חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משרד החינוך: מארגון בעל סמכויות – למשרד מטה בלבד

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות ב 16.02.09 6:04

חודש לפני הבחירות הכלליות מתכננת שרת החינוך יולי תמיר רפורמה לשינוי ארגוני במבנה משרד החינוך בלי שהציבור ידע על כך וללא כל דיון ציבורי. כך מתברר מישיבה שנערכה במשרד החינוך בנושא בינואר 2009

מאת: דליה בלומנפלד – צוות חינוך

בישיבה במשרד החינוך מינואר 2009 הועלתה מצגת שכותרתה "שינוי והתייעלות ארגונית במשרד החינוך". עניינה הוא תוכנית להקטנת משרד החינוך על-ידי צמצום אגפים ויחידות, וצמצום כוח-האדם במשרד.

לעיון במצגת

התירוץ לשינוי הארגוני במשרד החינוך הוא שתי החלטות ממשלה:

א. החלטת ממשלה מספר 2194 מ-2007, המורה לקצץ 30% ממשרות הפיקוח במשרד החינוך.

ב. החלטת ממשלה מספר 2487 מ-2004, שהטילה על משרדי הממשלה קיצוץ של 8% מכוח-האדם בשנים 2005-2008. מדובר בהחלטת ממשלה קודמת מתקופתם של שרון ולבנת, שבה משתמשת שרת החינוך תמיר כדי לבצע שינוי מבני במשרד החינוך.(זאת בשונה מהחלטת הממשלה על יישום דו"ח דוברת אותה ביטלה תמיר). את ההחלטה על קיצוץ בכוח-אדם מנצלת תמיר לביצוע רפורמה לשינוי מבנה משרד החינוך ברוח דו"ח דוברת.

התוכנית לארגון מחדש של מבנה משרד החינוך,כפי שמופיעה במצגת, עוברת בשקט תקשורתי, ללא שום פרסום, וחודש לפני הבחירות הכלליות, בינואר 09,והיא מופיעה גם בהצעת התקציב של האוצר ל- 2009.

המצגת מראה תוכנית לשינוי המבנה של משרד החינוך והפיכתו ממשרד גדול עם סמכויות ביצוע, למשרד מטה קטן בלי סמכויות ביצוע:

  • סמכויות ביצוע של משרד החינוך (המטה) יבוזרו אל המחוזות. מדובר בעבודת המפקח החינוכי ובאחריות על גני-ילדים ובתי-ספר השייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי.
  • אגפים ויחידות במשרד החינוך יצומצמו ויאוחדו
  • משרות במשרד החינוך יצומצמו( באמצעות פרישה מוקדמת ופיטורין = "התייעלות"). משרד החינוך מעסיק היום 2011 עובדים (כולל מפקחים) האחראים על החינוך בכל רחבי מדינת ישראל. לאחר קיצוץ של 8% יוותרו 1850 עובדים. במשרות פיקוח מועסקים היום 701 מפקחים במטה משרד החינוך ובמחוזותיו. 30% ממשרות הפיקוח יקוצצו, כך שיהיו 490 משרות פיקוח בלבד, שיועברו אל המחוזות עם הגדרת תפקיד חדשה ותנאי שכר חדשים שייקבעו להם. במטה המשרד לא יהיו מפקחים.

בפרק בדו"ח דוברת העוסק ב "ארגון מחדש של מערכת החינוך" כתוב:"בארגון החדש משרד החינוך יהפוך לגוף המתווה מדיניות, מתקצב, קובע סטנדרטים ומפקח על ביצועם. עיקר תפקידיו התפעוליים יועברו למינהלי חינוך אזוריים, שיפעילו את כל גני-הילדים ובתי-הספר באזורם…" (עמ' 161)

לפי המצגת, יולי תמיר מבצעת את הנחיות דו"ח דוברת. ההבדל הוא שאצלה הביזור ייעשה באמצעות מחוזות משרד החינוך ולא על-ידי מינהלי חינוך אזוריים.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

39 תגובות

  1. אהרן לוינשטיין :

    כמה לא מפתיע שמדרדרים את החינוך לתהומות עמוקים יותר ויותר. אופק חדש הינו מהדורה של דוח דברת.

    שרי החינוך האחרונים לבנת ויולי תמיר הסכימו לתכניות נערי האוצר שעל פיהן יצמצמו בהוצאות השכר למורים למנהלים ולמפקחים.

    כתוצאה ישירה מכך יווצר מחסור במורים מוסמכים ומוכשרים ואת המחסור ימלאו חברות כח אדם בכל הבא ליד. מעמד המורים ישתווה לקופאים בסופרמרקט ולשומר בקניון.
    יהיה פיקוח רופף ביותר על התכנים וטיב ההוראה. במצב ענינים זה עוד נתגעגע למבחני המיצב של שנת 2008

    ברור

  2. ש.לוי :

    הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות…
    אך מי לדעתכם ישא באחריות לקריסה הטוטאלית של מערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל?
    אלה שקבעו את המתווה, תקצבו, קבעו את הסטנדרטים ופיקחו או הרשויות האזוריות שיהיו אחראיות על התפעול?
    אין לי ספק כי מלוא האחריות תיפול על כתפיהם הצרות של המורים, שיהפכו למשרתיהם של הרבה אדונים.

  3. שושי פולטין :

    דליה,
    אנשי אשאל שאלה 'אפיקורסית' – מצד אחד ישנן אמירות שמערכת החינוך צריכה להתייעל, כאן יגידו לך – 'הנה אנחנו מתייעלים , למה יש לכם טענות?'
    אני חושבת שצריכים להיות הדגשים ופרוט החסרונות של תוכנית הייעול מעבר לאמירה 'זה כמו דברת'או 'ביזור הסמכויות במחוזות' – אם זה רע אפשר אולי להדגיש מה רע בכך.
    אולי , אם יש לך אפשרות, כמי שהתעמקה בנושא, תביאי את היתרונות ואת החסרונות של התוכנית.
    תודה

  4. מורה באולפן :

    כדאי לקרוא את מאמרה של נעמה שפי ב"הארץ" על השבר בחינוך.
    כל הזמן מקילים על התלמידים והופכים אותם ל"כזה" "כאילו" ,המבחנים הולכים ונעשים קלים יותר משנה לשנה ולכן גם מעמדן של האוניברסיטאות שלנו הולך ויורד משנה לשנה עם תלמידים בוגרי מערכת החינוך הישראלית המקילה.
    עם הספר כבר לא חי במדינת ישראל.
    הכל כסת"ח.

  5. דליה :

    שושי
    לפני חסרונות ויתרונות. השאלה היא איזה מבנה משרד חינוך יהיה איכותי יותר? משרד עם סמכויות ביצוע, או משרד שהורידו מהמטה שלו בירושלים את סמכויות הביצוע והעבירו אותן אל מחוזות המשרד באזורים השונים בארץ? האם ביזור הסמכויות מן המטה אל המחוזות ייאפשר פיקוח, רגלוציה, שקיפות של פעילות המחוזות השונים במשרד החינוך? המחוזות במשרד החינוך קרובים לרשויות המקומיות. האם קיימים קריטריונים הניתנים לבדיקה כדי שפעילות המחוזות תהיה יעילה ואיכותית? האם תהיה לאזרח נגישות לנתונים כדי שיוכל לשטוח טענותיו בפני המחוז? האם פעילות המחוזות שקופה לציבור? אם כן, אז אין בעיה.
    באופן עקרוני, כאשר מערכת החינוך נתונה בביקורת קשה על איכות החינוך בישראל, האם הפתרון לכך הוא ביזור או מירכוז? איך אפשר יותר טוב לפתור את בעיות החינוך במערכת ריכוזית או במערכת מבוזרת. איזה מבנה משרד חינוך יעיל יותר לשיפור האיכות, משרד ריכוזי או משרד מבוזר? אלה השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בעניין.

  6. גליה :

    א. מסכימה עם שושי.
    ב. מעיון במצגת – אני מוצאת היגיון בהתיעלות המוצגת במרבית הסעיפים. (בהסתייגות – הניסוח כללי ומעורפל ויתכן שיש כאן מכבסת מילים)
    למעט:
    עמ' 9 – עוד חברה בע"מ הכשירה לעצמה את הדרך לקופה הציבורית(יש להניח שמחזיקי המניות מוכרים לצוות חינוך)
    עמ' 10 – האגף לחינוך מבוגרים יצטמצם עד כלות. – בהעדר משאבים ומתוך השקפת עולם – של תמיר-בראון ושות'.
    ה. מי אמר שאין "משילות" ?

  7. גליה :

    ה=ג כמובן

  8. דליה :

    הנה דוגמא להתייעלות. האגף לחינוך מבוגרים יפורק. מה עושים עם הפונקציות הקשורות במכינות הקדם אקדמיות?
    מפריטים אותן.
    הנה מכרז הקשור למכינות הקדם אקדמיות.
    http://www.education.gov.il/michrazim/michrazim.htm
    זוהי משמעות ההתייעלות: הפרטה.
    האם אתם חושבים שמכינות קדם אקדמיות צריכות להיות מופעלות על ידי גופים ציבוריים או פרטיים?

  9. לדליה :

    בלחיצה על קישור מצגת אני מקבל קובץ תמונה ובו השקף הראשון, לא מבין איך המגיבים מתייחסים לתוכן

    איתי

  10. דליה :

    מתחת לשקף יש חצים ומספרי עמודים. תלחץ על חץ שחור ויופיעו עמודי המצגת.

  11. עמית-ה :

    יש לשפוט את הדברים הכתובים במצגת לא ע"פ הבנת הנקרא כפי שהיא מקובלת בחברה תרבותית.
    את הכתוב יש להבין ע"פ השפה האורווליאנית המקובלת על משרד האוצר.
    בכל מקרה שדנים ביעול משרד ממשלתי משמעות המילה היעול היא שיפור השירות שהמשרד נותן.
    כלומר ייעול הפיקוח = פיקוח טוב יותר. הקטנת מספר המפקחים משום שע"פ תחשיבי האוצר הם מיותרים לא נקרא ייעול זה נקרה פיטורי עובדים.

    כפי שראינו בעבר כל העברת סמכות ממשלתית לרשויות המקומיות לוותה בהקטנת התקציב המיעד וניוון השירות. רק רשויות מקומיות חזקות מאוד יכולות להחליף את הממשלה בנושאי חינוך רווחה ועוד.
    הכיוון הכללי צריך להשתנות. תפקידים של הרשויות המקומיות צריכים לעבור לממשלה מפני שרק שיקול כלל ארצי יכול להביא לייעול הקצאת המשאבים (ייעול=יותר שירות).

  12. שאלה בסיסית :

    האם המשמעות היא שלא יהיו יותר מפמרים על מקצועות? מי ידאג לאחידות הרמה במקצוע?

  13. דניאלה :

    מעיון במצגת עולים כמה דברים ברורים :
    משרד החינוך שואף להפוך למשרד מטה שתפקידו מתמצה בפיקוח על בסיסי והכנת תכניות לימודים. המשמעות היא שמראש יש וויתור על עבודת השטח, ההוראה ופיקוח השטח, ומכאן שלחלל הזה יכנסו גופים אחרים כגון רשויות וחברות פרטיות, שהאינטרסים שלהם אינם ידועים במקרה הטוב.
    כמו כן, ההצהרה על חיזוק הקשר עם "המגזר השלישי" במצגת, הוא הכרזה על המשך והעמקת פעילות הקרנות והעמותות למיניהן בתחומי בית הספר.
    ההתייעלות המיוחלת משמעותה, אם כן, הפרטה. שימו לב שאין אפילו חצי מילה במצגת בנושאי חינוך, שיפור הישגים וכו'. על זה וויתרו מראש. נשארנו רק עם הכסף, או יותר נכון, עם צמצום הוצאות.
    בנושא האגף לחינוך מבוגרים- בניגוד להעברת סמכויות למחוזות כפי שעושים בכלל המשרד, באגף זה מדובר על התכנסות למשרד מטה פרופר, והמשמעות הברורה היא הפרטה כוללת של כל שירותי האגף-כולל השלמות השכלה,השלמות בגרות כפי שניתן ללמוד מהמכרז שקישור לו מופיעה בתגובתה של דליה. אחרי שתשתית ההפרטה תהיה מוכנה, יפריטו גם את האולפנים, זה ברור.

  14. גלעד נתן :

    מאחורי מילת השיחדש יעול מסתתרת כרגיל רפורמה שמשמעותה העיקרית פגיעה בפיקוח לטובת היכולת של מעבידים לעשות מה שהם רוצים בהעדר רגולציה והפרטה של סמכויות מדינה בשביל לחסוך כסף בכל מחיר. היעול הנדרש במשרד החינוך מצריך עוד עובדים גם בדרוג של מפקחים בכדי להבטיח את הפיקוח על הנעשה בכל בית ספר או גן ילדים. באמצעות הפיכת משרד החינוך למשרד מטה בתהליך דומה לזה המתרחש באגפים מסוימים של משרדי הבריאות והרווחה מתכוונת המדינה בעצם לצמצם את אחריותה בשביל לחסוך בהוצאות שכר בדומה למה שנעשה בקרב העובדים הסוציאליים שעובדים באמצעות עמותות. אין פה שום ייעול יש פה רק פיטורים, העברת סמכויות מהמדינה לידיים פרטיות בהליך כזה או אחר וחיסול הביטחון של הורה ומורה בפיקוח של המדינה על רמת החינוך והנעשה בבתי הספר.

  15. ניר מיכאלי :

    ביזור לא אומר באופן אוטומטי הפרטה ולעיתים עשוי דווקא לחזק תפישה ממלכתית.

    אבל…

    העברת סמכויות למחוזות עלולה להרחיב פערים בין אוכלוסיות. התקצוב הדיפרנציאלי הממשלתי לא מצליח להתגבר על מקורות מקומיים (תשלומי הורים, תקציבי רשויות וכיוצ'). תהליכי הביזור עלולים להנציח ואף להחריף המציאות. עובדת מיסמוסו של אגף שח"ר (שהופקד על קידום שוויון חברתי) בתוך המחוזות רק מעצימה כיוון זה.

    דוגמא אחת להשלכות הבעייתיות של המהלך ניתן למצוא בעולם הכשרת המורים. מלבד פנטזיית שבירתם של ארגוני המורים, חולמים בשנים האחרונות באוצר חלום נוסף – למחוק את זיכרם של המכללות להכשרת מורים (יקר, לא יעיל ובעיקר ממש אבל ממש מיותר). ההנחה שעומדת בבסיס העניין שלא צריך הכשרה ארוכה, כל מה שצריך זה 'אקדמאים איכותיים' (וזו כבר ממש הגדרה רשמית של המשרד) שבלי ספק יהפכו בן לילה למורים מעולים.

    ואיך זה קשור לענייננו ? במסגרת הרה-אורגניזציה, ובאמצעות ביטול תקן של חשב, יש ניסיון להטמיע את התקציבים המיועדים למכללות בתוך המינהל המשופץ שאחראי על השתלמויות, הכשרה והדרכה. הטמעה כזו מן הסתם תאפשר בשלב הבא להסיט תקציבים בצורה אלגנטית לערוצי הכשרה 'אוצריים'.

    בקיצור נדמה לי שאכן יש סיבה לדאגה ולפקיחת אזניים.

  16. ניר מיכאלי :

    לדליה,
    בקשר לשאלתו של איתי, גם אני לא מצליחה להכנס למצגת אלא מופיעה רק השיקופית הראשונה בתמונת jpg ללא שום חיצים.
    אולי תנסי שוב לעשות קישור?

  17. שושי פולטין :

    תגובה 16 היא תגובה שלי, אין לי שמץ של מושג כיצד השם ניר מיכאלי השתרבב לתגובה.
    שושי פולטין

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    שושי
    אם כבר הועלה שמו של ניר מיכאלי, הנה קישור למאמר חשוב שלו, המסביר את תהליכי ההפרטה והביזור המתרחשים במשרד החינוך. כל מי שרוצה להבין באופן מעמיק מה קורה במשרד החינוך, מוזמן לקרוא http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3438239,00.html#n

  19. דליה :

    המגיבה ב- 18 – דליה

  20. דליה בלומנפלד :

    למגיב 12
    לפי הבנתי, במצגת מדובר בפיקוח הכולל על בתי-ספר ולא בפיקוח המקצועי. לגבי הפיקוח המקצועי אין מידע המועבר לציבור. אבל יש גם בתחום הפיקוח המקצועי כפי שמתברר מהכתבה הזאת:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/695/874.html
    שימו לב לעניין המכרזים, שמתלווים לפי מה שראיתי למערכת העוברת תהליכי הפרטה.
    עוד למדתי שבמצב הפרטה, בית-המשפט הופך לזירת מאבקים לפתרון בעיות, כמו שקורה לגבי המאבק בין שני גופים על הזיכיון לטיפול בנוער בסיכון. ראו פוסט בעניין http://www.blacklabor.org/?p=3586
    מאבקים משפטיים אורכים זמן רב, תופעה הפוגעת בנוגעים בדבר.

  21. דליה בלומנפלד :

    תיקון תגובה 20. בכוונה היא: יש בעיות גם בתחום הפיקוח המקצועי

  22. ד :

    לשושי פולטין וגליה המדברות בשבח ההתייעלות.
    הנה דוגמא להמחשה:
    במשרות פיקוח מועסקים היום 701 מפקחים במטה משרד החינוך ובמחוזותיו. 30% ממשרות הפיקוח יקוצצו, כך שיהיו 490 משרות פיקוח בלבד האם זוהי התייעלות?
    במצב היום, על מפקח אחד מוטלת אחריות על מספר גדול של בתי-ספר. בירושלים למשל יש שני מפקחים בלבד האחראים על כל בתי-הספר העל-יסודיים בחינוך הממלכתי. כל אחד מהם אחראי לפחות על 10 בתי-ספר ולמעלה מזה. משרד החינוך מרשה לעצמו להטיל על מפקח אחד אחריות על כ-25 בתי-ספר. העומס הגדול על המפקח במצב היום אינו מאפשר לו לבצע עבודתו נאמנה, והוא נאלץ לכבות שריפות בלבד.
    לאור האמור לעיל, האם קיצוץ בתקני המפקחים הוא התייעלות?
    הנה קישור למאמר הממחיש את הבעיה:
    http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=11221&CategoryID=1406&Page=2
    הנה מספר ציטוטים:
    "קיצוץ עקבי בתקנים מצד אחד, והגדלת מספר בתי הספר שבאחריות כל מפקח מצד שני, הם רק חלק מהקשיים שאתם נאלצים המפקחים להתמודד…".
    "אלוני זמורה, יו"ר ארצי של ארגון המפקחים בהסתדרות המורים, חריף אף יותר בגישתו לנושא. "במצב שנוצר היום, המפקח אינו יכול לבצע את תפקידו", מסביר זמורה. "למפקחים נוספו יותר ויותר מטלות ותחומי אחריות, אבל ממשיכים לקצץ בתקנים שלהם. על מפקח, שבאחריותו כ-25 בתי ספר, מוטל עומס עצום, ולכן אין לו זמן להיות יותר מאשר אורח בבית הספר. הוא בא לשטח, מציץ ונעלם. הוא לא יכול ללוות את התהליך החינוכי. במקרה הטוב הוא מצליח לכבות שריפות"…"
    "גם למדיניות העמומה והסותרת של משרד החינוך ביחס לתפקידם של המפקחים ולמעמדם יש תרומה לא מבוטלת לקושי שלהם למלא את התפקיד. מחד גיסא, מדברים אתם על חשיבות עבודתם ועל האחריות העצומה המוטלת עליהם, ומאידך גיסא, מדברים על קיצוץ עתידי שיביא לכך שכל מפקח יהיה אחראי על כ-30 בתי ספר. כבר כיום תחת מפקח פורש, לא יבוא מפקח אחר. כלומר, מדובר, למעשה, בצמצום תקנים. …"
    "במשרד החינוך יש אי הבנה לגבי חשיבות המקצוע וישנה ירידה במוטיבציה של מנהלים להיות מפקחים", קובע זמורה. "אם המפקח עובד פי שניים מאשר בעבר והשכר שלו קטן יותר, למה שייבחר בפיקוח? מעמד המפקח נחלש, כי הממסד מחליש אותו ולעתים אף מתעלם ממנו, והדבר כבר הביא לכרסום גם בדימוי העצמי של המפקחים".

  23. צ'יפובסקי :

    מאמר זה מביא מידע המאשר כי השרה יולי תמיר מממשת את דו"ח דוברת בנושא הפיקוח:
    http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=11221&CategoryID=1406&Page=2

    " דו"ח דברת שחובר בתקופת השרה לימור לבנת העלים לחלוטין את המפקחים. במשרד החינוך חשבו שמומחים מבחוץ יעשו טוב יותר את העבודה. גם כאשר הוכרז על תכנית הרפורמה "אופק חדש", בשיתוף עם הסתדרות המורים, הקימה שרת החינוך יולי תמיר חברה חיצונית להטמעת הרפורמה בבתי הספר. זמורה מספר כי המפקחים נדרשו להקים קול צעקה, כדי שתמיר תתחייב בפניהם שהם אלה שיישמו את התכנית ואף תבטיח להפסיק את עבודת החברה החיצונית. לאחרונה התברר לזמורה כי למרות הבטחת השרה, חברה זו עדיין פועלת בשטח.
    למשרד החינוך מחלחלת האידיאולוגיה של "נערי האוצר", לפיה כוחות השוק הם שצריכים לעשות את העבודה ולכן אין צורך בפיקוח של המדינה. "

  24. למי שרוצה להבין לעומק :

    הנה מאמר המסביר באופן כוללני את תופעת ההתייעלות כשם קוד להפיכת המגזר הציבורי למגזר רזה. התופעות המתוארות במאמר זה תקיפות גם לגבי משרד החינוך
    http://www.blacklabor.org/?p=7145#comment-204001

  25. גליה :

    אני מצטטת מהמצגת :
    העמסת נטל הפרישה של המפקחים בעיקר על מטה המשרד, באמצעות המרת משרות פיקוח מהמטה למחוזות.
    ייזום תהליך לתגבור מערך הפיקוח במחוזות באמצעות תוספת פיקוח מהמגזר הערבי.
    תגבור כא"ב במחוזות, בין היתר באמצעות שילוב עובדי כא"ב מחינוך מבוגרים.

    המשפט שלך: "במצב היום, על מפקח אחד מוטלת אחריות על מספר גדול של בתי-ספר." את מדברת על מחוז ולא על מטה.
    קביעת "מפתחות (סרגלים) ארציים" .
    ביחס כמותי (רכז לעו"ה)- מפתחות אלו אמורים לשמור על איזון.

    לכן טענתי, שלא הכל במצגת שלילי.

  26. שושי פולטין :

    טוב, למדתי את הנושא והתחלתי להבין – חזרתי לכתבה של מוטי בסוק
    המזימה להפריט את החינוך
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881064
    "קובי הבר, ראש אגף תקציבים, מאשר בפומבי בראשונה, כי משרד האוצר פועל לשינוי מבנה מערכת החינוך בישראל. ייתכן שבכך הוא פותח דיון ציבורי על עתיד החינוך במדינה, מעבר לדיבורים שנשמעו בחודשים האחרונים על רפורמה בחינוך. "אין מחלוקת כי בישראל צריך להיות חינוך ציבורי איכותי", אומר הבר. "הוויכוח היחיד בינינו לבין משרד החינוך הוא על השאלה מה תפקידו של משרד החינוך. האם הוא צריך להפעיל את כלל מערכת החינוך, לנהל אותה, לשכור את המורים ולפטר מורים – או שתפקידו להתוות מדיניות, לפקח על המערכת, ולהיות הרגולטור שקובע תכנים, וכללים כדי לייצר חינוך איכותי".
    טענת יולי תמיר הייתה כי המדיניות תביא להפרטת החינוך.
    בפועל התוכנית הזו תואמת את רצון האוצר ולמרות התנגדותה הראשונית של יולי תמיר, בפועל היא זו שביצעה אותה.

  27. דליה :

    שושי
    יפה מאוד. ולגבי צמצום כח האדם במשרד החינוך, קראי את מאמרו של גלעד נתן בנושא המגזר הציבורי הרזה בע"ש. צמצום כח אדם במשרדי ממשלה הוא תופעת רוחב בכל המשרדים.

  28. לגליה :

    החוקרים היושבים במכון ון ליר ושותפים בפרויקט המחקר ההאינטרדיסציפלינארי בנושא ההפרטה, עוסקים בין השאר בהפרטה בחינוך. אחד החוקרים הסביר את המושג "התייעלות" כפי שפקידי האוצר נוהגים להשתמש בו: השגת אותה תפוקה עם כמות נמוכה יותר של עובדים.
    הבעיה היא שגם במצב הנוכחי המפקחים מתקשים במילוי תפקידם מחמת העומס הגדול המוטל עליהם. אחרי צמצומם, ולא משנה אם במטה או בפריפריה, ודאי וודאי שלא יצליחו למלא תפקידם, ובכלל תפקיד המפקח יפסיק להיות אטרקטיבי. כך יתבטל הפיקוח על החינוך מטעם המערכת. ומה יקרה כתוצאה מכך?

  29. התייעלות זה טוב "התייעלות" זה רע :

    היחס בין מס' עובדים (או כל תשומה אחרת) לתפוקה אינו יחס ישר. החל מנקודה מסוימת תוספת עובדים אינה מוסיפה לארגון ואף גורעת (בלשון העם אבטלה סמויה)

    לכן אם יש אפשרות להשגת אותה תפוקה ע"י פחות עובדים זה דבר חיובי.

    לעומת זאת השגת פחות תפוקה / תפוקה מחורבנת ע"י פחות עובדים היא דבר שלילי.

    במערכות האזרחיות בארץ אנו מעוניינים ביותר תפוקה (לדוגמה – שהילדים שלנו יהיו יותר משכילים וספוגי ערכים). לא די לנו בתפוקה הקיימת.

    כדי להבין אם נדרשת תוספת תקנים או נדרשים פיטורין המפתח הוא להבין איפה אנחנו על העקומה: בזרוע העולה או היורדת שלה.

    משרד האוצר כבר הוכיח אינספור פעמים שהוא לא הגורם הנכון לקבוע אם אנחנו במצב של מחסור בכ"א או עודף בכ"א, כי תשובתו לשאלה תהיה זהה בכל מקרה.

    עוד לא דיברנו על המורכבות של הגדרת המונח "תפוקה" במערכת החינוך, ועל הסכנה של הפקרת ההגדרות הללו בידי כלכלנים (ע"ע תוכנית שכר לפי הישג, מיפוי איכות החינוך בערים של דה-מרקר)

    יש אנשים גם באקדמיה שחושבים שאי אפשר למדוד הישג בחינוך כי זה מורכב מדי (איך נשקלל ציון מעולה במתמטיקה עם התנהגות אלימה?), ולכן כל מה שכלכלן אומר זה מראש שטויות.

    אני חושב שאפשר וצריך למדוד הישגים, אלא שבקביעת הקריטריונים צריך לשתף גם כלכלנים וגם אנשי חינוך, ולא רק מהאקדמיה או מדרגי הנהלה.

    איתי

  30. למגיבה 28 :

    עם החלתו של אופק חדש (מורים מכנים אותו אופל חלש או עושק חלש), תפקיד המפקח הופך מיותר לפחות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.
    במסגרת "היעול", מנהלים יהיו רשאים לשבץ מורים לפקח על איכותם הפדגוגית ואף לפטרם.
    מעתה, מנהלים באופק יצטרכו לגלות כישרון ניהולי יוצא דופן.
    עוד ייעול במסגרת האופק החדש, כל מורה במשרה מלאה, חייב ב -26 שעות פרונטליות. אם לא מרחמים עליו, ניתן לפזרו ב26 – כיתות שונות, במספר בלתי מוגבל של מקצועות, ללא קשר לתחום התמחותו.
    עוד על מנת להתייעל ולחסוך, כל מורה חייב ב -5 שעות פרטניות שאט אט הופכות לשעות פרונטליות לכל דבר ועניין.
    מנהלים מבקשים ממורים "לא להפגין עצלות", וללמד לפחות מחצית כיתה, בשעות שיועדו ל1 עד 5 תלמידים.
    באופק חדש חשבו על הכל והוסיפו גם 5 שעות שהייה. שעות אלה "מנוצלות היטב". מורים מתבקשים למלא מקום בשעות השהייה ואוי למי שיסרב, הרי הוא עומד לרשות בית הספר…
    בימים חופשיים המנהל רשאי לזמן כל מורה לפעילות בית ספרית, כל מורה יכול להצהיר עד 18 שעות במחצית ( מתועדות ובאישור ההנהלה), לפעילות מעבר לשעות העבודה – לעג לרש!
    כמעט שכחתי, בבתי ספר מסויימים מורים אף ממלצרים בארוחת הצהריים המוגשת לתלמידים, ומנקים את הכיתות.
    אכן, זו היתה כוונתם של נערי האוצר – כוח אדם מצומצם , אותה תפוקה… (יש לי ספק) ובזיל הזול!

  31. ש.לוי :

    כולנו התבלבלנו, בית המשפט העליון אשם בכל, כך לפחות טוענת השרה.
    היא בכלל נגד הפרטה… (עלינו לשכוח לרגע, איך אימצה והחילה את דו"ח דברת ורק נתנה לו שם אחר.)http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1064951.html?more=1

  32. שושי פולטין :

    פוסט שכתבתי בעקבות הדברים:
    "המזימה להפרטת החינוך" – המחיר שתפח לממדי ענק

  33. שושי פולטין :

    הקישור:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=895571

  34. איתן ויינרייך :

    מה שנשאר לנו ממשרד החינוך שיוציאו מכרז על ניהול ………משרד החינוך.
    ובא לציון גואל!

  35. ‘אופק חדש’ בפינלנד – האמנם? :

    […] למרבה הצער, קל למצוא את נקודות הדמיון (המודגשות), בין ישראל לרפורמת ניו-זילנד הנכשלת, ואפשר לראות את הסכנה בביזור הסמכויות לעיריות (ראו גם "משרד החינוך מארגון בעל סמכויות למשרד מטה בלבד" כאן). […]

  36. 09/05/2009 19:07 – חינוך – למען הביטחון העתידי של מדינת ישראל « המקום הכי טוב: אמצע הדרך! :

    […] מ2007 תוך 3 שנים יופחתו תקני המפקחים על החינוך ב30 % . […]

  37. 09/05/2009 19:07 – חינוך – למען הביטחון העתידי של מדינת ישראל « :

    […] מ2007 תוך 3 שנים יופחתו תקני המפקחים על החינוך ב30 % . […]

  38. חינוך – למען הביטחון העתידי של מדינת ישראל « המקום הכי טוב: אמצע הדרך! :

    […] מ2007 תוך 3 שנים יופחתו תקני המפקחים על החינוך ב30 % . […]

  39. חינוך – למען הביטחון העתידי של מדינת ישראל | המקום הכי טוב: אמצע הדרך! :

    […] מ2007 תוך 3 שנים יופחתו תקני המפקחים על החינוך ב30 % . […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.