חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ת.ז. ביומטריות – חקיקה לא דמוקרטית

נושאים זכויות אדם, מועד ב' ב 2.03.09 6:10

תהליך חקיקה בנושא מאגר המידע הביומטרי כבר קורה בישראל, למרות שלא קיים דבר כזה באף אחת מהמדינות הדמוקרטיות המערביות. מי שזכויות אדם ואזרח יקרות לו, כדאי שיקום ויצטרף למאבק.

מאת: יהונתן קלינגר

0.
"כיום אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה" (ליאור בן-דוד ואתי וייסבלאי, "אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע ממשלתיים: סקירה משווה", מרכז מחקר ומידע של הכנסת, ינואר 2009). מסמך המחקר של הכנסת שסוקר את השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים ואת אגירתם לא קובע עמדה בנושא היעילות של אותו מאגר, הצורך בו או היקף ההגנה שדרוש עליו, אלא רק מסביר את הפרקטיקות הנהוגות בעולם. כמובן, זה לא מפריע להתחיל בחקיקה בנושא, רק אומר שחלם-ציון תהיה המדינה הראשונה הדמוקרטית בה יוחזק מאגר כזה.

1.
השאלה אם יקודם מאגר ביומטרי או לא קשורה ישירות בבחירת שר פנים ושר משפטים. הרצון של אביגדור ליברמן, העבריין המורשע שנמצא תחת חשדות כבדים לשחיתות, למנות מקרבו שר משפטים ושר לבטחון פנים לא יכולות לבשר טובות למי שרוצה להגן על מידע פרטי שלו. אבל גם אם המועמד לא יהיה חבר המפלגה הפאשיסטית הישראלית*, עדיין בקרב חברי הכנסת של הליכוד, למעט מיכאל איתן, אין ואף לא חבר כנסת אחד עם מחויבות אמיתית לזכויות אדם. למרות מספר המשפטנים הרב בכנסת הנוכחית, קשה למצוא מחויבות אמיתית לזכויות היסוד שלנו.

* ואולי כדאי להתחיל הפצצת גוגל על השם של אביגדור ליברמן עם הערך פאשיזם בויקיפדיה, מה אתם אומרים?

2.
העובדה שאף אחד לא דן בכלל בשאלות עקרוניות כמו זכויות יסוד במסגרת המשא ומתן הקואליציוני אלא רק על עניינים מינוריים וזמניים כמו קצבאות ילדים (שיכולות להשתנות כל שנה), או שלום עם הפלשתינאים (שלא דורש חקיקה אלא החלטת ממשלה) מראה את המחויבות של אותן מפלגות לטווח הארוך. הטווח הקצר הוא המאפיין של ישראל, והוא שמביא לפתרונות 'קסם' כמו מאגר ביומטרי.

3.
מניפסט "זכויות האדם בעידן הדיגיטלי" שיצטרך להכתב יבוסס על המצע הטכנולוגי של התנועה הירוקה-מימד שהייתי מעורב בניסוחו. הרעיון יהיה לכתוב מנשר שמכיר בזכויות האדם האלו ולקדם אותו בקרב חברי הכנסת. כמו שראינו את המחויבות הרופפת של מפלגות לזכויות אלה. כל חבר כנסת שיקבל על עצמו את הכללים האלה יוכל להראות שהוא לא מפחד מהטכנולוגיה, אלא רותם אותה לשירות הפוליטיקה.

נערך על ידי גל
תגיות: , , , , , , , , , ,

30 תגובות

  1. אהרן לוינשטיין :

    מדינת ישראל אינה עסוקה בחקיקה דמוקרטית. עובדה שהיוזמה לחוקה אשר הקיפה את כל שכבות הציבור והיתה פופולארית ביותר לא הגיע אפילו לכדי הצעת חוק בכנסת.
    מעצרים מנהליים – לתקופה של חצי שנה ויותר – בצו אלוף הפיקוד מבוצעים דבר יום ביומו כלפי מתנגדי המשטר הדמוקרטי של מדינתנו הנאורה. צווי חיפוש והאזנה נחתמים בסיטונאות באישון הלילה על ידי שופט תורן מנומנם שאינו שואל כל שאלה. למעשה חוק "האח הגדול" הינו נדבך נוסף במערכת הדמוקרטית המפוארת של מדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית (לקומבינות ושחיתויות) .

  2. יהונתן קלינגר | אביגדור מבקש אצבע, תנו לו. ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]

  3. עומר כרמון :

    אולי מספיק כבר עם היבבות הבכניות נגד ליברמן? הן חיזקו את ליברמן ל-15 מנדטים. תמשיכו לילל, הוא גם יגיע ל-30.

    לא צריך לפסול את חוק הביומטריה באופן גורף. יש בו הרבה צדדים חיוביים. כמו למשל הגנה על גבולות המדינה מפני שימוש בדרכונים מזויפים ומניעת זיוף תוצאות הבחירות לכנסת.

    החוק צריך להיות מלווה בשיפור אבטחת המידע בישראל ובסתימת הפרצות הנוגעות לשימוש לא ראוי של המדינה לפגיעה בזכויות אדם.

    אבל אם טובת המדינה ואזרחיה לנגד עיניכם, לא נכון לפסול את החוק באופן גורף.

  4. שי :

    הינה דרך אחת להצטרף למאבק – no2bio.org

  5. אמיר :

    עומר: יש לחוק אולי _כוונות_ טובות בנוגע להגנה על גבולות המדינה וכו', אבל התעודות הביומטריות קלות לזיוף, שלא נדבר על כל המחלות שהמאגר הביומטרי חשוף אליהן. עד שלא יהיו התעודות אמינות, והמדינה תוכיח שהיא מסוגלת לשמור על מאגרי המידע שלה (הפרוצים לגמרי כיום) אין בכלל מה להתחיל לדבר על "קידמה" כאן.
    http://www.darknet.org.uk/2008/10/thc-epassports-thc-clones-biometric-epassport-elvis-presley-passport/

  6. עמית-ה :

    במדינה בה רוב האזרחים בטוחים שהאח הגדול זאת תוכנית טלוויזיה, מאגר ביומטרי הוא סכנה.
    עד היום המגינה העיקרית על זכויות האזרח הישראלי הייתה האינ-קומפוטנציה הישראלית, או במילים אחרות הברדק.
    עם מאגר ביומטרי ומחשבי על לא תהיה לנו הגנה.

  7. עומר כרמון :

    לעמית ולאמיר – הברדק גורם לכך שאזרחי ישראל נהרגים בכבישים, במלחמות ובפיגועי טרור. אין שום דבר טוב בברדק.

    יש פרצות – אפשר לסתום אותן. לא חסר ידע בישראל בכל הנוגע לאבטחת מידע. במקום לפסול את החוק הביומטרי באופן גורף, יש לחזקו ולשפרו.

  8. עמית-ה :

    עומר שיעור ההרוגים בדרכים ירד ב-93% תוך 30 שנים (מ-750הרוגים: 250 אלף מכוניות= 3 פרומיל, עד 480 הרוגים : 2.5 מליון מכוניות = פחות משתי עשיריות הפרומיל).
    כדי להוריד את השיעור הזה יותר אין כל צורך בתעודות זהות כל שהן.
    צריך ראשית לחקור תאונות, שנית לאסוף נתוני תאונות (נכון להיום אף אחד לא יודע כמה תאונות ומה הייתה חומרתן, יש שפע של נתונים לא רשמיים מהמשטרה ועד חברות הביטוח).
    מה שטוב בברדק זה שהוא מגן עלינו משרירות השילטון.
    אני אמנם סציאליסט אבל זה אומר בסך הכל שאני סומך על המוסדות הנבחרים יותר מאשר על כוחות ה"שוק". זה ממש לא אומר שאני ממש סומך עליהם.

    יש פרצות ואפשר לסתום אותן אבל אין מספיק מודעות לזכויות האדם. אני ממליץ לך להכנס עוד היום לתוכנית "מבט שני – החיים על בקבוקים" באתר רשות השידור, לפני שמורידים את זה מהאתר. תוכל לראות כמה יודעים המלומדים של מכון וויצמן על זכויות האדם.
    לעיונך:http://www.knesset.gov.il/docs/heb/un_dec.htm

  9. עומר כרמון :

    תודה עמית. אני אקרא.

  10. ליהונתן :

    תחושת הבטן הלא מקצועית שלי היא שהאנשים שרוצים בלי מאגר ביומטרי בעצם רוצים כמה שיותר ברדק ואנרכיה, כי חוסר האונים של השלטון מחזק את הפרט.

    אבל צריך לזכור שלברדק יש גם הרבה חסרונות.

    לדוגמה, מתנגדי החוק מדברים על שגיאות בגלל איחוד מאגרים, במקרים אחרים נוצרות שגיאות איומות לא פחות בגלל פיצול מאגרים – אז זה לא משכנע.

    בנוסף, הברדק גורם לבזבוז כסף וזמן ולכן פוגע ביכולת המדינה לתת שירותים טובים לאזרח.

    לדוגמה, אם נקבע בחוק שבעלי הכנסה מסוימת זכאים להנחה בארנונה מהעיריה, איחוד מאגרי מידע (ולא משנה אם הוא ביומטרי או לא) ימנע מהאזרח קשה היום (נכה, ניצול שואה וכו) ללקט המון טפסים ולהתחנן להנחה, ולא יצטרכו פקיד שיעבור על הניירת.

    נדמה לי שאתה לא נגד זיהוי ביומטרי דווקא אלא נגד איחוד מאגרי מידע בכלל, ללא קשר לאמצעי הזיהוי. האם זה נכון?

    האם היית מתנגד למיזוג מאגרי המידע של מס ההכנסה והביטוח הלאומי? כמי שנאלץ לבזבז זמן רב על תיאומי מס – אני דווקא מאוד בעד שהמידע על הכנסותי יהיה מאוחד.

    אני חש שהובלת מאבקי זכויות אדם או מאבקים בפשיזם בידי "חובבי אנארכיה" (ביטוי מוגזם בכוונה) משחקת לידי השמרנים והפשיסטים.

    ביחוד כאשר כל אזרח/ח"כ/שר הנוטה לתמוך בחוק משיקולי יעילות מוצג בעיניך מיד כ"חבר של ליברמן ומוסוליני".

    זה משכנע בערך כמו לשלוח חובבי פורנו מזילי ריר לחזית המאבק בחוק הצנזורה לאינטרנט של אמנון כהן.

    במקרה הביומטרי אני ממש לא השתכנעתי

    והאמת – גם בנושא "הצנזורה לאינטרנט" אני לא רואה עדיין עד כמה זה איום ונורא, למרות טונות המלל שנשפך בבלוגים בנושא. יש אלף מהלכים גרועים ומסוכנים יותר מהחוק של אמנון כהן שקודמו (או מהלכים טובים שסוכלו) בכנסת ה-17.

    איתי

  11. אמיר :

    איתי:
    אם נניח לרגע לחלק מהבעיה כאן, ונניח שיהיו תעודות ביומטריות, איזה ברדק בדיוק יווצר אם לא יהיה מאגר נתונים של התעודות? "חוסר האונים של השלטון" כאן נשמע כמו סיסמת פרופגנדה של התומכים בחוק. השלטון לא יהיה חסר אונים בלי המאגר. אבל מצד שני אם לא יהיה מאגר אז _בטוח_ שלא תהיה דליפת נתונים לציבור. (ובינתיים הממשלה רק הוכיחה את חוסר האונים שלה אל מול הדליפות מהמאגרים הקיימים – אולי צריך לדבר על חוסר האונים של הציבור להשיג נתונים ביומטרים של כלל האוכלוסיה אם לא יהיה מאגר כזה)

    הברדק במדינה שלנו קיים: באבטחת הנתונים הפרטיים של כולנו (נתוני משרד הפנים, נתונים רפואיים, ובטח גם עוד ניתנים להשגה). לא צריך להוסיף לו על ידי אספקת נתונים חדשים להדלפה.

    ולגבי איחוד מאגרי מידע: אין כל צורך, והרעיון שלכל פקיד בעיריה תהיה גישה לנתוני ההכנסה שלי מזעזע. רק זה חסר לנו. יש לבעייה שאתה מתאר פתרון פשוט: מייצרים ממשק בין העיריה למס הכנסה ו\או לביטוח לאומי – כזה שמחייב אישור של האזרח – שמאפשר לפקיד הרלוונטי בעירייה לבקש את הנתון הפשוט "האם אזרח כך-וכך, שנתן לי אישור לבקשה הזאת, עומד בתנאי ההכנסה הנ"ל?". איחוד המאגרים נמנע, ואני אשן יותר בשקט, וגם אותם זכאי הנחות למינהם בארנונה.

    לא צריך להוסיף ברדק כדי לפתור את הברדק הקיים. מספיק שיהיו כמה מנהלים ועובדים בפיתוח המערכות האלה, שיש להם קצת שכל טכני וקצת מודעות שירות, שיינהלו את המערכות השונות ויגרמו להן לשרת את הציבור באמת ולא בערך.

    בסוף: אתה אומר "חובבי פורנו מזילי ריר" כאילו זה דבר רע…

  12. דליה :

    איתי
    במצב היום אין כבוד לפרטיותו של האזרח. אני מכירה אנשים שיכולים להוציא את כל הנתונים עליך ועלי ממאגרי המידע כיום. בתי התמחוי מקבלים רשימות ממאגרי מידע לצורך חלוקת מזון לנזקקים. מאגרי מידע עוברים לגופים פרטיים וידיים פרטיות. המידע החסוי פרוץ לכל. ת.ז. הביומטרית – משמעותה מדינת משטרה. מתאים לערכי השר המכהן היום בתפקיד והמקדם את הנושא, אך לא לדמוקרטיה.

  13. לדליה :

    מסקנתי ממה שאת אומרת – שצריך להיאבק למען כבוד לפרטיותו של האזרח ולזכויותיו ונגד דליפות למגזר פרטי ולעמותות אך לא בהכרח נגד איחוד מאגרים או נגד ביומטרי.

    אם צריך לבחור בתיאוריה בין מאגרים מאוחדים ללא דליפות ובין מאגרים מפוצלים עם דליפות – ברור לי שהאופציה הראשונה עדיפה. אפשר לקרוא לזה "מדינת משטרה" או "האח הגדול" אך בעיני אם בעלי השקפה ס"ד רוצים מערכת ממלכתית חזקה (בהשוואה למגזר עסקי, עמותות, רשויות מקומיות) עליהם לתת למערכת הממלכתית את הכלים לשלוט.

    לדעתי זהו מקרה שמפריד בין ליברלים ובין סוציאל דמוקרטים.

  14. דליה :

    איחוד מאגרים הוא ריכוז מידע על האזרח כמו במדינת משטרה. יש לי ניסיון אישי עם העירייה בעניין. פקידים, שלא כולם למדו אזרחות בבי"ס, עוברים את הגבול, וחודרים לפרטיות ללא בושה. במאגר מאוחד, המצב יהיה גרוע עוד יותר.
    במאגר ביומטרי עלולה להיווצר דיסאינפורמציה שתזיק באופן קבוע לנפגעים ממנה.
    תמיד תהיה דליפת מידע. לאור כל זאת, לדעתי עדיף המצב הקיים בלי מאגר ביומטרי.

  15. עומר כרמון :

    אני חושב שזה מביך שבמקום לתקן את הכשלים הקיימים באבטחת מידע, המסקנה של חלק מהמגיבים היא שישראל צריכה להמשיך להתנהל בבלאגן.

    אם כבר המידע פרוץ, אז הבעיה היא היא הזיהוי הביומטרי? או שהבעיה היא אבטחת המידע?

    חוסר הסדר במשרדי הממשלה גורם נזק עצום לאזרחים ומשמש כדלק בידי הקוראים להפרטת השירותים הציבוריים.

  16. לדליה :

    אני מסכים עם עומר – הברדק הקיים רק מחזק את תומכי ההפרטה.

    לדוגמה, פיצול המאגרים תורם מאוד לחוסר תיאום בין מערכות ממשלתיות שונות לטיפול בנוער בסיכון – ביה"ס, לשכת רווחה, ביטוח לאומי, משטרה, בתי חולים.

    ואז באים אנשים נחמדים (ללא כוונות רווח, באמת) ומקימים עמותה רב-תחומית לטיפול בנוער בסיכון. החיבור בין אנשי מקצוע מתחומים שונים והדילוג על מכשולי הבירוקרטיה (למשל לתאם ישיבה בין גורמים במשרדי ממשלה שונים שכ"א מהם מחזיק מידע אחר על משפחת הנער) מאפשר לעמותה הזו לעשות דברים שהשירות הציבורי יכול רק לחלום עליו.

    אז מה הפלא שרבים כל כך בציבור יתמכו במיקור חוץ של טיפול בנוער בסיכון לידי העמותה?

    לכן את יכולה לחזור על המונח מדינת משטרה אלפיים פעם, אותי זה לא משכנע.

    את לא יכולה בכובע אחד (חינוך ס"ד) לרצות בחיזוק המערכת הממלכתית על חשבון שלוחותיה (למשל עיריות), ובכובע השני לשמוח מחולשתה של המערכת הממלכתית ולשאוף שלמערכת יהיה אפילו פחות כוח ממה שיש לה היום.

    נכון, ידע הוא כוח,וכוח אפשר לנצל לרעה.

    אני מאמין שדווקא בריכוז הידע במאגר ממלכתי יש יותר פוטנציאל למניעת דליפה, משום שבשלוחות (לדוגמה רשויות מקומיות) יותר קל להצמיח שחיתות ולבעלי הון יש יותר כוח (אפילו כאלה שאינם מ-19 המשפחות, מספיק להיות קבלן שמקורב לראש העיר…).

    אני חושב שהשאלה הגדולה היא ממי אנחנו מפחדים יותר – משליט טוטליטרי בסגנון 1984 או מבעלי הון שקונים מידע למטרות מסחריות, לצורך סינון מועמדים לעבודה וכו'.

    מי שמפחד מליברמן-מוסוליני (ע"ע הפחדות ליברליות בסגנון מרצ) צריך לרצות ביזור מאגרי המידע.

    מי שמפחד שיקנו את המידע עליו צריך דווקא לרצות ריכוזיות.

  17. דליה :

    לאיתי
    להשוואה כידוע נדרש בסיס משותף. מירכוז החינוך בידי משרד החינוך אינו דומה לריכוז מידע על האזרח במאגר מידע אחד. מדובר בשני תחומים שונים, ואין מה להשוות ביניהם. אין מדובר פה בשני כובעים ולא בשני צדדים לאותו נושא.
    שנית. האם אתה חושב שמאגר מידע אחד במדינה צריך להיות למס הכנסה, לעירייה, למשרד הפנים, למשרד החינוך? הרי כל אחד מהם אוגר מידע שונה על האזרח ובתחומים שונים. האם על העירייה להיות ניזונה ממאגר מידע אחד שיש בו כל הנתונים על האזרח? האם מידע על הכנסות אזרח למשל, צריך להיות חשוף לעיניו של פקיד עירייה או של פקיד במשרד החינוך?
    זהו אותו היגיון שמנחה את משרד האוצר לבטל את עצמאותו של הביטוח הלאומי ולאחד את הגבייה באמצעות מס הכנסה.
    שלישית. בכל מערכת יש טעויות. לגבי מאגר ביומטרי, הבנתי, שיש קושי גדול בתיקון טעויות. אז מה יעשה אזרח שאיתרע מזלו והמידע הביומטרי עליו מוטעה?

  18. לדליה :

    1. יכול להיות מאוד שביסוס אמצעי הזיהוי על נתונים ביומטריים הוא מסוכן – בזה אני לא מתעסק, כי הנושא סבוך מדי גם בלי זה.

    מה שמעניין אותי הוא השאלה העקרונית של איחוד מאגרי מידע לעומת ביזור מאגרי מידע.

    מתנגדי הביומטרי משתמשים בדליפת המידע ובחדירה לפרטיות כצידוק להמשך הברדק

    הברדק הזה מבאיש את ריחו של השירות הציבורי ומעודד את שוחרי ההפרטה.

    2. בהמשך הדיון, חובה להפריד בין איחוד מאגרים ובין הרשאות גישה למאגר. זה שאני מוצא נקודות לחיוב באיחוד מאגרים ממש לא אומר שאני בעד שכל פקיד יראה את כל מה שמדינת ישראל יודעת על האזרח העומד מולו. נהפוך הוא

    כל פקיד אמור לראות רק את המינימום הנדרש לו לעבודתו.

    לקהיליית המודיעין יש מאגרי מידע מאוחדים אבל מי שעוסק בנושא הגרעין האיראני כמעט ולא רואה חומר על חמאס בעזה, כי זה לא עניינו ומוטב שלא יידע יותר מדי.

    זה שבמאגר התיאורטי יהיו נתוני הכנסה גם נתוני הרשעות פליליות וגם נתוני בריאות לא אומר שפקיד העיריה יוכל לראות איזה כדורים אני לוקח או שפקיד מס הכנסה ידע על עבירות התנועה שלך.

    שמירת זכויות הפרט צריכה להיות עיקרון מנחה בסיסי בקביעת ההרשאות.

  19. לדליה :

    3. בעיני זה עוד מקרה קלאסי שבו רוב הציבור חושב שהמצב בתחום דפוק, בא גורם ממשלתי ומציע רפורמה, ומולו קם מיד "המאבק ברפורמה", במקרה זה לא מאבק של איגוד מקצועי כמו ארגון המורים אלא של בודדים.

    אנשי "המאבק ברפורמה" במאגרי המידע נתפסים בעיני ציבור כמאוהבים במצב הקיים וכמקלות בגלגלי הרפורמה.

    זה בדיוק כפי שקל מאוד לאוצר לשכנע את הציבור שבגלל רן ארז והמורים העצלנים שלא רוצים לעבוד יותר שעות מערכת החינוך תקועה.

    הייתי ממליץ לשוחרי זכויות האדם ללמוד מהארגונים הסביבתיים ומאנשי בריאות הנפש ולהציע רפורמה מיטיבה במאגרי המידע – כזו שמכירה בבעיות הקיימות ומציעה דרך טובה יותר לפותרן.

  20. עמית-ה :

    אני חושב שהעובדה שצריך לשפר את השירות לאזרח ולתקן כשלי אבטחה וכשלים נוספים במאגרים הקיימים אינה בוויכוח.
    בכדי לתקן את המאגרים אין צורך לאחד אותם, או לבנות מערכות היזון בניהם.
    בנוגע למאגר הביומטרי, מדינות מתוקנות מצליחות לתת שירות מצויין ללא מאגר כזה. כשאני חושב על שלל השימושים לרעה שמאגר כזה יאפשר ועל אין סוף הטעויות שכרוכות בהפעלת מערכת חדשנית אני מתחלחל.
    יש נטיה אנושית למצוא פתרונות מוחלטים/חד משמעיים/בטוחים ב-100%, זאת נטיה שכדאי להתגבר עליה.
    אני זוכר (סתאאאם קראתי על) כשגילו את הפנצלין וחשבו שהמחלות החיידקיות נגמרו.

  21. אמיר :

    איתי: אין בעיה – ברגע שהממשלה והרשויות יוכיחו שהן מסוגלות להגשים את חזון המאגרים המאובטחים שאתה מציע אסכים להפקיד בידם מידע נוסף ו\או לאחד מאגרים בינהן.
    ההצעה שלך יכולה לעבוד, אבל היא בגדר פנטזיה כרגע. אולי אם יבחרו פקידי עירייה באותה דקדקנות שבוחרים אנשי מודיעין נגיע צעד או שנים קדימה…

  22. עומר כרמון :

    אמיר, יש כאן מעגל שמזין את עצמו. אם נמשיך לזלזל בפקידים, השירות הציבורי יוסיף לאבד את מה שנשאר מכוחו ומיוקרתו – רמת הפקידים תרד, בעלי ההון והעבריינים יחגגו – אזרחי ישראל התמימים יפסידו.

    שירות ציבורי חזק הוא אינטרס של אזרחי מדינת ישראל. לפקידים צריך לתת כלים שיאפשרו להם לעשות עבודתם נאמנה.

    עובדי המדינה הם שליחים של הציבור, לא של הפוליטיקאים.

  23. אמיר :

    אני מסכים, אבל לא נפתור את המעגל בצעד חפוז של "אוקי, קחו את כל המידע הפרטי שלנו, ומעכשיו אנחנו סומכים עליכם _באמת_ אז אל תפשלו יותר, בסדר?".
    צריך להעלות את הרמה של השירות, ורק אז נוכל להוסיף לו אחריות חדשה. סתם לתת לפקידים כלים חדשים לא יוסיף פתאום לאיכות העבודה שלהם ברמה האישית. עובדי המדינה אמנם שליחי הציבור, אבל הפוליטיקאים, לצערי, שולטים במינויים שלהם ובתנאים שלהם (הכספיים אבל גם המקצועיים). לדעתי אלו הסיבות המובילות לבינוניות (אם זו לא מחמאה) של השירות הציבורי.
    יש כאן הרצאה מ"טד" (לא ארוכה מאד) שמאד דיברה אלי בנושא הזה:
    http://www.youtube.com/watch?v=lA-zdh_bQBo

  24. עומר כרמון :

    אבל במקום ללעוג לפקידי המדינה, אפשר לשבח את הטובים בהם (ויש כאלה) ולתת את התחושה שהציבור עומד מאחוריהם.

    הפוליטיקאים לא יכולים לעשות בעובדי שירות המדינה ככל העולה על רוחם. יש נציבות שירות המדינה ויש חקיקה מגינה.

  25. לאמיר :

    לשיטתך, ניתן לומר (כמו שביבי חושב ולא נעים לו להגיד) שמערכת החינוך דפוקה בגלל הבינוניות ומטה של חלק נכבד מהמורים, ולכן משתמע שאסור לחזק את מעמדם (=העלאה דרמטית בשכר) לפני שישתנה מאוד סף הקבלה למקצוע. אפשר ללכת עוד צעד ולומר שכפי שאסור להפקיר פרטינו האישיים בידי פקידי ישראל, אסור להפקיר את ילדינו בידי מורי ישראל (=חינוך ביתי).

    אלא שזהו מעגל קסמים – כל זמן שהמורים או הפקידים (או הפוליטיקאים!!) הם שק חבטות, האנשים הטובים לא ירצו ללכת לשם ותקבל רמה בינונית ונמוכה – גם בבית הספר, גם בעיריה וגם בכנסת.

    מי שמרוויח מהשיח האנטי פקידים ואנטי פוליטיקאים הם בעלי ההון.

    כאשר השיח הזה מגיע מכיוון שמאל-ליברלי (שנציגיו המובהקים הם ביילין ושטרסלר) זה כבר ממש מצער, משום שהביילינים ה"נאורים" והליברמנים ה"חשוכים" (על פי תדמיתם בתקשורת הליברלית) הופכים מדעת או שלא מדעת לבני ברית פוליטיים המשרתים אותו אדון.

  26. אמיר :

    לא לגמרי העברתי את דעתי. אנסח את זה כך: המצב דפוק (בחינוך, בשירות הציבורי) בגלל _עידוד_ הבינוניות. אני לחלוטין מסכים שצריך לשבח את הטובים, להיעמד מאחוריהם, וכן, להעלות את השכר (משמעותית, ותמיד הייתי בעד). עם הזמן (וזה יקח שנים) ההשקעה הזאת תשתלם. אנשים קיימים ישתפרו או יוחלפו בטובים יותר. אבל מדיניות הבינוניות חייבת להשתנות. את זה אני אומר, ולא התכוונתי לחבוט באף אחד מהם.
    זה לפחות נראה לי שיעבוד אצל עובדי הציבור. לגבי פוליטיקאים – שכר ומעמד (כלשהו) כבר יש, ואני גם לא כל כך בטוח עד כמה הם מרגישים חבוטים. עובדה שהשפלים שבהם מוצאים עצמם נבחרים שוב ושוב לכנסת. גם אנחנו צריכים להפסיק לעודד (או להשלים עם, אבל זה אותו דבר) בינוניות – בנבחרי הציבור שלנו קודם כל.

  27. אנונימיות היא הדבר הכי קדוש מי שיאבד אותה :

    המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי
    רוב מדינות העולם המערבי אינן מחזיקות מאגר נתונים ביומטרי ואינן
    מחייבות אזרחים לשאת תעודות זהות ביומטריות. נציגי הכנסת, הממשלה
    ואנשי חוק ואקדמיה דנו בחוק מאגר נתונים ביומטרי
    אהוד קינן פורסם: 07.05.09, 15:39

    בשנים האחרונות, מרשם האוכלוסין העדכני זמין להורדה באינטרנט
    וברשתות שיתוף הקבצים. דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ה') חשף
    ליקויים בשמירה על אבטחת המידע של המאגר על ידי משרד הפנים, ובהם
    שאילתות שבוצעו במאגר ונרשמו על ידי אנשים שנפטרו. כלומר, נעשה
    שימוש לא מורשה במאגר.

    המבקר

    כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים / אהוד קינן

    בדו"ח מבקר המדינה נכתב כי מרשם האוכלוסין מופץ
    ברשת לכל דיכפין, ואין חקירת משטרה בנושא; לביטוח
    לאומי אין נהלים ומבנה ארגוני המאפשרים ביקורת
    ראוייה על חיפושים שנעשים במאגר הנתונים שלו.
    המבקר ממליץ לתקן את הליקויים
    לכתבה המלאה

    בחודש אוקטובר האחרון התקבל בקריאה ראשונה חוק המאגר הביומטרי,
    הקובע כי כל אזרח יחוייב לשאת תעודת זהות עם מידע ביומטרי
    (טביעות אצבע וצילום ממוחשב של הפנים), וכן יוקם מאגר שיכלול את
    כל הנתונים הללו.

    אוניברסיטת תל אביב אירחה הבוקר (ה') דיון רב משתתפים בנושא
    החוק, אותו ניהל ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים, ובו נידונו
    היבטי הפרטיות של החוק, וכן המצב החוקי של מאגרים ומסמכי זיהוי
    ביומטריים בעולם, על פי מסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

    רק בהונג קונג
    פיגועי ה-11 בספטמבר זירזו את החקיקה במדינות שונות בעולם, והקמת
    מאגרים. יחד עם זאת, המאגרים במרבית המדינות המאגרים מתייחסים
    לרישום פלילי, ולמהגרים ומבקרים מחוץ למדינה ולא לכלל תושבי
    המדינה. המדינה היחידה שמחייבת נשיאת תעודות זיהוי ביומטרי
    לתושביה היא הונג קונג.

    במדינות אחרות המידע נאסף באופן וולנרטי ואין חובה על כל אזרח
    לספק את הפרטים, זאת בניגוד להצעת החוק הישראלית שקובעת עונשי
    מאסר למי שיסרב למסור פרטי מידע ביומטרי למאגר. אנגליה נמצאת
    בתהליך חקיקה אך נכון להיום אין בה חובה לקיים מאר כזה ולשאת
    תעודות זהות.

    מי ידון בחוק?
    היכן תידון הצעת החוק אם יעבור קריאת רציפות? יתכן שההצעה תועבר
    לוועדת החוקה, אך יתכן גם שיועבר לדיון בוועדת המדע של הכנסת,
    בראשותו של מאיר שטרית, שהיה שר הפנים שקידם את הצעת החוק הממשלה
    הקודמת. אם שטרית יבקש זאת, הדבר טעון אישור של יושב ראש וועדת
    חוקה, דוד רותם מקדימה, או אישור של ועדת הכנסת.

    עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת הצביעה
    על הסעיף שקובע ש"לא ייעשה שימוש במאגר", ואמרה שהסעיף הזה כולל
    סייגים, ופתוח לשימוש לא רק על ידי משרד הפנים לצורך רישום
    אוכלוסין אלא גם למשטרה ולשב"כ.

    דסי גרינברג מהמטה ללוחמה בטרור, אמרה שעמדתו העקרונית של המטה
    היא שהוא יכול לפעול גם ללא מאגר. היא ציינה במהלך הדיון כי מידע
    ביומטרי ניתן להוצאה גם מתמונה בעיתון, בהינתן האלגוריתם הנכון.
    עם זאת, לדבריה התקבלה החלטה לתמוך במאגר לאחר דיונים טכנולוגיים
    שנעשו במטה.

    מידע ביומטרי שהולך לאיבוד – אובדן מוחלט
    הדאגות לגבי אבטחת המאגר מבוססות על המציאות, אומר יורם הכהן ראש
    הרשות למשפט וטכנולוגית מידע במשרד המשפטים. "בניגוד למרשם
    אוכלוסין, מידע ביומטרי שהולך לאיבוד זה טוטאל לוס. לא ניתן לתקן
    את זה אם זה הולך לאיבוד. לא ניתן לשנות מידע ביומטרי של אדם”,
    הוא אומר, "האתגר של אבטחת המידע הוא עצום, והכלל אומר שאם אין
    לך מידע לא צריך לאבטח אותו”.

    "מידע ביומטרי הוא מאוד נוח", הוא אומר ומוסיף שצריך לבחון לאילו
    כיוונים הולכים עם שימוש במידע הזה. הכהן אומר שאמנם מדינות
    העולם שומרות מידע על מבקרים מבחוץ בלבד, אך אם מדינות רבות יעשו
    זאת, וכל אזרח נוסע לחו"ל פעם בחייו, בפועל קיימים מאגרים של כל
    האזרחים. "צריך לראות אם הסוסים לא יצאו כבר מהארווה”, הוא אומר.

    "כשמעצבים את המערכת בצורה קונקרטית צריך להכניס את כל אמצעי
    האבטחה וההגנה שניתן לעשות”, אומר הכהן, ומציין שצריך לבחון
    מנגנון חלופי למאגר שישרת את אותן מטרות. "זה אתגר לאנשי
    הטכנולוגיה ומדעי המחשב".

    "רקורד עלוב" בשמירה על מידע
    "המאגר הזה הולך לדלוף, זה ברור לכולנו”, פוסק פרופ' אלי ביהם,
    דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ותיאר תרחיש לפיו ניתן יהיה
    להפליל אנשים על ידי לקיחת טביעות אצבע. “אני לא רואה שום דרך
    שאפשר להגן על מאגר כזה".
    מסוכן

  28. אנונימיות היא הדבר הכי קדוש מי שיאבד אותה :

    לכל גירסת אבטחה או עובד אבטחה יש גם את הפורצים מי שלא מאמין שיחקור הוא ימצא הרבה מאוד

  29. מה זה השטויות האלה מה זה סחורה סימון או תוית :

    על תעודת ביומטרי סמטריה קמא סוטרא מה זה השטויות האלה מה סימון סחורה אדם חי סימוניפ ככה ובמחשב אפשר להוציא כל מיני כמו פרצת כרטיס אשראי אפשר למציא כל מיני זהויות או דבל כפל וכולי זה מורכב וכמו סימון של משו שיש לו ספק לבעיתייות הרבה סמני שאלה חשב ועוד ברררר

  30. סימן שאלה לבימטריה או סימטריה :

    לא נתקלתי בסוגיה ביומטריה שטויות כסחורה אדם וסימון או תווית ניתן לבעיה כזיוף כרטיסי אשראי או כל מיני המצאות על הזהוי הזה אפשר למציא כל מיני החל ממטבע ועוד סימון זה משדר בעייתיות כסחר והפרטיות שם אולי גרוע מקיים בכלל צריך הצבעה אפ בעד נגד ואפשרויות בחירה בזה בזהוי והפרט מה האדם רוצה צריך לנתב אופציות אחר מטבעת אצבע וסימונים כסחר

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.