חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ראיון בחירות עם עאידה תומא סלימאן

נושאים פוליטי, ראיון החודש ב 9.02.09 6:06

עאידה תומא סלימאן – מקום חמישי ברשימת חד"ש לכנסת, מספרת בראיון ל"עבודה שחורה" על פעילותה הפוליטית והחברתית, על פמיניזם בתרבות הערבית, על תפיסת עולם קומוניסטית ועל הפוליטיקה הפנימית של חד"ש.

 

מראיין: יוני וינרוב

עאידה תומא סלימאן היא המייסדת והמנכ"לית של עמותת 'נשים נגד אלימות' – עמותה פמיניסטית הנאבקת באלימות נגד נשים ערביות בישראל, פעילה רבת-שנים במק"י וחד"ש ונציגתה של חד"ש בועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי מאז 2007, ובין מייסדות נציבות הנשים הבינ"ל לשלום ישראל–פלסטין.

 

קודם כל, מזל טוב גדול על שנבחרת למקום ה-5 ברשימת חד"ש לכנסת. אני יכול להגיד שאני יודע מלא-מעט חברים, שהעובדה שאת ונורית נמצאות ברשימה היא גורם מרכזי שעוזר להם להחליט להצביע חד"ש השנה.

– מה את יכולה לספר לנו על חד"ש, על המבנה שלה, מה הקשר בינה לבין מק"י?

 

   חד"ש היא חזית במובן של קואליציה משותפת. הוקמה ב-77' ביוזמת המפלגה הקומוניסטית לאור ההבנה שציבור רחב והתארגנויות נוספות (דאז, הפנתרים השחורים היו השותף הבולט) הוא לא בהכרח קומוניסטי אך שותף לתפישות המרכזיות – שצריך לאחד כמה שיותר כוחות יהודיים וערביים שתומכים בחתירה לשלום צודק, לשוויון האזרחים הערבים, ומעוניינים לקדם ערכים דמוקרטיים בישראל. עמוד התווך בחד"ש היא מק"י. המצטרפת הטריה ביותר – תנועת "תרבוט–התחברות".

תנועות יכולות להצטרף לחד"ש, על פי שותפות לנקודות היסוד בפרוגרמה הפוליטית שלה:

– תמיכה בשלום עם הפלסטינים בקווי 67'.

– שוויון מלא לערבים אזרחי ישראל, כולל הפסק תהליך הנישול מקרקעות.

– מאבק למען זכויות עובדים.

– התנגדות לנשק להשמדה המונית.

– למען מדיניות סביבתית של קיימות.

– הגוף הפוליטי היחיד בישראל שמקיים שותפות ערבית–יהודית שווה.

– אינדיבידואלים יכולים להצטרף לסניף האזורי.

 

– מה זה קומוניזם אחרי נפילת ברה"מ?

 

אני לא רוצה שניפול לפח שרוצים לטמון לנו אלה שרוצים לזהות את חד"ש עם מק"י והקומוניזם. אישית אני מאמינה בערכים האלה, אבל אני רצה מטעם חד"ש, ואם אבחר אהיה נציגה מטעם חד"ש ואייצג את הפרוגראמה הפוליטית המצומצמת יותר שעליה יש קונצנזוס רחב, ולא את הקומוניזם.

 

מה זה קומוניזם היום? דרך של מאבק למען עתיד טוב יותר באזור ובעולם. להביא צדק חברתי; להעניק לכל האנשים הזדמנות אמיתית לחיות, להתפתח ולהרוויח את מחייתם בכבוד. הערכים האלה מנחים אותי באופן אישי.

 

– בכנס בחירות נורית קראה למקום השישי מקום של תקווה – לא לגמרי לא בא בחשבון, אך לא ממש סביר שיכנס, וזה כנראה נכון במידה רבה גם למקום החמישי.

 

אישה במקום יותר ריאלי, בוא נאמר, הייתה עוזרת לרבים יותר מאיתנו לראות בחד"ש מפלגה פרוגרסיבית (בניגוד ל'עוד מפלגה ערבית'). למה חד"ש לא מצליחה להעמיד אישה במקום יותר ריאלי? קודם כל, הייתה לנו חברת כנסת שלא הייתה כמוה בכל ההיסטוריה של הכנסת בישראל – תמר גוז'נסקי – מחוקקת בולטת, פעילה בתחומים מגוונים: שוויון לערבים בישראל, השלום, זכויות עובדים, פמיניזם ועוד.

שנית, נראה שהמקום החמישי דווקא הולך להיות ראלי. כבר סגרנו את המקום הרביעי, עכשיו אנחנו עובדים על החמישי.

היינו רוצים לראות אישה במקום יותר גבוה. אני דגלתי בשריון מקום לאישה, אך המתנגדים גברו עלינו. זה יקרה גם בלי שריון.

 

– איך נבחרים המועמדים לכנסת? איך מתנהלת הפוליטיקה הפנימית של חד"ש?

 

יש 800 נציגים במועצת חד"ש, שנבחרים על פי הסניפים הגיאוגרפיים ועל פי הגופים המרכיבים את חדש. יחס הנציגים במועצה הוא על פי כמה קולות הגיעו מאותו אזור גיאוגרפי בבחירות האחרונות.

הנציגים מצביעים בבחירות חשאיות על כל מקום ומקום לפי סדר – עד המקום השישי, בדרך כלל. (השיטה מאפשרת, גם בהעדר שריון, הפעלת שיקול דעת על ידי המצביעים במאמץ ליצור רשימה מאוזנת ומייצגת מגוון – שיקול שיכולה להפעיל וועדה מסדרת, ושבדרך כלל אינו בא לידי ביטוי  בתוצאות פריימריז -יוני)

נושא ייצוג נשים הוא אמנם חשוב, אך אסור להתייחס לייצוג כחזות הכל ביחס למעמד נשים, או עד כמה מפלגה מסוימת מאמצת את נושא שיפור מעמד הנשים בעשייה שלה. נושא מעמד הנשים תופס מקום מאד מרכזי בעשייה של חד"ש, הן בכנסת והן כתנועה. הרגישות של חד"ש לנושא זכויות נשים גבוהה מאד.

בנושא הייצוג – יש פער. הפער הזה הוא ביטוי של פער אחר – בין המצביעים חד"ש, נשים בולטות מאד, אך בין הפעילים הפוליטיים הן בולטות פחות, אז הן גם מיעוט במועצת חד"ש והשפעתן קטנה. אני שמחה לומר שהתמיכה בי השנה היתה לא רק של נשים, כלומר המודעות לחשיבות ייצוג נשים ברשימה עלתה בקרב הגברים.

 

– את יכולה לספר קצת איך זה להיות פעילה פמיניסטית בחברה הערבית הפלסטינית בישראל?

 

בחברה הישראלית היהודית הרבה מאד נשים שהן בבירור בעד שוויון מלא ככל האפשר לנשים, מעדיפות שלא להגדיר את עצמן כפמיניסטיות, הפמיניזם נתפס כעמדה פוליטית 'רדיקלית' ומאיימת, אני מניח שהמצב עוד יותר קשה במקום שאת פועלת בו – תוכלי לספר על זה קצת?

החברה הערבית, כמו החברה הישראלית, גם היא פטריארכאלית. עם מאפיינים פטריארכאליים חזקים וקשים, בהיותה חברה שמרנית. יש כל מיני זרמים פמיניסטיים, אבל המהות של הפמיניזם זו היותו התנועה נגד אפליה נגד נשים. מהבחינה הזאת אני גאה להגדיר את עצמי כפמיניסטית. נשים לא רוצות להגדיר את עצמן כפמיניסטיות בגלל כל הסטריאוטיפים שהודבקו לדמות 'הפמיניסטית', אני מנסה לא ליפול לסטריאוטיפים.

היה יותר קשה כשהתחלתי עם הפעילות למען נשים. יש מי שהתנגדו לפעילות שלי בקול ובתקיפות, כיום עוצמת ההתנגדות פחתה. היו ויש גם אוהדים ותומכים בזכות אלה הארגון קיים, פעיל ומתפתח – אם לא הייתה אהדה ותמיכה לא הייתי מגיעה להיות מועמדת של המפלגה הכי גדולה בחברה הערבית. העבודה לא קלה – יש לנו עוד הרבה לעשות.

 

– ספרי לנו קצת על 'מסמך החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל', שהיית שותפה לכתיבתו – כמה סעיפים שעשויים לגרום לנו לזוע באי-נוחות בכיסאות, ואולי כמה סעיפים שיפתיעו אותנו, ויגרמו לנו הקלה.

 

חשוב לי לציין שחד"ש לא חתמה על החזון, ואני הייתי שותפה בכתיבתו על בסיס אישי ולא כנציגה של חד"ש. כיוון שהראיון נערך לרגל הבחירות, אני מדגישה שלא מדובר כאן על עמדות של חד"ש.

החזון נכתב ביוזמת ועדת המעקב העליונה על ידי 40 אקדמאים ופעילים, ואומץ על ידי ועדת ראשי הרשויות המקומיות.

הדבר החשוב בחזון הוא שהפעילים הערבים פונים אל החברה הישראלית ואל השלטון ואנחנו מגדירים מה היינו רוצים שיהיה היחס בינינו למדינה הזו, וגם מבהירים לעצמנו איך היינו רוצים לראות את החברה בארץ. בשונה מבעבר אנחנו לא מחכים ליוזמות של הממשלה, ואז מגיבים – אנחנו יוזמים.

המסמך נכתב ברוח שלוקחים ברצינות את האזרחות שלנו במדינת ישראל, ומתוך השייכות הזו אומרים "זה סוג היחס שהיינו רוצים". שוויון גם אזרחי וגם לאומי.

המסמך נפתח בנראטיב ההיסטורי שלנו. רבים נתקעים בשלב הנראטיב. אבל על הנראטיב לא נסכים, זה ברור. העבר הוא בעבר, אי אפשר ולא צריך להסכים עליו, צריך לשמוע אחד את השני – אנחנו מכירים את הנראטיב שלכם, תכירו את שלנו.

על העתיד צריך לדבר ולהסכים – נושאים כלכליים, תרבותיים, חינוך, קרקעות…

יש במסמך גם בקורת על עצמנו, האוכלוסייה הערבית. רעיונות מה אנחנו יכולים לשפר לעצמנו.

 

– "הארץ" כתב שבאתר חד"ש בערבית הובאו דבריו של מזכ"ל מק"י מוחמד נפאע, "אנחנו בעד ההתנגדות בכל מקום" – האם הניסוח הזה אינו מיועד להיות כללי מספיק כדי שיהיו מי שיוכלו להבין אותו ככולל גם את ירי הרקטות ע"י חמאס מעזה לשדרות?

 

העמדה שלנו בנושא מאד ברורה: אנחנו נגד פגיעה באזרחים כלשהם, הן בצד הזה והן בצד השני. ואנחנו בעד זכותו של כל עם הנמצא תחת כיבוש – להתנגד לכיבוש. אנחנו לא נתערב לעם שנמצא תחת כיבוש בהחלטותיו איך לנהל את המאבק שהוא בסופו של דבר שלהם.
כמובן שאני הייתי רוצה לראות התנגדות שתורמת למאבק של העם הפלסטיני, ולא כזו שמכשילה אותו. הייתי רוצה לראות התנגדות שלא פוגעת באזרחים. מבחינתנו גם השירה של מחמד דרויש היא "מקאומה".

זה נכון אמנם שהמילה מקאומה היא רחבה ונתונה לפרשנות, אבל כשאיש חד"ש אומר אותה – כל שומעיו יודעים שהוא אינו מגבה, או אפילו מקבל בשתיקה אלימות נגד אזרחים.

זה שבישראל רוצים לדבר רק על איך ממגרים את ההתנגדות לכיבוש זאת בעיה. הנושא לא צריך להיות איך מפסיקים את ההתנגדות לכיבוש, אלא איך מסיימים את הכיבוש. הדרך להפסקת ההתנגדות היא סיום הכיבוש. אי אפשר לצפות שכיבוש יימשך במשך 42 שנה ולא תהיה התנגדות. מנסים להשכיח שהמדינה כובשת, שהפלסטינים נמצאים תחת כיבוש, ולהתייחס רק לאלימות שמופעלת כלפי ישראלים.

 

– יש סיכוי לשלום עם הפלסטינים בקדנציה הקרובה של הכנסת? או בתוך שתי קדנציות? לאבו-מאזן יש מספיק תמיכה עממית? הוא לא נתפש כמשת"פ?

 

הכל תלוי בהסכם עצמו. אם ההסכם הוא של שלום אמיתי ונסיגה מלאה, חזרה לגבולות ה-4 ביוני 67' – אם העם יראה הסכם שמביא לו תקווה אמיתית ומסיים את הכיבוש בוודאי שיקבל אותו בברכה, גם אם יובא על ידי מנהיג לא פופולארי, מי יחשוב אז שהוא משת"פ.

השאלה היא לא מה אבו מאזן מייצג, וכמה תמיכה יש בו. השאלה היא אם הממשלה שתורכב פניה מועדות לשלום ויש לה הרצון הפוליטי לסיים את הכיבוש. לצערנו, לא נראה סביר שכזו תהיה הממשלה שתורכב בעקבות הבחירות הקרובות.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.