חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלי יחימוביץ' לראשות העבודה

נושאים דעות, פוליטי ב 23.02.09 6:12

בשוך סערת הבחירות, מפלגת העבודה מחפשת כיוון. כדי שמפלגת העבודה תחזור לשלטון, היא חייבת להיות אופוזיציה חזקה. שלי יחימוביץ' מתאימה מאוד לעבודת אופוזיציה לוחמת ומתוקשרת. היא גם תוכל לבדל את המפלגה כמפלגה סוציאל דמוקרטית – כאלטרנטיבה לשלטון.

מאת יוחאי עילם


שלי יחימוביץ' הצטרפה לפוליטיקה לפני הבחירות לכנסת הקודמת, הכנסת ה 17. לזכותה הישגים רבים: חוק הגנת השכר, חוק הקופאיות, חוק הלוביסטים בכנסת, חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות ועוד חוקים נוספים.

היא גם בלטה בהתערבות למען זכויות עובדים, כמו במקרה של אסיס טמנג. הפעילות שלה מהווה אור גדול בתוך החושך של מפלגת העבודה, בכל הפעילות החברתית שלה. היא מהיחידים שאיכשהו עמדו בהתחייבות שלהם לבוחר בבחירות 2006.

שלי יחימוביץ', מתוקף עיסוקה הקודם כעיתונאית, גם מאוד מוכשרת בלעבוד עם התקשורת. היא מחברי הכנסת הבודדים המפעילים בלוג, והיא כמובן יודעת לתקשר עם כלי התקשורת הרגילים. כישורים אלה, יחד עם חריפות לשונה מאוד הכרחיים באופוזיציה, כאשר אין למפלגה תפקידים ביצועיים.

בנימין נתניהו הי ראש אופוזיציה שידע "לנשוך" את הממשלה ולתקשר את מסריו הקפיטלסטיים. אני משוכנע ששלי יחימוביץ' תדע לעקוץ את הממשלה, להוביל אופוזיציה שתשפיע על הממשלה, ולהוות אלטרנטיבה סוציאל דמוקרטית.

כיום יש צורך בזכוכית מגדלת כדי לזהות הבדלים באידאולוגיה הכלכלית בין ברק, לבני ונתניהו. אני משוכנע שיחימוביץ' תוכל להיות לוחמת חברתית אמיתית גם מתפקיד יותר בכיר מאשר היום.

עמיר פרץ נכשל בתפקידו כמחייה האג'נדה הסוציאל דמוקרטית. הוא ניפץ אותה לרסיסים. אהוד ברק אפילו לא מתיימר לייצג ערכים כאלה ממרום המגדל שלו.

לשלי יחימוביץ' יש כמובן גם צדדים רעים: החבירה לאהוד ברק, והברית עם עופר עיני היו טעויות, שאני מקוה שהיא תתקן. ההשתלחות שלה בדב חנין לקראת הבחירות המקומיות בתל אביב היתה מגעילה. אני מקוה שהיא לא תחזור על טעויות אלו.

בסך הכל, עבודתה הפרלמנטרית המצויינת מפצה על טעויותיה, והיא בהחלט ראוייה לעליית מדרגה בפעילותה הציבורית.

בבחירות האלו הצבעתי חד"ש, לפי מצפוני. אני מעדיף להצביע עבור מפלגה שתהווה אלטרנטיבה לשלטון. כרגע, התקווה היחידה היא שלי יחימוביץ'.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , , , , , , ,

39 תגובות

  1. מורה באולפן :

    במקום עבודתי שאלנו את השומר, בחור רוסי שלומד ועובד במי בחר והוא ענה כך: "בשלי יחימוביץ' כי אני חושב על הפנסיה שלי".
    הוא וגם תלמידים באוניברסיטה, עולים מרוסיה, אמרו שלא כל הרוסים בחרו בליברמן ולכן רק שלי, עם האג'נדה החברתית כלכלית שלה יכולה לסחוף אנשים למפלגתה.
    עכשיו, כשביבי הולך לפגוע במגזר הציבורי ולקצץ בתקציב אנו זקוקים לשלי ולדרכה הנותנת תקווה כלשהי, בעידן חזירי שכזה, לאדם העובד.

  2. אדי :

    אני מכבד את יחימוביץ' על כל מה שנזכר למעלה אבל אני גם חושד בה על שום קריאתה שלא להצביע לדב חנין בבחירות המוניציפליות משום שאינו שר את ההימנון. זה מחשיד במקרתיזם ואולי גם בחנופה פופוליסטית. למרות שמדובר בעניין שולי לכאורה, זה מדליק נורית אזהרה לגבי יחימוביץ'. אשמח היא תמצא מקום וזמן להסתייג מהאמירה הזו שלה.

  3. איתי :

    לפני כשנה התפרסמו כאן דבריו של פרופ' דני גוטויין שכינה את העבודה בראשות ברק "לטאה בלי ראש". אך האמת היא שאין משמעות להרכבת ראש סוציאל דמוקרטי על מפלגת העבודה אם הגוף עצמו אינו מתנקה.

    ב-2005 עשרות אלפי מתפקדים השתילו לגוף החולה של מפלגת העבודה ראש ס"ד לעילא ולעילא, אלא שהגוף דחה את ההשתלה, ומה שחמור יותר – הדביק את הראש הזה (וכנל גם את יחימוביץ'…) בדיוק בנגעי הקרנפות שאותם התיימר לרפא.

    אם יש מפתח לרפואה סוציאל דמוקרטית למפלגת העבודה הוא אינו טמון בזהות היו"ר אלא בראש ובראשונה באיחוד כוחות על בסיס אידיאולוגי, ולא על בסיס ארגזולוגי.

    אם בצד אחד יעמדו מאוחדים פרץ, יחימוביץ' וברוורמן ובצד השני יעמדו ברק פואד הרצוג ושמחון, זה יהיה קרב אמיתי על דרך ולא קרב על דילים ועל אגו.

    חיבור כזה גם עשוי לגרום לאנשים רבים שאינם מעורבים פוליטית להתפקד למפלגת העבודה. בהתפלגות המתפקדים הנוכחית, כפי שנבחנה בבחירות למוסדות ובפריימריס לכנסת, אין למחנה הס"ד שום סיכוי לנצח, ולא משנה כלל מי יעמוד בראשו. במצב הנוכחי רק בודדים יתפקדו למפלגת העבודה (לא כולל הארגזים של פואד).

    המשמעות – בין אם בעוד שנתיים יעמוד בראש העבודה הגנרל ברק או האזרח הרצוג – זו לא תהיה מפלגה ס"ד, ויחימוביץ' וגם פרץ לא יוכלו לשנות את הקו הכללי שדומה הרבה יותר מדי לליכוד ולקדימה.

    טשטוש השיח הכלכלי-חברתי, אותו הובילו ברק וחבריו, איפשר את המשך האנומליה של "שתי מפלגות בתוך מפלגה אחת".

    דווקא בליכוד המושמץ כל כך נערך בירור אידיאולוגי נוקב שבעקבותיו תומכי מדינה פלסטינית הלכו לקדימה והמתנגדים נשארו בליכוד (ויש להם ביחד עכשיו מעל 50 מנדטים!).

    לעומת זאת, במרכז מפלגת העבודה הדיונים הם פרוצדורליים ו/או מאבקי כוח אישיים אך אין בסיס אידיאולוגי למאבקים וגם לבריתות.

    אם יחימוביץ' רוצה באמת לשקם את מפלגת העבודה ולא (כפי שראינו יותר מדי) לבנות את הכוח של עצמה, הצעד הראשון הוא לחבור לעמיר פרץ, וממש לא משנה מי מהשניים מס' 1.

  4. גל ונבט מגרעין עלי :

    חשוב לזכור שכל אמירה פוליטית צריכה להתיחס למציאות הפוליטית ולהיות מעשית בהתחשב במציאות הזו. לטעמנו ההצעה שיוחאי הציע לא עומדת בקריטריונים האלו. לשם הצורך, המחנה של שלי יחימוביץ במפלגת העבודה קטן מכדי שיהיה לה סיכוי אמיתי להיבחר לראשות הממשלה.

    העיניין הרחב יותר הוא שכבר כמה שנים שיש מיני דיבורים על "לטהר את מפלגת העבודה", "צריך שינוי אמיתי וס"ד במפלגת העבודה", והנה החכמה החדשה: "שלי יחימוביץ לראשות הממשלה"; אבל לאמירות האלו חייבים להתלוות שני דברים:
    1. תוכנית מעשית, שלב אחר שלב, של "הדברים שצריכים להעשות ומי יעשה אותם". עד אז אני לא מאמין שאף אחת מההצעות האלו אפשריות.
    2. עשיה של המעשים מסעיף 1.

    לצערי אני לא רואה לא את 1 ובטח שלא את 2, וזה מנמיך את האמונה שלי במפלגת העבודה ופוליטיקה בכלל.

  5. עמי וטורי :

    עם כל הכבוד ליחימוביץ עמיר פרץ מתאים הרבה יותר להוביל. יחמוביץ פרלמנטרית טובה ומחזיקה בדעות סוציאל דמוקרטיות. אולם מה שעשה עמיר פרץ המושמץ בהעלאת שכר המינימום ב 500 ש"ח שקול ליותר מהרבה תיקוני חקיקה שיחימוביץ תרמה להם. כמו כן פרץ אולי אינו חביב בחוגי הבורגנות הישראלית אבל הוא איש מעמד העובדים והפריפריה ונהנה שם מתמיכה אמיתית ואותנטית שאינה באה לידי ביטוי בתקשורת אבל בהחלט קיימת בשטח שאותו רבים ממכם אינם מכירים. לפרץ יש כוח גדול מאוד בתוך המפלגה ובקרב מתפקדים פוטנציאליים.

    ועוד כמה הערות חשובות
    א- יסו"ד פרסמה הודעת תמיכה במועמד מסוים האם זו בקשה גדולה מידי לבקש שהדבר יתפרסם ב"עבודה שחורה". לדעתי יש לכך איזשהו ערך.
    ב- פרץ לא ניפץ את הסוציאל דמוקרטיה. עשו הכל כדי לנפץ אותו. הקלות שבה אנשים חושבים מקבלים דימויים תקשורתיים שמאחוריהם עומדים הגורמים הציניים והמכוערים ביותר במשחק הכוח הישראלי מטרידה מאוד לטעמי.
    ג- חבירתה של יחימוביץ למחנה ברק אינה שגיאה של מה בכך. יחימוביץ פיצלה במהלך זה את המחנה הסוציאל דמוקרטי ונתנה לגטימציה לתהליך שהפך והרס את כל מה שניבנה בראשית 2006. בנייה שרק בזכותה בין השאר הגיעה יחימוביץ אל תוך מפלגת העבודה ולמקום בכיר. זו לא שגיאה שאינה ברת תיקון אבל זאת גם לא איזושהי הערת אגב.

  6. לקסי :

    שלי לראשות? מוקדם מדי.
    בחירות במפלגת העבודה? בהקדם.
    גיבוש הקבוצה החברתית סביבתית? מייד.
    הקבוצה החברתית סביבתית? (רשימה חלקית. בסדר א"ב ולא מדרגת) ברוורמן, וילף, יחימוביץ', נוקד, פינס, פרץ.

  7. רועי :

    לא מוכן לתמוך במקארטיסטית.

    אדם שמכשיר הסתה מכוערת נגד חנין (לטעמי אחד הח"כים בטובים בשנים האחרונות, בתחום החברתי, המדיני וכמובן הסביבתי) בטיעונים שיקריים ומנוולים לא ראוי לתמיכה של סוציאל-דמוקרט כמוני.

  8. לעמי וטורי :

    אני מסכים עם העדפת עמיר פרץ על יחימוביץ'.

    היא גם קשורה יותר לאקטואליה – יחימוביץ' הכריזה שלא תתמודד הפעם ועמיר פרץ כן.

    חשוב מאוד שהעלית את סוגיית התמיכה בעמיר פרץ בשטח ובקרב מעמד העובדים והפריפריה. בעניין הזה יש לי יותר שאלות מתשובות.

    במצב בו עמיר פרץ זוכה ליחס קטלני ומזלזל מהתקשורת (של בעלי ההון) מצד אחד, ומצד שני אין לו או לפעיליו מקרב מעמד העובדים/פריפריה כמעט שום נוכחות באמצעי תקשורת אלטרנטיביים – אפשר בקלות להסיק בטעות שהתמיכה בפרץ ירדה מאוד גם במגרש הביתי שלו.

    גם כאשר מתפרסמים סקרים – אומרים התומכים שהסקרים לא אמינים ואינם מייצגים את התמיכה בשטח ובייחוד את כוחו של מנגנון מאורגן (ע"ע פשלת הסוקרים ב-2005 ולאחרונה הפשלה עם מופז/לבני).

    ובכל זאת, עמיר פרץ על גייסותיו הרבים וכוח הארגון שלהם כמעט לא נכנס לכנסת הזו (הדרדר ממקום 1 למקום 10) ומה שהציל אותו זה מבצע עופרת יצוקה (ששנינו חושבים עליו אותו דבר).

    פעילי שטח מרכזיים שלו נטשו אותו (כמה מביניהם כמו מורוזובסקי פעלו בגלוי לטובת גאידמק) וכמובן שההסתדרות בראשות עיני פועלת נגדו. גם במוסדות מפלגת העבודה כמדומני שיש היום לעמיר פרץ אפילו פחות כוח מאשר ב-2005 – כך שגם אם יקרה הנס והוא יזכה בראשות העבודה, הוא יסונדל ע"י המרכז כמו ב-2006.

    לכן אני מתקשה להאמין באפשרות של עמיר פרץ לנצח את ברק ומחנהו. הלוואי ואתבדה.

    באשר לתמיכה בעמיר פרץ בפריפריה ובקרב מעמד העובדים, ללא קשר לחברות במפלגת העבודה – גם כאן הדברים מוטלים בספק ואני מאוד מקווה שאתה צודק. חלקנו חושבים פריפריה ועובדים חלשים ומיד מדמיינים שיכוני בלוקים ובהם דור שני ושלישי לניצולי המעברות של שנות החמישים, עם אחוז גבוה של עולי מרוקו. אלא שכיום בשיכונים האלה ובעבודות האלה (לפחות בירושלים) גרים ועובדים הרבה פחות מרוקאים והרבה יותר רוסים, קווקזים ואתיופים. מבחינת מה שמכנים "הקול הרוסי", עמיר פרץ היה כישלון אדיר ב-2006, בלי קשר לשאלה אם מדובר במצביע רוסי בורגני או במצביע רוסי עובד קבלן. אני לא רואה את זה משתנה.

    למפלגת העבודה בראשות פרץ יהיו 200 מיליון שח חובות לפחות. בניגוד לפעילות השטח המתמשכת של ליברמן וש"ס, היא לא תוכל לעשות חריש עמוק באוכלוסיות פריפריה שנרתעות ממנה או מעמיר פרץ באופן אישי.

    לסיכום:
    1. כולי תקווה שעמיר פרץ ידיח את מחנה ברק מהשלטון.
    2. לדעתי הסיכויים לכך בערך אפס
    3. והיה אם יצליח, אני מעריך שמפלגת העבודה תזכה לפחות מ-10 מנדטים (כפי שהראו סקרים מ-2007, טרם הדחתו ע"י ברק).

    נ"ב: ככל הידוע לי הודעת התמיכה של יסו"ד היתה אמורה להתפרסם כאן במקביל לפרסומה באתר יסו"ד, לא ברור לי למה זה התעכב, בטח אי הבנה.

    איתי

  9. דני בלוך :

    אני מציע לא למהר ולרתום את הסוסים לעגלה לפני שמבררים מי בעגלה ובאילו תכנים ממלאים אותה. מכיוון שההתמודדות הבאה על הנהגת העבודה תתקיים רק בעוד 14 חודשים לפחות מן הראוי להקדיש את השנה הקרובה לבירור רעיוני, למפקד אמיתי ולבדיקת התנהלות העבודה באופוזיציה והאם ניתן לחבר את העבודה, או לפחות האגף השמאלי- חברתי שלה עם גורמי שמאל-ציוני נוספים – מר"צ והגורמים שלא עברו את אחוז החסימה. רק לאחר מכן יהיה מקום לבחון מי האדם המתאים להוביל בבחירות הבאות מבחינת גישתו הערכית והרעיונית, ניסיונו ויכולתו להוביל קמפיין ולגייס קולות כראשון בין שווים בצוות הנהגה. אני מציע בשלב זה לא לפסול אף מועמד או מועמדת ולהעמידם במבחן.

  10. עמי וטורי :

    איתי מעט מידע שאינו בגדר סוד.
    עמיר פרץ למרות שמחנה פואד-שמחון-ברק פעל נגדו הצליח להגיע למקום 7 בפרמיירמריס (למקום העשירי הוא ירד עקב שריונים) ולהביא למקום דומה גם את יולי תמיר. הדבר מעיד על כוחו של עמיר פרץ הרבה יותר מכפי שמיקומם של ברוורמן, פינס ויחימוביץ מעיד על כוחם. זאת מאחר שהאחרונים לא הרגיזו אף אחד מהמחנות הגדולים בעבודה ונהנו לכן מתמיכה הן של אנשים ממחנה פרץ והן של אנשים ממחנה ברק-פואד-שמחון.
    אבל בקרב על ההנהגה אין פרסים על נחמדות. בגלל שניתן לבחור רק אחד כל אחד נימדד לפי מחנהו ובמצב זה שני המחנות הגדולים ביותר הם כאמור שני המחנות שהזכרתי.

    לעניין חובות העבודה
    א- החובות קטנים מכפי שציינתה
    ב- בלי להשמע יותר מידי ציני. כשאתה חייב 100,000 ש"ח זו בעיה שלך. כשאתה חייב 100 מליון ש"ח זו בעיה של הבנק. למפלגות יש יכולת להרשם מחדש תחת שם מעט שונה ועם אותם חברי כנסת ולהשאיר לבנק קדחת. שני הצדדים יודעים זאת ומכאן ההתחשבות.
    ג- ליברמן לא עושה חריש עמוק. הוא פשוט עובד על השינאה לאחר שמאז ומעולם פשתה בחברה הישראלית. עבודה מהסוג שפרץ אמור להעשות יכולה להעשות ותעשה באופן טיבעי ע"י הוועדים התומכים בו וארגונים פוליטיים חוץ פרלמנטריים אם וכאשר נגיע לגשר הזה.
    כמו כן מצפות לנו לפחות שנתיים של ממשלת ימין כלכלי והשפעות שלה בהחלט יכולות להגביר את הצמא לפתרונות סוציאל דמוקרטיים בכל השכבות שנפגעו ועוד יפגעו ממדיניות זו.

  11. אדי :

    לדני בלוך:
    למה להוציא תמיד מכלל התייחסות גורמי שמאל שאינם ציונים. אתה, כמו רבים ממליצי האיחודים וההתחברויות למינהן מסייג כבר בהתחלה ומדגיש שמדובר רק בגורמי"שמאל ציוני" אפילו "הגורמים שלא עברו את אחוז החסימה" אני מניח שאתה מתייחס כאן לכל מיני קבוצות הזויות ו/או חד-מסריות כמו הירוקים והירוקים פלוס מלכיור והירוקים פלוס הצהובים וכו'. כל זה כאשר קים לפחות גוף שמאל אחד כמו חד"ש – שמאל אידאולוגי, רלבנטי ובעל שורשים – שהוא בעינך ובעיני "מאחדים" אחרים אינו ראוי ומוקצה להתחברות. הגיע הזמן שהשמאל יסיר את הסוגיה הציונית מסדר היום, יתיר לכל גוף, מפלגה או קבוצה את הביטוי העצמי בעניין זה (אגב, אשמח לשמוח סוף סוף הגדרה שמאלית אמיתית, אידאולוגית למושג "הציונות"), ויתאחד על בסיס שמאלי אמיתי ורחב. אחרי המפלה של השמאל הגיע הזמן להפקת הלקח הזה (לפחות)

  12. דני בלוך :

    אדי נמאס עלי הוויכוח עם תומכי חד"ש שמגיבים אוטומטית באתר הזה.מכיוון שרובם אינם מזדהים בשם מלא ובאימייל יש לי רושם, לפי סגנון הכתיבה, שאותו אדם כותב את רוב התגובות. שיהיה לכם לבריאות.
    מכיוון שאינכם נוהגים לקרוא מה שנכתב בעבר, ואני מתכוון לא לאלה שהצביעו חד"ש בבחירות האחרונות כברירת מחדל, אלא לחברים הפעילים הקבועים, אז אענה שוב: ציוני הוא מי שרואה בארץ הזאת מולדת העם היהודי ושמאל ציוני מכיר בכך שבמהלך ההיסטוריה נוצרו במקום הזה זכויות גם לעם אחר ועל כן הוא תומך בחלוקת הארץ לשתי מדינות לשני עמים. חד"ש ולא ישנה כל הפלפול המרקסיסטי שלכם היא מפלגה קומוניסטית-לאומית שהגורם הדומיננטי בה אינו ציוני. הוא אינו בעיני, בניגוד למה שאתה מצטט כאילו בשמי,מוקצה לשיתוף פעולה אך לא למפלגה אחת. הקבוצות "ההזויות" הם בעלות ערך למיזוג משום שיש עמם בסיס משותף לאורך כל הדרך

  13. מתן :

    דני – אני מצטרף לביקורת של אדי (ולא, אנחנו לא אותו בנאדם :)). עד שה"שמאל" הציוני לא יבין שהוא לא יכול ללכת עם ולהרגיש בלי – כלומר להיות גזען ולדבר על שלום ושיוויון – הוא לא ימשיך להצטמק. שמאל אמיתי, רחב, פלורליסטי בישראל חייב להיות שמאל חדש. הוא יכול להיות מבוסס על שרידי הסוציאליסטים בעבודה (והויכוח כאן על שיקום המפלגה הזו נראה לי קצת תמוה, בהתחשב בכך שככל הנראה היא תמשיך לנסות לבנות את עצמה על ידי קריצה למרכז, גם מדינית וגם כלכלית, וכך תמשיך לאבד עוד ועוד מנדטים לקדימה-ליכוד-ליברמן), במידה והם יחברו לשאר הסוציאליסטים המעטים שנשארו במפה הפוליטית היום, ישימו את חילוקי הדעות בצד וילכו על קו חברתי-כלכלי בלתי מתפשר ועל קו מדיני יוני ואנטי-מיליטריסטי. במסגרת כזו, בלי ספק, חייב להיות לחד"ש תפקיד מרכזי. אבל אתה מוזמן לוותר על הדיון, ולהמשיך לנסות להשאיר אותנו, תומכי חד"ש, מחוץ לגדר – בינתים נראה שאתה מעדיף להישאר עם ברק ולבני וג'ומס. הם לפחות לא שולחים לכאן טוקבקיסטים 🙂

  14. לעמי וטורי :

    פרץ כיום לא יסחוף הרבה קולות, כיוון שהדעה הכללית היא שהוא נכשל כשר ביטחון ולכן לא כשיר להיות רה"מ. קודם הוא יצטרך להוכיח את עצמו כשר או כיו"ר ועדה ולהגיע להישגים משם ואז להתמודד על ראשות המפלגה.
    למעשה, הוא לא השיג שום הישגים משמעותיים כראש המפלגה. שכר המינימום עלה ב-2.5 ש"ח לשעה, זהו סכום מגוחך ולא משמעותי (בכל מקום בעולם בודקים את העלאת שכר המינימום לשעה. כך לדוגמה, בארה"ב הקפיטליסטית מפלגת הדמוקרטים הצליחה להעלות את שכר המינימום לשעה בשנתיים האחרונות ב-2$, כלומר ב-6-8 ש"ח לשעה).
    יחימוביץ לא פיצלה את כוח הס"ד בתמיכתה בברק, כיוון שהיא תמכה בו בסיבוב השני, שהיה איילון נגד ברק כאשר פרץ כבר היה מחוץ לתמונה.

  15. דני בלוך :

    מתן יש להניח שאתה כותב בהרבה שמות ואתה חבר חד"ש ואני בהחלט שמח שיש שם חברים נאמנים ומוכשרים כמוך, ואני לא אומר זאת בלגלוג. כבר ב- 1974 הצעתי לרבין בכתיבה בדבר שיכלול את ר"צ ורק"ח בבסיס התמיכה שלו.ואני בהחלט בעד שילוב חד"ש בגוש שמאל ולא רק באופוזיציה. אך בשלב זה הוויכוח הוא בתוך חברי ותומכי העבודה ומר"צ וגופים שפרשו מהם והוויכוח הוא בסגנון ענייני, לא שלך ולא של אדי.

  16. דני זמיר :

    אני חושב ששלי יחימוביץ תהיה ראש מפלגה סוציאל דמוקרטית מעולה, וראש ממשלה מצוינת.
    שלי תזכה לתמיכה רחבה בהרבה ממה שיזכה עמיר פרץ- שגם הוא מועמד ראוי בעיניי- בגלל הפיאסקו של פרץ במשרד הבטחון.
    אני חושב שהסיכוי של שלי לכנס גוש שמאל גדול- גבוה בהרבה מהסיכוי של פרץ.
    לענ"ד עתידה של מפלגת העבודה יוכרע בשנה וחצי הקרובה: אם שלי תנצח זהו תחילת הצעדה חזרה, עמיר (לצערי) או ברק זה המשך הצטמקות.
    כסוציאל דמוקרט אעשה לכן כל שניתן לגיבוש גוש שמאל גדול בהנהגת העבודה שתונהג בידי שלי.
    עכשיו רק צריך שהיא תחליט ללכת על זה(…), ולהערכתי הסיכוי שזה יקרה ויצליח מותנה לא מעט בברכת הדרך וסיוע של פרץ ושות'.
    למרות שהסיכויים לתרחיש הזה לא גבוהים היום, זה המאבק שיש להתחיל ולקדם.

  17. עמי :

    מי שבלם עליה של שכר המינימום ב 1000 ש"ח במקום 500 ש"ח היה מחנה ברק שויתר בלי קרב על התוספת הנ"ל. את העליה ב 500 ש"ח שבכל זאת היתה השיג פרץ למרות רוב בכירי העבודה ולא בזכותם. כמו כן במונחים יחסיים העליה בשכר המינימום הישראלי היתה גבוה יותר מהעליה בשכר המינימום האמריקאי.
    באשר לתמיכת יחימוביץ במחנה ברק. חבל אבל לא מאוחר לנטוש את המחנה הזה והמיבחן יהיה בחודשים הקרובים.
    ולגבי ההצעה שפרץ יסתפק בראשות וועדה ויותיר את הזירה לשרים המנוסים ברק, הרצוג ושו"ת זו דמגוגיה זולה. פרץ בכל זאת ניהל והציל מפשיטת רגל ארגון של 500,000 חברים עם תקציב של חצי מיליארד ש"ח. והוא עשה זאת במשך עשר שנים מול ראש ממשלה עוין לשכירים (ברק) ושר אוצר נאו ליבראל קיצוני (נתניהו)שנהנה מגיבוי המוחלט של אריאל שרון.

  18. אדי :

    דני היקר:
    1. אני לא מתן ומתן איננו אני (לפחות, למיטב ידיעתי)יחד עם זאת אני מסכים עם כל מלה שהוא כותב.
    2. לידיעתך, אני (עדיין) חבר מרצ ולדעתי מרצ טועה וטעתה כל השנים בנסיונותיה הפתטיים לחבור לכל מיני גופים איזוטריים רק כדי להימלט מתווית השמאלנות.
    3. אני כותב בשמי האמיתי ואשמח לתת לך את המייל שלי. אין לי ממי וממה להסתתר .
    4. גם אם אקבל את הגדרותיך לגבי הציונות אינני רואה כל מניעה בחבירה עם כוחות שמאל (סוציאליסטים, שוחרי שלום) שאינם מגדירים עצמם כציונים. עניין הציונות הוא מיותר כמו הויכוח על כמות המלאכים המסוגלים לשבת על חודה של מחט.
    5. חד"ש היא חזית שבבסיסה מפלגה קומיניסטית. זה נכון. מה רע במפלגה קומיניסטית? אני מגדיר את עצמי כמרקסיסט ויחד עם זאת במשך שנים הצבעתי מרצ מסיבות שלא זה המקום לפרטם. חד"ש היא לא מפלגה לאומית על פי הגדרה. אבל נניח שכן, מה הכוונה? ומהן מפלגות העבודה ומרצ – לא לאומיות? הן הרי מגדירות את עצמן כך (כולל הציונות). יוצא שלשיטתך לאומי יהודי זה טוב ולאומי ערבי זה רע.
    6. עד שלא יתגבש כאן שמאל אמיתי כלומר גוש סוציאליסטי (בלי להתבייש ובלי להתחבא) ורודף שלום (חיסול הכיבוש ללא ברם ואולם), אמיץ, חזק, סולידרי – לא תהיה לשמאל תקומה.

  19. מתן :

    אדי – לא הייתי אומר שאני מסכים עם כל מילה שלך, אבל בהחלט עם הרוב. בשבילי זה מספיק 🙂

    צריך רק להוסיף (כדי שיהיה ברור שהויכוח שמתנהל כאן [בנוגע לראשות המחנה הסוציאל-דמוקרטי, לא הויכוח בנוגע לשאלה האם לאנשי חד"ש מותר או אסור להשתתף בויכוח] הוא ענייני ועוד איך) שדעתי היא שלאור התנהלותם של פרץ (הובלת מלחמת ברירה קטסטרופלית בהתלהבות לאומנית מביכה ותוך ויתור הדרגתי ומוחלט כמעט על הדרישות הסוציאל-דמוקרטיות שלו) ושל יחמוביץ' (בריחה מכל עיסוק בנושא מדיני למעט כאשר היה צריך ללכלך על חנין הסוציאל-דמוקרט, ולעזור למתנגדו האולטרה קפיטליסט, חולדאי, איש מחנה ברק-עיני; או להלל את הטבח בעזה מתוך תקווה פטטית שזה יעזור בבחירות) מאז שנכנסו/חזרו למפלגת העבודה מוכיחה אחד משני דברים או את שניהם: 1) שמפלגת העבודה לא יכולה לשמש בסיס לשמאל סוציאל-דמוקרטי 2) שפרץ ויחימוביץ' אינם אנשי שמאל סוציאל-דמוקרטים. אם המקרה הראשון נכון, יחימוביץ' או פרץ, בכדי שיוכלו להנהיג את השמאל הסוציאל-דמוקרטי, חייבים לעשות זאת שלא במסגרת מפלגת העבודה. אם המקרה השני נכון או (המקרה שאני חושב שהוא הקרוב ביותר לאמת, לפחות בנוגע ליחימוביץ') ששני המקרים נכונים, אף אחד מהם לא יכול לעשות זאת, לא בתוך ולא מחוץ למפלגת העבודה.

    לכן (וזו הנקודה שבה אני, אדי וכל שאר תומכי השמאל הסוציאל-דמוקרטי שמבינים שמפלגת העבודה, בראשות פרץ, יחימוביץ' או בין גוריון, לא היתה, אינה כיום ולא תהיה מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית, חשובים ביותר לדיון) צריך לומר זאת בפה מלא: כדי שיווצר כח שמאלי סוציאל-דמוקרטי בישראל לא צריך "לצעוד חזרה"; כדי שזה יקרה צריך לבנות כאן שמאל חדש.

    שמאל כזה צריך להיות פתוח ואינקלוסיבי, לעשות כל מאמץ לאתר את המטרות המשותפות ולאחד סביבן את המאמץ, תוך שהוא מניח בצד, ככל האפשר, את המחלוקות. שמאל כזה בוודאי שאינו יכול להתבסס על מפלגת העבודה, למרות שהוא בהחלט יכול להכיל חלקים גדולים מפעיליה ותומכיה. שמאל כזה גם לא יכול להניח מראש שיש קבוצות שאינן ראויות לקחת חלק בשיח הפוליטי החדש שאנו מבקשים ליצור.

  20. מתן :

    הכוונה: *בן* גוריון

  21. דני בלוך :

    מתן ואדי האתר הזה לא הוקם בשביל אנשי חד"ש ולא העברתם לי את המיילים ושמותיכם האמיתיים. תוכלו לעשות זאת במייל:[email protected]

  22. לדני מתן ואדי :

    אני לא חושב שיש טעם בהתכתשות.

    אני גם לא חושב שיש חובה למגיב להיחשף בשמו המלא

    האתר צריך לדעתי להיות בית לאנשי חד"ש בדיוק כפי שהוא בית לאנשי העבודה.

    המטרה היא ליצור שיתוף פעולה חוצה מפלגות למען מדינת רווחה. שבועת אמונים לדגל ישראל אינה תנאי, ומי שמעדיף את הדגל האדום – סלאמתכ. רק קחו בחשבון שאתם יוצרים בעצמכם את גבולות הבועה שלכם.

    איתי

  23. עומר כרמון :

    רק הערה אחת: טועה מי שסבור שהעבודה הולכת לאופוזיציה ושאהוד ברק ייפטר כל כך מהר ממשרד הביטחון.

    הקרב הקרוב במפלגת העבודה לא יהיה שלי-פרץ. הוא יהיה על כניסה לממשלת ביבי.

  24. לעמי וטורי :

    קודם כל תגובה 14 אינה שלי –
    ההשוואה ללא מדידת השיפור באחוזים היא שגיאה.

    לגבי ישראל ביתנו – ישראל ביתנו וש"ס הן מפלגות המון המקיימות פעילות שטח כל השנה
    כתבה מרתקת מ-2006
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/779987.html

    קדימה הליכוד והעבודה הן מפלגות שלד המתעוררות לחיים רק בבחירות

    לעבודה אין היכולת להחיות את הסניפים הגוועים ולחזור למצב של מפלגת המון – בגלל הגירעון. השנים האחרונות היו בסימן פיטורים, מיזוגי סניפים, מכירת מבנים וקרקעות. אפילו כמפלגת שלד אין כרגע למפלגה סיכוי מול קדימה והעבודה כי אין כסף לקמפיין הגון (כבר ב-2006 לא היה והקמפיין נראה ככה).

    החוב ב-2007 נאמד ב-122 מיליון שקל http://digital.globes.co.il/Repository/ml.asp?Ref=R0hOLzIwMDcvMDkvMDkjQXIwMTgwMQ==&Mode=Gif&Locale=hebrew-skin

    אני לא רואה איך מפלגה בחוב כזה יכולה לצאת ברצינות נגד משפחות ההון שהן בפועל הנושים שלה

    איתי

  25. מורה באולפן :

    שלי יחימוביץ יכולה להוביל מאבקים חברתיים, יש לה אג'נדה חברתית וכלכלית ברורה. מורי האולפנים תומכים בשלי לראשות מפלגת העבודה

  26. אדי :

    לדני שלום, בהתייחס לתגובתך (מס' 21) קראתי את הדף "מטרות האתר" מצאתי את עצמי מזדהה עם מטרות האתר ולא מצאתי הגדרה המדירה תומכי אוהדי או מצדדי מפלגה זו או אחרת מתגובות באתר(וכאמור, אינני חבר חד"ש). אבל אם כך הם פני הדברים – על זה בדיוק בוכה המשורר !
    אין לי שום עניין להמשיך ולהגיב באתר שעוסק בהחרמות במקום במציאת דרך לשיתוף פעולה של גופי שמאל. שלחתי לך בנפרד את כתובת המייל שלי.

  27. ס"ד - לעמי וטורי :

    אין כל ספק שהעלאת שכר המינימום מ-5.15$ ל-7.25$ באחוזים גבוהה מהרבה מהעלאת שכר המינימום מ-18 ש"ח ל-20.7 ש"ח.
    אני גם לא מבין כיצד לדעתך מבחינת כוח קנייה העלאת שכר המינימום הישראלית גבוהה יותר?
    אגב לאילו עוד הישגים הגיע פרץ?
    מה שחשוב זה שהתקשורת תמרר את חיי פרץ ותלעיג אותו. זה לא יהיה המצב עם יחימוביץ, היא תקבל ביקורות טובות יותר, תותקף פחות ע"י התקשורת ודמותה תוצג כנודניקית וכחכמה מדי, אך כטובת לב, בעל שאיפות ורצונות לעזור וכאינטיליגנטית (ראה דמותה של "חלי" ב"ארץ נהדרת").
    פרץ איבד את אמינותו ויקח לו זמן לשקמה, היתרון הגדול של יחימוביץ זה שהיא דווקא נתפסת כאמינה ואותנטית.

  28. לאדי :

    אני חושב שנוכחות אנשי חד"ש בשיח במאמרים ובטוקבק היא חשובה, וכנ"ל גם נוכחות פעילי "אגף ימין" במפלגת העבודה, והלוואי שגם פעילי קדימה.

    זה שלקורא אחד (או כמה) מפריע לראות תגובות של אנשי חד"ש לא צריך להרתיע אותך ולהרחיק אותך מהאתר.

    לא זכור לי שהתבטאת בסגנון מתלהם יותר מזה שגם אני גולש אליו לפעמים…

    מוקד המאמץ שלנו כעת לאחר הבחירות צריך להיות איך לגרום לכך שבבחירות הבאות יהיו לליכוד ולימין פחות מנדטים. ההתמקדות של אנשי חד"ש בחשיפה (לעתים קרובות מוצדקת) של ערוות העבודה ומרצ המתקרנפות אינה מועילה, וכנ"ל ההתמקדות של כמה תומכי עבודה בחשיפת הכשלים הלא קטנים של חד"ש.

    איתי

  29. עומר כרמון :

    סליחה שאני מתערב בויכוח, אבל נראה לי שהוא מיותר. לא שלי יחימוביץ' ולא עמיר פרץ ייבחרו לראשות מפלגת העבודה.

    יש אשכנזים יקירי ההון בייבי-פייס שחושקים בתואר, והם גם יזכו בו.

    אם פרץ ויחימוביץ' רוצים להישאר במפלגת העבודה – עדיף להם לשתף פעולה במקום להתקוטט כמו שני ילדים.

    ובכלל, מי שרוצה בטובת העבודה, כדאי לו להתמקד כעת במאמץ להדיח את אהוד ברק ולמנוע את הזחילה לממשלת ביבי.

  30. לעומר :

    אם אתה מתחבר לקריאתו של פרופ' דני גוטווין "לפלג את השמאל, לאחד את הס"ד" – הצטרפות של ברק לממשלת ביבי (או לחלופין מהלך של ברק למיזוג עם קדימה) היא הדבר שאליו אתה צריך לייחל.

    מהלך כזה יעמיד בפני הח"כים הסוציאל-דמוקרטים במפלגת העבודה את הבחירה הקשה בין הליכה אחרי ברק (תוך קיטורים ובכיות וכו' בסגנון הישיבה עם ליברמן בממשלה בסוף 2006) ובין שבירת המפלגה לשניים.

  31. עומר כרמון :

    לאיתי –

    א) בראשית דצמבר שלחתי מכתב לעמיר פרץ, וקראתי לו לפרוש ממפלגת העבודה ולחבור לאיילון, סנה, מלכיאור, התנועה הירוקה וכו'.

    (טעותי במכתב הייתה בכך שהייתי נתון עדיין לשטיפת המוח מגיל אפס – כאילו חד"ש היא מוקצה. המלחמה בעזה האירה את עיניי ואני מתנצל בפני חד"ש ותומכיה).

    אני חושב שהפנייה לפרץ רלבנטית גם כעת.

    ב) הערה נוספת בנושא עליו התווכחנו בעבר – אני לא תומך בחרם על ליברמן. עמיר פרץ גילה אז חוכמה פוליטית גדולה וצירף בפעם הראשונה שר ערבי. זאת גישה בריאה וזאת התשובה הכי טובה לליברמן ולמי שמנסה לעשות רווח פוליטי בזכות הסתה.

    מי שרוצה לסייע לשמאל, עדיף שלא יקרא לחרמות על מפלגות חרדיות, ספרדיות, רוסיות או ערביות.

  32. עוד הדרך רב :

    הקריאה לשלי לראשות העבודה, לפני כל דיון ושינוי יסודי בדעותיהם של חברי העבודה ותומכיה, היא חסרת כל משמעות וסיכוי.
    בצורה של הסתמכות על אישיות ולא הצטרפות לחידוש רעיוני, גם לא תהיה כל סיבה שהתגייסות ופעולה לחידוש כזה תתחיל בכלל, יהיו אשר יהיו כישוריה העיתונאיים והתקשורתיים של שלי. מי שחושב, כמו המגיב 27, יגלה שכשיהיה נדמה למישהו שתומכים ופעילים לטובת שלי תופסים תאוצה, ימצא חיש מהר שתגובות נגדה יצוצו במהירות הבזק, ושום "חלי" לא תספיק לעצור את השטף.

    המבט צריך להיות מופנה לכיוון אחר לגמרי, לכיוון של בדיקה מהותית מיהם הכוחות החברתיים-פוליטיים המרכיבים את העבודה, ועד כמה ניתן בכלל היום להשיג ביניהם הסכמה על מחויבות להשקפה ס.ד.-ית נרחבת.
    באופן מסורתי נסמכה העבודה זמן רב על שכבות ביניים מבוססות וותיקות, ומזה 25 שנה הצטרפה וחייתה בשלום עם הזרם הניאו ליברלי, יותר משרצתה להיות אופוזיציה, או ממשלה, שמאלית (חברתית !).
    לא ברור שחבר כנסת איזשהו יכול, באמצעות פעולתו בכנסת בלבד, להפוך למיותרת את העבודה שתביא שינוי בקרב רוב מספיק במפלגה ומצביעיה, ויחולל את השינוי בכיוון הרצוי לעילם.

    מבלי לפגוע בחשיבות עבודתה הפרלמנטרית של שלי ובהשקעה הרבה שלה, כיצד אנו יכולים לאפיין את פעולתה? תיקוני חקיקה מועילים לעובדים, או פריצת דרך סוציאליסטית ?! כלומר מה ההשפעה שלהם על שינוי משמעותי בכיוון כלכלי (ס.ד.-י) במדינה.
    כי מי לא מכיר את המצב? בפועל שולט הקיצוץ בכל מה שמדינה מתקדמת מספקת בתקציבה, על פי עקרון הממשלה הקטנה, ובניסוחו הכוזב והנבזי יותר, הרזה (העסקים) המחזיק על כתפיו המסכנות את השמן (עובדי הציבור). ולא פחות חשוב, אמצעי תקשורת, מגויסים טוטל לתעמולה פשטנית ולא מעט שקרית, בזכות המצב הקיים.

    לא ברור שחבר כנסת איזשהו יכול, באמצעות פעולתו בכנסת בלבד, להפוך למיותרת פעולה ציבורית, והיא תהיה קשה מתסכלת וארוכה, שתביא שינוי בקרב רוב מספיק במפלגה ומצביעיה, ויחולל את השינוי בכיוון הרצוי לעילם.
    שלי צריכה לעבור דרך ארוכה מחוקי שיפור מצב העובדים בכנסת ועד שתוכל לממש את דבריו של יוחאי: "אני משוכנע שיחימוביץ’ תוכל להיות לוחמת חברתית אמיתית גם מתפקיד יותר בכיר מאשר היום."
    היא לא תיבחר לראשות המפלגה, יהיו אשר יהיו כישוריה לתפקיד כזה, ואח"כ תפעל כלוחמת חברתית, אלא רק להיפך. כאמור: קודם שינוי תפיסה מפלגתי ואח"כ בחירת יו"ר בהתאם. ובינתיים יש מי שמציעים שוב את עמיר פרץ לתפקיד…

    נגה תדמר

  33. לנגה :

    יפה כתבת,

    לפחות באופן גלוי הצהרותיה של יחימוביץ' תואמות לחלוטין את דעתך.

    אולי תסכמי את המלצותיך לתיקון עמוק במפ' העבודה ותשלחי אותן לעמיר פרץ + פרסום פה – מעניין מה תהיה תשובתו

  34. לעומר :

    אפשר אולי למכור לכמה תמימים את מינוי מג'אדלה קבלן הקולות כ"תשובה סמלית הולמת" לגזענות מבית ליברמן, אבל להגיד שזו "חוכמה פוליטית" לא ממש מתאים למבחן התוצאה:

    אחרי שעמיר פרץ ע'אלב מג'אדלה וליברמן ישבו ביחד בממשלה, המפלגה של ליברמן גדלה, פרץ הודח מראשות העבודה (למרות התגייסות מג'אדלה לטובתו), מג'אדלה הודח מהכנסת, ומפלגת העבודה נותרה קירחת מכאן ומכאן – ללא קולות של רוסים וללא קולות של ערבים…

    חוכמה פוליטית היתה להבין שעם ליברמן בקואליציה אולמרט והירשזון ינפנפו בקלות כל דרישה של העבודה, אפילו אם היא רשומה בהסכם הקואליציוני (שכר מינימום למשל).

    חוכמה פוליטית היתה להבין שאם פואד והרצוג בעד – אתה כנראה צריך להיות נגד.

    חוכמה פוליטית היתה להגיד לאולמרט (ולבעלי בריתו הרצוג ופואד) לבחור בין ישראל ביתנו ובין העבודה, אבל להתנער מהצגת העניין כ"שונאי רוסים" ולדבר לציבור על היכולת של העבודה לקיים את הבטחותיה הכלכליות ובראשן שכר המינימום.

    איתי

  35. לעומר :

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/846366.html

    עמיר פרץ אפריל 2007

    "טעיתי טעות קשה ואסור היה לי בשום אופן להסכים לכניסת ליברמן לממשלה" – כך אמר אמש (שבת) יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון עמיר פרץ, בחוג בית שקיים בתל אביב. לדברי פרץ, זוהי הטעות הדרמטית ביותר שנעשתה על ידו, ולדבריו, הוא היה צריך להתעקש על כך, גם אם הדבר היה מביא לפרישתו לבדו מהממשלה.

    לטענת פרץ, שרי העבודה הם אלה שדחקו בו להישאר. "אני מצטער על המהלך הפוליטי הזה", אמר. "גם אם זה היה מוביל למשבר, הייתי צריך לנהוג אחרת ולא הייתי צריך להקשיב לשרים".

  36. עומר כרמון :

    לאיתי –

    א) המפלגה של ליברמן גדלה בגלל עופרת יצוקה, לא בגלל עמיר פרץ.

    ב) הערבים לא הצביעו לעבודה בגלל עופרת יצוקה, לא בגלל פרץ.

    ג) לא כל דבר שפואד והרצוג בעד – אני חייב אוטומטית להיות נגד.

    ד) מה שאני הכי לא אוהב אצל עמיר פרץ – חוסר הביטחון שלו. הוא מקשיב לעתים ליועצי תדמית למיניהם ומשנה את עמדותיו לפיהם.

    עמיר פרץ עשה צעד נכון כשמינה שר ערבי ראשון. אח"כ, לפני הפריימריס, ניסה להתאים את עמדותיו לעמדות קוראי עיתון הארץ והביע חרטה שאיני מאמין לה.

    אם יכולתי לייעץ לעמיר פרץ, הייתי אומר לו – האמן בעצמך! יש לך אינטואיציות הרבה יותר טובות מיועצי התדמית למיניהם. גלה מנהיגות, האמן בעצמך ואז תצליח!

  37. תיקון עמוק :

    באמת תודה על הפרגון. ונתחיל במשעשע: אנא רשמו לפניכם כי למרות מה שנדמה לכם על פי שמי, טעות נפוצה,אני איש ולא אישה.

    ולעניין. לא ברור לי למה הכוונה ב"הצהרותיה של יחימוביץ’ תואמות לחלוטין את דעתך". מתאימות למה שנאמר על מפלגת העבודה, או מתאימות למה שנאמר על פעילות ציבורית חברתית מעבר לכנסת?
    וכן, המלצות לתיקון עמוק במפלגת העבודה(?) אינני איש מפלגת העבודה, ובכל מקרה בלי פעילות ענפה והכרה קרובה של עמיר פרץ לא נראה לי נכון לחלק לו עצות "ממעמקי כורסתי". ההערה על פרץ הייתה דרך אגב, ולא התכוונתי לעסוק בשאלה מי משניהם ראוי יותר להערכה לאיזשהו תפקיד במפלגת העבודה.

    אני עוקב כבר זמן רב אחרי המתפרסם ב"עבודה שחורה", ומציין בהזדמנות זאת את העבודה החשובה שאתם משקיעים בעריכתו וקיומו. בנקודה אחת תרשו לי לחלוק על הגישה. אינני מחסידי הפנייה לאנשי ציבור כדי לזכות באיזה תגובה שאפשר יהיה לדוש בה, אלא אם הנושא המועלה הוא הפניית תשומת ליבם לדבר שאני מתמצא בו במיוחד וחשוב לי, וקיים סיכוי של התייחסות ס פ צ י פ י ת
    מועילה. לא כך הוא כמובן כשהמדובר במקרה של מחאה , שאז כל קול חשוב. כאמור, ממעמקי הכורסא זה לא ילך.

    בתקווה באמת לימים טובים יותר

    נגה תדמר

  38. אלירן,פ"ת :

    דובר פה רבות ויפה על עמיר פרץ, שאפשר להגיד כי הוא אופציה יותר טובה, אבל הוא מעורר אנטגוניזם כ"כ גדול בקרב רוב החברה. לצערי אגב, כי באמת מגיע לו.
    בבחירות הבאות העבודה צריכה ללכת על "כל הקופה". המועמדת היחידה שהיא אלקטוראלית מספיק מבחינה ציבורית היא שלי יחימוביץ'. עד הבחירות הבאות סביר להניח שהרבה אנשים יכעסו על ביבי ועל ליברמן כי הם ייפגעו בצורה בלתי הפיכה בכיסם ובתנאיהם. מפלגה בראשות פרץ תוכל להגיע למה שהגיעה העבודה הבחירות האחרונות, ותרחיק עוד קולות לקדימה (עם כמה שקשה לומר זאת, לי זה נשמע אמיתי). העבודה חייבת לכוון לכיוון ה30 מנדטים ומעלה (מה שאומר חיסול קדימה), והיא צריכה פנורמה טובה. הבחירות האחרונות הוכיחו שהכל מתמצא במנהיג ולא ברשימה (שוב, ע"ע מפלגת העבודה). והמנהיג בארץ הוא לא איש עקרונות, אלא, וקשה לומר זאת, חלון ראווה. היא היחידה שמבחינה ציבורית זוכה למוניטין טוב במפלגת העבודה. גם שאר הטוענים לכתר לפי פרסומי התקשורת, הרצוג ופינס הם אנשים לא פופולריים בעליל, ונתפסים כמגוחכים עד אנונימיים בעיני מרבית הציבור. הדרך היחידה לעבור את מחסום ה20 מנדטים הוא עם שלי.

    אל תשלו את עצמכם.

  39. יעל סבג :

    מעריצה אותה ורוצה את כתובת המייל שלה

    אני בעברי הצבעתי מסורתית לליכוד. עד שהבנתי שכל מפלגה שלא תהיה תדאג בסופו של יום לביטחון המדינה אותו טיקט שהימין רץ עליו.מה שחשוב עכשיו זה רווחת הפרט זכויות העובדים וקצת סוציאליזם במדינה המופרטת הזו. היחידה שנשמעת וגם נראית על פי מעשיה היא הגברת שלי יחימוביץ.אשמח להתפקד למפלגת העבודה שהיא תעמוד בראשה. הבו לי את כתובת המייל שלה בבקשה…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.