חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

פרשת השבוע- ד"ר אפרים סנה

נושאים דעות ב 22.02.09 6:06

להלן דברים שנשא ד"ר אפרים סנה במפגש תודה עם פעילי "ישראל חזקה" שקיים השבוע. בדבריו: מדוע נכשלו במרוץ לכנסת ולמה זזה המפה הפוליטית ימינה

חברותי וחברי,

ביקשתי לקיים את המפגש הזה כדי לומר לכם תודה. תודה מעומק הלב. תודה על שנחלצתם למאמץ ומאבק פוליטי קשה. תודה על האמון שנתתם בי וברצוני לשנות את המציאות ולבנות ישראל חזקה, ישראל צודקת. אני רואה באולם פנים מוכרות, אותם ראיתי רטובות מגשם, בפתחי הקלפיות, בדיוק לפני שבוע ימים. לרטובים וליבשים – תודה על השותפות הנפלאה שלכם, שלא ביקשתם עבורה דבר, שנעשתה לשם שמיים, או ליתר דיוק לשם עם ישראל ומדינתו.

אין אני פטור מניתוח קצר של סיבות הכישלון החרוץ שנחלנו.

למרות שבשבועות שלאחר המלחמה בעזה גברה האהדה ל"ישראל חזקה" ולמסר שהעבירה, הרי שבימים שקדמו ליום הבחירות תפס תאוצה ואחיזה הקמפיין שהציג את ההתמודדות כמאבק אישי צמוד ביבי או ציפי. הצורך לבלום את מועמד המחנה היריב שאב קולות מאיתנו כמו מהאחרים. אבל אנחנו אבדנו קולות הן לליכוד והן לקדימה שכן התמיכה בנו באה משני המחנות. המסר של המלחמה בפשע הביא לנו קולות מימין ומשמאל ואת שניהם איבדנו.

במשך כל מערכת הבחירות התקיים בתקשורת מסע כנגד המפלגות הקטנות, כאילו לא המפלגות הגדולות הן שהביאו את ישראל למצבה היום. המסע הזה היה אפקטיבי, בזיכרון הבוחרים היה טרי ניסיונם של עוזי דיין והגימלאים, וההשוואה הזו הזיקה לנו.

גם ברחוב הרוסי, בו אני אישית נהנה מהכרה והאהדה – לא ניתן היה לעמוד בפני הסחף להצבעה עבור ליברמן, וגם שם איבדנו קולות רבים.

אין בי חרטה על המהלך כולו, ואני שלם עמו. טעיתי בכך שהתחלתי בו מאוחר מדי בקיץ 2008. "ישראל חזקה" נכנסה למערכת הבחירות רק שבועיים לאחר שנרשמה כחוק והורשתה לפקוד אליה חברים. מבלי שהייתה לנו שום שהות לבנות תשתית ארגונית התחלנו לפעול, כאשר לפנינו 100 ימים בלבד עד יום הבחירות.

איני מצטער על כי בחרנו במלחמה בפשע ובאלימות כמסר העיקרי בתעמולת הבחירות. מכל הנגעים החברתיים זיהינו נגע זה כמי שפוגע קשה ביותר בציבור, בעיקר בחלשים: שכבות עניות, קשישים, נשים, ילדים. ארגוני הפשע גורמים כל שנה נזק של 40 מיליארד שקל לכלכלת ישראל. לו רק חלק מסכום זה היה עובר לאוצר המדינה היה מקור מימון לצרכים החברתיים ולהתעצמות צה"ל גם יחד. כל ממשלה אחראית אם וכאשר תקום תהיה חייבת לראות בחיסול הפשע משימה לאומית מועדפת.

אך אין אני יכול להסתפק בניתוח הסיבות לכישלונה של "ישראל חזקה" ולא להידרש לתמונה הכוללת של תוצאות הבחירות. עיקרה – הצטמקות מחנה השמאל הציוני, או המרכז-שמאל. ב-1992, כשהקמנו את ממשלת רבין היו לצירוף המפלגות עבודה-מרץ 56 מנדטים, היום 16 בלבד. לא סתם נטה הפעם העם ימינה. כאשר אין אופק להסכם – העם נוטה ימינה. הממשלה היוצאת לא מיצתה את ההזדמנות של שנת אנאפוליס. מי שהפיח ספקנות מהולה בזלזול בפרטנר הפלשתינאי שהיה להוט להגיע עמנו להסכם – אין לו למי לבוא בטענות אלא אל עצמו בלבד. מי שהפיח את הכזב של "אין פרטנר" – רב חלקו בעליית הימין, בהתחזקות הקיצונית ואפילו הגזענות. מדי שבוע ישבה שרת החוץ עם אבו-עלא, ואפילו הסכם מסגרת לא יצא מזה. באין הסכם כזה לא ניתן היה למסור את עזה לגורם פלשתינאי שאינו חמאס אלא לסיים את המבצע הזה, שבו חזר צה"ל לעצמו, בתוצאה המזכירה מאוד את מלחמת לבנון השנייה. החמאס – למרות שחטף מכה קשה, עודנו ממשיך לשלוט בעזה. הברחות הנשק לעזה – נמשכות. כמו ההברחות לחיזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה. קסאמים, טילי גראד ופצצות מרגמה ממשיכים ליפול על מערב הנגב. גלעד שליט נכון לרגע זה עודו בשבי, ומחיר שחרורו יהיה מתן שנה וחצי נוספות לחמאס להתחזק בעזה ולהתכונן לעימות הבא. באין אומץ לשלום, באין אומץ למצות מהמהלך הצבאי את התוצאות הנדרשות, – מה הפלא שהציבור מאוכזב ומחפש משיחי שקר של עוצמה מדומה.

הבחירות האלה, הורידו ממשלה שלא היה לה אומץ פוליטי, אבל הייתה לה שפיות ומתינות. המהלך להפלתה של ממשלת אולמרט היה שילוב של יהירות עם קוצר ראות פוליטי, עטופים בשכבה עבה של צדקנות.

הממשלה הבאה, זו שתקום, לא תוכל לנווט את ישראל במציאות הסבוכה של האזור. התנגשותה של ממשלה בראשות נתניהו עם הקהילה הבינלאומית בכלל ועם ממשל אובמה בפרט היא בלתי נמנעת. גמישות בשאלה הפלשתינאית בתמורה לפעולה אמריקאית נמרצת ונחושה מול איראן, היא הציווי של מדיניות ישראלית אחראית בעת הזו. הממשלה הבאה, על פי הרכבה הפוליטי והאישי, לא תהיה מסוגלת לכך, והתוצאות עלולות להיות מסוכנות עד מאוד.

היש תקומה למחנה המרכז-שמאל? צריכה להיות. אך היא לא יכולה לבוא על בסיס המסגרות הקיימות, כפי שהן, עם תרבותן הפוליטית הישנה. רק עם מסגרת פוליטית חדשה, עם קו סוציאל-דמוקרטי ברור ועם זהות פטריוטית ברורה, שתהיה לה הקשבה ציבורית, עם חוקי משחק הגונים, יכול לבוא השינוי.

מבחינה זו, הקדימה "ישראל חזקה" את זמנה. ומי שמקדים את זמנו, מי שרואה את המציאות לפני האחרים, לעיתים משלם על כך מחיר.

ובסיום כמה מילים באשר לעצמי. בימים אלה אני עוסק ביישוב ההיבטים הכספיים האחרונים של מערכת הבחירות. אנו עומדים בכל התחייבויותינו. למרות כל הקשיים, איני סוגר את "ישראל חזקה".

אין לי אפשרות לנתק את עצמי מהאכפתיות לגורל המדינה. 39 שנה שרתתי את ישראל, מחציתן במדי צה"ל. אמצא את הדרך הנאותה להמשיך ולשרת אותה בעתיד.

אני שב ומודה על דבקותכם ברעיון, על כל אשר עשיתם למען "ישראל חזקה", על חברותכם הטובה והנאמנה איתי.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.