חד"ש: להפרדה בין הון לשלטון

נושאים דעות, פוליטי ב 19.01.09 6:04

העובדה שבחד"ש פעילים חברתיים וסביבתיים יכולים להגיע לכנסת בלי תלות באלפיון העליון, זהו הבסיס המוסרי והפוליטי לבנייתה של אלטרנטיבה בישראל. בסיס הנובע מאמונה בערכי השוויון והדמוקרטיה, שמשליכה על כל העבודה הפוליטית.

 מאת: אור שי 

ישראל של תחילת 2009. ימי מלחמה ובחירות. ובזמן מלחמה התקשורת שולחת את השאלות החברתיות לבוידעם, אבל חשוב שלא נשכח את השאלה החשובה ביותר, השאלה היסודית ביותר עבור החברה הישראלית: שאלת הקשר בין הון לשלטון. יותר נכון, שאלת שלטון ההון. שאלה שיש לה השלכות על כל תחומי החיים בחברה שלנו.

 למען האמת, פרשיות הון ושלטון הן הסיבה לבחירות האלה. המעטפות של טלנסקי (זוכרים?) הן שהפילו את אהוד אולמרט. אבל כדי להבין את מצבה העגום של הדמוקרטיה הישראלית, לא צריך להסתכל רק על הפרשיות הפליליות. אפשר פשוט לבדוק את דו"חות מבקר המדינה בנוגע למימון מפלגות. הכל שם.

 נתחיל מראש הממשלה הבא (לפי הסקרים). מסתבר שלביבי נתניהו יש הרבה מאוד חברים. אחד מהחברים האלו הוא מיכאל אפשטיין, שתרם לקמפיין הפריימריז של ביבי 38,045 ש"ח. חבר אחר הוא בני אלג'ים, שתרם לביבי 37,995 ש"ח. דורי סגל, כנראה גם כן חבר טוב של נתניהו, "הסתפק" בתרומה של 37,475 ש"ח. והרשימה עוד ארוכה.

 מיהם כל החברים האלה? מה להם ולראש הממשלה הבא (כנראה) של ישראל? האם אחרי הבחירות הוא ירגיש מחויבות כלפי הציבור שבחר בו, או כלפיהם?

 נמשיך.

 מיליונרים לא תורמים רק לביבי. גם לאהוד ברק יש הרבה חברים: אילנה ויעקב אלאלוף תרמו לו 40,000 ש"ח לצרכי קמפיין הפריימריז, וגם אילן גד תרם סכום זהה. דורון לבנת תרם לו "רק" 35,000 ש"ח, וגם רשימת התורמים הזאת ארוכה.

 עמיר פרץ ("המועמד החברתי") נהנה מתרומות ענק של דוד ארדי ופלג בלסקי; אופיר פינס ("המועמד הישר") קיבל תרומות מנגה ברגר וחנוך ברקת; עמי אילון מומן על ידי סמדר אליאסף, פייר בסנינו ודב בר.

 מיהם כל התורמים האלו? למה אנחנו לא מכירים את השמות שלהם? איך זה שהם אלו שבאמת קובעים מי יגיע רחוק בפוליטיקה הישראלית?

מקרה מרגש במיוחד הוא יוסף חכמי. לקמפיין הפריימריז של ברק הוא תרם 40,000 ש"ח, ולקמפיין של ביבי הוא תרם 39,900 ש"ח. איזה כיף שיש כל כך הרבה חברים.

בקדימה התמונה דומה. ציפי לבני קיבלה 39,000 ש"ח מנחום פיינברג ו- 40,000 ש"ח ממיכל פורר; שאול מופז קיבל סכומים דומים מדוד בן נון וגבריאל קנורי.

פוליטיקה אחרת? לא הייתי אומר.

אפשר היה לחשוב שבמרצ המצב טוב יותר. בכל זאת, הם מתיימרים להיות "סוציאל-דמוקרטיה". אבל התמונה זהה גם כאן. האם חיים אורון היה נבחר לראשות מפלגתו בלי תרומה של 20,000 ש"ח מאיש העסקים אליעזר פישמן? האם הוא היה נבחר בלי סכום זהה מדוד ארזי? רצוי לציין שגם המועמד "החברתי" כביכול רן כהן קיבל תרומות לא קטנות – 30,000 ש"ח משלמה אליהו ו- 40,000 ש"ח מיורם בן עמי.

ולתמונה העגומה מצטרפת הרשעתו של פיראס עסילה, חלפן הכספים שהעביר מיליונים לעזמי בשארה מבל"ד. הוא אמנם לא קיבל סיקור תקשורתי כמו טלנסקי, אבל צורת העבודה מאוד דומה. עוד חלק בפוליטיקה שנכבש על ידי הקשר בין הון לשלטון.

 אז מה, הכל שחור?

אני לא חושב שהכל אבוד בפוליטיקה הישראלית. קיומה של חד"ש נותן תקווה לאפשרות של שינוי. העובדה שבחד"ש פעילים חברתיים וסביבתיים (ופעילות חברתיות וסביבתיות) יכולים להגיע לכנסת בלי תורמים, בלי גיוס כספים, בלי תלות באלפיון העליון – זה בעיני הבסיס המוסרי והפוליטי לבנייתה של אלטרנטיבה בישראל.

זה לא רק הבדל טכני. זה נובע מאמונה בערכי השוויון והדמוקרטיה, שמשליכה על כל העבודה הפוליטית. חוק ההגנה על מקימי ועד עובדים, שהובילה הח"כית לשעבר תמר גוז'נסקי, חוק ההגנה על שכר עובדים ברשויות מקומיות מפני עיקול שיזם ח"כ ברכה, וחוק הארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון שהוביל ח"כ דב חנין – כולם חוקים שנועדו לשרת את השכבות המוחלשות, את העבודה המאורגנת, את הערכים של חברה שוויונית וצודקת.

גם בתחום הסביבתי, האג'נדה של חד"ש נבדלת מהאג'נדה של שאר הרשימות "הירוקות" (ארבע במספר, וסביר להניח שאף אחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה). זו אג'נדה סביבתית-חברתית, ששואבת מהמאבק נגד הקשר בין הון לשלטון. חוק "המזהם משלם" וחוק האכיפה הסביבתית העירונית של ח"כ דב חנין, תוקפים ישירות את הקשר שבין זיהום הסביבה לבין הרווח המופק ממנו. גם תיקון החוק של ח"כ חנא סוויד, המחייב את רשויות התכנון לפרסם תכניות בנייה באינטרנט, תיקון החוק שיזם ח"כ דב חנין, האוסר על גביית תשלום בכניסה לפארקים ציבוריים, והמאבק שהח"כ לשעבר, עסאם מח'ול, לקח בו חלק נגד כביש שש, נובעים מאותה תפיסה הקושרת צדק חברתי עם צדק סביבתי.

ולסיום, גם האג'נדה המדינית של חד"ש היא בסופו של יום אג'נדה חברתית. כי בשדרות ובעזה מי שהכי סובל הם העניים – להם יש הכי הרבה קשיים, והכי פחות לאן לברוח. ומי שדואג לצרכים החברתיים והסביבתיים של תושבי הנגב, צריך לדאוג שהם גם יחיו בשלום, בלי הפצצות ובלי מלחמות. לדעתי, מי שאין לו את האומץ לתמוך בשלום גם בזמן מלחמה, הוא לא באמת "חברתי".

 האם הצבעה לחד"ש היא הצבעה אפקטיבית?

שאלה מורכבת.

סביר להניח שחד"ש לא תרכיב את הממשלה הבאה. עם זאת, גם כסיעת אופוזיציה היו לה הישגים אדירים של חקיקה חברתית וסביבתית, וככל שהיא תהיה גדולה יותר יהיו לה הישגים רבים יותר. ובנוסף, אני מאמין שבעתיד חד"ש תוכל להוות בסיס לפלטפורמה פוליטית שמאלית רחבה יותר (אולי "חברה לכולנו"?), וכדי שהיא תוכל להיות כזאת צריך לחזק אותה עכשיו. כי בסופו של יום, בזמן שרוב הפוליטיקאים בישראל מתעסקים במציאת דרכים להפריד בין יהודים לערבים, חד"ש עוסקת במאבק להפרדה בין הון לשלטון. וזה הבדל לא קטן.

נערך על ידי גל
תגיות: אהוד-ברק, אופיר-פינס, בחירות, ביבי-נתניהו, בנימין-נתניהו, דב-חנין, חדש, חיים-אורון, עמי-אילון, עמיר-פרץ, ציפי לבני, שאול-מופז

• אהוד ברק הוא המפסיד ובגדול
• מצטמצם סל המקומות הריאליים ברשימת מפלגת העבודה
• ציפי לבני – מנהיגה נטולת אידיאולוגיה
• בחירות 2009: בנימין נתניהו ראש ממשלה – צרה או רחבה?
• מטולטלת הסקרים והפריימריס
• ציפי לבני, כך תנצחי בבחירות
• כיצד בונים מפלגה סוציאל דמוקרטית?
• אופיר פינס התפטר מהכנסת ופורש מהחיים הציבוריים
• מפלגתו הדועכת של אהוד ברק
• תומרץ ציפי לבני

קישור קבוע 13 תגובות  Email This Post

13 תגובות

1. ירדן :
   19 בינואר, 2009 בשעה 11:14

   מסכים עם הנאמר פה. אם כל הביקורת שיש על חד"ש, זו הרשימה היחידה שמנסה לפנות גם אל הציבור העברי וגם הציבור הערבי. יש להם רקורד חקיקה מעולה ותמיד כשיש מאבק או חוק מביש, אפשר לסמוך עליהם להצביע נכון. כמובן שהכי בולט דב חנין שגם בכנסת נותנים לו כבוד כמחוקק מצטיין.

2. מתן :
   19 בינואר, 2009 בשעה 11:21

   מסכים עם כל הנאמר פה, וככל הנראה אצביע חד"ש. עם זאת, חשוב להדגיש שחד"ש צריכה לעשות חשיבה פנים תנועתית מעמיקה עם ברצונה להפוך לכוח שמאלי שיכול לאיים על ההגמוניה הניאו-ליברלית בישראל. גם חבירה לתנועות וכוחות חברתיים חדשים צריכה להיות חלק מהמהלך הזה. אבל לכל הסוציאליסטים בישראל צריך להיות ברור שחד"ש היא המקום הנכון לפעול בתוכו פוליטית, כדי לשנות במשהו את המקום הזה.

3. עומר כרמון :
   19 בינואר, 2009 בשעה 12:01

   בעקבות מבצע "איוולת יצוקה" החלטתי להצביע לחד"ש בבחירות הקרובות, אבל מאמר כזה גורם לי לנוע באי-נוחות:

   א) בוודאי שבחד"ש לא היה צורך לגייס תורמים במירוץ לראשות המפלגה. בחד"ש לא התקיימו בכלל פריימריס.

   ב) ההתיחסות לעמיר פרץ אינה נכונה ומקוממת: רשימת התורמים של עמיר פרץ בדוח שהבאת דלה וקצרה. ברוני המשק כלל לא נכללים בה.

   לעומת זאת, ברשימה הארוכה מאוד של תורמי אהוד ברק ניתן למצוא רבים מבעלי ההון בישראל.

4. אורי :
   19 בינואר, 2009 בשעה 15:48

   גם אני הולך להצביע לחד"ש בבחירות הקרובות, מכל הסיבות שמופיעות במאמר ומעוד סיבה חשובה אחת: חד"ש היא היחידה שמתנגדת למדיניות ההפרטה בגלוי, בלי לגמגם ובלי למצמץ…

   עוד בשנות התשעים כשכולם (כולל מרצ) התלהבו ממדיניות ההפרטה (שמפלגת העבודה הובילה אותה), חד"ש הזהירה כבר אז שזה הולך להפוך את ישראל לג'ונגל קפיטליסטי.

5. דניאל :
   19 בינואר, 2009 בשעה 16:51

   לעומר:

   קודם כל, בחד"ש מתקיימות בחירות לחברי הרשימה בהם משתתפים חברי מועצת חד"ש, שהוא גוף רחב למדי.
   אבל מעבר לכך, מפלגה לא חייבת לערוך פריימריס. רוב המפלגות בישראל לא קיימו כלל פריימריס עד שנות ה-90, וחלקן עדיין לא. אין שום דבר בשיטת הפריימריס שהופך מפלגה לדמוקרטית יותר – נהפוך הוא, שיטת הפריימריס נותנת מינוף משמעותי ל"ראיסים" וקבלני קולות למיניהם ופותחת פתח להשפעה של בעלי הון ושאר אינטרסים.

   בקשר לפרץ: כמדומני הוא קיבל תרומות מדב לאוטמן ונתמך על ידי אבי שקד ("המליונר הסוציאליסט"). כמובן שאין מה להשוות עם מועמדים אחרים, אבל הוא אינו תלית שכולה תכלת (או אדומה).

6. עומר כרמון :
   19 בינואר, 2009 בשעה 17:54

   דניאל,

   נושא הדיון הוא לא האם פריימריס זה טוב או רע.

   בחד"ש לא התקיימו פריימריס ולכן ההשוואה שנעשתה במאצר נושא זה, בין ראשי חד"ש לראשי מפלגות אחרות, היא מטעה ומקוממת.

   לא ראיתי בשום מקום שעמיר פרץ קיבל תרומות מלאוטמן. הוא קיבל תרומה מאבי שקד, "המיליונר הסוציאליסט".

   שאר המתמודדים על ראשות מפלגת עבודה קיבלו תרומות מברוני המשק, בנושא זה, ההכללה במאמר עושה לעמיר פרץ עוול גדול.

   פרץ מישכן את ביתו ונטל על עצמו הלוואות גדולות כדי לממן את קמפיין הבחירות שלו, משום שהתעקש לא להיות כמו אהוד ברק ואופיר פינס.

   ותאמין לי שבתור שר ביטחון לשעבר ומי שקשריו יכולים להשפיע על עסקות גדולות, הוא יכל לעשות לביתו, והרבה… כך בדיוק אהוד ברק עשה את המיליונים שלו.

7. עמי וטורי :
   19 בינואר, 2009 בשעה 18:09

   למיטב ידיעתי פרץ מעולם לא קיבל תרומות מלאוטמן. פרץ אינו מושלם אבל וודאי שחד"ש לא תיבנה מתיקפתו ההפך הוא נכון.

8. לעמי :
   20 בינואר, 2009 בשעה 0:00

   1. אתה צודק
   2. יש לך הסבר לדבר הזה? מקום ראשון בתרומות
   http://www.politico.co.il/article.asp?rId=445

9. עומר כרמון :
   20 בינואר, 2009 בשעה 0:40

   רשימת התורמים לעמיר פרץ.
   http://primaries.publish.mevaker.gov.il/Donations.aspx?CandidateId=141&PartyId=2

   התורמים מוינה הם ישראלים-יהודים, ביניהם איש משרד החוץ הישראלי לשעבר ונשיא הקהילה היהודית באוסטריה, עוזי נוריאל.

   דב לאוטמן תרם בכלל לברוורמן: http://primaries.publish.mevaker.gov.il/Donations.aspx?CandidateId=68&PartyId=2

   קיבוץ שפיים תרם 43 אלף שקלים לעירית נוקד http://primaries.publish.mevaker.gov.il/Donations.aspx?CandidateId=52&PartyId=2

10. אלירן,פ"ת :
    20 בינואר, 2009 בשעה 0:59

    דברים טובים ויפים.
    אבל עדיין, זו מפלגה שמעודדת בגלוי טרור, וזו בעייה בעיני אנשים שלא רואים בעין יפה אלימות משני צדי המתרס.

11. ומה זה? :
    20 בינואר, 2009 בשעה 1:37

    http://primaries.publish.mevaker.gov.il/Donations.aspx?CandidateId=119&PartyId=2

12. עומר כרמון :
    20 בינואר, 2009 בשעה 2:05

    עינת וילף מישכנה את הבית כדי להיכנס לכנסת?

    ואולי זאת רק טעות

13. דני :
    20 בינואר, 2009 בשעה 18:25

    דב לאוטמן תרם בערך לכל המועמדים האחרים מהעבודה חוץ מלפרץ.