חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

אהוד ברק פותח שולחן

נושאים פוליטי ב 26.05.07 18:52

ערב הבחירות האחרונות, התעלמה התקשורת מקשריו ההדוקים (מדי) של אהוד אולמרט עם בעלי הון. גם קודמו בתפקיד – אריק שרון – זכה לחסינות תקשורתית גורפת. בימים אלה שוב נעטפת התקשורת בשתיקה בכל הקשור לנכסיו ולשתיקותיו של אהוד ברק.
איך קרה שהונם של מנהיגים פוליטיים (והדרכים בהן הושג) הפכו לטאבו תקשורתי, ומתי הפכה התקשורת בישראל מכלב שמירה לצמר גפן רך העוטף אתרוגים?
איתמר כהן מסביר על יחסי הון-שלטון-תקשורת:

ציר הון-שלטון

מדי יום ו' בצהריים סועד ברק במסעדת "רפאל" בתל-אביב ביחד עם החברים הבאים: סמי עופר (שהוא גם שכן של ברק), רפי גינת, מוזי ורטהיים, דב לאוטמן, בייגה שוחט ושלום קיטל.
לטובת מי שחושב שמדובר כאן ב"סתם" פרט רכילותי כדאי להזכיר מיהם ומהם הסועדים הנכבדים, ובעיקר – איזה "עסקאות" נחתכות בארוחות צהריים מעין אלה.

הון-שלטון-עיתון

האחים עופר קיבלו בזמנו מהמדינה פיצוי תמוה של 135 מיליון דולר בפרשת בז"ן. הביקורת הציבורית החריפה שעורר הפיצוי הזה – כולל עתירה של "התנועה לאיכות השלטון" לבג"ץ – כמעט גרמה לביטולו. יואב יצחק דיווח לאחרונה ב-NFC על הפגישה של סמי עופר ורפי גינת, אז עדיין העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", עם אולמרט, שכיהן אז כמ"מ שר האוצר. בפגישה ביקש עופר מאולמרט "עזרה" בעניין בז"ן. כשמדובר באיל הון כמו סמי עופר, כשהוא מלווה בעורך הראשי של "העיתון של המדינה", בקשה כזו היא בגדר "הצעה שאסור לסרב לה". ואמנם אולמרט סייע לסמי עופר, ואיפשר לו לקבל מהמדינה את הפיצוי השערורייתי.

זהב לבן, עבודה שחורה

הסרט "זהב לבן, עבודה שחורה", שפורסם בתכנית "עובדה", עסק בתנאי ההעסקה של עובדי הקבלן במפעלי ים המלח שבבעלות האחים עופר. בייגה שוחט, שבתקופתו כשר האוצר הופרטו מפעלי ים המלח לידי האחים עופר במחיר מגוחך, עובד אצל האחים עופר כדירקטור – וגם משתתף בפורום של מסעדת "רפאל".

דברים שעליהם לא יספרו לכם בערוץ 2

סרטי תחקיר בנוסח "זהב לבן" הם נדירים מאוד בערוץ 2, ולא במקרה: שלום קיטל, שכיהן במשך שנים כמנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, חבר גם הוא, כזכור, בפורום "רפאל". משפחת עופר, ומוזי ורטהיים, עוד חבר בפורום, הם מבעלי השליטה בזכייניות ערוץ 2. ורטהיים כבר הראה פעם אחת את נחת זרועו, כשהוא כמעט הצליח למנוע את פרסום תחקיר "עובדה" על ישראייר. אבל זהו רק קצה הקרחון: תחת כהונתו של קיטל כמנכ"ל חברת החדשות הרבה ערוץ 2 לדווח לציבור על פרשיות במשקל נוצה בנוסח פרשת התארים של אסתרינה טרטמן או תקציב הכיבוד של הח"כים, אך נמנע כמעט לחלוטין מלדווח לציבור הרחב על שערוריית בסכומים מעט יותר משמעותיים: למשל, פרשת בז"ן. למשל, "עסקת השקשוקה", שבמסגרתה קנו האחים עופר מהמדינה את "צים" ב"הנחה" של כמיליארד ש"ח, בהליך שמבקר המדינה מתח ביקורת נוקבת על תקינותו. למשל, הפרשה שבה חברת "טאוור סמיקונדקטור" שבבעלותם (החלקית) של האחים עופר, שקיבלה 650 מיליון ש"ח מענק לשם "עידוד התעסוקה", פיטרה עובדים – אך לא החזירה את המענק, בניגוד לנהלים. למשל, המענק התמוה בגובה 70 מיליון ש"ח שאישר אולמרט, בזמן כהונתו כשר התמ"ת, למפעל קוקה-קולה (שבבעלות ורטהיים); אולמרט לחץ לאשר את המענק בניגוד לדעת משרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, שטען שאין בו שום היגיון כלכלי, ושהוא פסול במחינה משפטית (המענק בוטל לבסוף בזכות עתירה לבג"צ של התנועה לאיכות השלטון).

הקוליפורמים חזרים לפריים טיים

לאחרונה דוחפים ורטהיים ועופר את מועמדתו של רפי גינת לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות. סביר להניח שהאדונים הנכבדים הנ"ל מקדמים דווקא את רפי גינת לתפקיד רב העוצמה הזה לא מתוך הערכה לכישוריו העיתונאיים, אלא בעיקר מתוך ידיעה שגינת, בתפקיד כזה, יתרכז, כהרגלו, בתחקירים נועזים על קוליפורמים בחומוס ועל אינסטלטורים שלא נותנים חשבונית מס, וימנע את פרסומם של תחקירים על עניינים שהם קצת יותר מהותיים לחברה ולכלכלה הישראלית.

אסור לנו להמר על עתיד הדמוקרטיה הישראלית

הרשום למעלה הוא רק התקציר שבתקציר. הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בשעת דמדומים. קומץ אוליגרכים הצליח להשתלט לא רק על משאביה הכלכליים של המדינה אלא גם על התקשורת ועל השלטון. נסיוננו המר עם אולמרט (ועם "פורום החווה" של שרון לפניו) מלמד, שבמפגשים מסוג זה שמקיים ברק מדי יום ו' בצהריים, נקבע בפועל גורל המדינה: מי יקבל מהמדינה הטבות של מיליארדים; מי ימונה לתפקיד הכי חשוב בתקשורת הישראלית כדי להפוך את "כלב השמירה של הדמוקרטיה" לפודל; את מי ימנה ראש הממשלה דווקא לשר ביטחון ולא לשר אוצר, מכיוון ששר אוצר שהוא מנהיג פועלים לשעבר עלול לא לשתף פעולה במכירת החיסול של כל נכסי המדינה לבעלי ההון; וכן הלאה. כל זה קורה הרחק מעל לראשו של הציבור, שמאבד את יכולתו האמיתית להשפיע על מה שקורה.
המילייה החברתי של ברק, כמו גם העובדה שהוא הספיק להרוויח לפחות 30 מיליון ₪ בשש השנים האחרונות (ע"פ תחקיר מוסף "הארץ"), מעוררים חשש כבד. ניסיון העבר שלנו איתו מלמד, שהכישורים שלו כראש ממשלה בלאו הכי אינם מזהירים במיוחד; ניסיון ההווה עם אולמרט מלמד, שיש סיבה טובה לחשוש ממי שאלה הם חבריו, ושהרוויח במגזר הפרטי מיליונים בעבור תפקידים שעיקר מהותם הוא "הפעלת קשרים".
ברק מייצג את ההפך הגמור מהחזון של מקימי האתר "עבודה שחורה", חזון שעל-פיו המנהיגים יתנו דין-וחשבון לציבור, ולא ליועצי התקשורת או לבעלי ההון. אסור להצביע לברק.

איתמר כהן

סנונית עתונאית – אהוד ברק בע"מ (הארץ)

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

4 תגובות

  1. דרומי :

    כל מילה בסלע, אבל מגיע קצת קרדיט לעיתונות – המליונים של ברק מרוחים על העמוד הראשי של ידיעות(?) השבת.

  2. שקדיה :

    צודק.
    (הוספתי לינק לכתבה על עסקיו של ברק שפורסמה ב"הארץ")

  3. אלי סתוי :

    הלוחם היחידי בקשר שבין הון שלטון ותקשורת בישראל נפגע אנושות בקרב הכבד והמתמשך

    עם פרסום החוזה ,שבין מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ
    ולבין הציבור הישראלי, בחתימת ידו של היו"ר ,עמיר פרץ

    קראה כל נבחרת העבודה ,כגוף אחד, למלחמת חורמה, מול השחיתות שמקורה ,
    בקשר שבין הון ,שלטון ותקשורת בישראל[סעיף 5 בחוזה עם הבוחר]
    כמוביל המאבק, ריכז אליו היו"ר וספג ,את רוב התחמושת של מובילי הקשר בישראל, למלחמת חורמה
    נגדו ונגד מעמדו ועתידו הפוליטי
    עמיר פרץ מוצג מדי יום, בתקשורת הישראלית הכפופה לקשר, בצורה השפלה והמשפילה ביותר
    שזכה לה אי פעם פוליטיקאי בישראל, בעוצמה שהשפעתה ההרסנית חלחלה עד למקורבים
    אליו ביותר

    הקשר שבין הון שלטון ותקשורת, משתמש ברובו של תקציב בסך של כמיליארד דולר בשנה
    הן ליצירת יחצנות חיובית ,ליקירי הקשר ותומכיו
    ולחילופין, יצירת יחצנות שלילית והרסנית ,למי שמזוהה כאויב הקשר

    אני פונה לכל חברי הכנסת ובמיוחד לשרים שביניהם במפלגת העבודה, בקריאה נרגשת

    לא מפקירים פצוע מדמם בשדה הקרב

    היו"ר עמיר פרץ, נמצא בקו האש ונלחם את מלחמתנו באומץ ובהקרבה רבה
    היו"ר החדש יהיה בעתיד באותו מצב קשה, וספק רב עם הוא יצליח להתמודד בהצלחה יותר מעמיר

    המלחמה בקשר שבין הון שלטון ותקשורת בישראל, היא המלחמה החשובה והגורלית ביותר
    להמשך קיומנו כמדינה, כאשר הסרטן כבר הספיק לאכול בנו כל חלקה טובה

    היו"ר עמיר פרץ נחוש וצודק במאבקו, אך הוא זקוק לתמיכת הנבחרת אשר הלכה
    איתו בתחילת הדרך, נבחרת שהייתה מקור גאווה לו ולנו, כמיתפקדי המפלגה

    חייבים לאפשר ללוחם האמיץ לסיים את המלחמה בניצחון
    כי ספק רב ,עם עוד יקום לנו מנהיג קשוח, נחוש וראוי יותר מעמיר
    שיוכל להתמודד ולנצח את הסרטן הלאומי

    הלוחם הגדול והאמיץ ביותר , הוא גם הפגיע העומד בחזית
    ועלינו כמפלגה המכבדת את עצמה ,לתמוך ביו"ר במלחמתו ,שהיא מלחמתנו

  4. geri :

    הצבע ברק
    קבל הון ושלטון בחבילה אחת

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.