחרים) ההסתדרות לא עוסקת מספיק בארגון מקומות עבודה.
4. במסגרת המכללה החברתית-כלכלית אנו נקיים קורס מיוחד לארגון מקומות עבודה שיפתח בתל-אביב ביום א', 1 ביולי 2007, בשעות הערב. כל הרוצה להצטרף ולעזור לארגון מקומות עבודה מוזמן להצטרף לקורס. פרטים בטל' 050/5201416.
ושוב, תודה לאתר "עבודה שחורה". כל הדוגל בעבודה מאורגנת מוזמן להשתתף בהפגנה שתתקיים מול סניף קופי-בין בו מועסק אלון-לי גרין, (אבן גבירול 73, ת"א) ביום ג' הקרוב בשעה 18:30
23 ביוני, 2007 בשעה 15:42
פניתי לכתובת המייל שניתנה בכתבה. כל כתובות המייל בישראל של הקופי בין אינן פעילות, המיילים חזרו אלי. פניתי באנגלית לרשת הבינ"ל.
23 ביוני, 2007 בשעה 17:43
בכתבות על המקרה מציין הזכיין שלקופי בין יש "תו חברתי"
http://finance.walla.co.il/?w=//1125793
למי שלא מכיר
http://www.tav.org.il/abouttav.asp
התו החברתי הוא לדעתי רעיון מדהים, והיה ראוי שנשתף איתם פעולה.
למקרה הספציפי אפשר לפנות אליהם ולבקש שיחקרו את העניין לעומק ויבטלו את תו הכשרות החברתית אם צריך (בעיתונות המקומית בירושלים מתפרסמת כל שבוע רשימת מקומות שקיבלו תו ורשימת מקומות שהתו הוסר מהם – לעתים בגלל מידע שהגיע מלקוחות או עובדים)
23 ביוני, 2007 בשעה 18:32
שלום אפרים,
הייתי רוצה להתייחס להערתך הראשונה, הגורסת כי כל עובד בעל תודעה מעמדית חייב להצטרף להסתדרות:
כפי שכתבתי למעלה, מרבית העובדים בישראל אינם מאוגדים, ולא מעט באשמת ההסתדרות. החלשות העובדים הינה תהליך שנמשך שנים עד שהפך לנורמה מקובלת. כל זה היה נמנע או מתמתן אילו הייתה ההסתדרות עושה את עבודתה, ומפסיקה להתרפס בפני "אדוני הארץ" החדשים.
מרבית העובדים אינם מאוגדים לא משום שהם חסרי תודעה, אלא כי הם חרדים למקור פרנסתם, לעתיד משפחתם. עובדים צעירים, כמו אלון-לי גרין, יכולים אולי להרשות לעצמם לצאת למאבק בתאגידים. לא כך עובד מבוגר או בעל משפחה, שעלול למצוא עצמו ללא עבודה. לא כך עובדי הקבלן, שמשלמים דמי חבר, ולמרות זאת ההסתדרות נוטה להתעלם מניצולם.
השעה הקשה הזאת לעובדים יכולה להיות שעתה היפה של ההסתדרות. שעה זו יכולה להחזיר להסתדרות את הרלוונטיות והכוח המאזן והבולם. אבל לשם כך יש לצאת מהקופסא; לשם כך יש להצהיר בגלוי על תמיכה בכל עובד מנוצל באשר הוא. כי אם תמתינו שאנחנו נגיע אליכם, בקרוב מאוד תשארו ללא "קליינטים".
23 ביוני, 2007 בשעה 21:46
שלום למבקרי האתר החשוב!
אחד הדברים הבסיסיים שהייתי מצפה מאנשים בעלי מודעות חברתית גבוהה הוא לבצע בדיקה מעמיקה של עובדות לפני שבאופן אינסטינקטיבי משתלחים בארגון שאשמתו טרם הוכחה על אף טענות של עובד כזה או אחר.
אלון לי גרין, על אף היותו חבר הסתדרות (למיטב זכרוני בהרשמה להסתדרות לא עוברים מבחני יושרה), נכשל בביצוע תפקידו הן כמנהל משמרת ברשת קופי בין והן כמי שמתיימר להיות נציג העובדים.
אני מועסקת בסניף אחר של הרשת ואני נמנעתי מלהצטרף לועד של אלון לי מכיוון שהוא עשה עלי רושם של ילד נלהב שהולך ומנסה להילחם בלי שום בסיס במקום עבודה שעושה כל מה שעובד צריך לצפות ממקום העבודה שלו.
גם אם פיטרו אותו זה לא אומר שזה קשור בכלל לעניין. ממני הוא ביקש לא לדבר על זה בכלל עם מנהלת הסניף שלי. הוא בכלל ניסה להסתיר את זה מההנהלה.
בקיצור, תבדקו את זה בצורה יותר רצינית, כי אין סיבה שעובדים נוספים יאבדו מקום עבודה טוב בגלל חרם לא מוצדק.
ענת
23 ביוני, 2007 בשעה 21:52
ענת, אני חושב שיש אמת בדברים שלך שצריך להמתין קצת לפני שמשתלחים בעסקים. ממקום של לוחם על זכויות עובדים אין ספק שמאבק לא נכון יכול רק להזיק לתדמית של האיגוד המקצועי.
שווה בדיקה
23 ביוני, 2007 בשעה 22:07
ענת,
לשופטי בית הדין לעבודה יש את המקצועיות והכלים לבדוק את הענין.
לפניהם יוצגו עדויות – ולא תגובות אנונימיות.
23 ביוני, 2007 בשעה 22:19
שוש תודה להעלאת המאמר.
לאפרים דוידי תודה.
לדעתי במקרה השחור של קופי בין רק מחאה שלנו מול הרשת תחזיר אותו לעבודה לאלתר.
אני מתנדב להגיע לעמוד במשמרת מחאה מול אחד מסניפי הרשת ההומים עד להחזרתו של אלון לי גרין לעבודתו לאלתר.
אם אתם בונים על בתי הדין לעבודה אתם עושים טעות מקסימום בית הדין יוציא אותם לפשרה (כפי שקרה לי מול כימיקלים לישראל).
עומדים במחאת קפה שחור ביד מול בתי הקפה של רשת קופי בין.
זכותנו למימוש חופש ההתאגדות.
יצחק ג'קי אדרי – דימונה
0545921733
23 ביוני, 2007 בשעה 23:29
ענת, האם תוכלי לבאר את המשפט: "מקום עבודה שעושה כל מה שעובד צריך לצפות ממקום העבודה שלו"? למשל – מהם תנאי ההעסקה, האם אתם מקבלים שכר הוגן ובזמן, ומה עם שעות נסופות, משמרות סוף שבוע?
23 ביוני, 2007 בשעה 23:49
פעם קראתי שדאן אנד בראדסטריט מתעניינים בבעיות ביחסי עבודה. לפעמים הם מהווים סימן מוקדם לקריסה.
אפשר לשלוח להם וידיאו של ההפגנה, שיבדקו את החברה יותר לעומק.
24 ביוני, 2007 בשעה 12:47
אכן מקבלים תשלום בגין נסיעות, בגין שעות נוספות אם יש וגם תוספת של שעות סופ"ש. אני בדקתי בזמנו וגם נתתי לחבר עו"ד לבדוק וזה בהחלט כמו שאמור להיות.
דרך אגב, כשהיתה לי בעיה במשכורת וחסרו לי כמה שעות העליתי את זה בףני ההנהלה והטעות תוקנה בלי שום בעיה. בקיצור, אין לי מושג מה הבעיה בסניף של אלון לי אבל הטענות הן בודאי לא מדיניות של הרשת
24 ביוני, 2007 בשעה 13:07
תודה ענת,
ועוד שאלה: ממה נובע סרובך להתאגד?
24 ביוני, 2007 בשעה 21:36
ענת – אם יש אינדיקציה למצבם הקשה של יחסי העבודה בישראל 2007 זוהי התפיסה לפיה עסק שממלא את דרישות החוק "עושה כל מה שעובד צריך לצפות ממקום העבודה שלו", וראוי לציון לשבח.
גם במקום עבודה שממלא אחר כל דרישות החוק, ראוי שיהיה ועד שילחם על זכויות העובדים. חקיקת עבודה צריכה לסמן את המינימום האפשרי, ולא את המקסימום.
ולעניין הבדיקות – במצבם הנוכחי של יחסי העבודה בישראל, אני מעדיף לצדד בעובד עד שבדקתי את העובדות, ואם אגלה שטעיתי – להתנצל.
24 ביוני, 2007 בשעה 23:28
כתומך בזכויות עובדים ובכלל זה כמובן בחופש ההתאגדות אני חושב שלשיטתך צידוד בעובד תוך קריאה לחרם על עסק עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך לעסק שאשמתו לא הוכחה ואף לפיטורי עובדים המועסקים שם אולי אף על פי החוק. במקרה הזה אפילו מדובר בחברה שמעסיקה מאות עובדים.
בקיצור, עזרה, בדיקה וסיוע לעובד הם חובה אך לפני יציאה למאבק תקיף נגד ארגון צריך להסתייע בהגינות ובסבלנות
24 ביוני, 2007 בשעה 23:34
עודד, דברייך מעוררים מחשבה. אני אישית מסכימה שיש להישמר במיוחד כשזה נוגע לפיטורים אז ודאי יש בידי המפוטר רצון לנקום שעלול לעוות את העובדות. צריך לבדוק בדלתיים סגורות לפני שמערבים דעת קהל.
25 ביוני, 2007 בשעה 13:31
מכתב שקיבלתי בעניין אחרי פניה לתו החברתי:
שלום נתאי,
תודה על פנייתך
אנו בקשר עם אלון לי וקיבלנו ממנו מידע מפורט על הבעיות שישנם לדעתו ברשת
העניין נמצא בבדיקה יסודית שלנו ואני מקווה שהעניין יטופל עד סוף השבוע
במידה ואכן ישנן בעיות כפי שהועלו ע"י אלון נדרוש מהרשת לתקן את מה שצריך או שישלל מהם התו
בברכה,
גדעון רוזנברג
רכז ארצי של התו החברתי
עמותת במעגלי צדק
052-4295415
25 ביוני, 2007 בשעה 14:55
אפרים דוידי הוא פופוליסט עלוב שמנסה לצבור הון פוליטי על גבו של מעסיק שומר חוק. החוצפה להכריז על חרם ולקרוא להפגנה מבלי לדרוש את תגובת הארגון המותקף ומבלי לערוך ברור אמיתי של העובדות היא פשוט מדהימה.
מי אתה חושב שאתה מר דוידי. אז רשמת את העובד הנ"ל לחוג שלך. זה לא מבטיח שהוא צודק בסיפור הזה.
תתביישו לכם כל מי שנותן לדבר הזה לצאת מפרופורציה. תבדקו קצת לפני שאתם נסחפים בלהט המאבק והחרם.
25 ביוני, 2007 בשעה 18:55
אכן העמידה על דברי עובד מפוטר כאילו היו אלה דברי אלוהים חיים מבלי להציג את הצד השני מערערת את אמינות הסיפור
25 ביוני, 2007 בשעה 23:44
לדורשים "תבדקו קצת":
עפ"י הבנתי,
1. ברירת המחדל היא שהחוק אוסר לפטר עובד שהקים ועד עובדים.
2. אלון-לי גרין לא היה עובד בדרגה הזוטרה ביותר, אלא קודם ע"י הרשת לדרגת אחראי משמרת.
3. הוא פוטר לאחר שהקים ועד.
4. לכאורה קיים קשר סיבתי בין הקמת הוועד לבין הפיטורין.
5.לדעתי אסור לפטרו, אלא אם בית הדין לעבודה יאשר.
26 ביוני, 2007 בשעה 2:25
שימו לב!
תגובות מס'
13, 14, 19, 22, 26
הן תגובות מטעם. הוספתי בסוף הפוסט תמונה מתוך הלוגים של המערכת שמוכיחה שהתגובות הללו הגיעו מאותו גולש.
4 בדצמבר, 2008 בשעה 22:22
[…] הסיפור המקומי ונדון בפורומים רבים באינטרנט שקראו להחרים את הרשת. לאחרונה גם הגישה ההסתדרות תביעה נגד הרשת. […]
21 בדצמבר, 2015 בשעה 20:30
[…] נוספים על התארגנות העובדים בקופי […]