בחירות 2009: ארבע שאלות לציפי לבני

ערב הבחירות, מן הראוי לעמת את האנשים שיובילו את הדמוקרטיה הישראלית בשנים הבאות. שאלות בתחומי ביטחון, הון-ושלטון, מנהיגות, יושר והגינות ציבורית מופנות לשרת החוץ והמועמדת לראשות הממשלה מטעם "קדימה" – ציפי לבני.

מאת: איתמר כהן

שלום לכבוד שרת החוץ.

אבקש את תשובותייך לשאלות שלהלן.

בכבוד רב,

איתמר כהן (אופנן)

1. הון-שלטון-ביטחון

האיש שניהל בזמנו את המו"מ הקואליציוני מטעם "קדימה" היה עו"ד רם כספי, הידוע מ"שיטת השקשוקה".

בראיון ל"הארץ" סיפר כספי כיצד הוא אילץ את אולמרט למנות את עמיר פרץ לתפקיד שר הביטחון ולא לשר האוצר, כדי למנוע פגיעה בבעלי ההון.

צחי הנגבי הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מטעם "קדימה".  תזכורת: בימים אלה מתנהל משפט נגד הנגבי, שמואשם במרמה, הפרת אמונים, שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר. בעבר הנגבי הקים "עמותה", שעיקר "פעילותה" הסתכם בהעברת כספים להנגבי עצמו ("דלק צלחה"); וגם הונה את הממשלה ("בר-און חברון").

את לא עשית דבר כדי למנוע מינויים בלתי ראויים לתפקידים בכירים ורגישים. יתר על כן, בחרת דווקא בהנגבי לנהל את המו"מ הקואליציוני מטעם "קדימה".

האם כך מתנהג מנהיג שקול ואחראי, המתהדר בטוהר מידות?

2. מנהיגות חלולה

צחי הנגבי הוא איש ארץ-ישראל השלמה, שהתנגד בתוקף להסכמי אוסלו. דליה איציק וחיים רמון היו ממובילי הסכמי אוסלו. שאול מופז שלח בזמנו מכתב לכלל מתפקדי הליכוד, שבו הוא הבטיח להם שהוא נשאר בליכוד ×›×™ "הליכוד ×–×” הבית" – אך עד שהמכתב ×”×’×™×¢ ליעדו הספיק לשנות את דעתו, ולעבור ל"קדימה". בין לבין הספיק מופז להיות פעם נגד נסיגה חד-צדדית מעזה ופעם בעד, וגם להונות את חברי  ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

דליה איציק הסתבכה בחשדות חמורים. וגם יו"ר הקואליציה לשעבר, אביגדור יצחקי. הח"כים אלי אפללו ורוחמה אברהם חמקו בעור שיניהם מכתבי אישום בפרשת אגרקסקו. השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, היה ברכה למזהמים. על הירשזון ואולמרט מיותר להרחיב את הדיבור.

הסרט התיעודי "כל אנשי הקמפיין" תיעד כיצד ספינולוגים דוגמת ראובן אדלר ואייל ארד הצליחו להעלות לשלטון את קבוצת האנשים הנ"ל.

במלחמת לבנון השנייה שילמנו כולנו מחיר כבד ביותר על "המנהיגות החלולה" הזו, לאחר שהתברר שאדלר ודומיו הם "כלי נשק" מצוינים במלחמת בחירות, אך במלחמות אמיתיות "כלי הנשק" הנדרשים הם – מנהיגות, ערכים ושר ביטחון שממונה לתפקידו על-פי כישוריו, ולא על פי תכתיביהם של בעלי ההון.

כבוד השרה לבני. את היית ממקימי "קדימה", וממנסחי המצע שלה. גם בקמפיין הנוכחי בחרת להיעזר באדלר ובארד, ולהשתמש באותן סיסמאות חלולות. האם את אינך מהווה מאותה "מנהיגות חלולה"?

3. "פוליטיקה אחרת"

לאה נס ובני בגין (ליכוד) הסכימו לשלם מחיר ציבורי כבד, ומצאו את עצמם מחוץ לכנסת לכמה שנים, כשהתעקשו לפעול לפי אמונותיהם ודעותיהם, גם כשאלו לא היו פופולריות. גם כחלון, סער, ריבלין ואיתן (ליכוד) העדיפו להישאר בסיעה מצומקת באופוזיציה מתוך כמה שנים, כדי להילחם על עמדותיהם – גם כשאלו היו מאוד לא פופולריות בציבור.

אופיר פינס (עבודה) התפטר מתפקיד שר בממשלת אולמרט מסיבות עקרוניות. יחימוביץ' (עבודה) הצביעה פעמים רבות בהתאם לערכים שאותם היא מקדמת, ובניגוד לדעת חבריה לסיעה ולקואליציה.

להמשך רשימת הח"כים ההגונים מימין ומשמאל.

השרה לבני: לטענתך, את מייצגת "פוליטיקה אחרת". ובכן, אם "פוליטיקה אחרת" פירושה – שימוש בספינולוגים, אדלריזם והצהרות חלולות, נראה שעדיפה הפוליטיקה ×”"ישנה", של הבעת עמדות מדיניות ברורות, גם אם הן לא פופולריות; ושל עשייה אמיתית בכנסת.

האם ביכולתך לציין דוגמאות לחוקים מועילים שהעבירו ח"כים מ"קדימה"?

4. "האומץ לומר את האמת"

מיד לאחר הבחירות הקודמות אולמרט אישר את "עסקת המלח" שהיתה אמורה להעביר לידי משפחת דנקנר קרקעות בשווי עשרות מיליוני דולר, על חשבון הציבור הרחב. אולמרט חתם על האישור בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. זה לא היה מפתיע, שכן אולמרט הספיק, עוד לפני שהפך לראש ממשלה, לחתום על תצהירים כוזבים למבקר המדינה, להשתלח ביועץ המשפטי לממשלה, ולהעביר הטבות בגובה מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה למקורביו.

בתקופת אולמרט הגענו למצב המסוכן שבו החשב הכללי של מדינת ישראל, ד"ר זליכה, נאלץ להסתובב עם מאבטח, לאחר שקיבל איומים על חייו. ראש הממשלה לא ניסה, אפילו לצורך מראית עין, לגנות את האיומים ואת המאיימים.

מעיין אגם, העובדת שחשפה את פרשת הירשזון, פוטרה מתפקידה.  זליכה, וכמוהו מבקר המדינה, הושמצו בשיטתיות בכלי תקשורת מרכזיים, שאולמרט העביר לבעליהם הטבות מופלגות מקופת המדינה. מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, פעל מתוך ניגוד עניינים מהותי להדחתו של זליכה.

שר המשפטים פרידמן ניסה לצמצם את ההגדרה של עבירת "הפרת אמונים", שהיא אחד הכלים החשובים למאבק בשחיתות השלטונית. השר לביטחון פנים דיכטר הציע להקפיא חקירות נגד ראש-ממשלה מכהן. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ בן ששון, גונן בשיטתיות על אולמרט, והציע לחקור דווקא את המשטרה.

את עצמך לא עשית דבר כדי לעצור את כל מה שתואר כאן.  רק פעם אחת קראת לאולמרט להתפטר (לאחר פרסום דו"×— וינוגרד) – וגם אז הסתפקת בקריאה רפה, ולא העזת להתפטר בעצמך.

היכן היה "האומץ לומר את האמת"?

גילוי נאות ובקשה מהקוראים

בישראל אין בחירות ישירות לראשות הממשלה. מי שמרכיב את הממשלה הוא ראש הגוש הגדול ביותר.

כל עוד הבחירות בישראל הן לכנסת, ולא לראשות הממשלה, יש להצביע למפלגה ע"פ ערכיהם, כישוריהם והגינותם של המועמדים בה.

לרשימת הח"כים ההגונים והמצטיינים

הכותב הוא חבר בתנועה הירוקה-מימד

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

7 Responses to “בחירות 2009: ארבע שאלות לציפי לבני”

  1. לאיתמר הגיב:

    כבר התווכחנו על ×–×” בעבר – בעיניך בין קדימה לליכוד עדיף ליכוד, ×›×™ קדימה יותר מושחתת.

    יש לי 2 בעיות עם זה:
    1. את השחיתות של הליכוד תראה בן רגע כשהוא יהיה בשלטון. "ניקוי האורוות" של ביבי הוא פיקציה, פשוט השחיתות נודדת עם מי שבשלטון
    (ע"ע עריקות ראשי הערים, ביניהם מאיר ניצן)

    2. הממשלה בראשות קדימה בכל זאת עשתה כמה דברים טובים בתוך כל הנזק (ר' פירוט אצל נדב פרץ
    http://www.blacklabor.org/?p=5017). ביבי זה נזק נטו.

    סיסמת הבחירות של קדימה – ביבי? אני לא מאמין לו.

    ואני אומר: ביבי? אני מאמין לו!
    תקרא את המצע ותבין איזו חברה הרוסה ומופרטת תקבל בסוף הקדנציה שלו.

  2. לונה הגיב:

    חסרות לנו רשימות נוקבות כגון זו. תודה!

  3. הראל לייבוביץ הגיב:

    אני מעדיף את לבני כראש ממשלה על פני נתניהו הנורא מכל!

  4. יותם הגיב:

    אני מסכים כי כל המפלגות הגדולות לא מתעסקות בשכנוע בוחרים להצביע עבור המפלגה, אלא עבור העומד בראשה

    אני בטוח שהמפלגה הראויה ביותר לצביע עבורה היא מפלגת העבודה. נמצאים בה האנשים שעשו הכי הרבה למען מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית.
    גם לי יש הסתייגויות מאהוד ברק, אך לא הוא ימנע ממני להציבע לעבודה.

    אני מקווה שעוד רבים ישתכנעו שצריך להצביע למפלגה ולא רק לעומד בראשה

  5. למגיב הראשון (איתי?).
    א. "השחיתות נודדת עם מי שבשלטון" – נכון חלקית. צריך לזכור שסער, כחלון ומיכאל איתן כבר היו בשלטון (גם אם לא בתפקידים בכירים), והם מעולם לא היו מושחתים.
    ב. האמת היא שהוויכוח בינינו קצת מיותר, כי בסך הכל שנינו מתנגדים בתוקף הן ל"קדימה" והן לליכוד, והשאלה מי מהמפלגות הנ"ל יותר גרועה היא בסך הכל ניואנס. בוא נמשיך לפעול יחד למען העקרונות והערכים שאנחנו כן מסכימים עליהם :).

  6. לקסי - ערד הגיב:

    לענין הליכוד או קדימה, כבר נאמר במקורותינו:
    זו נבלה
    וזו טרפה
    ושתיהן אסורות על ישראל.

  7. זו נבלה וזו טרפה וזו חלאה הגיב:

    העבודה תחת ברק אינה שונה מהותית מקדימה והליכוד.

    בחלק מהנושאים הן שותפות בהסכמה למהלכים מזיקים (כגון מס הכנסה שלילי – מיסודות מצע קדימה), באחרים אנשי העבודה מובילים את ×”× ×–×§ בעצמם בלי עזרה מבחוץ (וועדת שוחט, הפרטה בחברת החשמל).

    המהלכים החברתיים שהעבודה מתגאה בהם במערכת הבחירות הזו, חלקם בכלל הישגי הגמלאים וש"ס, חלקם דברים שהושגו בתקופתו הקצרה של עמיר פרץ.

    להצביע לעבודה בראשות ברק זה לבחור את שר הביטחון בממשלה של ביבי ובמקרה הטוב (למפלגה לא למדינה) גם את שר הרווחה שיאכיל (בעזרת מיקור חוץ לעמותות חסד) את רבבות העניים החדשים שביבי ייצר.

    שלוש המפלגות הגדולות גרועות.

    מרצ, חד"ש, תי"מ והבית היהודי – אלו האופציות הראויות.

    איתי

Leave a Reply