עינת וילף: מערכת החינוך בגסיסה מתמשכת

עינת וילף, מקום 14 ברשימת מפלגת העבודה ומנכ"לית הקרן הישראלית לננוטכנולוגיה, מתארת בספרה החדש "בחזרה לאלף בית" את המציאות עגומה של מערכת החינוך הישראלית. בראיון באתר "אמיגו" היא מציעה פתרונות לתיקון גם ללא תוספת תקציב

"עינת וילף היא כיום המועמדת מספר 14 ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. ב-2003 היא פרסמה ספר חזון לגבי עתידה של החברה הישראלית בשם "מקימים לוחמים ואנחנו". ספרה החדש הוא בגדר הפתעה שכן היא עוסקת בו בניתוח חסר רחמים של הצד האפל של החברה הישראלית, זה שיכול למנוע הגשמת כל רעיון אותו הציעה בספרה הקודם.

ולהלן ראיון עם עינת וילף בנושא.

-עינת וילף את ראית את הנתונים החמורים על המצב הירוד של תלמידי ישראל במקצועות הלימוד השונים שבבחינה בינלאומית נמצא שהם באחד המקומות האחרונים מבין המדינות שנבדקו. לדעתך זה עוד יחמיר?

עינת: במדיניות הקיימת אין שום סיבה טובה שזה ישתפר, שום רפורמה מהסוג שאנחנו רגילים אליהן לא תעזור . המצב רק יחמיר .

-אז מה דעתך על מצב החינוך היום בישראל ? האם היית מגדירה אותו כנסבל?

עינת: בכלל לא . הייתי מגדירה אותו כנתון במצב של קריסה, אפשר לומר בגסיסה נמשכת ומתגברת . מערכת החינוך הציבורית נמצאת במצב חרום. בבתי הספר קשה מאוד לקיים לימודים סדירים. תלמידים רבים אינם לומדים כיוון שהם נתונים לטרור של תלמידים בריונים. המורים עומדים חסרי אונים מול הבריונים האלימים – תלמידים והורים – כיוון שהם מסורסים בידי חוקים לא הגיוניים, חוזרי מנכ"ל מיותרים, רפורמות לא יעילות ואף מזיקות, והתערבות בלתי פוסקת של גורמים חיצוניים שאין להם הבנה רבה לגבי המצב האמיתי בשטח המפריעים להם במקרה הטוב ומונעים מהם לבצע את תפקידם כמורים ומחנכים במקרה הרע.

מערכת החינוך היא מערכת מדממת ולא מתפקדת שנמצאת במצב חמור ביותר. וצריך להבין שהקריסה היא תוצר של תרבות שלמה של שקר והתעלמות מהמצב כפי שהוא. הציונים והזכאויות לבגרויות הם בחלק ניכר מאוד תוצר של העתקות רמאויות ואיומים על מורים בידי הורים ותלמידים. כולם יודעים את זה אבל מתעלמים וההצעות לפיתרון הן כולן לא רלבנטיות יקרות ולעיתים מסוכנות ממש. במקום לטפל ביסודות הרעועים של המערכת משקיעים בדברים לא רלבנטיים.

-איך זה שעם כל כך הרבה תוכניות, וועדות ושני ארגוני מורים איש לא מצליח לעשות שום דבר בנושא כה בסיסי והכל רק ממשיך להתדרדר?

-עינת: משום שאף אחד מקובעי המדיניות לא קולט באמת מהן הבעיות האמיתיות בבתי הספר. והבעיות האמיתיות הן התדרדרות המשמעת בתי הספר גם והתדרדרות בסמכות ובכבוד למורים. שרים וחברי כנסת אינם רוצים לעשות רפורמות קטנות. הרי לאף אחד מהם אין כוח להתעסק במשמעת בבתי הספר. עוד לא נולדה ועדה שעסקה בנושא הניקיון בכיתות ובצילצולי הסלולארי בכיתה בזמן שיעור ובתביעות הורים המלוות באיומים להעלאת ציונים. ועדות מעדיפות להכריז על שינויים גרנדיוזיים כשבשטח רמת היישום שלהם אפסית . כל "הגדולים" עסוקים במהפכות שיירשמו על שמם ולא מבינים שהעבודה האמיתית היא בפרטים הקטנים – הלא חשובים לכאורה -אבל החשובים מכל.

-מה היית מציעה דבר ראשון לשר או לשרת החינוך הבא/ה לעשות מיד לאחר היכנסו לתפקידו בעניין ? אם תיכנסי למשרד החינוך מה הדבר הראשון שאותו תעשי?

עינת: הצעד הראשון יהיה להכריז על מצב חרום למשך שנתיים. בשנתיים אלה יש לעצור כל רפורמה, כל תכנית לימוד חדשה וכל מהלך שיכול להסיט את תשומת הלב מטיפול מעמיק בבעיות היסוד. יש לפרסם כללי התנהגות ארציים שיחייבו את כלל התלמידים והמורים בבתי הספר, עם כלים ברורים שיאפשרו למורים להתמודד עם הפרות של הכללים. ומכאן ואילך יש להקדיש יום-יום ושעה שעה לוודא שהכללים נאכפים ושלא נותנים לאלימות להתפרץ ולהפקרות להתפשט. תוצאות המדיניות צריכות להתברר תוך חודשים ספורים. אין צורך לחכות שנים. השנתיים נדרשות לייצוב המערכת כדי שאפשר יהיה להמשיך לאחר מכן לשיפורים נוספים שאפשריים רק במצב שהמערכת יוצאת ממצב ההפקרות. זה הדבר היחיד שיכול להצליח ואם באמת תהיה נחישות ביישום זה גם יצליח. המדיניות הנדרשת ברורה ופשוטה אך היישום דורש חוט שדרה מפלדה.

-מה החזון שלך למערכת החינוך הישראלית ?

עינת: לעתיד הייתי רוצה שבתי הספר יהפכו למרכז של מגוון פעילויות עבור התלמידים כשלתלמידים בוגרים יש תפקיד מרכזי בניהול הפעילויות, במיוחד אחר הצהריים. אפשר לקיים בתי ספר שיש בהם ימי לימוד ארוכים איכותיים שנותנים ביטוי לכישרונות השונים של התלמידים, תוך השענות על התלמידים עצמם אבל זה אפשרי רק לאחר שנצא ממצב החרום שבו אנחנו נמצאים עכשיו."

מורים כמו גם תלמידים מוזמנים לכתוב מאמרי תגובה שיפורסמו בעבודה שחורה בנוגע לפיתרון של עינת וילף או להביע את הפתרונות שלהם להבראת מערכת החינוך.

לקריאת הראיון המלא באתר "אמיגו" (מראיין: אלי אשד)

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

10 Responses to “עינת וילף: מערכת החינוך בגסיסה מתמשכת”

  1. עם כל הכבוד לגברת וולף הטענה שאיש לא מתייחס למצוקה שהיא מעלה אינה מדוייקת, וראו הכתבה של יובל אזולאי מאתמול (שלישי) אודות תוכנית "שחרית" שנועדה לפתור בדיוק את הבעיות האלו.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058716.html

    ברכות לאלי אשד על הראיון המוצלח והמעניין.

  2. נתאי הגיב:

    זו הבעיה המרכזית עם "משנתה" של וילף, המתיימרת לפתור בעיות יסוד בתחום שאין לה לא השכלה פורמאלית, ולא הבנה מינימאלית.
    כפי שהוזכר בתגובה מעלי.

  3. ש.לוי הגיב:

    שחרית… תגובה לחגי כהן,
    למישהו נדמה שהוא המציא את הגלגל.
    מורים רגישים, היודעים את מלאכתם, מתייחסים מקדמא דנא ל"כולות" התלמיד.
    יש משהו לא טבעי ודי צבוע בפתיחה כזו של בוקר. מורה צריך לאפשר שיחה אישית, לנקוט מדיניות של דלת פתוחה ואוזן קשבת.
    מסגרת הישיבה במעגל מאולצת.ילדים חשים לא אחת מבוכה, נדמה להם שהם צריכים לספר "משהו" כדי לסבר את אזנה של המורה.
    נכתב שתלמידים מספרים על בעיותיהם, הדבר טומן בחובו גם סכנה מוחשית, תלמידים עלולים לחשוף פרטים שלא רצוי שכל תלמידי הכיתה והוריהם ידעו עליהם. תלמידה שהכרתי חשפה סוד אפל במשפחתה, היא נאלצה לעזוב את בית הספר, התלמידים לא היו סלחניים כלפיה.
    גם המורה, טוב ככל שיהיה, לא יכול או מסוגל לספק הגנה לילדים החושפים חולשות או פרטים שצינעת הפרט יפה להם.
    מורים, עם כל הכבוד, אינם פסיכולוגים או עובדים סוציאליים.
    אליהם לראות לשמוע ולדווח למומחים מהם להיות שותפים ועירנים.
    תלמיד לשעבר סיפר לי על הנוהג החדש, הוא מאוד אוהב את "השחריות" – "כך מתבזבז זמן מהשיעור…" עוד הוא אמר " יש כאלה שכל הזמן מדברים, היתר שותקים, רב הזמן השיחות משעממות…"
    דרך אגב, כדי לחסוך בזמן כבר לא מסדרים את הכיתה לישיבה במעגל…

  4. ש.לוי הגיב:

    תיקון עליהם ולא אליהם…

  5. שלום ש. לוי,

    תודה לך על האינפורמציה החשובה. איני יודע מה לומר לך. הטיעון אודות מורים רגישים העושים מלאכתם נאמנה הוא טיעון נכון, אבל הוא אינו פותר את הבעיות הקיימות במערכת. (איך תשיג מורים כאלו? איך תשמור אותם במערכת? איך תגבה אותם מול ההורים?)

    אין לי ספק שתוכנית שחרית אינה תרופת פלאים ואולי הפרסום נגוע בקורטוב של יחסי ציבור. אבל זוהי דמוקרטיה לא? ננסה רעיון אחר רעיון עד שנגיע לסוג של שילוב נסבל, שבה"ש יהיה שיפור מהמצב בעבר.

  6. ש.לוי הגיב:

    שלום חגי,
    יש סכנה שההתכתבות ביננו עוד תהפוך לכתבה דומה לחליפת המכתבים בין יאיר לפיד ויולי תמיר…אל תדאג, אין סיכוי שזה יקרה.
    ראיתי חובה לענות לך בנוגע לבעיה שהעלית, בנושא שימור כוח אדם טוב וראוי במערכת החינוך.
    שנינו נסכים שהיא נובעת מניהול לקוי.
    מנהלים טובים ידאגו לזהות לשמר ולטפח כח אדם טוב. לצערי, רבים וטובים נבעטים החוצה. לרב הם מהווים איום לא רציונלי על מנהלים.
    מרבים לדבר על איכותם הירודה של המורים. הגיע עת לדון גם באיכות המנהלים.

  7. אני לא מומחה למערכת החינוך, אבל ברור לי שהיא סובלת גם ממצוקה תקציבית.
    בכל פרמטר שבוחנים את ההשקעה לתלמיד – עולה ×›×™ באמצע שנות ×”-70 השקיעו יותר גם בכיתות וגם בהוראה.
    לכן לפני הכל אני חושב שצריך להתחיל בשיחרור המערכת מהמצוקה התקציבית כך שיהיה לה "ראש פנוי" לעשות את ההמשך.

  8. ש.לוי הגיב:

    לעמית,
    בשנות ×” – 70 השקיעו אולי בתבונה יתרה והרבה פחות. התלמיד קיבל כיתה, כסא, שולחן, לוח,גיר ומורה ובכ"×– קצרנו יותר הצלחות, ואולי היאוש ×”×™×” יותר נוח…
    אני מסכימה לטענתה של עינת ווילף כי הון רב מושקע בחינוך, אך הכסף אינו מגיע לתלמידים וממון רב יורד לטמיון.
    זהו תוצר של ניהול כושל.
    כבר ספרתי על מנהלים שעסוקים כל הזמן ביחסי ציבור ובתדמית בית הספר, במקום לעסוק במהות. מי שמזמין ליצנים בשכר, על מנת לבדר את התלמידים ביום הראשון ללימודים, כאילו שחג פורים הקדים את זמנו, מבלבל את התלמידים. נדמה לתלמידים שבית הספר הוא קרקס או פארק שעשועים.
    זו סתם דוגמה קנטרנית, אך אמיתית מהשטח.
    הכסף הגדול באמת, הולך על רפורמות לא יישימות כמו אופק חדש, למשל.

    מפקחים, מנהלים במשרד החינוך התבלבלו, הם מתייחסים לעצמם כאל אירגון המספק תוצרים. מישהו חכם ממני כבר אמר, כי בית ספר אינו מפעל לגפרורים.

    ובעניין נוסף שהוזכר בראיון עם עינת ווילף,
    בניגוד לדעתה, אינני חושבת שהתלמידים או הוריהם אשמים במצב החינוך בחברה.
    הורים ותלמידים יודעים להעריך מורים ומנהלים ראויים.
    מה שקורה במערכת החינוך הוא השתקפות ברורה לכל מה שקורה בחברה שלנו.
    אני מתנגדת נחרצות להרחקת תלמידים אלימים. יש לתת לכל תלמיד מענה הולם לבעיותיו.
    גם ילד אלים זקוק לעזרה ותמיכה, ילד כזה למעשה זועק לעזרה.

  9. ראיון עינת וילף לאתר עבודה שחורה 2006 הגיב:

    http://www.blacklabor.org/?p=322

    הזדמנות לראות השקפותיה בנושאי כלכלה חברה ופוליטיקה

    ראיון מעניין נוסף קצת יותר ביקורתי (אלי אשד סימפט את וילף ופרסם חומר חיובי עליה כבר בפריימריס ב-2005 שם כשלה)

    http://www.mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=9393

    הקמפיין הציבורי היקר של עינת וילף "תנו למורים ללמד" יצא "במקרה" ממש לפני הפריימריס בעבודה ודי דעך לאחר הפריימריס. אני רוצה לדעת מי מימן אותו והאם זה חוקי לחלוטין

    http://letteachersteach.org.il/

  10. גיל הגיב:

    יצא לי לשמוע את עינת וילף השתעשעתי עד שהבנתי שזה רציני ונחרדתי. מעבר לעמדויה החברתיות של החברה – "אני לא מזכירה סוציאל-דמוקרטיה ×›×™ ×–×” לא בשפה שלנוולא מהתרבות שלנו", "הבעיה הגדולה עם ההפרטות שעשו מזה אידאולגיה, בהפרטות אין סיבה לערב אידאולוגיה", ועוד שפע פנינים כאלה. מסתבר שגם בנושא הדגל של בו היא "מתמחה" אין לה מושג ירוק. סיפרה "בחזרה לא' ב'" מומלץ כאוסף בדיחות ויכול להיות בסיס למופע סטנדאפ טוב. הרעיון העיקריהוא להציל את החינוך בלי תוספת תקציב, הדרך לתת גיבוי למורים. דהיינו -הספר הוא קובץ של הוראות הפעלה למורה, באיזה מילים יפתח את השעור איך יסיים למי יתן זכות דיבור ולמי לא. איך למנוע התערבות הורים ואיך להתמודד עם תלמיגים שכל מטרתם לשגע את המורה ועוד ועוד…הדרך להצלת החינוך היא לחייב את המורים לנהוג ולא אחרת. ×–×” המשמעות של "גיבוי למורים". כחבר נאמן במפלגת העבודה ×–×” ממש מביך ואולי ×™×”×™×” נחמתי אם נקבל פחות מ14 מנדטים

Leave a Reply