שלי, שובי הביתה – עצומה לחתימתכם
מעריכים אותך מאוד על עבודתך בכנסת, קוראים לך לחזור בך מתמיכתך באהוד ברק.חברי החוג הכלכלי חברתי במפלגת העבודה המזדהים עם תוכן המכתב שלהלן מתבקשים לחתום בטוקבק,ולהפיץ במהירות את הקישור בכל דרך לחותמים פוטנציאליים
11 יוני 2007
לכ'
ח"כ שלי יחימוביץ'
שלי שלום,
אנו, חברי החוג החברתי-כלכלי במפלגת העבודה, מעריכים מאוד את פעולותיך בעבודה הפרלמנטרית, אך חלוקים על הדרך שבה בחרת במישור המפלגתי.
לטעמנו, בחירתך לצדד באהוד ברק בבחירות לראשות מפלגת העבודה היא טעות, שעלולה לפגוע בצורה קשה במאבק הסוציאל דמוקרטי, הן במישור המפלגתי והן במישור הארצי – וזאת מכמה סיבות:
ראשית, את טוענת שאיילון וברק זהים במשנתם החברתית-כלכלית. אנו סבורים שגם אם אף אחד משניהם אינו סוציאל דמוקרט אמיתי, ההבחנה בגוונים היא חשובה כאן. קודם כל עמי איילון נהנה מ'חזקת החפות' – בעוד שהוא לא הזדהה מבחינה כלכלית-חברתית, כהונתו הקודמת של אהוד ברק כראש ממשלת ישראל אינה מותירה מקום לספק באשר לעמדותיו.
כמו כן, לא ניתן להתעלם מהבחירות שעשו שניהם בעת שגיבשו את מחנם. שותפו העיקרי לדרך של עמי איילון הוא אבישי ברוורמן – גם הוא אינו סוציאל דמוקרט "טהור", אבל גם כשאנו דנים באבירי השוק, חשוב להבחין בין מאמינים פנאטים בדת ההפרטה אה-לה-ביבי לבין כאלו שעמדתם – הקפיטליסטית – היא מרוככת יותר ופנאטית פחות (ניתן לראות כמקרה מבחן את העמדות בנושא חברת החשמל – בעוד פואד, ראשון תומכיו של ברק, הוביל את המהלך, ברוורמן התנגד, למרות שאינו שולל הפרטות בצורה גורפת.
שנית, ממכתבך עולה כאילו בחירתך נעשית בואקום פוליטי – כאילו במפלגת העבודה קיימים ברק, איילון ויחימוביץ'. ולא היא – במפלגת העבודה יש מחנה שלישי, שאינו קטן ואינו חלש. מחנה זה, בניגוד לשניים הקודמים, אוחז בדעה ברורה ומוצקה בנושאים חברתיים כלכליים – וגם אם לחלקנו יש ביקורת חריפה על ביצועיו של מחנה זה בשנה האחרונה, אין כל ספק שהביקורת מתמקדת בכך שהמחנה לא השיג את כל היעדים הראויים שסימן לעצמו, ולא על כך שהיעדים אינם ראויים. נטישה של המחנה הזה, שבחר – כמחנה – לחבור לעמי איילון, משמעה החלשתו. פוליטיקה אינה עוסקת רק בעקרונות מופשטים – היא עוסקת גם בבריתות פוליטיות ובמינוף של כוח. כחברת כנסת סוציאל דמוקרטית בודדה במחנה ברק, השפעתך על מחנה זה אפסית. אם תצטרפי כחברת כנסת שביעית למחנה החברתי, כחלק ממחנהו של עמי איילון, תהפכי את המחנה החברתי למחנה הגדול והמשמעותי בסיעה – כלי להשפעה סוציאל דמוקרטית. אנו מבינים שאינך מסכימה עם צעדים רבים של חברי הכנסת שבמחנה זה, אך לטעמנו הצעד הנכון הוא חבירה לכוחות הקרובים אלייך, גם אם אינם משקפים לחלוטין את עמדתך, והצטרפות למחנה החברתי.
לכן אנו קוראים לך לחזור בך מעמדתך הקוראת לתמיכה באהוד ברק, ולהודיע שאת תומכת בחבר הכנסת עמי אילון לראשות מפלגת העבודה – כחלק מהמחנה החברתי במפלגת העבודה. כוחנו – באחדותנו!
בברכה,
חברי מפלגת העבודה והחוג הכלכלי-חברתי
חברי יסו"ד (ישראל סוציאליסטית ודמוקרטית)
עמי וטורי
אלעד הן
דודי נתן
עופר סיטבון
גילת גופר
יואב רובין
מורן צלניק
ירון דישון
קים שר
יהל זמיר
נדב פרץ
וכן –
דוד מרחב
דניאל בלוך
איתמר ברק
איתי אשר
יוחאי עילם
ניתאי פרץ
יהונתן קלינגר
שוקי גלילי
ליאור שוורץ
ירדן הוכמן
דורון גז
איתמר כהן
עידן דורפמן
תגיות: אהוד-ברק, יואב-רובין, יסו"ד, עמי-אילון, עמיר-פרץ, עצומה, שלי-יחימוביץ
11 ביוני, 2007 בשעה 13:09
איתי אשר, ירושלים (ולא, לא אני כתבתי את המכתב)
11 ביוני, 2007 בשעה 13:10
נדב פרץ, רביבים.
11 ביוני, 2007 בשעה 13:17
תומך בכל מילה שנכתבה. אכזבת אותנו, שלי.
11 ביוני, 2007 בשעה 13:33
איתמר ברק, תל אביב
11 ביוני, 2007 בשעה 14:23
עמי ואהוד אולי דומים, אך מחויבויותיהם שונות, בעקבות הנתחברויות השונות שבחרו לעשות.
11 ביוני, 2007 בשעה 14:29
איילון גם התנגד להפרטת בתי הסוהר, בנימוקים עקרוניים, ואילו ברק התחמק מהשאלה. תשובותיהם מצויות באתר.
מכל מקום דשנו די בשלי, לדעתי. החליטה – זכותה. מלבד קולה שלה, שהוא אחד מרבבות, אין לזה השפעה רבה על התוצאות.
11 ביוני, 2007 בשעה 14:44
יהל זמיר, פרדס חנה
11 ביוני, 2007 בשעה 14:49
תומך.
11 ביוני, 2007 בשעה 16:46
יהונתן קלינגר, תל-אביב, פירטתי כבר את סיבותי במייל שנשלח אלייך.
11 ביוני, 2007 בשעה 17:38
ד.ט צודק !
גם לעצומה זו אין השפעה רבה
על התוצאות.
יהושע בן משה-רעננה
11 ביוני, 2007 בשעה 18:11
תומך
11 ביוני, 2007 בשעה 18:48
ליהושוע ולד.ט.: כל קול קובע וגם לעצומה זו יש השפעה, אפילו אם רק אדם אחד יושפע. ראיתי הערב את שלי בערוץ 2 אצל עודד בן עמי והיתה לה הופעה חלשה ובלתי משכנעת.
11 ביוני, 2007 בשעה 21:55
תומך.
11 ביוני, 2007 בשעה 22:23
תומך.
11 ביוני, 2007 בשעה 22:38
אני תומך.
מה שזה שווה.
11 ביוני, 2007 בשעה 23:05
אני בטוח ששלי קיבלה החלטה שהיא לא רק נבונה ואמיצה אלא גם מחושבת ולאחר ששקלה היטב את צעדיה. אני מזכיר לכולם שדווקא אצל המנהיג הסוציאל דמוקרטי הדגול שלי נזרקה לכלבים (כמו גם ברוורמן והמדיניות החברתית בכבודה ובעצמה) והכול בשם השאיפה לשרוד ולשלוט. כולי תקווה שלצד ברק היא גם תזכה למקום הראוי לה כמובילת המאבק הסוציאל דמוקרטי, כל זמן שברק יתרכז בתהליכים המדיניים והביטחוניים. עכשיו אני יותר משלם עם הבחירה שלי לתמוך בברק, ואם יסתבר שטעיתי – תהיה הזדמנות לתקן לפני הבחירות.
11 ביוני, 2007 בשעה 23:09
הפיכת המעשה המהפכני למעשה של יחידים- הוא ריאקציוני במהותו.
שלי- אם באמת את קוראת את התגובות הללו- דעי לך כי קיימת סבירות גבוהה שאת יורה ברגל כל מעשייך עד עתה ובמעשים אשר עוד מעוניינת לבצע.
לא לבד- ביחד.
11 ביוני, 2007 בשעה 23:28
יואב רובין, ירושלים
11 ביוני, 2007 בשעה 23:37
תומך
12 ביוני, 2007 בשעה 0:05
ירדן הוכמן – מזכרת בתיה.
ההחלטה שלך הפתיעה אותי לרעה. במקום לבחור את הרע במיעוטו, איכשהו בחרת בגרוע יותר. אפילו אם לברק היו סיכויים טובים יותר לנצח את ביבי, מה שאני מטיל בו ספק, גם אז הוא לא יעשה דבר כדי למנוע או לעצור את מדיניות האוצר.
12 ביוני, 2007 בשעה 0:16
חזרי הביתה. תקציב 2008 לפתחנו.
12 ביוני, 2007 בשעה 1:39
אוהדיהם של אופיר פינס, שלי יחימוביץ, אורית נוקד, עמיר פרץ… כל אנשי סדר-היום החברתי-אזרחי: הצביעו כאשר תצביעו ביום-הבוחר. בעד ברק+אופיר+שלי או בעד אילון+אבישי+עמיר… ביום שאחרי, אני חושש תגלו את הקלון והאכזבה שינחילו לכם מנהיגיכם, אותם אתם בוחנים יותר מדי באמות מידה של מראית-עין ודימוי.
ביום שאחרי תצטרכו לשקול את צעדיכם הבאים: להשאר "בפנים" רק עם מקצת תאוותכם ותקוותכם בידכם, או לפרוש איש-אישה לביתו/ה, ובבחירות הבאות לכנסת ה-18 אפילו לא לטרוח להצביע בקלפי… או לחפש כתובת הולמת יותר להשקפת-עולמכם. שולה אלוני ב-1973, יוסי שריד שנים אחדות אחריה, ויוסי ביילין לאחרונה הבינו והסיקו ועשו מעשה. נדמה לי שכיום – אופיר ושלי מקומם עם זהבה ורן וג'ומס, ואילן גילאון, וצביה גרינפילד, וסדר-יום חברתי-אזרחי אמיתי, כאשר העניינים הבטחוניים-צבאיים מוצאים את מקומם ב'פינה' הראוייה להם. לא שר-בטחון מחיל-הים והשב"כ או מסיירת מטכ"ל והשריון ואמ"ן נחוצים לנו בעת הזאת. אתם כבר הבנתם זאת. אנשי מר"צ גם הם מבינים זאת. שני כוחות דלים לא יזיזו ולא-כלום. חבירה סינרגית של 1+1 = 2.5 אולי תועיל יותר מ-2 כוחות מפורדים, שאולי אפילו ימצאו סונטים זה בזה. להתראות, פשוטו כמשמעו, אחרי 'יום-הבוחר' שלכם, ולקראת הבחירות לכנסת ה-18!
12 ביוני, 2007 בשעה 2:48
מסכים לגמרי
12 ביוני, 2007 בשעה 8:38
תומכת
12 ביוני, 2007 בשעה 8:43
אמש הראה רביב דרוקר שברק עדיין דירקטור בחברה בינלאומית. הוכחה עדכנית למי נתונה נאמנותו. חבל שלא נחשפת למידע מהותי זה כשבחרת להיות שלוחה שלו.
12 ביוני, 2007 בשעה 8:43
תומך.
12 ביוני, 2007 בשעה 9:36
תומך
12 ביוני, 2007 בשעה 11:16
רועי, שלי לא נזרקה לכלבים. למה בכלל להצטרך להשתמש בדימויים כאלה.
אם כוונתך שלא מונתה לשרה – היא הצהירה מראש שהיא לא רוצה בכך.
12 ביוני, 2007 בשעה 11:57
תומך
12 ביוני, 2007 בשעה 12:23
תומך.
12 ביוני, 2007 בשעה 12:49
נוסח המיכתב מקובל עלי. לדעתי שלי טעתה טעות חמורה אבל אני עוד מקווה לסולחה בינה לבין פרץ לטובת המחנה הסוציאל דמוקרטי.
ברק ואיילון למען האמת מעניינים אותי הרבה פחות.
12 ביוני, 2007 בשעה 15:05
הנני מוחה על צירוף שמי כחותם על המכתב.
בפירוש אמרתי:
"מכל מקום דשנו די בשלי, לדעתי. החליטה – זכותה." אמר ד.ט והוספתי:
ד.ט צודק !
גם לעצומה זו אין השפעה רבה
על התוצאות.
יהושע בן משה-רעננה
12 ביוני, 2007 בשעה 18:58
הראל לייבוביץ, קרית ים.
(אוי איך תמיד שלי ברגעים כאלה עושה בדיוק ההיפך)
13 ביוני, 2007 בשעה 8:08
עידן דורפמן, תל אביב (כן כן…).
גם אני לא מבין. במיוחד בדיאבד שנראה שההצהרה הזו הייתה אחד הגורמים לשינוי בדעת הקהל של מתפקדי העבודה, ולנצחונו של ברק.
לא רוצה את חבורת ברק – פואד – בוז'י – שמחון!
15 ביולי, 2007 בשעה 16:48
קשקוש מקושקש
פרץ, בלכתו לבטחון, הוכיח כי רק תאוות שלטון (להיות ראש ממשלה) לנגד עיניו
הגיע הזמן להכיר בכך שזה האיש – אג'נדה אישית בלבד ותו לא
וטוב שנפטרנו ממנו לנצח
23 באפריל, 2011 בשעה 21:19
תראו במה נתקלתי
23 באפריל, 2011 בשעה 22:26
אלעד ,ביחד! זה כוחנו.