חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נגידי הבנקים לא מתעוררים מאשליית הניאו-ליברליזם

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 25.02.09 6:05

לאחר חודשים של הורדת הריבית בידי נגידי הבנקים המרכזיים בעולם לרמה מגוכחת, לא מבינים ראשי הבנקים המרכזיים כיצד העובדה שהם הפכו את הכסף לחסר ערך לא תורמת להחלצות הכלכלה העולמית מהמשבר העמוק אליו נקלעה.

מאת: גלעד נתן

לכאורה, העדר ריבית אמור לפתות את הצרכנים לחזור ולצרוך שכן האפשרות להשקיע את הכסף בחיסכון סולידי נעלמה. ממרומי מגדלי השן המרופדים במשכורות עתק, מתקשים נגידי הבנקים המרכזיים ואנשי המחקר שלהם להבין כי היום, מבקשים החוסכים לא להפסיד. אם כספם שוכב בבנק ולא מאבד ערך הם מרוצים. אף אחד לא מוכן להתחיל לצרוך היום בזמן משבר שכן בזמן משבר אנשדים מעדיפים לחסוך ליום המחר. בניגוד לבכירי עולם הכלכלה, כל צרכן הצליח להבין כי השילוב שבין צריכת מותרות מיותרים והשקעה ברולטת ההימורים של שוק ההון אינה בריאה וגם אם הריבית תהיה שלילית לא ימהרו אלו שנותר בידם עוד מעט כסף לחזור ולהמר בבורסה.

הורדת הריבית נועדה לגרום לבנקים לתת אשראי בריבית נמוכה יותר תוך שהם מתעלמים מחדלות הפרעון של הלווים. זה לא עבד. גם המטרה השנייה, החזרת משקיעים לבורסה תוך חיסול היכולת לצבור הון בחיסכון סולידי נכשלה. המעמד הבינוני הביט על שוק ההון וראה כיצד חסכונות של שנים הופכים לאבק. הבנקים שהשתמשו ברחבי העולם בהזרמות הכספים הממשלתיות בשביל לשרוד לא מתכוונים להמר על עתידם בהשלכת ההון העצמי שלהם לבור השחור של שוק ההון. נגיד בנק ישראל כמו עמיתיו בעולם לא מבינים, הם מהרהרים בכתבי הקודש הניאו-ליברליים ומתקשים להבין כיצד קרה מה שקרה ולמה הם לא מצליחים להניע מחדש את הכלכלה. כמו נביאי הבעל על הר הכרמל הם ממתינים לאש שלא תרד משמים.

במשך קרוב ל-30 שנה ניהלו את הכלכלה המערבית אנשים שהאמינו ששוק חופשי, חסר רגולציה וחסר כלים למניעת צמיחת הפערים במדד האי שיוויון החברתי הוא המפתח לאושר ולעושר, הוא שיביא לצמיחה מתמדת ועלייה ברמת החיים. כלים פיננסיים שונים ומשונים מינפו שילשו וריבעו הון של נייר. כעת מבקשים נגידי הבנים, כהני הבעל של עולם הכלכלה, להדפיס עוד ועוד כסף בלי כיסוי תוך הסתמכות על אמונת הציבור בחוסנן של מדינות. במקום להתמודד עם חדלון השיטה הכלכלית הניאו-ליברלית, מבקשים קברניטי המשקים בעולם כולו להעמיס עומס יתר מסוכן על איגרות חוב הממשלתיות, סביר להניח שבסוף גם בועה זו תפקע וניתן רק לקוות שאז יבינו חסידי רולטת הבורסה שאי אפשר להמשיך.

הורדת ריבית וקניית חברות אג"ח ומניות זבל בכספי הציבור לא תציל את הכלכלה, כלכלה מבוססת צריכה לא יכולה להתקיים כאשר למי שאמורים לצרוך אין כסף להוציא. החלפת הכנסה אמיתית באשראי כבסיס לכלכלה מבוססת צריכה הביאה למשבר הנוכחי. לא ניתן להמשיך לרושש את המעמד הבינוני ואת המעמדות הנמוכים. לא ניתן להמשיך להבריח מקומות עבודה ולסחל את העבודה המאורגנת ולצפות שהאוכלוסייה תמשיך לצרוך. הברונים השודדים של הקפיטליזם הניאו-ליבראלי בחסות פקידות כלכלית אוהדת ואליטה כלכלית מנוונת מרוב אמונה במילטון פרידמן והשטויות שהוא חזר ואמר מוטטו את הכלכלה. הניסיון המגוחך למנוע את המיתון באמצעות הורדת הריבית היה יכול לעבוד בשני תנאים: הראשון שהאנשים שהפסיקו לצרוך, היו בעלי אמונה שיש להם חוסן כלכלי מספיק. הם היו יוצאים לבזבז אלא שהמדיניות הכלכלית הגלובלית חיסלה את הביטחון של המעמד הבינוני במקום העבודה וגם אם הריבית תעמוד על 0% אנשים יעדיפו לחסוך כל פרוטה. התנאי השני שהבנקים היו מאמינים ביכולת של לווים להחזיר הלוואות, אז הם היו מלווים בריבית נמוכה, מה לעשות שהמציאות מכתיבה סיכונים גבוהים ולכן גם ריבית גבוה.

נגיד בנק ישראל כמו עמיתיו בארצות הברית ואירופה רוצים שהמשבר יחלוף והכלכלה תושב להיות מה שהיא הייתה לפניו, זה לא יקרה. הם מסרבים להבין שמה שהם למדו בפקולטות הטובות בעולם לכלכלה לא שווה כלום. הם חושבים שכלכלה היא גרפים ונתונים שרצים בין X ו-Y, ומראים שהמשק הפרטי פועל לטובת הכלל ולא מתוך אינטרסים אנוכיים, מה לעשות שזה יותר מסובך. במשך שנים הם התעלמו מצמיחת הפערים בין עניים ועשירים, ממינופים ותרגילים פיננסיים שלא היו מביישים אף נוכל, מהעובדה שהכלכלה לה סגדו חיה על זמן שאול. הורדת ריבית לא תשנה את העובדה שאין כסף. הדפסת כסף חסר ערך לא תשיב את אמון הציבור. נדרשים מספר צעדים שלא נלמדו בפקולטות לאחיזת עינים ניאו-ליברלית: הלאמה נרחבת ושותפות ממשלתית ישירה בעסקים תמורת סיוע, שינוי מבני במשק מהגברת הרגולציה על שוק ההון ועד קיצור שבוע העבודה, הוצאת החיסכון לטווח ארוך משוק ההון, רפורמה במיסים שתשית את נטל על מס על בעלי הרכוש. חינוך לצריכה מבוקרת והטלת מגבלות על גובה האשראי שיכולים עסקים ופרטים לקחת. יצירת עוגנים ממשלתיים בשוק התחרותי כבנקים ממשלתיים יעודיים בשוק ההון והאשראי. מעבר מכלכלה מבוססת צריכה בכל מחיר לכלכלה המבוססת על מתן מענה לצרכים אוניברסאליים.

נערך על ידי סתיו
תגיות: , , , , , ,

6 תגובות

  1. האזרח דרור :

    צודק באופן חלקי.

    הבעיה היא לא רק בשאלת של ממשלה מול שוק – מי טוב יותר – אלא בשאלה הבסיסית יותר – האם כלכלה מבוססת צמיחה וצריכה יכולה לשרוד?

    הבסיס לכל הכלכלה הזאת הוא פיסי. בסיס אחד הוא האנרגיה – שמעל 90% הוא מחצבי (פחם, נפט,, גז, גרעין) כלומר מתכלה.
    הבסיס השני הוא חומרי גלם מתחדשים (כמו עץ) ומתכלים (כמו ברזל).
    הבסיס השלישי הוא שירותים שהמערכת הסביבתית וחברתית מספקות (לדוגמה טיהור מים, ייצור אוויר, גידול ילדים, חינוך, מוסר, מניעת פשיעה, )

    המערכת הכלכלית הנוכחית היא כמו גידול סרטני שמתפרנס על גב 3 הדברים האלה . ככל שגדלה המהירות שבה אנחנו הופכים משאבים לזבל, וככל שנהרסים שירותי החינם של הטבע ושל החברה , ככה השוק גדול יותר והכלכלנים מספרים לנו שהכלכלה בריאה יותר.

    כלכלה בריאה באמת צריכה לעודד אנשים לחסוך – אבל לא דרך אגירת כסף , ולא דרך ספקולציה בבורסה – אלא דרך נכסים שניבו עושר בעתיד – כמו בתים, שדות, מערכות אקולוגיות מתפקדות , ואפילו מניות של חברות שיש להן עתיד.

    בעולם בריא באמת כמות ההון המלאכותי לא באה על חשבון ה"הון הטבעי" (שם קוד לא מדוייק למערכת אקולוגית שיש לה גם סדר פנימי, ולא סתם אוסף של עצים).

    בעולם כזה כמות הנכסים המניבים בידי האדם החציוני צריכה לגדול עם הזמן, לא לקטון.

    המהפכה האמיתית היא לא רק בנושא של השאלה מי מנהל טוב יותר את הכלכלה – ממשלה או שוק, אלא בשאלה מה המטרה ארוכת הטווח של הכלכלה.

  2. איציק :

    רגע, יש לי שאלת תם, או אפילו שאלת קיטבג, אבל אני חייב להבין את המשתמע מדבריך:

    האם המשבר הנוכחי, והמיתון שכולם חוששים ממנו הוא תוצר ישיר לכך שאנשים הפסיקו לצרוך? ז"א האם לדעתך המון האדם המורכב מאזרחי מדינת ישראל הפסיק לפעול כחייל בצבא הצריכה ועשה הסבה למישהו שחושב בזכות עצמו?

    הרבה פעמים זה לא נראה כך איפה שאני נמצא…

  3. עמית-ה :

    אני חושב שכדאי להפריד את שאלת כלכלת הביזבוז, או ברוח הספר שאני קורא עכשיו (התמוטטות ג'ראד דימונד), כלכת אין מחר.
    מכלכלת השוק החופשי/ניאו-ליברליזם/היד הנעלמה/הטבע/אלוהים.

    בשאלה הראשונה כולם יודעים שיש לזה סוף אבל מעדיפים שמישהו אחר יפסיק קודם.

    השאלה השניה היא שאלה של אמונה.
    אנחנו כיהודים מכירים מקרוב שני מקרים שהאמונה ברב התחזקה אחרי פטירתו.
    אני בטוח שלא מעט מכוהני הניאו-ליברליזם ימשיכו להאמין בו גם כשישקעו לתוך מי הקרח של צפון האוקינוס האטלנטי.

  4. גלעד נתן :

    סתם לשם ההבהרה אני לא חושב שכלכלה מבוססת על צריכה היא מודל טוב אני פשוט חושב שמי שחושב שזה המודל ולא מבין כיצד התרוששות של המעמד הבינוני בתוכניות יעול לא פוגע בכלכלה מסוג זה כנראה לא שווה משכורת מפוארת של נגיד בנק ואני בטוח שהניסיון המאולץ לצפות מהמעמד הבינוני לצרוך כאילו אין מחר בתקופת משבר הוא פשוט מגוחך.
    השאלה האמיתית היא אכן איזו כלכלה תהיה לנו וזאת אמורה לספק את צרכי האוכלוסייה אבל לא לחסל את משאבי כדור הארץ ולזהמו באופן מסוכן. כמו שכתבתי בסוף המאמר.

  5. RS :

    כלכלה פשוטה מאת ג'וזף שטיגליץ:

    he fact is that when the economy is weak, as it is, you need to stimulate aggregate demand. If you don’t do that, the economy gets weaker. And what’s good about most of Obama’s plan is that it’s creating assets. So, while the liabilities go up—we’re going to have to borrow—we also are creating assets. If we had spent a few billion dollars under the beginning of the Bush administration on the levees in New Orleans, we would not have had to spend so much money in the cleanup, in dealing with the devastation that it brought. That would have been money that would have had an enormous return. $5 billion would have saved $150 billion. And so, that’s an example where there are certain kinds of investments—investments in technology, investments in people—that the private sector can’t do and the government can do in ways that give us a very high return.

    כל-כך פשוט, ובאותה העת – רחוק מפקידי ההון שלמדו את האידיאולוגיה שנוצרה על ידי ההון ולמענו.

  6. עמית-ה :

    בארה"ב יש בעיות שכלכלית קל לתקן, אם למשל יעשו רפואה חינם יחסכו חצי ממהוצאה על בריאות ויקבלו רפואה יותר טובה.
    באופן כללי אני חושב שצריך לחזור לייצור איכותי.
    אם למשל מטריה תעלה 50 ש"ח אבל תחזיק 5 עונות, יוצא שאנחנו זורקים חמישית ומשלמים אותו דבר.
    צריך גם לעבור לשימוש ביותר כוח אדם כאשר מקבלים יותר איכות. לדוגמא: עם השקעת יותר כוח אדם בגידולים חקלאיים, אפשר להשתמש בפחות ריסוסים ולקבל פרי באיכות יותר גבוהה.
    כך אנחנו מכוונים את ההוצאה לשכר יותר גבוה, איכות יותר גבוהה, ופחות חומרי גלם. התוצאה, צמיחה גבוהה וביזבוז נמוך.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.