חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בחירות 2009: בגנות העיוורון

נושאים דעות, פוליטי ב 9.02.09 6:02

מדוע עזב ח"כ מיכאל מלכיאור את העבודה לטובת מפלגת תי"מ, כיצד הפך ח"כ דב חנין מנציג מפלגה לא דמוקרטית ליקיר הברנז'ה התל אביבית, ואיך קורה שאנשים טובים הולכים אחריהם בעיוורון מוחלט ואובדים לבלי שוב למחנה המתון?

 מאת: דני זמיר

חנין- הזורע רוח קוצר סופה

 

במהלך הבחירות לרשויות המקומיות  ניהלתי במספר אתרים ובלוגים באינטרנט, וכמובן באינספור אימיילים ושיחות בע"פ ויכוחים ערניים עם חלק גדול מחבריי שנהיו לתומכיו הנלהבים של דב חנין ו"עיר לכולנו".

הטיעון שלי היה פשוט: חנין, קומוניסט ולא ציוני, רץ לראשות העיר בעיקר משיקולים פוליטיים החורגים בהרבה מרצונו לשפר את איכות חיי העיר תל אביב.
כסוציאל דמוקרט שרואה באיכות הסיבה את אחת מזירות המאבק המרכזיות, אין לי שום בעיה עם בחירתו של ח"כ מעולה דוגמת חנין לראשות העיר. יש לי בעיה בהחלט עם משנתו הלא ציונית.

מהיכרותי (הלא אישית) את חנין כאדם רציני ומעמיק סברתי שריצתו לראשות העיר היא חלק מתכנית פוליטית רחבה יותר שאינה טובה לי כציוני.
התגובות וטיעוני הנגד- הרציניים והלא מתלהמים שבהם- שנטענו כנגד עמדתי הנ"ל,  הכילו סתירות פנימיות בלתי פתירות: מחד טענו תומכי "עיר לכולנו", כי אין לייחס לבחירות מוניציפאליות משמעות פוליטית רחבה מאשר עניינים מקומיים, ובנוסף או כנגד טענו חלק מהאנשים שבחירת חנין כאיש חד"ש לראשות העיר, ובכלל הצלחה אלקטוראלית של חד"ש בתל אביב איננה "מסוכנת",  חד"ש מפלגה סבירה בהחלט והמהדרין גם טענו כי חנין בפועל או באופן גלוי ציוני בכלל.

מעבר לבורות הפוליטית בעצם הטיעון המתגונן המייחס לחנין שלא בידיעתו או בהסכמתו "ציוניות", מדהים היה להיווכח בעיוורון ובסגנון העדרי של בוחרים רבים שהלכו שבי אחרי חנין שנהפך לתקווה האדומה-ירוקה של תל אביב והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

אלא שכשעוסקים במערכות פוליטיות, המעשה העקבי הפוליטי – אם לצטט גדולים ממני – מחייב שהאקדח שהוצג במערכה הראשונה יירה בשלישית.

החריש והזריעה של רוח חנין ואנשי חד"ש במערכת הבחירות המוניציפאליות קוצרות עכשיו את סופת התמיכה בחד"ש הלא ציונית, שבסעיף 4 של מצעה הנוכחי חוזרת בפשטות ובישירות על תמיכתה בזכות השיבה, ושרק לפני חודשיים הציבה פעילת טרור מורשעת כמועמדת מטעמה לבחירות המוניציפאליות בסחנין.

"עיר לכולנו", לפחות לגבי הציונים שחברו אליה, הבטיחה להיות רשימה על-מפלגתית ולא פוליטית מעבר להקשר המקומי. אבל דב חנין כפוליטיקאי מיומן ומעולה לא התבלבל, הלגיטימציה שניתנה לו לפני חודשיים מתורגמת עכשיו לתמיכה בחד"ש.

הרדידות הפשטנית שאפיינה את התמיכה בחנין לעירייה (על פי מיטב הטרנדיות והברנז'איות התל אביבית (ע"ע "הגמלאים " בכנסת ה 17)), מאפיינת עכשיו גם את בוגרי עיר לכולנו שנהיו למצביעי חד"ש עתידיים לכנסת. אותה אוירה סחבקית קלילה ונוטפת "כאילו כזה" שמתעלמת מרוח ומצע חד"ש מהתנהלותה כמפלגה רודנית ובלתי דמוקרטית ומעמדותיה האנטי ציוניות והתומכות בפעילת טרור שפוטה.

האמת? זה מבאס כמו התמיכה האדיוטית בליברמן. זה בא מאותו מקום, חשיבה לא מבוססת ערכים, מבוססת עדריות חברתית. תיהנו.

מלכיאור- אסון השמאל

אותו רציונל פוליטי שעל בסיסו טענתי כנגד התמיכה בחנין מתקיים עשרות מונים בעניין מלכיאור. למעשה במקרה של מלכיאור העיוורון הוא כל כך גדול וברור עד שהוא גובל פשוט בטיפשות. ואין דבר יותר מדכא מאשר לראות אנשים טובים וחכמים שמתנהגים בטיפשות ובחוסר רציונאליות, כשאת התוצאות אנחנו משלמים ביחד.

העיקרון היסודי בבחירות ארציות מעלה כי אין שום הגיון להמר על קול, ולהחליש בכך את המחנה המתון סולידרי שבו אנחנו מאמינים, ומכאן על דרך האלימינציה ברור שתי"מ לא רלבנטית.

במקרה של מלכיאור  ההיגיון הזה כפול: בנוסף לחוסר הסיכוי של תי"מ להיכנס לכנסת, לא טרח עד היום מלכיאור להסביר באף פורום שאני מכיר דבר אחד פשוט: למה- בשם שמיים-  הוא עזב את העבודה?

כל מעשיו המשמעותיים של מלכיאור בכנסת הקודמת, לרבות מיקומו בעמדה האסטרטגית של ראשות ועדת החינוך, נעשו בזכות היות חבר סיעת העבודה ובעזרת חבריה וגיבויה של הסיעה.

לא הבחנתי בשום מאבק או אמירה פנימית יוצאת דופן של מלכיאור לפני עזיבתו שנועדו למחות או לפעול לשינוי החזון המשותף עם אותם חכים השותפים לתפיסותיו בעבודה.

המסקנה איפה היא פשוטה:  עזיבתו של מלכיאור נבעה משיקול אנוכי לחלוטין – הערכתו העצמית את סיכוייו לתפוס מקום בטוח ברשימת העבודה במקרה שייאלץ להתמודד על מקומו. (אגב גם בזה הוא טעה לענ"ד).

וכך קם אדם שכל הרזומה הפרלמנטארי שלו נקנה בזכות היותו חבר סיעת העבודה בגודלה הבינוני +, שמעולם לא הוביל מהלך לניקוי השורות ולרענון החזון המשותף של העבודה, ובגלל שיקולי אגו מסכן רבבות קולות שנועדו למחנה המתון.
אכן לא יאומן!

כלומר: דווקא יאומן מאד שמלכיאור כאחד האדם מעדיף את האינטרסים האישיים של עצמו על העניין שבו הוא מאמין. מה שלא יאומן היא כמות האנשים הטובים, אנשי דרך ורעיון, חברים אמיתיים שלי לאותו חלום,  שהולכים איתו יחד בעיוורון מוחלט וחסידות שוטה ואובדים לבלי שוב למחנה המתון לקראת תקופה שחורה משחור הצפויה לנו בראשות ביבי את ליברמן.

דני זמיר – ראש המכינה הקדם צבאית על שם רבין

נערך על ידי גל
תגיות: , , , , , , ,

50 תגובות

  1. שושי פולטין :

    באשר למלכיאור יש לך טעות אחת – מלכיאור כן הצהיר שלא ילך עם ממשלת ביבי במידה וייבחר ואילו אהוד ברק לא עשה זאת! כך שנאמנותו לגוש השמאל גדולה יותר מזו אפילו של ברק.

  2. אסף לוץ :

    בויכוחים שלי עם אנשי מימד תים הם אומרים שהעבודה זרקה את מלכיאור. בדקתי את זה. שטויות. בתקופה שצפו לעבודה פחות מ10 מנדטים מלכיאור קיבל בשמחה את סיום ההסכם ולא הציע את האופציה המתבקשת להתמודד.
    מלכיאור יחבור מחדש לעבודה או יתמוך בממשלת קואליציה עבור משרה טובה, וברור שמה שמנחה אותו הוא מלכיאור.
    ביומיים האחרונים אותם אנשי מימד מפזרים דיסאינפורמציה כאילו מימד כבר עברואת אחוז החסימה. גם את זה ביררתי.
    בכל הסקרים והסוקרים הם אפילו לא מגרדים את שולי האחוז חסימה.
    בקיצור: זמיר צודק. אסור לבזבז קולות.

  3. עומר כרמון :

    לדני זמיר, א) עמדת חד"ש בנושא זכות השיבה אינה שונה מעמדות ישראל במו"מ מול הפלסטינים בקמפ-דיוויד ובטאבה. ישראל תכיר בזכות השיבה, אך לשטחי ישראל תבוצע שיבה סמלית בלבד. שאר הפליטים ישובו לשטחי הרשות או יפוצו כספית.

    חד"ש מתנגדת למדינה דו-לאומית ותומכת במדינה יהודית בגבולות 67'.

    ב) אני הייתי זה שחשף בתקשורת את העובדה שמועמדת חד"ש בבחירות בסחנין היא המחבלת תגריד סעדי. למרות זאת, בבחירות הקרובות אני מצביע חד"ש. פרשת סעדי היא מקומית וחריגה ואינה מייצגת את עמדת חד"ש. אני מצפה מיהודים לתמוך בחד"ש כדי לחזק את הגורמים המתונים שבה. מי שאשם בהצבעה שלי ושל רבים אחרים לחד"ש הוא אהוד ברק שדחף אותנו שמאלה לאחר שהפך את מפלגת העבודה לבית של הימין הקיצוני. אז תבוא בתלונות אליו ולא אלינו.

  4. לדני :

    אני מסוגל לקבל ביקורת מסוג "לא תעברו את אחוז החסימה, זה בזבוז קולות למחנה המתון" כאשר היא מגיעה מצד אנשי מרצ או חד"ש.

    אני לא מבין כיצד תומכי אגף שמאל של מפלגת העבודה מסוגלים להשמיע אותה בלי להרגיש פאתטיים, כאשר הם יודעים בתוך תוכם שהקול שלהם הולך ברובו לא לחיזוק של שלי יחימוביץ' הסוציאליסטית ואופיר פינס היונה אלא לחיזוק של מחנה המפריטים והששים אלי מלחמה שמוביל את מפלגת העבודה.

    את תשובתי לאנשי מרצ הטוענים שהצבעה לתימ היא בזבוז קולות לשמאל נתתי בבלוג הרשמי של צלי רשף
    http://blogs.newmeretz.org.il/tzaly/2009/01/24/%d7%90%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%94/

    רוב מצביעי תימ לא ייגרעו ממצביעי מרצ וחד"ש ולכן אינם פוגעים בכוחו של המחנה המתון. אלו קולות שיילקחו מהמפלגה הגדולה ביותר – מפלגת הלא מצביעים, וכן ממפלגות קדימה, הירוקים, הגמלאים והעבודה (שכאמור לטענתי אין לה חלק במחנה המתון, בטח אחרי איוולת יצוקה)

    למצביעי עבודה לשעבר שאינם רוצים להצביע לשרונברק ואינם רוצים להמר כמוני על עניין אחוז החסימה – הצביעו מרצ או חד"ש, לפי טעמכם.

    כל קול לתי"מ, מרצ או חד"ש הוא קול טוב.

    כל קול לברק הוא ב-80% קול לליברמן או לביבי – שותפיו לקואליצית המלחמה וההפרטה (+ כמה הטבות למגזרים המיוצגים היטב בקרב מתפקדי המפלגה – ע"ע הסכם קואליציוני ברק-לבני).

    איתי

  5. לאסף :

    היוזמה לסיום הברית עבודה-מימד באה מצד מחנה ברק, והחלה עוד לפני התרסקות העבודה בסקרים.

    אם היית במקום הרב מלכיאור וחודש לפני הפריימריס היו מבטלים לך את השריון (ברק טוב במהלכים חד צדדיים – אפילו הפסקות אש אצלו הן חד צדדיות) ומציעים לך להתפקד למפלגה ולהתמודד – אני מאמין שגם אתה לא היית נענה לאתגר המעליב הזה.

    הסיכויים שלו היו אפסיים בהיעדר מחנה תומכים. תראה מה קרה לח"כית מוערכת בציבור וותיקה במפלגה – קולט אביטל.

  6. ברווז גומי :

    עומר – חד"ש לא מדברת על חזרה "סימלית" של פליטים, אלא על "מספר לא מבוטל של פליטים".

    חד"ש גם לא מדברת על מדינה יהודית, אלא על ההגדרה המעט מפותלת "מדינה שהיא הביטוי לזכות ההגדרה העצמית של היהודים הישראלים הנותנת ביטוי ושוויון גם למיעוט הלאומי הערבי שחי בתוכה".
    אין בכך כדי להגיד שאלו אינן דעות לגיטימיות, להפך, אבל בהחלט ראוי שאתה כתומך חד"ש תדע יותר באלו עמדות הם תומכים.
    הציטוטים לקוחים מהראיון של דב חנין ב"הארץ":
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1060229.html

    לגבי מלכיאור – אני דווקא מרוצה שלאחר עשר שנים בפוליטיקה, הוא סוף סוף מעמיד את עצמו לבחירת העם. אני מקווה שהצדק עם תומכי תי"מ הנלהבים ולא עם מרבית הסקרים. הייתי רוצה לראות אותו בכנסת הבאה.

  7. עומר כרמון :

    לברווז גומי, אתה מוציא מהקשרם את דבריו של חנין. הוא אמר באותו ראיון לעיתון "הארץ" גם את הדברים הבאים:

    שאלה: אם כך, זכות השיבה קיימת?

    תשובה: "נכון, הזכות קיימת. צריכה גם להיות הכרה בזכות, אבל יש הבדל בין זכות לבין מימוש של זכות. כשאתה קונה כרטיס יש לך זכות לעלות על האוטובוס אבל אם הוא מלא אתה לא יכול לממש אותה. צריך להכיר בזכויות וצריך למצוא דרך מעשית של מימוש הזכויות".

    מאוחר יותר בריאיון הוא הדגיש שוב שלא ניתן לממש את זכות השיבה במקום שבו קיימת כבר עיר יהודית.

    אני מזכיר לך עוד, שחד"ש מתנגדת לסיפוח מזרח-ירושלים. לפיכך, 280 אלף תושבי העיר הערביים שהם כיום אזרחי מדינת ישראל, יעברו להיות תושבי המדינה הפלסטינית.

    מדוע אתה וחבריך מתעלמים מעובדה חשובה זו? "השד הדמוגרפי" רק כשנוח לכם.

  8. למספר 5 :

    ביטלו לו את השריון? וואו. מסכן. אחרי כל כך הרבה שנים בפוליטיקה בלי להיבחר פעם אחת. הוא בטח נעלב.

    כמה שנים הוא כבר עם העבודה והוא לא טרח לבנות בסיס תמיכה בשטח? הוא חשב שלנצח הוא יהיה משוריין?

  9. אורן :

    הכי טוב לקרוא למי שלא מצביע לעבודה "טיפשים". דווקא מסוציאל דמוקרט הייתי מצפה למינימום של פלורליזם וסובלנות לדעות אחרות.

    תי"מ מציגה מצע מקיף, רציני ומרשים, ואינה "מפלגת נישה" מבחינת דעותיה: בניגוד לאמירה "אנחנו נקדם את מגזר איקס" האופיינית למפלגות נישה, הם מציעים אג'נדה מקיפה שאני מאוד מזדהה איתה, שלא ראיתי אצל אף מפלגה אחרת.

    אני לא חושב שאני צריך להצביע לאנשי העבודה, שלא הוכיחו את עצמם בכנסת האחרונה (למעט שלי ופינס) רק כדי להביא לגוש שמאל חזק. להכניס אנשים שלא קידמו אותנו רק לצורך שיווי המשקל. זאת כאשר יש מי שמציג אלטרנטיבה ורוח חדשה.

  10. מתן :

    הדבקות של שרידי אגף שמאל במפלגת העבודה במפלגתם מעוררת הערכה, פאתטית ככל שתהיה. אותם אלפי אנשי שמאל אמיתי שנשארו בעבודה לא עעושים דבר מלבד לתת הכשר למאות אלפי גזענים קפיטליסטים, ולחכי"ם המייצגים אותם בכשרון כה רב – כבל, שמחון, הרצוג, ברק, תמיר, פואד, וילנאי ואחרים.

    לכל מי שעיניו בראשו ברור היום שהניסיון להפוך את מפלגת העבודה למפלגת שמאל, שצבר תאוצה לקראת בחירות 2006 עם בחירתו של פרץ לראשות המפלגה וכניסתם של יחימוביץ' וברוורמן למפלגה התפורר, התפוגג ואפילו התפוצץ לנו בפנים יותר מפעם אחת.

    אנשי שמאל מצביעים הפעם חד"ש.

  11. למס' 8, היגיון זהב יש לך :

    אם היית ראש של מפלגה X שרצה ברשימה משותפת עם מפלגה Y, האם זה היה הגיוני לבנות לעצמך בסיס תומכים במפלגה Y ולא במפלגה שלך?

    הרי אילו היית מספיק טמבל בשביל לבזבז את הזמן על זה, במפלגה Y היו מאשימים אותך בצדק שאתה בוחש להם בעניינים (ע"ע ביקורת על מעורבות עופר עיני מהעבודה בפריימריס בקדימה).

    החלטה על מיזוג מפלגות היא לגיטימית, כפי שנעשה בין העבודה ועם אחד בעקבות מו"מ ארוך, אבל לא עושים את זה חודש לפני פריימריס, ולא עושים זאת באולטימטום: או שתתמזגו או שתלכו לחפש את עצמכם במדבר.

    לא הייתי מלין אילו מחנה ברק היה מעלה את רעיון ההתמודדות של מלכיאור במסגרת העבודה (שמעולם לא הוזכר בתקשורת, וייתכן שלא עלה מעולם אלא בדיעבד, בראש של טוקבקיסטים) במסגרת אג'נדה דמוקרטית של התנגדות לכל שיריון שהוא.

    אלא שביטול השותפות עם מימד (לא ביטול השיריון האישי למלכיאור -הרי למימד היו מספר נציגים ברשימה) הועלה עי ברק בעת ובעונה אחת עם הצעה *לשריין* את פואד, וכן לקדם את המקומות המשוריינים למחוזות – מושבים, קיבוצים ודרוזים.

    אזכיר שהשר שלום שמחון התמודד בפעם החמישית לכנסת במשבצת מחוזית. משבצת זו נועדה לקדם כניסת כוחות רעננים מהפריפריה לכנסת ובמקור החוקה הרשתה לרוץ כך רק פעמיים ואח"כ הח"כ היה אמור לרוץ ברשימה ארצית (אבל שמחון דאג שישנו את החוקה למענו…).

    לא רק ששמחון קיבל מקום טוב יותר ברשימה ביחס למיקומו ב-2006 (בין השאר באמצעות ביטול הברית עם מימד), אלא שהפעם הוא התמודד לבד על המשבצת (אף אחד לא פראייר להתמודד מול שמחון). גם מול אורית נוקד הוצב מועמד-דמה חסר סיכוי (בניגוד לדוד דרומלביץ' שהתמודד מולה ב-2006).

    אשמח מאוד אם הרב מלכיאור ייבחר שוב לכנסת בלי "טובות" מאהוד ברק שראה בו, בדיוק כמוך, אדם נטול כריזמה וכוח אלקטורלי.

    אשמח עוד יותר אם שלום שמחון יוותר מחוץ לכנסת (והלוואי אמן גם פואד, חברו לכת העסקנים-המפריטים ששולטת במפלגת העבודה).

    את הכוחנות של שרונברק אפשר לנצח, אבל לא בתוך המגרש הביתי שלו ולא לפי כללי המשחק שלו (כפי שניסה ונכווה עמי אילון).

  12. אורי :

    מרצ תומכת ביוזמה הערבית וביוזמת ז'נבה, שבשניהם מדובר על קליטת עשרות אלפי פליטים פלסטינים בישראל. במו אוזני שמעתי את יוסי ביילין מדבר על קליטת 60,000 פלסטינים בישראל.

    זו אותה עמדה בדיוק כמו של חד"ש.

  13. מתן :

    אורי – בגדול אתה צודק. גם מרצ וגם ביילין מקבלים את זכות השיבה של הפלסטינים באופן עקרוני, בניגוד לחלק מהשוללים המוחלטים שמגיבים כאן. אבל יש גם הבדל משמעותי מאוד בינם לבין הגישה של חד"ש, הבדל שניכר ביחסם להסכמים עם הפלסטינים בכלל, וגם בסוגיה הזו: ההסעיף במצע של חד"ש המדבר על "יישום זכות השיבה מדבר על פתרון צודק… במסגרת החלטות האו"ם (המכירות בזכותם לבחור בין שיבה למולדתם לבין קבלת פיצויים) ובמסגרת המו"מ."

    כלומר, מצד אחד הפתרון חייב להיות מוסכם על שני הצדדים למו"מ, כלומר הנציגות הנבחרת של העם הפלסטיני וממשלת ישראל, אך מצד שני הוא חייב להיות במסגרת החלטות האו"ם (194 ואילך), שמעגנות בדין הבינלאומי את הזכות האישית של כל פליט ופליט לבחור בין שיבה לבין פיצויים.

    מרצ וביילין מתעלמים מהזכות הזו, ומנסים להכתיב להנהגה פלסטינית חלשה ולא לגיטימית לוותר על זכותם של מיליוני פליטים. חד"ש, לעומתם, כמפלגה שמייצגת גם פלסטינים, לא נכנעת לאינסטינקט היהודי-גזעני לוותר על זכותם של הפליטים בשמם, אלא דורשת פתרון צודק בהתאם לדין הבינלאומי.

    הרעיון הוא שפתרון כזה לא יבוא בבת אחת, כמובן, אלא במסגרת מו"מ על הסדר כולל, דבר שיפחית את החששות של היהודים ושל הפלסטינים כאחד. באופן כזה מסגרת מו"מ תוכל להבטיח יישום שיהיה גם צודק וגם סביר וראוי, באופן שלא יביא למצב בו עוול אחד מתוקן על ידי יצירה של עוול אחר.

    המצע של חד"ש בכלל, והסעיף הזה באופן ספציפי, מגלים את ההבנה של חד"ש לכך שמו"מ בין מדינות דמוקרטיות אמור לשמש לא לכפייה של הסדר בלתי צודק על ידי הצד החזק, כמו שמציעים ביילין ומרצ (בנושא הזה כמו גם בנושאים אחרים), אלא להסדרה רצינית, על בסיס של רצון טוב, של העניינים הכואבים ביותר, באופן שייטיב ככל האפשר עם כל הצדדים.

  14. ברווז גומי :

    עומר – להכליל את ערביי מזרח ירושלים בשיח על זכות השיבה זו דמגוגיה ממדרגה ראשונה. קודם כל, במזרח ירושלים השאלה היא לא האם להחזיר את התושבים, אלא האם לספח את הקרקע ולהעניק להם אזרחות. הם לא פליטים המחכים עם מפתחות ביתם לשוב לביתם.
    חוץ מזה, אף אחד מהמרכז ושמאלה לא רוצה להשאיר את השכונות הערביות במזרח ירושלים בתחומי מדינת ישראל. תראה את כל הצעות השלום מקמפ דייויד ועד הריאיון של אולמרט לידיעות.
    ישנם מעל לשלושה מיליון פליטים פלסטינים. כאשר חנין מדבר על מספר לא מבוטל ברור לי שהוא לא מתכוון לכולם, אבל גם לא לפתרון סמלי.

  15. בשם יוסי שריד - על מפ' העבודה :

    http://www.politico.co.il/article.asp?rId=1302

    אמנם תפקידה ההיסטורי לא הסתיים – דווקא היום הוא חיוני יותר מתמיד – אך העבודה, כפי שהיא, לא תוסיף לעשות היסטוריה;

    אמנם היא תמשיך להיות רשומה כמפלגה, אך רישומה כתנועה נמחק.

    זה מה שחייב לקרות למי שהעדיפו בשנים האחרונות להיות זנב, ועל כן לא יהיו עוד לראש.

    מפלגת העבודה התנתקה מתנועת העבודה – לדורותיה, לערכיה – ועל כן אינה מנהיגה אותה עוד.

    מפלגת העבודה מעלה באמונו של מחנה השלום – משנתו וחזונו – ועל כן אינה מנהיגתו. גם תנועת העבודה וגם מחנה השלום מתפנים עכשיו להובלה אחרת.

    אז מי היה יכול לומר, באיוולתו, שזאת מערכת בחירות חסרת חשיבות; לא היתה חשובה ומשמעותית ממנה.

    http://www.politico.co.il/article.asp?rId=1302

  16. אור :

    מלכיאור וחנין עשו לא מעט בכנסת. במקום להחמיא להם ולעודד אותם, הכותב משתלח בהם ומנגח אותם. את מי הוא מציע כחלופה?

    אין אף מפלגה מושלמת. אני נוטה לבחור במפלגה לפי פועלם, ולא לפי הבטחותיהם. בינתיים, חד"ש קידמו הרבה בתחום הסביבתי והחברתי (אפשר לראות באתר שלהם). הם לא קידמו את עניין זכות השיבה, וגם לא יצליחו לקדם בכנסת הבאה, כך שחשש כזה לא צריך להטריד את מנוחתכם.

    לדעתי, כמו שהשמאל מתנגד לשיבת יהודים לגוש עציון ולגוש קטיף, הוא צריך להתנגד לשיבה של פליטים פלשתינאים לישראל (לא לפלשתין, לישראל של תחומי הקו הירוק). אי אפשר לתמוך בזכויות לאומיות של לאום אחד ולהתנגד לזכויותיו הלאומיות של לאום אחר. אני מתנגד לזכות השיבה לישראל התנגדות עקרונית, שבאה מאותו עקרון נגד ההתנחלויות.

  17. דליה בלומנפלד :

    דני זמיר
    אתה ראש מכינה קדם צבאית.
    שרת החינוך יולי תמיר יזמה קיצוץ במכינות הקדם-צבאיות. יו"ר ועדת החינוך, הרב מיכאל מלכיאור נאבק נגדה כדי למנוע את הקיצוץ, ואף יזם חקיקה בנושא. ראה קישור בעניין: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/767/157.html
    והנה אתה מתנגד למלכיאור, שסייע לך בתוקף תפקידך כראש מכינה קדם צבאית, ותומך במפלגת העבודה, שבתוכה השרה תמיר, שפעלה נגדך כראש מכינה. כמה אירוני. ומי עיוור?
    נכון שבזכות חברותו בסיעה זכה הרב מלכיאור לתפקידיו בכנסת. לזכותו ייאמר שניצל את תפקידיו ופעל ויזם בחריצות כדי לקדם חקיקה ופעולות בחינוך ובתחומים אחרים. במקום לתגמל אותו על חריצותו ופועלו, מפלגת העבודה, במסגרת רדיפה אחר כסאות בכנסת הבאה, פלטה אותו ואת מימ"ד מהסיעה. זה מחדל של מפלגת העבודה, והוא מעיד על חוסר הערכים שלה. ערכי עבודה וחריצות לא נחשבים אצלה, לצערנו.
    עניין נוסף. לתת את הקול לתי"מ, זה לתת קול לתקווה, לאיכות, לחריצות ולאכפתיות. ואם תי"מ לא תעבור, אזי הקולות יתחלקו בין כל המפלגות, שלפי מה שנראה אין הבדל גדול ביניהן. כך שהקולות בכל מקרה לא יאבדו.

  18. דנה גנאל :

    כל מילה בסלע!

    או יותר נכון – הגיע הזמן להתחיל להסתכל על המשמעויות של ההצבעות שלנו ולא מה הן גורמות לנו להרגיש בנבכי נימי נשמתינו העדינות.

  19. דנה גנאל :

    והכוונה היא למאמר של דני ולא לתגובות שמעליי

  20. רביב נאוה :

    קול מבוזבז הוא קול למפלגה שאכזבה אותך. קול מבוזבז הוא קול למפלגה שבמצע שלה אין שום בשורה. גם קול למפלגה שהכריזה על הקמת "תנועה חדשה" ובפועל קלטה שלושה אנשים לא אטרקטיביים לרשימתה החיוורת הוא בזבוז.

    השמאל הולך להתרסק בבחירות האלה עם תי"מ בכנסת או בלעדיה, וזה אגב, הולך להיות הדבר הטוב ביותר שקרה לו בשנים האחרונות. שמאל סוציאל-דמוקרטי ציוני אמיתי יכול לקום פה רק דרך כמה שנים של אופוזיציה. אני לא שותף לתחזיות ההפחדה ממה שיקרה פה תחת ממשלת ליכוד-ליברמן-ש"ס. קיפאון מדיני? הרחבת הפערים החברתיים? העמקת השסע היהודי-ערבי והדתי-חילוני? קריסת מדינת הרווחה והסולידריות החברתית? אני לא רואה איך העבודה עם עוד שלושה מנדטים עוצרת את המגמות האלה.

    אז כן, הצבעה לתי"מ היא גם בעיטה בתחת למפלגת העבודה, והיא ראויה לבעיטה הזאת. זה לא עיוורון – זו ראייה נכוחה.

  21. מתן :

    רביב ודליה – עם כל הכבוד לתנועה הירוקה-מימ"ד, ובלי קשר לשאלה אם היא תכנס לכנסת או לא, אני לא רואה איך תנועה שלא התנגדה למלחמה היקרה והמיותרת בעזה, ושלא משתפת פלסטינים בתוכה יותר מאשר כקישוט תורן, יכולה להכריז על עצמה כעל מפלגת שמאל. הרי מלכיאור ובנימיני היו אפילו יותר אנמיים ממרצ לגבי המלחמה!

    חוץ מזה, כל העניין הסוציאליסטי לא ברור בתנועה הירוקה-מימ"ד. זה נשמע יותר מדי כמו מן חברתיות פרווה כזאת, והרבה פחות כמו מפלגה בעלת אג'נדה סוציאל-דמוקרטית בלתי מתפשרת.

    לאור זאת, ולאור זה שחד"ש היא המפלגה הסביבתית ביותר בכנסת היוצאת (וכל הסימנים מראים שגם בבאה), נראה לי שחד"ש חייבת להיות הבחירה של מי שמבקשים להשתתף בבנייה של תנועה אדומה-ירוקה בעלת משקל בישראל.

  22. דודי נתן :

    נניח שמימד-תנועה ירוקה עוברת את אחוז החסימה – אז מה? איזה שינוי משמעותי הם יביאו? כלום! נאדה! מה יכולה להשפיע סיעה של שלושה מנדטים?
    "להשמיע קול", נכון, בשביל זה עושים ערבי קריוקי.

    כנ"ל מרץ.
    לחד"ש לפחות יש משמעות בשמירה של איזה שיתוף פעולה ערבי יהודי.

    אבל השפעה על החיים שלנו אפשר בעיקר ע"י המפלגות הגדולות.
    לכן אני שם, תמיד (כמעט). אין שאלה
    כמו שעם הילדים שלי אני לא ב"אופוזיציה", או "מבטא קול", אלא אני שם
    כנ"ל בעבודה שלנו רובנו מעדיפים להיות משמעותיים ולא רק להשמיע איזה קול…

    מחר בוחרים כנסת וממשלה שישפיעו על חיינו מאד, לא בוחרים זהות, לא בוחרים הגדרת אישיות, בוחרים מי שיעשה את חיינו מאד רעים או קצת פחות רעים – לפי הסקרים.

    ומי שמעדיף לבחור בחירות של הבעת רגשות או הגדרות זהות, בעצם אומר לי שלא באמת אכפת לו מהתוצאה הממשית.

  23. דני בלוך :

    העיוורון של תומכי חד"ש הנאיביים הוא ממש מעורר חמלה. לא דב חנין נותן את הטון בחד"ש, פרט לענייני סביבה, אלא הרוב הערבי. ובעניין מזרח ירושלים – הם דורשים לחזור לגבולות 67, כלומר ישראל צריכה לפנות את כל השכונות היהודיות – זה רציני? זה אפשרי? על בסיס זה ניתן להגיע להסכם?

  24. לדודי 22 :

    1. אני שם כסף שאם בראש המפלגה הקטנה היה עומד עמיר פרץ היית אומר הפוך
    2. מאידך, אם הרצון שלך הוא להיות עם הגוף שמשפיע, תתפקד לליכוד

    העבודה תחת ברק היא גם מפלגה מתכווצת, גם מעוטת השפעה וגם ההשפעה שיש לה היא ב-90% מנוגדת לזו שהיית רוצה שתהיה לה

    כשתחזק אותה תיתן רוח גבית לכוחות ההפרטה והמלחמה של ביבי וברק

  25. מתן :

    דני – חמלה לא רק אנחנו מעוררים.

    אני נוטה להעריך אותך על כתיבתך בנושאים שונים, אבל עצוב לי לראות שבניגוד לתומכי עבודה לשעבר אחרים, אתה לא מצליח להתגבר על הגזענות הבסיסית ולהצביע לחד"ש ("הרוב הערבי נותן את הטון" – אוי ואבוי! כאילו הרוב הזה לא יכול להיות בעד סביבה וחברה וכל זה…), למרות שאתה יודע שזו המפלגה שמייצגת בצורה הטובה ביותר את דעותיך ובעלת הנבחרת הטובה ביותר בבחירות הקרובות.

    אני חושב שהדור הצעיר יותר והמשוחרר קצת יותר מהדעות הקדומות שאתה מבטא כאן ומצביע חד"ש בכמויות, דווקא בכלל לא מעורר חמלה.

    אלה פשוט אנשים שמבינים שהדרך לבנות שמאל חדש – כזה שיכול באמת לשנות משהו במציאות העגומה במדינה הזו, אחרי שאתם, השמאל הישן, נכשלתם – הדרך הזו עוברת דרך חד"ש.

  26. יפתח גולדמן :

    קראתי היטב את הפרק על חנין. פרט לטרוניות על טפשותם או רדידותם של תומכי חנין לא מצאתי שום הסבר או נימוק מה כל כך רע בו. אה כן, ה"ציונות" חזרה שם שוב ושוב. ליתר דיוק ה"אנטי-ציונות" (של חנין, של תומכיו, של חד"ש). ספרתי שמונה פעמים שבהם הוזכר עניין זה. באף אחד מהאזכורים לא היה הסבר כלשהו על מה זה להיות ציוני, מה זה להיות אנטי-ציוני, למה מועמד אנטי-ציוני זה דבר איום ונורא…
    אני ציוני. לפחות כך אני מעיד על עצמי. גם אביגדור ליברמן ציוני. לפחות כך הוא מעיד על עצמו. נו… מה הלאה?
    אני ציוני. אני גם סוציאליסט. מחר אצטרך להצביע למפלגה לא-ציונית או למפלגה לא-סוציאליסטית.
    צרה.
    למי אצביע?
    עד היום הייתי בטוח שזה יהיה 'העבודה'. הערב התחילו לבטים רציניים. בטח אתלבט עד הקלפי.
    בכל אופן, גם אם אגיד 100 פעמים ציוני-אנטי-ציוני-ציוני-אנטי-ציוני לא אתקדם בבירור לבטי.

  27. ליאור שוורץ :

    הטענות של דני הם הטענות ,סליחה על הביטוי
    "מטומטמות" אין שום צידוק להצביע עבודה זה בעיני בזבוז קול.
    אני מעדיף להכניס לכנסת חבורה חדשה כמו תי"מ מאשר לעזור למפלגת העבודה. הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למפלגת העבודה מחר זה 10 מנדטים ופחות. הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות מחר זה 5 מנדטים לת"ים 5 מנדטים לחד"ש ו6 מנדטים למר"צ. כל היתר לא חשוב.

  28. דני בלוך :

    מתן אילו דברי הבל. אילו שטויות בענייני גזענות. פעלתי מאז 1968לשילוב ערבים במפלגת העבודה כחברים שווי זכויות ונגד הרשימות המסורתיות ובכל מסגרת שהייתי פעלתי בנושאים כולל מפגשים עם אנשי אש"ף כאשר הדבר היה אסור באיסור חמור. גם בכל תפקידי העיתונאים הייתי נגד חרם כלשהו כלפי אנשי מק"י ורק"ח, אז אל תטיף לי מוסר ואינני זקוק לציונים ממך.
    מי שמאמין בדרכה של חד"ש שיצביע בעדה רק שלא ישמיץ, יבזה ויבטל את החלופות הציוניות – העבודה (למרות האכזבות ואינני מצביע בעדה)מרצ או התנועה הירוקה- מימ"ד. מה שמפריע לי הוא מסע הצלב המאורגן של אנשי חד"ש המנסים למשוך אליהם צעירים תמימים.

  29. דני זמיר :

    תודה למגיבים ולמתלבטים.
    אין לי הרבה להוסיף על מה שכתב דודי נתן שתגובתו משקפת את עמדתי.
    אני מצטער על החכמים והעמוקים שבינינו שבזים לזהותם החברתית והלאומית.
    קול למימד הוא הימור מסוכן נכון לנתונים הידועים לנו. קול לחד"ש הוא חיזוק ההתנגדות לחלום הציוני (יפתח מותר לך כמובן להפסיק לחלום את החלום הזה- חבל. אם אתה רוצה דיון עומק על מהו ציוני – אשמח לכך, אבל אם נקודת המוצא היא זכותנו למדינה יהודית בארץ ישראל- חד"ש זה לא.)
    אל תהמרו על הקול שלכם, ואל תחזקו את הכוחות המפרקים של החברה הישראלית מימין (ליברמן/ביבי/קדימה) ומשמאל (חד"ש).
    ולגברת שהעירה לי בענין עזרת מלכיאור למכינות בניגוד ליולי תמיר:-
    אכן אני מצביע עבודה למרות תמיר. (בגלל שהיא סוציאל דמוקרטית ומובילה מדיניות כזו).
    מי שהציל את המכינות ואת החוק היה אחד שקוראים לו אהוד ברק שהחליט לשים את הכסף לראשונה בתולדות המדינה- לטובת מפעל אזרחי חינוכי ולא צבאי. (ולא- מלכיאור לא היה האיש שהביא את ברק למקום הזה).
    חברים, מאחר שטוב לא יהיה מחר אחרי הבחירות אז בנצחון הפועל הכביר נתנחם ונקווה שיהיה כמה שפחות רע…

  30. עומר כרמון :

    דני היקר (באמת), כולנו נאיביים. אם לא היינו נאיביים לא היינו כותבים כאן טוקבקים יומם וליל. לא היינו פותחים בלוגים שכמעט אף אחד לא קורא אותם.

    כולנו נאיביים. כולנו רוצים בטובת המדינה. כולנו מורטים את השיער ומחפשים דרכים להשפיע, לשנות לטובה.

    חד"ש לא מנהלת מסע צלב יותר מהמפלגות האחרות. היא משתתפת במשחק הדמוקרטי בדיוק כמו כל מפלגה אחרת. אני משוכנע שהיא הבחירה הטובה ביותר מחר לאנשי השמאל.

  31. עומר כרמון :

    תגובה 30 מיועדת לדני בלוך.

    לדני זמיר אני כותב: לא ראוי כי ראש מכינה קדם צבאית המתוקצבת, בין השאר, בידי הממשלה והסוכנות, יתקוף בבוטות מפלגות מסוימות ויקרא להצביע עבור מפלגת שלטון מסוימת.

    חתמת על המאמר גם בתוארך ולא כאדם פרטי. אני חושב זאת חוצפה שגובלת גם בעבירות חמורות יותר.

  32. עומר כרמון :

    ועוד דבר לדני זמיר – צריך הרבה חוצפה כדי לשאת את שם רבין ולכתוב את דברי ההסתה שאתה מעלה כאן על הכתב.

    יצחק רבין ז"ל השתמש בקולות חברי חד"ש כדי להעביר בכנסת את הסכמי אוסלו וכדי להחזיק את ממשלתו. אותה מפלגה שאתה טוען שהיא "התנגדות לחלום הציוני".

    לאור דבריך כאן, אינך ראוי לנהל שום מוסד על שמו של יצחק רבין. אתה מתנהג כעסקן פוליטי מהזן הנחות ולא כמנהל מוסד חינוכי.

  33. שרון :

    למי הצביע אהוד ברק ב-2006? לקדימה או לעבודה?
    טוב מאוד שמלכיאור עזב את העבודה, אחרת איך היינו מצביעים עבורו?

  34. חגי :

    הבחירה שלך לתקוף לגופו של אדם היא עצובה. והטענות שאתה מעלה הן דמגוגיות. אם יצחק רבין וחד"ש הסכימו על הסכמי אוסלו, אז אין יותר הבדל ביניהם? מעכשיו כל תומכי העבודה צריכים להחליף מפלגה?

    אתה חושב שלא ראוי שלאדם המוביל מוסד חינוכי תהיה דעה פוליטית פומבית. לדעתי, מוסד חינוכי חשוב שיחנך למעורבות פוליטית, הלכה למעשה, ולא, כהמשך הנגזר מעמדתך, שפוליטיקה היא דבר מלוכלך, שיש להשאירו לפוליטיקאים המושחתים, או במקרה הטוב, להצביע למפלגה קטנה וטהורה ולהסתפק בזה.

    גילוי נאות: אני בוגר מכינת רבין.

  35. דני בלוך :

    לעומר – אתה טועה בהצבעתך וחבל.

  36. דני זמיר :

    לעורמ כרמון:

    א. הסוכנות לא מתקצבת את מכינת רבין.

    ב. לראש מכינה מותר (ולשיטתי אף חובה) לומר אמירות פוליטיות המשקפות את עמדתו כולל נגד או בעד מהלכים מפלגתיים או ממשלתיים, בדיוק כמו שמותר לתנועות נוער שמתוקצבות כנ"ל להיות נגד או בעד מפלגה זו או אחרת או הממשלה.

    ג. באתר כמו עבודה שחורה שמעודד מעורבות פוליטית זה יותר ממוזר לקרוא ביקורת על כך שמי שעומד בראש גוף חינוכי נוקט עמדה ולא מסתתר מאחרי הסינור של התפקיד.

    ד. אל תשכח לכתוב שוב שאתה דיווחת ראשון על כך שחד"ש תמכה במורשעת טרור למוניצ' בסכנין ושלמרות זאת אתה מצביע חד"ש.

    ה. לא כתבתב שאני מגבל ג'וב וכסף מהעבודה (מה שבאמת לא קורה). אז איך תסבר שאני סוציאל דמוקרט ציוני וחושב שהעבודה רלבנטית הרבה יותר מחד"ש? לא מעשמם אותך לייחס לאנשי יסו"ד וגם לי כל המזן מניעים כספיים רכושיים? אני מתחיל לחשוב שזה מה שמניע אותך ולכן כך אתה מסתכל על כולנו.

  37. עומר כרמון :

    לדני זמיר, אתה לא סוציאליסט. הקמת מכינה שמתוקצבת מכספי משרד הביטחון. לאחר שאהוד ברק נכנע ללחץ התקשורתי שהפעלת והזרים למכללתך מכספי המדינה, אתה קורא לנו להצביע עבורו, כביכול מטיעונים אידיאולוגיים.

    תחילה, כשאהוד ברק סירב, אמרת ל"הארץ": "זו התנהגות שערורייתית מצדו של שר הביטחון".

    אני חושב שאתה אדם חסר בושה.

  38. דני זמיר :

    טוב נו, הזמנים שאתה תקבע מיהו מי רחוקים.

    המכינה לא הוקמה מכספי משרד הבטחון ואל מומנ על ידו עד ליום 31.12.08 משך עשר וחצי שנות קיומה, אבל אני מבין שהעובדות לא מעניינות אותך.

    אכן חשבתי שהתנהגות ברק ותמיר שערורייתיים והפעלנו עליהם לחץ ציבורי (זה נקרא מעורבות חבר כרמון: לבוא לכנסת, להפגין מול בית השרה תמיר להכין עצומות, לגייס חברי עבודה) ושמחתי כשברק למד את החומר ושינה עמדתו.

    אני תופס מעורבות פוליטית כעשייה בנוסף לכתבית טוקבקים באינטרנט

    אני קורא להצביע עבור העבודה לא עבור ברק.
    אני מבין מהתגובות שלך שכל מי שחושב אחרת ממך, במיוחד אם הוא סוציאלסיט ותומך עבודה חשוד מיידי מבחינתך בשיקולים זרים.

    כמו שכתבתי, נסיון החיים שלי לימד אותי ש"כל הפוסל במומו פוסל", וכפי הנראה אתה כל כך מןופעל משיקולים זרים שאתה לא מסוגל להאמין ולקבל שאנשים פועלים גם בגלל תפיסות ערכיות ורעיוניות שונות משלך.
    לא נורא. כשתתבגר- תבין.

  39. עומר כרמון :

    המאמר שכתבת ותגובותיך שנלוות אליו, מוכיחות כי המרחק בינך לבין דמות חינוכית, הוא כמרחק שבין מגדלי אקירוב לסוציאליזם.

    אהוד ברק העביר לך ערב הבחירות מכספי הציבור – אתה דוחק בנו להצביע עבורו ולועג למפלגות המתחרות.

    לזה אתה קורא "חינוך" – מי שמשלם לי, אני בעדו. כנראה שאין גבול לחוסר הבושה.

  40. עדני זמיר :

    הדברים שאתה כותב הם לשון הרע ומעידים על אובדן עשתונות.
    ברק לא "העביר לי" כלום.
    ברק החליט ביולי 08, הרבה לפני שדובר על בחירות כלשהן.
    משרד הבטחון משתתף בחצי מימון החוק שהובל בכנסת עצמה ע"י לבנת ומלכיור.
    אנחנו משלםים על חינוך ילדי ונערי ישראל, חשבתי שכסוציאליסט זה אמור לשמח אותך שלא מדובר בחינוך לעשירים אלא חינוך ע"י המדינה.
    אבל אתה בעיקר רוצה להתנגד ולהשמיץ. אז סבאבה.
    ושמע פסקי הדין שלך לגבי הסיווג שלי- זה ממש פאתטי…

  41. עומר כרמון :

    אהוד ברק מזרים לך כסף ציבורי, ואתה כותב מאמרים נלהבים בזכותו ותוקף מפלגות יריבות תחת כיסוי של מוסד חינוכי.

    אני חושב שמדובר בסיפור מסריח במיוחד שמוכיח את הדרך שבה מתנהלים ברק ושותפיו – ומהווה דוגמא מצוינת מדוע אסור להצביע היום למפלגת העבודה.

  42. דני זמיר :

    עומר אתה אובסיבי ופתטי.
    אהוד ברק לא "מזרים לי" כלום.הייתי חבר ב"עם אחד" ויחד עם המיזוג לעבודה התפקדתי לעבודה בתקופה שברק בכלל לא נספר.
    את השטויות ודברי ההבל שלך אתה יכול להמשיך לכתוב עד מחר, ממילא דברים עניניים לגופו של דיון אין לך מה להגיד. (כמו למשל שעוד 34 מכינות מקבלות אותו תקציב כמחציתן בשטחים ומכילה בעיקר תלמידים מהציונות הדתית. אז מה הם גם סניף של ברק? טוב למה שטיעון עובדתי או הגיוני יעניין אותך).

  43. עומר כרמון :

    אף אחת מהמכינות האחרות לא עושה כאן תעמולה פוליטית מגמתית כמו המכינה שלך: זה כולל הפצת מידע שגוי והסתה נגד מפלגות אחרות.

    אתה משתמש בכסף ציבורי לשם עסקנות פוליטית.

  44. דני זמיר :

    המכינה שאני עומד בראשה לא עושה תעמולה פוליטית, אני כראש המכינה מביע את דעתי בזכות מלאה כמו האזרח רב הפעלים עומר כרמון.
    אתה שוב ושוב מנסה "הלסית" אנשים נגדי ונגד המכינה בגלל שהיא מסתמכת על כסף ציבורי.
    אכן הרעיון שהמדינה תממן מעיש חינוך קשה לך אני מבין.
    לילה טוב ובהצלחה לנציגיך בבחירטת…

  45. עומר כרמון :

    לדני זמיר – כתבת במאמרך, כי מצביעי התנועה-הירוקה-מימ"ד ומצביעי חד"ש הם "שטחיים ורדודים".

    מתגובותיך כאן ניתן ללמוד בבירור מי הרדוד האמיתי. עצוב שאנחנו צריכים לממן את הרדידות הזאת.

  46. דני זמיר :

    עומר גם אם קשה לך, נסה לקרוא לאט מה שכתבתי ואז תצטט. הזהרתי מפני המצב שהסחפות אחרי טרנדים, נטיית הלב, ואי הפנמת עומק של חשיבה פוליטית מביאים להצבעה מסוכנת עד כדי חוסר אחריות (מימד-תים) או בעד מפלגה שמצעה אינו הולם בטחון קיומי למדינה יהודית דמוקרטית (חד"ש). (ויש הבדל רב בין שתיהן: אם מימד תכנס היא תהיה שותפה מלאה וחיונית תמיד לחזון הציונות המתונה והסולידארית, ואילו חד"ש באופן חלקי מאד אם בכלל).
    בתגובה פתחת בסאגה של שקרים שנועדו להציג אותי כשלוחו של ברק וכמי שממומן על ידו בלי שום נסיון להתווכח ויכוח ענייני. 0וכמובן גם בלי שום בסיס עובדתי).
    באחד האשכולות הקודמים גם כן האשמת את תומכי/ חברי יסו"ד שהם ממומנים ומקבלים ג'ובים מהעבודה.
    האמת אינני יודע מי אתה ומה עשית, זו גדולת האינטרנט: כל אחד יכול לכתוב מה בא לו בלי לתת דין וחשבון. דבר אחד ברור מהסגנון שלך: נסיון לא ראוי לנסות ולהדביק שיקולים זרים וכספיים לכל מי שמעיז לזהות את עצמו כסוציאל דמוקרט ותומך עבודה.
    כדי שתישן טוב בלילה (או רע) דע לך שאתה וכל קוראי עבודה שחורה כמוני, (לפחות אלו מהם שעובדים ןמשלמים מסים וביטוח לאומי) מממנים גם את הלימודים של הילדים שלנו של הסטדונטים, את קופות החולים ועוד ועוד. מרוב רצון להשמיץ ולפגוע לא שמת לב שאתה כותב נגד העקרון הכי יסודי של מדינת רווחה.
    אולי אתה מעמיק, אבל אתה גם אשקרה ניאו ליבראל לעניין.
    לצערי, אני חייב להתנתק עכשיו לכמה שעות, אז שיהיה כמה שפחות גרוע לכולנו- אם נפגעת, סליחה, ושמור על קור רוח.

  47. תם ברדוש :

    עומר כרמון אתה מגוחך!
    חבל שאתה ממש לא שונה משאר אנשי התקשורת הדמגוגים שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם ומייצרים מציאות משלהם.
    אני מציע לך ללמוד טוב יותר כיצד מכינת רבין עובדת ומתנהלת ואת "ההיסטוריה גזרתית" לגבי המאבק של תקצוב המכינות.

    נ.ב- אני גם בוגר מכינת רבין.

  48. עומר כרמון :

    לדני זמיר: אשכרה – זה בכ' ולא בק'.

    אני בעד סבסוד – בתנאי שלא עושים בכסף הציבורי שימוש פוליטי. מי שמשתמש בכסף הציבורי לשם עשייה פוליטית – הוא עבריין. אתה מודע היטב להבדל.

    לתם – אני חושב שמתאים לך יותר דווקא שם אחיך: "שאינו יודע לשאול".

  49. ניר בר :

    דני – קראתי את המאמר שלך והסכמתי כמעט לכל מילה. קראתי את התגובות והתבאסתי (למרות שלא הופתעתי) מהעוורון והנטיה הנוראית להצטדק ולהתפלג שיש למחנה שלנו. קראתי את התגובות עד לויכוח בינך לבין עומר ועל זה יש לי רק משהו אחד להגיד:
    כשאתה מתוכח עם אידיוט אנשים עלולים שלא להבחין מי מבינכם הוא האידיוט, אני מכיר אותך ויודע את התשובה לשאלה הזאת (התשובה למי שלא ניחש היא עומר ולא דני) אבל חבל על הויכוח הזה – יש הרבה שלא מכירים אותך ויכולים שלא להבדיל.
    גילוי נאות: גם אני בוגר רבין וגם אני חבר במפלגה הקפיטליסטית ימנית קיצונית – העבודה.

  50. עומר כרמון :

    לניר: אחרי שהגאון שלכם ברק ריסק את מפלגת העבודה למרות תמיכתכם העיוורת – ברור לכולם מי כאן האדיוט.

    תודה לאל שנפטרנו מברק ומתומכיו הכסילים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.