חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אביגדור ליברמן – הבוס החדש

נושאים איכות השלטון, דעות ב 12.02.09 6:04

היעדר שיח פוליטי וערעור הכוחות הפוליטיים המרכזיים בישראל; חוסר יציבות ועוני שהולך ומחריף – כל אלה הינם קרקע לצמיחת מפלגות ומנהיגים לאומנים ולא דמוקרטים כמו אביגדור ליברמן, יו"ר "ישראל ביתנו". 

מאת: ליאור לרנר

אמש לא היינו עדים למהפך, את התוצאה הזו ניבאו הסקרים כבר ערב הבחירות והלך הרוח ברחוב העיד על התוצאה הצפויה. אמש קיבלו רגשות הציבור ביטוי פוליטי באמצעות הצבעה המונית למפלגתו של אביגדור ליברמן שהפכה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת. בתמיכה המונית זו ביטאו אזרחי ישראל את כמיהתם למנהיג חזק ונחוש ואת הסלידה מהמיעוט הערבי שהקצין את עמדותיו במהלך המלחמה האחרונה, ותרם גם הוא להצלחה של ישראל ביתנו. תוצאות הבחירות האלו מראות עד כמה נעדרת התרבות הפוליטית והדמוקרטית מהשיח הציבורי, היעדרות שהצמיחה איש ציבור לא דמוקרטי שנתמך על-ידי חלק גדול בעם.

תרבות פוליטית היא תרבות שמקדמת ויכוח ערכי בין אזרחי המדינה על הנושאים שעל סדר היום. היא קיימת במהלך כל השנה ולא מרימה את ראשה העייף ערב הבחירות לכנסת. בעידן הטמטום הטלוויזיוני, ה"שפרות" וה"בובלילים", פוליטיקה היא שם נרדף לכל מה שמשעמם או מושחת. היא מעניינת בעיקר מבוגרים ולא מעסיקה כמעט אנשים צעירים, היא לא נתפסת כדבר שיכול להביא לשינוי של ממש. היעדר השיח הפוליטי וערעור הכוחות הפוליטיים המרכזיים בישראל השאירו חלל ריק בתוכנה של התרבות הפוליטית בישראל. המצב הזה איפשר לליברמן לזכות בתמיכה הרחבה הזו. ליברמן מיקד את קמפיין הבחירות שלו בסעיף אחד במצעו: בעיית ערביי ישראל. בעיה זו מטרידה אזרחים רבים ותפסה מקום מרכזי במהלך המלחמה האחרונה. הוא זנח את השקפת העולם שלו בשאר הנושאים והשקיע את כל כוחו במאבק נגד מה שהוא מכנה "חוסר הנאמנות" של ערביי ישראל. סביר להניח שבמבחן הנאמנות שלו היו נכשלים גם הרבה יהודים שלא מקבלים את השקפת העולם שלו וחושבים אחרת ממנו.

ספק גדול אם בוחריו של ליברמן יודעים לספר על האג'נדה הכלכלית שלו, על תוכנית חילופי השטחים שאותה הציע כפתרון לסכסוך הישראלי- ערבי, על עמדותיו בנושאים האזרחיים ובכלל על הרקורד הציבורי שלו ועל המצע המקיף והמפורט של ישראל ביתנו.

ליברמן שבה את ההמונים בספין גורף קולות כשהוא מנסה להציע לבעיה מסובכת פתרון פשוט. והרי מי יכול שלא להסכים לאמירה: "בלי נאמנות, אין אזרחות", כל כך פשוט, כל כך קל. היעדר הבדיקה לעומק של התהליכים והמגמות אותם מוביל ליברמן מבטאים חוסר מעורבות פוליטית ותרבות פוליטית שטחית וספינית.

ליברמן הוא חלק ממגזר עולי מדינות חבר העמים, אחד מהסקטורים המוכשרים שהיגרו למדינת ישראל. למרות המעלות והכישורים הרבים עולי חבר העמים חוו בארצות מוצאם שלטון אימים- קומוניסטי אשר השליט דיקטטורה חסרת רחמים. התרבות הדמוקרטית שלהם לא מפותחת ופוזלת לחיבור עם הלאומנות ועם מנהיגים חזקים שמצטיירים כאנשים שיכולים לעשות סדר. כזה הוא החיבור הנוכחי עם ליברמן, חיבור שביום הבחירות חצה מגזרים, חיבור לא דמוקרטי. ספק אם אנשי העלייה הרוסית מבינים את ההשלכות מרחיקות הלכת שיש לאי- התרבות הדמוקרטית שלהם שחדרה לקבוצות רחבות בחברה. החדירה הזו מאיימת על קיומה של מדינת ישראל כמדינה חופשית ודמוקרטית.

מלחמה, חוסר יציבות פוליטית ועוני שהולך ומחריף הם קרקע לצמיחה של מפלגות לאומניות, לא דמוקרטיות. ישראל לא המציאה את התופעה הזו אבל המציאות מוכיחה שהיא לא פוסחת גם עלינו. האיש שלפני שנתיים האשים בשידור רדיו את השמאל "בכל הקורבנות והצרות של מדינת ישראל", וניסה בכל תקופת מערכת הבחירות לרכך את דמות "איווט האיום" שדבקה בו במהלך פעילותו הציבורית הוא המנצח הגדול של הבחירות, הוא יהיה לשון המאזניים בכל קואליציה שתקום. ליברמן הוא ה"בוס" החדש וסיעתו האלמונית תשמש לו חותמת גומי למהלכים שהוא ירצה לקדם. מול כל המגמגמים חיפשו אזרחי ישראל מנהיג שיוביל אותם בדרך נחושה וברורה, הם חיפשו "בוס". עכשיו הם צריכים להתחיל לחפש את הדמוקרטיה, לא בטוח שהם ימצאו אותה. 

ליאור לרנר – חבר בתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, מדריך נוער בחיפה

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

8 תגובות

  1. שושי פולטין :

    ניתוח מצויין.
    אני בהחלט יכולה לראות את דבריך מתרחשים במערכת החינוך – העדר שיח פוליטי!

  2. עמית-ה :

    אני מסכים עם רוב הדברים אבל חשוב לזכור את מפלגת צומת של רפול, מפלגת מולדת של גנדי ובמידה לא קטנה כהנא. המפלגה היחידה שנשארה ממנה שארית (מצחינה יש לומר) היא של כהנא.
    אני חושב שהמצב הכלכלי אכן מעודד יצירה של מפלגות כאלו אבל המציאות הישראלית הדינמית שוחקת אותן והן נעלמות.
    לדעתי שאריות כהנא עדיין נמצאות איתנו לא בגלל המסר הפאשיסטי כי אם בגלל המסר הדתי.
    ליברמן ומפלגת השנאה הפשיסטית שלו יעלמו כפי שמפלגת השנאה הפשיסטית של לפיד נעלמה.
    זה עצוב שיש לנו בארץ תופאות כאלו אבל בהתחשב בעובדה שעד היום ליברמן לא הפגין יכולת עשיה אני חושב שלא צריך להכנס ללחץ.

  3. דניאלה :

    אני חושבת שאנחנו שוכחים שליברמן מייצג מיליון וחצי איש שהגיעו לכאן ב-20-30 שנה האחרונות, והתודעה שלהם מורכבת מההיסטוריה האיומה של יהדות מזרח אירופה במאה העשרים+משמעת סובייטית+הזכרון הקולקטיבי היהודי האירופאי לדורותיו. ליברמן לא רק מציג פתרון פשוט, הוא באמת מבין את זה פשוט. נא להיזכר בדוד בן גוריון. האם הוא היה דמוקרט וליברל גדול? וזה בדיוק אותו רקע.
    נוח לנו לחשוב שאנחנו , ישראלים, משהו מייצג. הלו, תתעוררו !
    הכישלון האמיתי הוא חינוכי ותרבותי. לא ידענו לקלוט אותם, לא השקענו בזה יותר מדי, אפילו יולי תמיר, סוציאל דמוקרטית שכמותה, רוצה להיפטר מן האולפנים לעולים כי "זה לא בליבה של משרד החינוך". אז יופי – זה בליבה של כולנו.

  4. שיח פוליטי בביה"ס - לא רק לקראת בחירות! - TheMarker Cafe :

    […] אביגדור ליברמן הבוס החדש , (עבודה שחורה),  מנתח היום ליאור לרנר את התופעה […]

  5. דני בלוך :

    צריך לחשוש מתופעת ליברמן אבל לא להגזים – הוא בסך הכל עלה מ- 12 ל- 15 מנדטים. צריך לחקור מאין הגיעו המצביעים שלו אבל לצורך הדיון כאן נניח שמחציתם הם מעולי הארצות הדוברות רוסית. הסיבה להצבעתם בעד ליברמן היא תרבותית – חברתית. לא ידענו איך להפוך אותם לחלק מן החברה הישראלית הכללית. רובם מצבם הכלכלי סביר. יש להם תעסוקה וברוב המקרים, לאחר תקופת מעבר,הם עובדים במקצועם, יש להם דיור ורכב אך הם חשים מנוכרים.
    ב- 1999 הם היו חלק מן הניצחון של ברק אך לאור העדפת ברק ללכת עם ש"ס הם נזנחו ויותר לא חזרו לעבודה. חלקם הצביעו לאחר מכן לטומי לפיד ושינוי אך גם שם לא נקלטו והם עברו ימינה ולליברמן.

  6. חן :

    ניתוח נכון. תופעת ליברמן הולכת וגדלה וכל הזמן נמצאת במגמת עלייה וצמיחה מהבחירות הראשונות שבהן הוא התמודד. זה די מלחיץ.

  7. אורן :

    מר לרנר, אני מוצא את הדברים הקשים שלך כנכונים, מי ייתן והעם היושב בציון יתעורר ויקח אחריות על בחירותיו

  8. עופר :

    מה שמדהים הוא ששני יוצאי הימין (ציפי וביבי) נתפסים כיום כצד ימין ושמאל של המרכז, ואילו ליבי (ליברמן) שהגיע מהימין הצליח למצב את עצמו ביניהם: הוא נתפס עכשיו בתור מי שמיצב בין השמאל והימין (שגם כך אינם באמת שמאל וימין). ליבי ישמור על ציבי וביבי מפני טיבי! איך זה קרה לנו? למה זה יוביל בבחירות הבאות? וכנשלול את האזרחות מאלה שלא יעמדו בקריטריון ה"נאמנות", כיצד והיכן נרכז אותם? מישהו זוכר את סופה של רפובליקת ויימר?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.