חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

ריאיון בחירות עם חה"כ הרב מיכאל מלכיאור

נושאים בחירות 2009, ראיון החודש ב 22.01.09 6:07

חה"כ הרב מיכאל מלכיאור רואה בהפרטה את סכנה החברתית הגדולה ביותר. בראיון בלעדי ל"עבודה שחורה" מדבר מלכיאור על עזיבת מפלגת העבודה והחבירה לתנועה הירוקה, על הקצנת הציבור הדתי, ועל מצב מערכת החינוך והצורך בחינוך ציבורי ערכי.

מראיין: דניאל בלוך

הרב מיכאל מלכיאור אינו מודאג מן הסקרים החוזים כולם שרשימתו לא תעבור את אחוז החסימה. הוא אומר כי הסקרים בדרך שבה הם נערכים אינם משקפים נכונה את ציבור הבוחרים הפוטנציאלי שלו, שבחלקו הגדול מורכב מאנשים צעירים. "הסקרים פונים רק לבעלי טלפונים נייחים ורוב הצעירים משתמשים כיום רק בטלפונים ניידים. הנה סיעת הצעירים בעירית ירושלים. הסקרים נתנו לה בקושי אחוז אחד, מתחת לאחוז החסימה ובקלפי היא קיבלה 8.5%. השבוע קיימנו כנס, כמעט ללא פרסום והגיעו אלפיים איש, כמחציתם צעירים.

אני מאד אופטימי" – אומר ח"כ מלכיאור ומוסיף – "מבחינת הסקרים – רק התחלנו. הסוקרים לא מציגים אותנו כמפלגה. הם גם לא קוראים בטלפון את שמות כל הרשימות הנחשבות, כאילו, קטנות. בבדיקות שעשינו לפני ההשקה של הרשימה היינו כבר על סף החסימה. בינתיים אנו חודרים יותר לתודעה. אנו בקמפיין אינטנסיבי באינטרנט והתגובות מדהימות. 7-8 מנדטים הם הפוטנציאל שלנו. אנחנו גם לא אנשים חדשים, שצמחו משום מקום. אנחנו אנשים עם רקורד של עשייה גם במימ"ד וגם בתנועה הירוקה. אפשר להיכנס לאתר שלנו ולבדוק.

פתחנו את הריאיון בשאלות מדיניות שכן רבים מן המתלבטים אם להצביע לרשימה, מבינים ותומכים במסרים החברתיים והירוקים-סביבתיים שלה אך לא יודעים היכן היא עומדת בשאלות מדיניות, ביטחון והרכב הממשלה העתידית.

האם המבצע בעזה לדעתך היה נחוץ ובלתי נמנע?

מלכיאור: "אני מצדיק את המבצע. הוא היה נחוץ. אי אפשר היה להמשיך ולחיות עם המצב שנקלענו אליו וההתקפות היום יומית, בפרט שהן באו מצד קבוצת טרור שבצורה צינית קבלה את ההחלטה לסיים את התאהדיה. אבל, גם אם בעיקרון זה היה מוצדק זה, לא אומר שלא צריך לקחת בחשבון את  כל הכאב, ההרס ואבדן החיים בצד השני. אנו צריכים כל הזמן לבדוק את עצמנו האם לא הפכנו אטומים לכאב הצד השני. אנו צריכים לבדוק האם עשינו הכל כדי להימנע מפגיעות בלתי הכרחיות.

העיקר מבחינתי הוא מה הלאה? אם המבצע נותר בלי יצירת אפיק מדיני מאד ברור אז הוא יהיה רק עוד מבצע מני רבים. וישנה עוד נקודה ייחודית לנו: אני טוען שצריך לגבות תהליך מדיני עם שיח לשלום דתי. עסקתי בזה הרבה גם בשנה האחרונה וראיתי שיש נכונות רבה ועמוקה  במיינסטרים האסלאמי להגיע להסכמי שלום הבאים כתוצאה משיח עמוק יותר ולא רק ממאזן הרתעה כוחני. הדבר חייב ללוות כל תהליך. אני לא פוסל את האפשרות שבדרך זאת החמאס יוכל גם לרדת מן העץ של הטוטליטריזם הדתי והאנטי-דמוקרטי ולהגיע למקום שהמנהיגות הדתית האסלאמית כבר התחילה להגיע אליו. מהסכם עם יאסר עבד רבו בז'נבה נגיע לשום מקום כי הוא לא מייצג את הציבור הרחב הפלסטיני והמוסלמי. השאלה היא אם אנחנו בישראל מוכנים לכך. לצערי, האווירה הציבורית לא מעודדת ואנחנו רוצים ליצור אווירה אחרת בכל התחומים..

– אם מדברים על אווירה אחרת, נשאלת השאלה מה תעשה התנועה הירוקה מימד אם היא תהיה לשון המאזניים בין הגושים בכנסת הבאה?

מלכיאור: "אין ספק באיזה צד נתמוך. אנו לא מכחישים לאיזה צד אנו קרובים, גם אם אנו לא מסכים עם כל מה שעושים במרכז – שמאלה. עקרונית, הנטייה שלי היא להיות באופוזיציה. להיות יהודי זה להיות באופוזיציה. אבל אי אפשר להתעלם מההכרעות העומדות לכן נצטרף לקואליציית מרכז – שמאל, אם תקום.

– אם כך, מה יהיו סדרי העדיפויות שלכם במו"מ קואליציוני עתידי

נדבר כשנגיע לגשר ולוואי ונגיע אליו. אני חושש מפני הגל הימני על הגבול של אנטי דמוקרטי המתחולל עתה. וזה מבהיל אותי. אני מקווה שצעירים רבים לא יישארו בבית ויבינו שיש תקווה וכי אפשר להשפיע ולשנות ויתחברו דרכנו ליסוד המרכזי. אני חושש מאד שקווי היסוד של הממשלה הבאה יהיו רחוקים מאד מן העקרונות שלנו. אך אנו נפעל לפי עקרונותינו. נפעל לבלום את ההתדרדרות. אפשר לעשות הרבה מספסלי האופוזיציה. הייתי די לבד בכנסת האחרונה ובכל אופן הצלחתי להשפיע, להעביר חוקים ולשנות.

– למה נפרדה מימד ממפלגת העבודה?

מלכיאור: "זאת היתה החלטה די משותפת. אני עצמי הבנתי שאי אפשר היה להמשיך".

– מי אשם בכך?

מלכיאור: "אני לא רוצה לתקוף עכשיו את מפלגת העבודה. אני מציג את גישתי בדרך חיובית. אני מאד מקווה שהעבודה תחזור לדרכה ושלא כל המאבק שלה הוא רק שברק יהיה שר ביטחון בכל ממשלה שתקום.

– האם אינכם תורמים  למגמה של המשך פיצול ופילוג השמאל המונעת בניית גוש שמאל גדול בישראל?

מלכיאור: "זו שאלה לעתיד. מכל מקום, אנחנו נשתף פעולה עם מפלגות ועם חברים במפלגות אחרות. נבנה קואליציות ארוכות טווח וגם חיבורים אד הוק, כפי שעשיתי עד כה. הרי לא יכולתי לפעול בלי שיתופי פעולה עם ח"כים ממפלגות שונות. חשוב להדגיש שאנחנו לא מתמודדים על מקום בוועדת חוץ וביטחון או בקבינט הביטחוני. בניגוד לכל המפלגות הוותיקות אני התחייבתי שלא נרוץ אלא לועדות  כמו חינוך, עבודה ורווחה, פנים וסביבה.

בכל מקרה אני לא מוכן יותר שיתעתעו בנו, שכן המפלגות האחרות לא עושות כמעט מאומה בענייני חברה וסביבה. הפערים בחברה, בחינוך וכו' הם של עולם שלישי. אף אחד לא מציג תפיסה שלמה של מהות כפי שאנו עושים. גם מה שקורה היום עם ערביי ישראל – בלתי נסבל. אנו משקיעים בחינוך בילד יהודי פי שש מילד ערבי ואחר כך מתפלאים מדוע יש תסיסה ועוינות.  על בסיס גישתנו יש לנו לא מעט פעילים ערביים שכן אנו מתרכזים בבעיות החברה האמיתיות.

"התנועה שלנו היא סביבתית – חברתית רחבה. צריך לזכור כי יותר אנשים נהרגים כל שנה בגלל זיהום אוויר מאשר בגלל הטרור ותאונות הדרכים גם יחד. המצב גרוע. וישנה רק תנועה אחת שהיא תנועה ירוקה אמיתית הפועלת לפתרון הבעיות בתחומים הללו".

– נוכח ההקצנה בציבור הדתי האם אתם פתרון לציבור הדתי המתון?

בציבור הדתי – קורה דבר אחד חיובי. הציבור הזה היום מבין שהמפלגות הסקטוריאליות הן עניין של העבר. לשתי המפלגות יהיה פחות ממה שהיה בכנסת האחרונה. זה הולך ונעלם וזה טוב.

אני עשיתי בשביל הציבור הדתי המתון יותר מהח"כים הדתיים – בנושאים כמו המשך מכינות קדם צבאיות, השירות לאומי, הישיבות התיכוניות ועוד. במקביל התפתחה מימ"ד כתנועה שאינה סקטוריאלית. מימ"ד כיום היא פלורליסטית – יש בה דתיים וחילוניים ואנשי התנועות הדתיות הלא אורתודוכסיות".

"אני מפחד מהשיח הלאומני גם במפלגות הדתיות וגם במקומות אחרים. אני רואה בחומרה את המגמה לפעול נגד קיום המפלגות הערביות. זה יהיה יום קשה לדמוקרטיה הישראלית. אם המגמה תצליח. מבחינתי אם מדינת ישראל היא לא דמוקרטית היא גם לא יהודית. אני שמח לציין שיש מגוון רחב של אנשים דתיים שמבינים שאהבה לארץ אין פירושה הרחבת הגבולות אלא מה קורה בתוך הארץ והיחס לאדם ולאדמה. בסכום כולל אנחנו המפלגה היחידה בישראל שהיא ממש לא סקטוריאלית וזה כייף".

– כיצד אתה רואה את נושאי החינוך, בהם עסקת רבות. האם אתה בעד הרפורמות המוצעות, שמשמעותן הפרטה?

"הסכנה החברתית הכי גדולה במדיניות הציבורית היא ההפרטה. אני מתנגד להפרטה של השירותים הבסיסיים שהמדינה צריכה להעניק לתושביה. יש מגמה באוצר להחליש את השרות הציבורי ואז רוצים להפריט – פרטי, חצי פרטי. למעשה, רבע מהחינוך עבר לידיים פרטיות. התוצאות – אנחנו חברה עם הפערים הגדולים ביותר בין מי שיכולים לשלם ומי שלא יכולים. ואנחנו רק מתרחקים מהיעד. חייבת להיות נחישות בקרב מקבלי ההחלטות למנוע הפרטה בתחומים האלה ולקיים חינוך ציבורי ערכי חינם לגמרי. חייבים גם לבטל תשלומי הורים. הממשלה מתנהלת רע בנושא ואנו על סף של נקודת אל חזור. החינוך הפרטי מחליש את החינוך הציבורי.

הצלחנו במאבק נגד סגירת טיפות חלב ויש עוד מאבקים בלתי גמורים. זה לא אומר שאין תפקיד ליזמות  של עמותות שרוצות לחדש ולפתח תוספות. אך בתנאי שהעיקר יהיה ציבורי והעמותות לא ינהלו את בתי הספר".

בסיכום אומר ח"כ הרב מלכיאור כי יש לנו חזון וניירות עמדה בתחומים השונים באתר שלנו וכל אחד מוזמן לבקר ולקרוא.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

46 תגובות

  1. נמרוד ברנע :

    תודה לדני על הראיון.
    מהיכורתי עם המטריה אין לי ספק שהגירסא המקורית כללה יותר שאלות אך אני מניח ששיקולי עריכה הנחו את המערכת לקבוע הגבלת מילים כה מצומצמת.
    שמחתי גם לראות ששתיים מהשאלות שלי עלו. לצערי הוא התחמק מאוד מהתשובה לגבי הפלגנות בשמאל.

  2. תודה לרב ולדני על ראיון מרתק :

    הדעות והעשייה של חה"כ מלכיאור ואנשי התנועה הירוקה הם לרוחי ומגיע להם להכנס לכנסת ולשמש גרעין שסביבו יתקבצו עוד בהמשך
    (למשל ביום בו ברק ישב בתור שר אצל ביבי וביחד הם ינהלו מלחמות וימשיכו להפריט את המדינה) – אני מקווה שפינס יחימוביץ' ברוורמן ופרץ יחברו אליו.

    עם זאת – אצביע לתי"מ למרות ולא בגלל עמדתה כלפי המלחמה בעזה.

    מכל העמדות ששמעתי בנושא עופרת יצוקה, העמדה של מרצ ותי"מ היא הכי פחות קוהרנטית: "צריך להגיב צבאית ובחוזקה אבל להפסיק מהר, חד צדדית, ובלי כניסה קרקעית".

    למעשה ההתנהלות של ממשלת אולמרט-ברק-לבני נבדלת מגישה זו רק בעצמת האש ובסוג כלי הנשק אבל לא ברמת העיקרון.

    גם אם חושבים שההסלמה הנוכחית היא באשמת חמאס (נחמיה שטרסלר ואני ועוד אנשים שאינם שמאל רדיקלי כופרים בזה) לא ברור לי שישראל עשתה את כל הצעדים המדיניים לכבות את הלהבות לפני שהוזנקו מטוסי הקרב.

    מה שראינו במשך שנים זה "איפוק" אך איפוק אינו מערכה מדינית, ואני *לא* מטיף לאיפוק אלא למערכה מדינית, דבר שישראל לא יודעת לעשות (ע"ע דוח וינוגרד).

    בזמן הרגיעה שלפני המבצע לא התקיים מומ רציני לחילופי שבויים, לא התקיים מומ רציני על פתיחת מעברים תמורת בטחונות להפסקת הברחות נשק. שני הצדדים התכוננו לסבב האלימות הבא.

    ישראל צריכה להגיב על אלימות ולא להבליג משום שהיא אחראית לחייהם ולאיכות חייהם של תושבי הדרום.

    אבל אני מטיל ספק בכך שתגובה מהסוג שראינו הפעם (וגם בגשמי קיץ בהנהגת פרץ חלוץ – אין הרבה הבדל, רק באריזה ובשיווק בפני הציבור בארץ ובפני מנהיגי העולם) היא תגובה אפקטיבית.

    סיומו של המבצע באופן חד צדדי (כמו צעדים חד צדדיים קודמים – לבנון, התנתקות) רק חיזק את הקיצונים בצד השני שיכלו להכריז על ניצחון.

    הוא גם חיזק את הימין בארץ משום שביבי וליברמן מבטיחים לסיים את מה שלברק ואולמרט לא היה אומץ לסיים.

    אני מסוגל להבין שתי עמדות – אחת שיש להשתמש בצבא כדי להביא את החמאס להניף דגל לבן ולהסכים להפסקת אש בתנאים שאנו מכתיבים (חס וחלילה לא להפיל את שלטון החמאס – שזה רע, כי יהפוך את עזה לסומליה – דברי אפרים הלוי וגיורא איילנד).

    השנייה – שמייצרים הפסקת אש ארוכת טווח וטובה לישראל באמצעות מו"מ מדיני וגיבוי בינלאומי, אבל בלי להשתמש בצבא קודם.

    אבל קודם לירות בעוצמה אדירה ואח"כ לצאת בלי הסכם "כי השגנו את המטרות" – ממש לא מובן לי מה יצא מזה מלבד כמויות של דם ורענון הזקפה הלאומית.

  3. שושי פולטין :

    כיוון שנזכרתי מאוחר מידי , כנראה לא נשאלה השאלה שלי, אבל מה קורה כאשר איש תי"מ ואיש מר"צ יושבים זה ליד זה בפאנל – מה תהיה האמירה השונה שלהם? הרי שניהם מדברים ירוק/חברה/חינוך.
    בכל מקרה, תודה על הראיון!

  4. אריה :

    האמירה היום תהיה שונה מאוד, כי מרצ מדברים עכשיו רק על נושא אחד – הנושא המדיני! כבר חודש אין שום נושא אחר שמופיע באתר הקמפיין שלהם.
    כך הם פועלים גם בכנסת, יש ועדה אחת חשובה באמת, ועדת חוץ וביטחון, הועדה המסוקרת ביותר והכי חסרת משמעות מעשית, וכל שאר הדברים הם על הדרך של הנושא העיקרי. בועדת חינוך לדוג' לא היה אף נציג למרצ, זה כנראה לא מספיק חשוב להם הנושא הזה, חינוך…
    כמובן שיש קווים משיקים בין מרצ לתי"מ בנושאים החברתיים – כלכליים, אך מרצ לא יכולה לקדם אותם בציבור הרחב כי היא מפלגת נישה "אוהבת ערבים". לצערי, הדימוי הזה הורס את היכולת שלה להגיע לציבור הרחב המתון ולמשוך אותו לעבר השמאל החברתי.
    עוד הבדל בולט בין מרצ לתי"מ הוא הגיוון של המועמדים, מרצ היא מפלגה שמייצגת סקטור מאוד מסויים, בעוד התי"מ מיוצגת ע"י אנשים ממגוון החברה הישראלית, אשכנזים ומזרחים, דתיים (אורתודוכסים וקונסרבטיבים) חילוניים, מסורתיים, ערבים (אגב במקום גבוה מבמרצ) בקיצור רשימה שמורכבת מכל עם ישראל ומייצגת את כולו.

  5. לאריה ושושי - כל קול למרצ הוא קול טוב :

    וכנ"ל לחד"ש.

    תי"מ לא צריכה לערוך השוואות מול מפלגות אלה ולהתקוטט איתן על שניים וחצי מצביעים (ביניהם שושי ואנוכי), אלא לפנות למאוכזבי העבודה, קדימה, הגמלאים ואפילו ש"ס (וכמובן לבוחרי המפלגה הגדולה ביותר – מפלגת הלא מצביעים). כל הנ"ל לא שוקלים ולא ישקלו להצביע למרצ וחד"ש.

    א. התמקדות בנושאי כלכלה וחברה
    (יציאה מהנישה של "עוד מפלגה ירוקה" או "עוד מפלגת חינוך") כמו פנסיה, זכויות עובדים, מאבק באבטלה (להיעזר באבי דבוש).

    ב. מתקפה ממוקדת על ביבי בתור מייצג כל מה שרע בכלכלת "השוק החופשי" שפוגעת ב-80% מהציבור ולא רק בעניים. להראות איך ביבי הרס את החינוך, את הבריאות, את הרווחה, את התחבורה הציבורית וכו וכו

    ג. להביא הוכחות (ולא חסר) שבתחום הזה ההבדלים בין ביבי וברק-לבני הם מינוריים וסגנוניים, אך לא מהותיים.

    ד. להפסיק להיות נחמדים, ככה לא תגיעו לכנסת

    איתי

  6. אריה :

    איתי, דווקא בעיני לתקוף את מרצ זו אופציה טובה לא כדי לפנות למתלבטים בין מרצ לתי"מ, אלא כדי ליצור בידול בעיני הציבור וע"י כך להדגיש את עצמנו מול אלה שכלל לא מתכוונים להצביע מרצ.
    אנחנו חייבים להגיע לתודעה הציבורית בפרק זמן מאוד קצר, כמובן שעבודה שחורה הוא לא הפלטפורמה בה זה יקרה, אך נשאלה שאלה ואני עונה. ואין מה לדאוג מרצ יקבלו את ה5-6 הקבוע שלהם גם הפעם, אנחנו לא הולכים להזיז משם אנשים גם אם נתקוף אותם. אם הם ייתקפו אותנו זה יעשה טוב לשתי המפלגות ובעיקר לתי"מ בציבור הרחב שישמע עלינו יותר.

  7. לאריה :

    אני לא מסכים איתך.

    רוב הציבור לא מבלבל בין תימ למרצ אלא בין תימ לירוקים ועלה ירוק. אם אתה רוצה ללכת מכות בשביל כותרות – תלך מכות איתם.

    מטופש ללכת מכות עם מרצ כאשר בחלק ניכר מהדברים שתי הרשימות חושבות כמעט בדיוק אותו דבר. זה לא רק בעניין עופרת יצוקה, אלא בתחומים אחרים. נניח שיש בכנסת הצעה לטייס אוטומטי לעדכון סל התרופות – 2 הסיעות יצביעו אותו דבר, הפחתה בשכל לסטודנטים – כנל, סבסוד תח"צ – כנל, חלוקת ירושלים בהסדר קבע – כנל.

    אני מתקשה לראות הצבעה שבה שתי הסיעות יימצאו משני צידי המתרס מלבד בנושאים כמו פתיחת קניונים בשבת.

    כאשר יש דמיון רב באידיאולוגיה, כל מה שנשאר מההתנצחות זה סתם הכפשות אישיות, כפי שקורה במשולש ביבי-ברק-לבני. תימ תגיד שמרצ אשכנזים-תלאביבים-בועתיים-מתנשאים, מרצ תגיד שתימ זו זריקת הקול לפח, שאנשיה לא מבינים פוליטיקה, שמלכיאור מעולם לא התמודד וכו…

    לעומת זאת אם תימ תתקוף את ביבי
    אבל בסגנון אחר לחלוטין מזה שעושים ברק ולבני זה ישיג 3 ציפורים במכה –
    א. גם בידול מהירוקים (שמתעלמים לחלוטין מהזדהות גושית ומאמירה משמעותית בנושאי כלכלה)
    ב. גם תפיסת כותרות שמביאה חשיפה
    ג. גם סיוע למאמץ המשותף למרצ תימ וחד"ש (וגם לקדימה, ל"מפלגת הברקודה" זה הרי לא משנה) – הקטנת הסיכויים שביבי ירכיב את הממשלה.

    אני יודע שאני באופן אישי הייתי רוצה לחלק את האנרגיה שלי בין עזרה לתימ ובין התקפה על ביבי, וכך לדעתי צריכים לעשות כל אנשי ע"ש, לא משנה באיזו מפלגה הם תומכים.

    איתי

  8. הרב מיכאל מלכיאור: ההפרטה היא הסכנה החברתית הכי גדולה : הירוקה בתנועה :

    […] הרב מיכאל מלכיאור בראיון עם העיתונאי דניאל בלוך, עורך "דבר" לשעבר, באתר "עבודה […]

  9. דליה :

    תודה לדני על הראיון האיכותי. לדעתי קצר מדי. אני הייתי רוצה להכיר יותר בפירוט את דעותיו של הרב מלכיאור בנושא החינוך ובנושאי בטחון והמבצע בעזה. היתה פה הזדמנות לאפשר לרב מלכיאור לפרט קצת יותר בתחומים השונים. אני מבינה שהמגבלה היא בדרישת העריכה.

  10. ירדן :

    אני מסכים עם איתי.
    מעבר לעניין המנדטים, גם במובן האידיאולוגי אין שום תועלת למאבק בין מר"צ, חד"ש ומימ"ד. אלו מפלגות שיחזקו או יחלישו בערך את אותם חוקים, אבל פונים לציבורים שונים. לכן הם למעשה מסייעות זו לזו מבחינה אידיאולוגית. מצד שני יש הרבה אנשים שעוד לא שמעו על התנועה ואם רק יגיעו אליהם, יש סיכוי טוב שיצביעו להם. יש ציבור גדול שמבקר מאוד את ביבי וקדימה והשחיתות וההפרטות, אבל רואה בעבודה עוד מאותו הדבר, לא מזדהה עם מר"צ ו"אהבת הערבים" שלהם, ועל חד"ש הם או לא שמעו או שהיא יותר מדיי "ערבית" מבחינתם. לתנועה הירוקה עוד אין תדמית תקשורתית חוץ מזה שהיא חדשה. לכן היא יכולה לתרום המון לכוח של המחנה החברתי-סביבתי. לכן אני מסכים עם איתי, אם לבקר מישהו, שזה יהיה ביבי על המשנה הכלכלית שלו. זו גם הנקודה הכי חלשה של ליכוד. העובדה שראש התנועה לובש כיפה ולצידו נציגים מכלל האוכלוסיות רק מחזקת את התנועה.

  11. דליה :

    לאריה – תגובה 4
    הח"כים של מר"צ אמנם אינם חברים בועדת החינוך, אך מנוכחות שלי בועדה פה ושם, ומקריאת פרוטוקולים, ח"כי מר"צ ישבו באופן קבוע בועדת החינוך. לדעתי, ח"כי מר"צ הם הח"כים המצטיינים בכנסת בפעילותם העניפה בכל התחומים כולל החברתיים. פעילות הח"כים אינה הנושא שדרכו ראוי לבדל את מר"צ מתי"מ.

  12. אריה :

    לאיתי וירדן.
    אני לחלוטין מסכים עם הדברים שכתבתם לגבי את מי צריך לבקר, וזה בעיקר את המשולש עבודה – קדימה – ליכוד (שזה פחות או יותר אותו דבר רק שבליכוד יש יותר ימין קיצוני, בקדימה אין כלום ובעבודה יש קצת שלי ופינס..) כמי שדרדרו את החברה למצב הגרוע שקיים היום. ובאמת זה הקו שאותו נוקטים עד עכשיו (כולל מלכיאור הבוקר אצל אברי גלעד).
    אבל וכאן אני חולק עליכם (וזו באמת מחלוקת טקטית הגיוני שאם התי"מ לא הייתה מתמודדת הייתי מצביע מרצ) הציבור לא שמע עלינו, יש עוד פחות משלושה שבועות ואנחנו חייבים להגיע לציבור הרחב בתוך הזמן הזה. אם מרצ ייכנסו בנו ויגידו שאנחנו לא עוברים את אחוז החסימה – זה מצוין, זה ייכנס לחדשות יכתבו עלינו בגדול בעיתונות והמסר שיעבור לציבור הרחב הוא שיש אלטרנטיבה חברתית – סביבתית במרכז הפוליטי. לתקוף את שלושת המפלגות הגדולות בדגש על ביבי, פשוט לא יעבוד כי כולם נכנסים בכולם עכשיו (בעיקר בביבי) עוד מפלגה שתעשה את זה לא תקבל גם חצי כותרת. זה מבאס אך ככה זה. לעומת זאת דבר שייראה כבידול ממרצ בתקשורת ייכתב, יאמר ויראה. וכרגע אנחנו רק צריכים שאנשים יישמעו עלינו, זה לא יגרע ממרצ אפילו קול אחד (ויכול אפילו להוסיף קצת, כי זה יחזיר אותם לדבר על החברה) אדרבה שתי המפלגות יכולות להרוויח ממצב כזה.

  13. לאריה :

    אני לא מבין באסטרטגיה של קמפיין אבל נראה לי שאתה אפילו יותר תמים ממני.

    1. מרצ זוכה להרבה פחות סיקור מהמפלגות הגדולות. לא כל אמירה של אנשי מרצ מגיעה לתקשורת (בניגוד לנפיחות מילוליות של ראשי המפלגות הגדולות). הדרך שלה להגיע לסיקור היא דרך גימיקים
    למשל לעשות קמפיין אוטובוסים אנטי-חרדי או פרו-הומואים שייפסל וכולם ידברו על זה

    2. מרצ (ובצדק) תעדיף לעשות כמו שהיא עושה בעקביות מאז הקמתה, להתנגח בעבודה שמבטיחה שלום ורווחה ולא מקיימת, ולהתנגח בש"ס כי זה מה שהאלקטורט החילוני-מושבע ו/או הומוסוקסואלים אוהב.
    ע"ע קמפיין מרצ בבחירות המוניציפליות בירושלים.
    התעלמות מתימ היא מבחינתם אסטרטגיה עדיפה, בדיוק כפי שהתעלמו בירושלים מדן בירון.

    3. מרצ תפסיק להתעלם מתימ רק אם תימ תהווה איום – כלומר סקרים יראו שהמון אנשים שנטו להצביע מרצ נוטשים את מרצ לטובת תימ, ועליה של תימ בסקרים תלווה בירידה של מרצ. כרגע זה לא קורה ואני בספק אם זה יקרה. מרצ כרגע נמצאת רק קצת מעל תחתית הבור שלה ומי שמצביע לה בסקרים יצביע לה ממילא. לא משנה כמה תימ תתפוס תאוצה.

    לכן לבנות על התכתשות בין מרצ ותימ שתועיל לשני הצדדים זה ממש לא ריאלי, צריך שניים לטנגו הזה וצריך גם שהוא יעניין את התקשורת.

  14. אריה :

    איתי, זה פשוט לא ייאמן כמה תקשורת מקבלת מרצ למרות שהיא מפלגה די קטנה.
    הכיסוי שהיה לחיבור עם "התנועה החדשה" היה פשוט לא יאמן, וכנ"ל כל אמירה שמרצ מוציאה.
    את התקשורת מענינים, שוב פעם לצערי, רק התקטשויות למיניהם.
    העבודה וקדימה כבר נכנסים בביבי בכל הכח. זה שגם התי"מ תעשה את זה לא ייגרד כיתוב בעמוד השביעי של הארץ למטה בצד.
    ומה שכתבת הוא בדיוק מה שניסיתי להגיד. התי"מ לא תיקח ממרצ קולות גם אם הם יכנסו להתכתשות הדדית, את מרצ זה יחזיר קצת לנושאים החברתיים ואת התי"מ זה יעלה. את התקשורת זה יענין מאוד. שים לב כמה תקשורת היה רק על ויסנר מול התנועה הירוקה, שאלה מפלגות שאפילו לא בכנסת, אבל ככה זה כשהתקשורת זקוקה לריענון של מושאי ההתכתשויות…

  15. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    בלי להכנס לדיון שמעלי –
    עצוב מאד בעיני השקט סביב הבחירות הללו. היו לי תקוות גדולות מהבחירות האלה – קיויתי למפגן של רוח חדשה וכוחות צעירים. כעת אני חושש שהמלחמה דחתה את הצעד הזה. קשה לי שלא לחשוב על כך שהרצון לשמר את הקיים היה אף הוא בין המניעים לאופי בה נוהלה על ידי הדרג המדיני.

    וחוץ מזה, ודאי שאני מצביע למימד-התנועה הירוקה.
    מפלגה דתית הדוגלת בהפרדת הדת מהמדינה, מעורבת במיטב פעילי השטח הירוקים – אם לא להצביע להם אז למי?

  16. אגם ירוק » ארכיון הבלוג » ירוקים סביבתיים - מי נגד מי? :

    […] אבל מי שמכיר, מעריך אותה. במיוחד בולט ראש מימ”ד, מלכיאור, שכיהן בכנסת האחרונה והעביר חוקים מצויינים בתחום […]

  17. לאריה :

    התופעה שאתה מתאר נכונה ונובעת מהזיקה בין כמה וכמה עיתונאים משפיעים ובין מרצ. אחוז ההצבעה למרצ בקרב עיתונאים ובעיקר הוותיקים שבהם גבוה משמעותית מבאוכלוסיה.

    באותה מידה התקשורת מדווחת בהרחבה יחסית על מאבקי הכוח בין ביהמ"ש העליון לממשלה והכנסת, ואפילו על מאבקי כוח בתוך ביהמ"ש, אעפ"י שהציבור הכללי לא מתעניין בזה בגרוש (ולראייה ה"מלחמה" של ברק בפרידמן לא נתנה לו חצי מנדט, ואילו עופרת יצוקה הרבה יותר).

    ועדיין, ההצעה שלך מניחה את הכדור בידיים של מרצ. אם תימ תתקוף את מרצ כל היום ומרצ תבחר לא להגיב, תימ לא תקבל שום סיקור.

    התייחסות חריפה של הרב מלכיאור לאירועי אקטואליה כלכליים (רשת ביטחון לפנסיה, דוח השכר בשירות הציבורי, עלייה באבטלה) בדיוק כפי שעשה לגבי אירוע סביבתי (שריפה) תהיה לדעתי מועילה בהרבה.

  18. מתן :

    אורי – רק חבל שאתה תומך במפלגה שתמכה (ועדיין תומכת – ראה המשפט הראשון של מלכיאור) בדיוק באותה מלחמה שנועדה לשמר את הסדר הקיים. האם זו המפלגה שתשנה אותו?

  19. דני בלוך :

    לאלה הטוענים כי הריאיון קצר מידי – אני מעדיף שיבואו בטענות על עודף קיצור מאשר יפסיקו לקרוא באמצע כי זה ארוך מידי. אני בעד ראיונות קצרים, ומי שרוצה הרחבות ילך אל פרוט באתר שלהם.

  20. דניאלה :

    הרב מלכיאור ותנועתו הם אי של שפיות בטירוף הפוליטיקה בארץ. מלכיאור עצמו הוא אדם שמכיר לפני לפנים את העשייה הפרלמנטרית, בעל ערכים ברורים ועשייה מוכחת, בלי קשר ל"פועלה" של מפלגת העבודה בקדנציה האחרונה, שבמסגרתה הוא נכנס לכנסת.
    מורי האולפנים בוודאי יזכרו אותו לטובה ויתמכו.

  21. מורה באולפן :

    הרב מלכיאור יזכה לתמיכה רחבה בקרב מורי האולפנים.

  22. תהילה :

    ח"כ הרב מלכיאור ,יור וועדת החינוך בכנסת הקודמת,אדם משכמו ומעלה,פרלמנטר מעולה והיחיד,שידע והכיר את משרד החינוך ! וטוב יותר ממנכ"לית המשרד או השרה.
    חובה עלינו לדאוג שהרב מלכיאור יהיה גם בכנסת הבאה.

  23. דני צודק :

    אורך הטקסט נקבע על ידו בלבד ולא נקצץ ע"י העורכים ואני סומך עליו שכל דבר חשוב לא הושמט. הראיונות הארוכים כאורך הגלות שפרסמנו פה הם בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. לדעתי המראיין צריך להציג מראש מעט שאלות ולזרום עם הראיון ולא לבוא עם סוללה של 50 שאלות שיגררו תשובות קצרצרות. גם בעריכת התמלול משאירים את העיקר.

    לדליה – איני עיתונאי אך לדעתי המטרה של ראיון עם פוליטיקאי אינה לתת במה למרואיין לשפוך ככל העולה על רוחו. בשביל זה יש לו אתר משלו.

    המטרה היא לעמת אותו בצורה רצינית אך לא תוקפנית עם שאלות שעליהן האתר/עלון/תשדיר שלו לא עונה.

    במקרה הזה נשאלו השאלות המרכזיות וניתנו תשובות. לא כולן לרוחי ב-100% אך לראשונה ראיתי תשובה "מפי הסוס" וזה חשוב.

    איתי

  24. אבנר פינצ'ובר :

    עם כל הכבוד לרב מלכיאור ויש כבוד רב – בעיית אחוז החסימה בעינה עומדת. לפיכך – חייבים ללכת יחד – הירוקים והתנועה הירוקה-מימד. לחתימה על כך בקרו באתר "עצומה" וחפשו "מימד".

  25. שרון AAA :

    צביה גרינפלד היא חרדית והיא מדברת בדיוק כמו מלכיאור נגד חקיקה דתית. ניצן הורוביץ יעסוק רק בנושאי סביבה והוא וגילאון יתעסק בנושאים חברתיים כלכליים. מרצ של היום היא לא מפלגה חד מימדית ואין הבדלים משמעותיים בינה לתנועה הירוקה. יש לה בסיס חזק יותר והיא עוברת ב-100% את אחוז החסימה.

  26. הבלוג של מלכיאור » ארכיון הבלוג » ראיון עם הרב מלכיאור בעבודה שחורה! :

    […]  ח”כ הרב מיכאל מלכיאור רואה בהפרטה את סכנה החברתית הגד… […]

  27. דליה :

    איתי
    כשכתבתי "מגבלות עריכה", אין משמעות הדבר שהעריכה קיצצה בראיון, אלא שהראיון נערך במגבלות אורך שנקבעו על ידי חלק מאנשי ע"ש והמערכת.
    לדעתי, ראיון הוא הזדמנות להעמיק בנושאים מסוימים שאינם מופיעים בבלוג או בתקשורת, ושהמרואיין לא מדבר עליהם. לגבי הרב מלכיאור, למשל, מעניין אותי מה הוא חושב על תפקידה של החברה האזרחית במערכת החינוך ועל יחסו ל"הכל חינוך" של לאוטמן.ויש לי עוד שאלות בחינוך. בכל אופן, עיקר הראיון עסק בנושא הפוליטי ופחות בחינוכי. לדעתי, זו היתה הזדמנות לראיון יותר מפורט גם בתחום החינוכי. אין לי טענות לדני על כך. הראיון מקצועי, איכותי ומעניין.

  28. עוד בלוג תל-אביבי » מקבץ לינקים לסופ”ש :

    […] 7. ראיון של ח”כ הרב מיכאל מלכיאור בעבודה שחורה. […]

  29. אסף לוץ :

    הצבעה לתימ שאין שום סיכוי שתעבור את אחוז החסימה הוא מעשה אוילי המחזק את הימין. אין למלכיאור שום הסבר סביר מדוע לא יכול היה לעשות בדיוק אותו דבר במסגרת העבודה. עצוב מאד שפוליטרוקים של תימ כותבים דברי קלס וחנופה למלכיאור שהוא מהיכרותי יודע לדבר יפה אבל בסופו של דבר כפי שראינו מעזיבת העבודה במקום להתמודד בפריימריס כאחד האדם מה שמעניין אותו זה בעיקר מלכיאור. חבל מאד על הקול שלכם חברים הוא יחסר לנו.

  30. דני בלוך :

    לאסף – אינני בא להגן על מלכיאור אבל למשוואה יש שני צדדים. מפלגת העבודה אשמה לא פחות ממנו וכן מר"צ והירוקים.

  31. דני זמיר :

    במה מפלגת העבודה אשמה דני?
    מלכיור יכול היה להתמודד בפריימריס כאחד האדם כפי שכתב אסף. מדוע הוא זקוק לשריון?
    זה מתקשר גם לדברים שכתב אורי אמיתי. מניעת התפוררות הדוקרטיה השיראלית מצריכה התאגדות במפלגות גדולות. ליכוד, עבודה, חרדים, ימין רדיקלי, ערבים.
    כל פיצול גרוע לגוש הפוליטי ממנו מתפצלת הרשימה, ומפלגות שאינן מוצאות את עצמן ברשימה הזו הן עיוורות (קדימה- מיזם עסקי חסר תוחלת שעבר זמנו מלכתחילה, שמאל רדיקלי/אוניברסלי לא ממלא את הלאדה של חנין, ודתיים לאומיים יכולים להתפצל בין חרדים, ימין רדילקי ליכוד ועבודה).
    יוזמותיו של מלכיאור נתמכו ונסתייעו בחכי העבודה, ותכ'לס האמת הפשוטה היא שהאיש הולך לגרום לכל תומכי הצד המתון והסולידרי בחברה הישראלית נזק אדיר עם היוזמה שלו לרוץ עם עמי אילון, סליחה, עם אחת התנועות הירוקות.
    (לא כתבתי יוזמה הזויה כדי שאיתי לא יקפוץ, וגם כי להבדיל מ"עיר לכולנו" שעבודה שחורה קידמה בעקביות- הקולות שלא יצליחו להכניס את מימד יאבדו לגמרי ולא יכניסו את מלכיאור- להבדיל מנציגי ערי לכולנו בעיריה- בעמדת מיעוט כלשהו).
    "על העוורן" גרסת מימד. חבל.

  32. ירדן :

    מישהו מוכן להגיד מה החיסרון של הפיצול פה?
    המטרה היא גוש שמאל גדול יותר, לא מפלגה גדולה ביותר. מי שאומר אחרת שיסביר את עצמו או שאני אסיק שהוא לא יודע להבדיל בין שיטת הבחירות האמריקאית לבין זו הישראלית.

  33. מתן :

    דני – מעניינת הדרך שבה אתה יודע טוב מהבוחרים כיצד הם צריכים להיות מיוצגים. מאלף גם האופן שבו אתה מתעלם מהעובדה שגם ערבים הם לרוב אנשים פוליטיים בעלי דעות ותפיסות אידיאולוגיות שונות, למרות הלאום המשותף להם (כן, ממש כמו יהודים).

    מעבר לזה, אני מסכים איתך לגבי חוסר התוחלת שבקיום קדימה, אבל בניגוד אליך אני חושב שאין הבדל מהותי בין קדימה לבין העבודה והליכוד. בפועל, שלושתן מייצגות את אותם קהלים, ולשלושתן אותה אידיאולוגיה.

    לדעתי, התרחיש הנכון הוא התמזגות של העבודה-ליכוד-קדימה לגוש אחד, קפיטליסטי-ביטחוניסטי-מרכזי ובמקביל התמזגות של השאריות הסוציאליסטיות והיוניות של מרצ והעבודה עם חד"ש (תהליך שכבר מתרחש), יחד עם התנועה הירוקה ומימ"ד, בדרך ליצירה של מפלגת שמאל עקבית, חזקה וחד"שה. שמאל כזה הוא הכרחי, בעיני, בתור קונטרה לליברמן, שכמו שזה נראה כרגע הולך להוביל את הימין הפאשיסטי, באופן שיאפשר לקואליציות של ברק-ביבי-לבני עם הדתיים לתרץ את הסרבנות שלהם ללכת לפתרון מדיני או את ההתעמרות הגוברת בפלסטינים ובשמאל העקבי בתוך ישראל בחוסר אונים קואליציוני…

  34. לדני זמיר :

    1.
    מלכיאור איננו ולא היה חבר במפ' העבודה. בהסכם בין המפלגות שוריינו לנציגי מימד מס' מקומות מהם אחד ריאלי = 10. עם ירידת העבודה בסקרים החליט ברק (פורסם בעיתונות) לזרוק את לפח את ההסכם, במקביל למהלכים לשריון הפואד ולקידום המקומות המשוריינים למחוזות הערבי הקיבוצי והמושבי (בשקט בשקט זה הצליח – השווה מיקומים לרשימת 2006).

    גם אם מימד היתה מסכימה למחול על הפרת ההסכם ולהיאנס כך למיזוג של הרגע האחרון עם רשימת העבודה, הרי ברור שלמלכיאור לא היה צ'אנס לזכות במקום ריאלי, אם תשווה למשל לחכים מוערכים ובעלי בסיס תמיכה מהמפלגה כמו קולט אביטל.

    2. פיצול מחליש – נכון תיאורטית אך ברוב המקרים בפוליטיקה הישראלית מיזוגי מפלגות יצרו שלם הקטן מסכום חלקיו (הדוגמה המובהקת מ-2006 היא האיחוד הלאומי מפדל) כי רבים מבוחרי מפלגה א' נרתעים ממפלגה ב' ולהיפך. אני מאמין שאיחוד ת"י ואו מימד עם מרצ היה משאיר את הרשימה בערך עם אותו מס' מנדטים כשל מרצ בלבד (כפי שמראים עתה הסקרים לגבי איחוד מרצ והיצורה החדשה), ורק מגביר את המרמור במרצ עצמה.

    רוב האנשים ששוקלים ברצינות להצביע לתימ לא היו מצביעים מרצ (או שמאלה מזה).
    הם גם לא היו מצביעים לעבודה כי הסחורה של העבודה בראשות ברק (מלחמה, הפרטה והפרת הבטחות כרונית למען כורסת המיניסטר) לא לרוחם.

    לכן הטענה שזו גזילת קולות מן השמאל או משחק לידי ביבי היא קשקוש, בין אם תימ תיכנס לכנסת או לא.

    למעשה הצבעה לברק שר הביטחון של ביבי משחקת לידי ביבי ומשחקת לידי סדר יום של מלחמה+הפרטה הרבה יותר מהצבעה לתימ.

    מי שלא רוצה לחזק את הימין ולא רוצה להמר על תימ – מקובל. המלצתי היא רק מרצ או חד"ש, אבל בשום אופן לא לשרונברק.

    איתי

  35. נדב פרץ :

    איתי, צר לי לאכזב אותך, אבל גם הריצה הנפרדת של תי"מ ומרצ תשאיר אותנו עם מספר המנדטים של מרצ ותו לא (כן, אני יודע שהיו אלפיים איש בכנס. זה נורא מרגש כשאתה שם, וחסר משמעות מעבר לזה).

  36. לנדב :

    אינני נביא

    בניגוד לפעילי תימ הכבדים אני לא חדור כולי בתחושת הבטן הזו שהסקרים טועים (המזכירה לי את תחושת הבטן של תומכי עמיר פרץ לפני הסיבוב ה-1 בפריימריס ב-2007)

    אין לי שום ויכוח עם מי שמצביע חד"ש או מרצ. חצי מהלב שלי איתם.

    כשהם אומרים לי שאני מבזבז את קולי אני אומר שאולי הם צודקים ואולי הם טועים.

    אבל מי שמצביע לעבודה (מקווה שאתה כבר לא) ואומר לי שאני מבזבז את הקול ושאצביע כמותו – אין לי אלא לגחך בעצב על הקול שלי (ושלך) ב-2006 שיצר שתי מלחמות: זו של פרץ וזו של ברק, יצר שלוש הפרטות: פואד, שמחון והרצוג ועוד אופק חדש אחד וועדת שוחט אחת מבית יולי תמיר.

    גם להצביע למפלגה שלא תעבור וגם לא להצביע זה יותר טוב מלהצביע לשר המלחמה של ביבי.

  37. אריה :

    נדב, כפעיל שטח בתי"מ אני יכול להגיד לך שיש תמיכה אדירה מהשטח למפלגה הזאת. הציבור (ברובו הגדול גם תומכי המלחמה האחרונה) מתלהב מאוד מהאפשרות שיש להצביע למפלגה שמניפה בגאון את הדגל החברתי סביבתי, ומבטיחה שהיא תלחם רק על הנושאים האלה.
    לגבי הסקרים אני מציע לך ללכת לבדוק את כל מערכות הבחירות האחרונות. הסקרים לא יודעים לסקור מפלגות חדשות, כי חלק גדול מניתוח התוצאות של מפלגות קטנות בכלל הוא על סמך העבר.
    לדוג' שינוי ב-99 גירדה את אחוז החסימה בסקרים וקיבלה ששה מנדטים. זאת ללא שטח בכלל ואף אחד שמדמיין שזה יקרה.
    אני מציע לכולם לבדוק את התוצאות באוניברסיטאות בשבוע הקרוב, ורק אח"כ לטעון את טענותיהם.
    כפי שלא מעט עיתונאים שמו לב דבר גדול קורה בפוליטיקה הישראלית, התנועה הירוקה – מימד.

  38. דני זמיר :

    איתי הטיעון שלך לא הגיוני בעיני.
    אם אתה מאוכזב עבודה אז ברור שהחלופה לעבודה שתבטיח את השארות הקול שלך במחנה הסולידרי והמתון שבטוח יהיה בכנסת זה מרץ (ואם ציונות לא רלבנטית לך ולאומנות ערבית לא מזיזה לך אז חד"ש זו גם אופציה).
    להמר על הקול שלך זו פגיעה ישירה בקידום תפיסת עולם שאני חושב שהיא ראויה יותר בכל מקום וגם בארץ הזו.
    מלכיור ותימ הציעו פתרון כלשהו לעזה ולא שמענו עליו? דו מי א ברייק.

  39. נדב פרץ :

    איתי: אם המטרה שלך היא למנוע מלחמות, תי"מ היא ודאי לא הדרך, מכיוון שאינך יודע את עמדתם המדינית (וע"ע עמדתו של איתמר, למשל, שנמצא בקצה הימני של העבודה לפחות). עדיף לבחור מישהו שאתה יודע שיתנגד אליהן.
    לא ברור לי למה אתה חושב שתי"מ תמנע הפרטות – במצע שלהם (כמו שאתה כבר בטח יודע) אין מילה וחצי מילה על מניעת הפרטות.
    אני לא יודע מה אצביע – עבודה עדיין אופציה, אבל יש עוד. אבל אין לי סיבה להניח שהצבעה לתי"מ תחזק את הסוציאל דמוקרטיה יותר מאשר הצבעה לעבודה (וכדאי להזכיר שלצד הכשלונות שאתה מציין, יש לא מעט הצלחות למפלגת העבודה – אחת מהן אחראית לתנאים המשופרים שמהם אתה נהנה במקום העבודה שלך השנה).

    לאריה – על כל שינוי או גמלאים, יש עשר תנועות שבטוחות שהפעם זה יצליח, והן הולכות לעבור את אחוז החסימה ואפילו לקבל חמישה שישה מנדטים. מי ערב לך שאתם השינוי הבאים?
    שים לב גם את מי משרתות כל המפלגות שלפתע פתאום קופצות מעל אחוז החסימה. רמז – את אותם הכוחות שהתנועה הירוקה יוצאת נגדם.

    כמו שאיתי מרמז, הייתי שותף למספיק נסיונות פוליטיים ששרתה עליהם האווירה של 'הפעם זה בטוח מצליח, תראו איזו התלהבות יש בשטח'. למדתי שהתחושה הזו משקרת.

  40. לנדב :

    1. הצבעה לתימ כדי למנוע הפרטות: אין לי אלא לצטט את המרואיין מלמעלה, מס' 1 ברשימה:

    "הסכנה החברתית הכי גדולה במדיניות הציבורית היא ההפרטה. אני מתנגד להפרטה של השירותים הבסיסיים שהמדינה צריכה להעניק לתושביה. יש מגמה באוצר להחליש את השרות הציבורי ואז רוצים להפריט – פרטי, חצי פרטי. למעשה, רבע מהחינוך עבר לידיים פרטיות. התוצאות – אנחנו חברה עם הפערים הגדולים ביותר בין מי שיכולים לשלם ומי שלא יכולים. ואנחנו רק מתרחקים מהיעד. חייבת להיות נחישות בקרב מקבלי ההחלטות למנוע הפרטה בתחומים האלה"

    2. הצבעה לתימ כדי למנוע מלחמות:

    המצע המדיני של תימ אינו עמום יותר משל מפלגת העבודה (ובו המשפט "ירושלים על כל שכונותיה היהודיות בידי ישראל" – רמז להחזרת השכונות הערביות למביני דבר). להבנתי המצע נמצא בערך בין העבודה למרצ, וזה לא רע.

    זה לא איפה שהייתי רוצה אבל איפה שהייתי רוצה (ואתה) – היה דוחה בוחרים.

    אני מאמין שתוספת של 3 מנדטים לפחות לגוש המתון בכנסת תסייע למנוע מלחמות או לצמצם את משכן ונזקן. אני יכול לנסות לעשות את זה (ואולי להיכשל) דרך תימ, אבל בשום אופן לא הייתי יכול לעשות את זה דרך תמיכה בחד"ש/מרצ.

    3. אם כבר, אז חד"ש. וכן, אני ציוני

    4. הסכם הסגל הזוטר לצערי לא חל עלי, אבל תודה ליולי תמיר

  41. נדב פרץ :

    1. מה זה 'השירותים הבסיסיים'? האם הוא בעד הפרטת תע"ש? חברת חשמל?
    (השווה לנגד המשך ההפרטות במצע מרצ, ולביטול ההפרטות שהיו במצע חד"ש)

    2. נניח שאכן בין העבודה למרצ (אתה יודע איך ערן ימיני יצביע ברגע האמת? אני לא). אז אנחנו מגיעים למסקנה שהם פחות סוציאליסטים ממרצ, ופחות יוניים. בנוסף, הסיכוי שהם יעברו את אחוז החסימה נמוך. למה להצביע להם ולא למרצ? גם אני נוטה לחד"ש, אבל אם תכריח אותי לבחור בין תי"מ למרצ, אני במרצ.

    מה גם שהעמדה שאומרת 'העמדה שלי דוחה בוחרים' היא מסוכנת. הדבר היחיד שיביא לעמדה שלך בוחרים זה זה שמספיק אנשים יעמדו מאחוריה ויצהירו בקול רם על עמדתם.
    כמו שאתה יודע, קיבלתי את עמדת ה'דוחה בוחרים' כששמתי בצד את העמדה המדינית שלי לטובת החברתית. אבל פה אתה מוותר גם פה וגם פה.

  42. לנדב :

    אני לא מוסמך לענות בשם אף אחד, וכמו שראית בלא מעט מקרים המצע של תימ והתגובות/השתיקה אינם לגמרי לרוחי.

    מבחינת גודל הפשרה שאני צריך לעשות כרגע בהצבעה לתימ – היא גדולה בערך כמו הפשרה בפתק מרצ (או העבודה בראשות פרץ ב-2006!!) וקטנה מהפשרה בהצבעה לחד"ש.

    אני תומך בתימ פחות בגלל מה שהיא עכשיו אלא בגלל מה שהיא יכולה להיות בעתיד אם תנוהל נכון ותהיה מגנט לאנשים הנכונים. אני מרגיש שהולכים שם בכיוון הנכון בעוד בחדש ומרצ לא זזים והעבודה הולכת אחורה.

    3 שנים אנחנו מדברים על מפלגה ס"ד. בוא ונראה מה האפשרויות :

    א. פרץ ו/או יחימוביץ' מעיפים את ברק, פואד, שמחון והרצוג מעמדת השפעה במפ' העבודה
    ב. גילאון משתלט על מרצ ומשנה את סדר העדיפויות לכלכלי לפני מאחזים והומואים
    ג. חד"ש הופכת ליהודית ערבית אמיתית, כולל ח"כים/ות ציונים ומאמצת שיח שיותר יהודים מוכנים לשמוע
    ד. אבנר בן זקן וגוטווין מקימים מפלגה (מסד) ונכנסים לכנסת
    ה. תימ קולטת פעילי כוח לעובדים וחכים שפרשו או הופרשו ממפלגת העבודה – השילוש אדום-כחול-ירוק מסתדר סוף סוף.

    אני חושב שהתסריט האחרון גם אם
    הסבירות שיתממש נמוכה הוא הכי סביר מהחמישה

    המפתח הראשון לכך הוא להשחיל 3 אנשים לכנסת עוד שבועיים.

  43. נירשמן, דובר תי"מ :

    הכוונה ב"שירותים הבסיסיים" היא לכל דבר בו הממשלה מתפרקת מאחריותה לאזרחים ומותירה אותם לחסדיהם של נדבנים במקרה הגרוע, וחברות פרטיות במקרה הגרוע יותר. אנו מתנגדים להפרטת מגוון של שירותים החל משירותי הרווחה והחינוך ועד לשידור הציבורי.

  44. לניר הירשמן :

    "התפרקות מאחריות לאזרחים" זה מושג שמתאים לפוליטיקאים ברמת ציפי לבני ואהוד ברק ולא לבעלי משנה ס"ד סדורה.

    ברור מאוד שאתם מתנגדים להפרטות ומיקור חוץ לידי עמותות בתחומי הרווחה והחינוך,

    אפשר להסיק מרוח הדברים שתתנגדו גם להפרטות במערכת הבריאות (למשל של בתיח ממשלתיים או ברה"נ).

    אך מה שלא ברור עדיין (ומכאן השאלה) הוא לגבי אחריות המדינה להפעיל בעצמה שירותים שבד"כ לא נחשבים חברתיים.

    לכן ראוי שתתייחסו לשאלה מהו הגבול בין מה שמותר להפריט ומה שאסור וספציפית למקרים הבאים – האם אתם בעד או נגד:

    א. בתי סוהר (הכלא של לב לבייב)
    ב. מקורות
    ג. חברת חשמל
    ד. תעשיות צבאיות
    ה. רשות הדואר
    ו. בנק לאומי (אם אתם בעד הפרטתו – האם מניות לכל אזרח או לבעלי הון)

    אם תוכל להביא רקורד הצבעות של הרב מלכיאור בנושא זה יהיה מצוין. במפלגת העבודה לדוגמה יש לא מעט דיבורים נגד הפרטות אבל במעשים יש שם ח"כים שמצביעים בעד הפרטה (רמז – בד"כ בבמחנה ברק) וחכים שמצביעים נגד – כפי שניתן לראות בנושא הפרטת בתי הסוהר.

    שאלה מתבקשת נוספת היא –
    אם הפרטה של שירותים אזרחיים מסוימים היא כה מסוכנת כנאמר ע"י הרב מלכיאור, האם תקדמו ** הלאמה ** של שירותים שכבר הופרטו או הוצאו למיקור חוץ?

    דוגמאות (שוב – בעד או נגד):
    א. מרפאות צבאיות (יש ביקורות על שחיתות וטיפול לא ראוי)
    ב. קרן קרב ועמותות נוספות שכבר מפעילות כוח אדם עצום בהוראה בבתי ספר
    ג. מוקדי ביטוח לאומי (ר' מסמך מממ על ירידה באיכות השירות)
    ד. שירותים של רשות הרישוי
    ה. ורק כדי להראות עד לאן אפשר להגיע – האם אתם בעד להלאים את בזק?

    איתי

  45. דודי :

    לנדב – אם אמנם היו 2000 אנשים בכנס, זה אומר לא מעט.

  46. שושי פולטין :

    לדודי,
    אמנם לא ספרתי אבל היו הרבה מאוד אנשים. הייתי שם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.