חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה: בזבוז זמן

נושאים פוליטי ב 28.05.07 18:07

המולת הפריימריס במפלגת העבודה מרגשת אותי בערך כמו מריבה בין נהגי מוניות על נסיעה לעפולה. מבחינתי המפלגה הזו וכל מה שקשור בה, הם בזבוז זמן אחד גדול.

שוקי גלילי
בבחירות 2006, כמו רבים שמחזיקים בדעות דומות לשלי, הצבעתי למפלגת העבודה.

הסיבה העיקרית שלי להצביע למפלגת העבודה הייתה העובדה שאימצה מצע חברתי. באופן תיאורטי מאד, מפלגת העבודה הייתה גם קודם "מפלגת פועלים". מעשית, הקשר בינה לבין מעמד הפועלים היה הדוק בערך כמו הקשר של בנק הפועלים לפועלים, כלומר: בלתי קיים.

אבל ערב בחירות 2006, תחת הנהגת עמיר פרץ, המפלגה הזו הצהירה על כוונות נכונות והציגה לבוחר סדר עדיפויות נכון.

בכנס הבחירות שערכה בשכונת התקווה בפברואר 2006, היא הציגה לבוחר חוזה שפירט התחייבויות ברורות, שכולן היו קשורות למטרות חברתיות וערכים חברתיים – כבוד האדם, הזכות לחיות בכבוד, ערכי השוויון, חתירה למדינת רווחה. את ה"חוזה" הם טרחו להדפיס על פוסטר בגובה של 3 מטרים, שאפשר היה לראות ולקרוא מהשורה האחרונה, מרחק 150 מטרים מהבמה. יום אחרי הבחירות, הפך המסמך הזה ל"non paper".

למי שהביע ספק בכנות ההצהרות של בכירי המפלגה, הייתה לי תשובה פשוטה: אחרי התחייבות ברורה כזו לבוחר, תהיה זו התאבדות פוליטית לפעול בניגוד למצע ולהבטחות. אחרי אמירות כה חד-משמעיות, הם יצטרכו להיות לא רק מנוולים גדולים אלא טיפשים גדולים כדי לסגת מההתחייבויות – כי מי יצביע בשבילם שוב?

מעולם לא היה לי אמון בפוליטיקאים, והבגידה הזו – אין לכך שם טוב יותר – לא העלתה ולא הורידה. ההתנהגות המחפירה של שרי העבודה מהבחירות ועד היום לא גרמה לי לאבד אמון ביושרם, אלא בעיקר בתבונתם.

ההיתממות של חלקם וההיתלות בטענות שונות ומשונות של "אין ברירה", היא בעיני עלבון לאינטליגנציה. לא הייתה קמה ממשלה באפריל 2006 ללא הסכמה והשתתפות של מפלגת העבודה. לא היו מייקרים את הלחם, לא היה עובר התקציב, לא היו מצרפים את ישראל ביתנו לממשלה – לולא תרומת מפלגת העבודה במעשה או במחדל.

אז מי ינצח בפריימריז – אהוד ברק השחצן או עמי איילון המזגזג? או אולי עמיר פרץ, שבמקום לקצץ שני מיליארד בתקציב הביטחון (עוד סעיף ברור במצע) יצר משבר קואליציוני סביב קיצוץ של חצי מיליארד?

לא מעניין.

זו חרפה למפלגה שברק, ראש הממשלה הכושל בתולדות המדינה, הוא מועמד ריאלי להנהיג אותה. וזה גם לא יהיה כבוד גדול אם עמי אילון ינצח את ברק. כי זה אותו אילון שבתוך יומיים יכול להביע תמיכה עקיפה באולמרט ולקרוא לו להתפטר. אותו אילון שקולו לא נשמע אפילו פעם במהלך השנה האחרונה בנושא חברתי כלשהו – כן עמי, אולי אתה לא מבין בזה, אבל על זה רצה המפלגה שלך לכנסת. אם אינך מבין את זה, אינך מנהיג.

אבל הסיבה להתרחק ממפלגת העבודה היא לא אדם כזה או אחר. או אפילו לא הניסיון הנואל של מוסדות המפלגה, להגביל ולצמצם ככל האפשר התפקדות למפלגה בתחילת השנה הזו, מחשש לקיום הליך דמוקרטי, חלילה. וגם לא ההליכה המסוממת לתוך המערכה בלבנון.

כל אלו הם בסך-הכל סימפטומים למפלגה זקנה, רקובה, מושחתת ומסואבת. מפלגה שזקנתה מביישת את נעוריה, שמצחינה מעסקנות קטנה ומאינטרסים אישיים. כל קשר בין המפלגה הזו לדור המייסדים של מדינת ישראל נראה היום מקרי בהחלט.

לא רק שהמפלגה הזו לא נראית כמו מפלגת שלטון, אלא שבמצבה הנוכחי לא נראה שיכולה לצמוח ממנה תועלת כלשהי. קשה לדמיין בעתיד הנראה לעין שינוי כה קיצוני במפלגה הזו, שתהיה סיבה כלשהי להצביע בשבילה או להצביע למועמד כלשהו להנהיג אותה, או לבזבז עליה זמן רב יותר מזה שביזבזתי כבר בלכתוב את הדברים האלה.

נערך על ידי איתי
תגיות: , , , , ,

10 תגובות

  1. אזרח. :

    כל כך נכון.כל כך עצוב.

  2. איתמר כהן :

    אתה טועה.
    אתה טועה, כי אתה מאבחן נכון את התוצאה, ולא את הסיבה:
    הסיבה לחידלונה של מפלגת העבודה היא שאנחנו – אזרחים קטנים ואכפתיים – התרחקנו מהפוליטיקה.
    אני התפקדתי למפלגה. לא "הערימו עלי קשיים" – להיפך. אפילו לא הייתי צריך להגיע לסניף. פשוט שלחתי מכתב, והפכתי לחבר בעל זכות הצבעה.
    אני בספק אם אצביע למפלגת העבודה בבחירות הבאות – בגלל הסיבות שמנית.
    אבל להגיד "המצב גרוע, ולכן לא אנסה לשנות", זה לשפוך את התינוק עם המים. יש הבדל בין ברק לאיילון, ועוד איך. ועוד יותר חשוב – יש חשיבות בקביעת הח"כים: יחימוביץ', פינס, מלכיאור ואפילו כבל הם ח"כים הגונים. על כמה ח"כים בכלל אתה יכול להגיד את זה?
    אם לא תתפקד ותעזור לח"כים ההגונים – אל תלין על-כך שיש שחיתות. לכן הכרחי להתפקד – לאחת המפלגות, לאו דוקא לעבודה, ובכלל, לאו דוקא למפלגה שתצביע עבורה בבחירות.

  3. מרצ :

    פעמיים גם אני ישבתי זמן-מה על הגדר שבין מר"צ למפלגת-עבודה אזרחית-חברתית…ומהר הבנתי לאן נושבת שם הרוח: לכוון המיליטריסטי!
    הדילמה האמיתית, לאחר שייבחר איילון האדמיראל או ברק הגנראל להיות יושב-ראש מפלגת-העבודה, לא תהיה יותר ביניהם. היא תהיה בין מפלגה אזרחית מובהקת למפלגה שאיש-צבא לוחמני, קצת איש-הדמדומים (אילון בשב"כ וברק בסיירת מטכ"ל ובאמ"ן) עומד בראשה וקובע את דרכה ואת עמדותיה. האם ישכילו ראשי מר"צ, ואם לא הם, אז האוהדים והמצביעים והפעילים שלה "מלמטה" להדגיש את היותה מפלגה אזרחית מובהקת, שלא החשיבה הצבאית מאפיינת אותה, אלא דווקא החשיבה האזרחית ? עמיר פרץ התיימר להניף את הדגל החברתי-אזרחי, ולא ידע לעמוד בהבטחותיו אלא נסחף אחר הנסיבות ואחרי ההילה המיתולוגית והלאומית האופפת את כל מי שלובש מדים ויש לו 'פלאפלים' על הכתף, עם חרב צלובה בעלה של זית. עלה הזית בשביל מראית-העין. החרב כדי שלעולם היא תאכל בנו ובבנינו ונכדינו, ובכל סביבותינו, שאחרת מה יהיה לאנשי-הצבא והלוחמים המקצועיים לעשות בחייהם?! למר"צ יש הרבה מה להתהדר בו על דרך אחרת, לא הדרך של מסעי הכומתה והאלונקות והיבלות (כמו שהתהדר רק אתמול ח"כ אפי איתם באזני מתי מעט בני-תשחורת קיבוצניקים באחת מהופעותיו ה"חינוכיות"). לכן, זאת עצתי לאנשי מר"צ: בדלו עצמכם מיושב-הראש הנבחר של מפלגת-העבודה, אדמיראל או גנראל, וממפלגתו. הבליטו והדגישו את המיוחד בכם. אולי אז יקרה לחברים מ'העבודה' ולמצביעיה, מה שקרה לי פעמיים בעבר הלא-רחוק: כאשר נבחרו עמרם מצנע, ואחריו עמיר פרץ ליושבי-הראש והמנהיגים של מפלגת העבודה, כמעט שעברתי להצביע בעדם ובעד מפלגתם בבחירות לכנסת… עד שהתעשתתי ונזכרתי, שבמפא"י-'המערך -'העבודה' לעולם מה שהיה הוא שיהיה: בטחוניזם לוחמני (עוד מימי ישראל גלילי ועד אילון-ברק) עטוף במראית-עין סוציאל-דמוקראטית וחברתית, עלק !
    בין חברה "אתונאית" לחברה "ספרטנית", אני קורא לאנשי מפלגת-העבודה, מתפקדיה ומצביעיה לבחור במה שאני בחרתי ובוחר כבר לא מהיום: מר"צ ! ואני עדיין מקווה שבמר"צ יבינו איך 'למצב' ו'למתג' את עצמם כראוי. מ.

  4. עבודה שחורה » ארכיון » מפלגת העבודה חיה - דניאל בלוך :

    […] ושוקי גלילי חושב בדיוק להיפך – כאן וכאןתגיות:אין […]

  5. אלעד הן :

    אוי שוקי באמת!
    שוב הקיצוץ בתקציב הביטחון. מדהים אותי פעם אחרי פעם אדם שמחשיב את עצמו סוציאל דמוקרט נופל בפח של טיעון ניאו ליברלי נוסח ביילין מהסוג הזה.

    מלבד זאת, כמובן, הא-פוליטיות הזאת מוציאה אותך כאסקפיסט מפונק. היה פה מאבק אמיתי על שכר מינימום, הפרטות ותקציב. בחלק מהקרבות הפסדנו. עכשיו אתה מציע שלו נאבק בהם.

    שיהיה לך לבריאות בעולם החלומות. אנחנו נמשיך להאבק על המראה של החברה בעולם הזה.

  6. א :

    למי שרוצה ס"ד אבל מעולם לא האמין / כבר לא מאמין שממפלגת העבודה יכול לצאת משהו יש גם אפשרויות מלבד לשבת בבית ולקונן
    א. ארגונים אזרחיים לא פוליטיים – וביחוד להצטרף ולתמוך בהתארגנויות שטח של עובדים, נכים, קשישים וכו' שיובילו מאבק חברתי מן הרחוב

    ב. להתפקד למפלגה אחרת המאפשרת זאת ולשנות אותה (קדימה, תפנית(?), ובייחוד – מרצ שם יש מועמד ס"ד שרץ לראשות המפלגה, הבעיה היא שתקופת ההכשרה לחבר ארוכה ומי שמתפקד היום כבר לא יוכל לבחור בו בבחירות הקרובות ), לדאוג שאנשים מסוימים ילכו הביתה ואחרים יקודמו. לא מחייב שום הזדהות עם המפלגה.

    ג. לחפש חברים להקמת מפלגה ס"ד חדשה (יש כל הזמן התייחסויות לזה ברשת, בעיקר בבלוגים, אך אני לא מכיר גורם פוליטי/ציבורי כבד משקל שפועל לכך בגלוי)

  7. דרומי :

    לגבי ב' – ומה תעשה כשתגלה שגם במרצ יש כוחות נאוליברליים, שגם הם דוחקים אותך הצידה ולא נותנים לך לעשות כל מה שאתה רוצה? תמשיך לחפש מפלגות מועמדות להשתלטות עד שתמצא אחת שתפתח בפנייך רגליים? זה הולך להיות חיפוש ארוך.

  8. א :

    אף אחת מהאפשרויות אינה פתרון קסם, שמשיג תוצאות מיידיות, העיקרון הוא שגם מי שמתייאש מהצינור ששמו פרץ או מהצינור ששמו מפלגת העבודה, ראוי לו שיחפש צינור אחר להגשמת אותה מטרה. שוקי מביע את יאושו – ייאושם של רבים כמותו – אך לא מוסיף חלופות לפעולה למי שהתייאש.
    אין לנו האופציה יותר סתם לשבת בסלון (או בבלוגוספירה) לקטר עם החברים ולהיות ציניים. על מבקשי שיקום מדינת הרווחה לפעול בכל המישורים האפשריים ולשתף פעולה אלה עם אלה – גם בתוך מפלגת העבודה וגם מחוץ לה.

  9. דרומי :

    על זה אין לי ויכוח.
    מה שאמרתי זה שמי שהתייאש כל כך מהר במפלגת העבודה, יתיאש מהר גם במפלגות אחרות.

  10. אלעד הן :

    שווה להזכיר שבמרצ, המועמד הסוציאל דמוקרטי שחרש בתלמי המפלגה שנים ארוכות הפסיד לניאו ליברל מוצנח, בדיוק בגלל שיש כוחות חזקים במפלגה שמתנגדים לכל מהלך סוציאל דמוקרטי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.