חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המים לחקלאות יגמרו לחלוטין עד 2025

נושאים בריאות ואיכות סביבה ב 18.01.09 6:02

מדו"ח שהכין פרופ' אלון טל, חבר התנועה הירוקהמימד, לוועדת החקירה הממלכתית בנושא המים, עולה תמונה חמורה של משק המים בישראל. לדברי פרופ' טל, לאיש אין את הסמכויות הדרושות לנהל את המים במדינת ישראל, וזהו מצב הרה אסון

ממצאי הדו"ח:

  • אספקת המים בישראל (200 מ"ק לנפש) היא 50% מהכמות המינימלית שקבע האו"ם לאזורים צחיחים.

  • כתוצאה מהפגיעה במגזר החקלאי עקב המחסור במים מכך תחול עליה במחירי המזון הזמין לתושבי ישראל וירידה באיכותו. על פי תחזית ריאלית, אם לא יתחולל שינוי במדיניות, כבר בשנת 2025 – בעוד 16 שנה בלבד, מדינת ישראל לא תוכל לספק מים טבעיים לחקלאות.

  • מאז 1980 נסגרו 286 בארות בישראל מחמת הזיהום המתמשך. קידוחים רבים נוספים הוסבו לשימוש חקלאי בלבד כתוצאה מהעלייה בריכוזי מזהמים.

  • אין תוכנית לאומית להתמודד עם ההמלחה המתמשכת של מי התהום ולשיקום האקוויפרים. הציבור בישראל הפנים את המצב הלקוי של איכות המים, ולפי סקרים, רובו מעדיף לקנות מים מינראליים יקרים לשתייה. אין הדבר מהווה פתרון לאותם משקי בית אשר אינם יכולים להרשות לעצמם מוצר יקר נוסף.

  • כל תושבי המדינה עלולים להיחשף למזהמים נדיפים במהלך רחצה.

  • המלצות פרופ' טל למשק המים בישראל:

  1. הבטחת הזכות למים לצרכים בסיסיים – ולא זכות לבזבז – המשפט הבינלאומי מעניק לזכות ה"גישה למים" מעמד של "זכות אדם" בסיסית ומדינת ישראל צריכה לאמץ עיקרון זה הלכה למעשה. לכן יש לפעול לחקיקת חוק בנושא ולהיערך בהתאם. ברמה הקהילתית, אין להשלים עם מצב כמו היום, כאשר חברת מקורות אינה מספקת מים לדלית אל כרמל ולעוספיה ותושבים אשר שילמו ארנונה לעירייה חיים בלי מים זורמים.

  2. מים מושבים כמקור חיוני: שימוש חוזר בזרמי מים לצרכים נוספים מקובל מאד בחקלאות ובתעשייה. יש לפעול להגברת השימוש במים מושבים ואפורים להשקיית גינות ציבוריות ומשרד הבריאות חייב לקבוע תקנים סבירים כדי לאפשר ניצול מים אלו ולהגדיל באופן משמעותי את השימוש במים אפורים ומחזור מים ביתיים. יש להבטיח סיוע כספי מיידי לרשויות המקומיות לתשתיות החדשות הנדרשות.

  3. איכות ולא רק כמות – יש להגביר את פעולות האכיפה באופן משמעותי מול מזהמי המים השונים, הן על ידי כוח אדם והיקף הדגימות של שפכים למיניהם והן על ידי החמרה בעונשים בפועל. יש לאמץ הצעת חוק שהוגשה בעבר אשר תקבע כי הקנסות יועברו לקרן ניקיון כדי לממן פעולות למניעת זיהום.

  4. מים לטבע: יש לבטל את דרישות רשות המים לחייב את רשות הטבע והגנים לשלם עבור המים אשר יוקצו לטובת הטבע.

  5. מחקר וחינוך- יש להמשיך ולהקצות תקציב הולם לביצוע מחקרים מדעיים חדישים ולחזק את הקשר בין הרשות למוסדות האקדמיים העוסקים במחקר. כמו כן לממן הכשרת מומחים בתחום המים.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

11 תגובות

  1. עומר כרמון :

    שכחתם לציין שפרופ' טל גם דורש בדו"ח להקים מתקני התפלה רבים.

    האם התנועה הירוקה היא מפלגת הקיבוצים?
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498105&blogcode=10339577

    http://www.blacklabor.org/?p=5880

  2. אלון דוד :

    נכון, אלון טל תומך בהקמה של מתקני התפלה ידידותיים לסביבה, המתסתמכים על טכנולוגיות קלינטק שקיימות כבר כיום ונעשה בהם שימוש ברחבי העולם.

    לגבי השאלה השניה, זה בדיוק כפי שאני אטען, שחד"ש – המפלגה בה אתה תומך היא מפלגת הערבים.

  3. עומר כרמון :

    לאלון,

    נכון. התנועה הירוקה תומכת בהקמה של מתקני התפלה. רציתי שהדבר יצוין לשם הגילוי הנאות.

    כנ"ל לגבי הערתך השנייה: חד"ש מגדירה עצמה כמפלגה יהודית-ערבית.

    התנועה הירוקה אינה מגדירה עצמה כמפלגה התומכת בלובי הקיבוצי, למרות שזה המצב בפועל. לשם הגילוי הנאות, עובדה כזאת צריכה להיות ידועה לכל.

    בבחירות הקודמות הצביעו המונים עבור מפלגת הגמלאים מבלי שידעו כי הם מצביעים למפלגה המורכבת מאנשי ימין ויו"רים של ועדי עובדים בהסתדרות הישנה. איני מעונין שתופעה כזאת תחזור שוב.

  4. דודי :

    נו בחייאת, עומר.

    האם מפלגה שתומכת בהקמת מתקני התפלה היא בהכרח "מפלגה התומכת בלובי הקיבוצי"?

    יכול אדם שלא להיות שותף לחזונך על הרס מוחלט של החקלאות בישראל, ועם זה לא להיות בהכרח חלק מהלובי של הקיבוצים.

  5. עומר כרמון :

    מחצית מהמים השפירים במדינת ישראל מוזרמים לחקלאות. החקלאות תורמת רק 2 אחוזים לתל"ג. אני מצפה ממפלגה שדואגת כביכול לסביבה להיות הראשונה שפועלת נגד הלובי החקלאי.

    התנועה הקיבוצית מחזיקה באינספור תעשיות מזהמות. היכן קולה של התנועה הירוקה בנושא?

    לא רק שלא נשמע קולה, בדיוק להיפך:

    התנועה הירוקה תומכת במענקי מדינה לקיבוצים.

    התנוע ההירוקה תומכת בצמצום המיסוי להעסקת העובדים
    הזרים בחקלאות

    התנועה הירוקה תומכת בביטול מעורבות מנהל מקרקעי ישראל בהחלטות הנוגעות לקיבוצים

  6. נמרוד ברנע :

    במשך שנים הסקטור החקלאי עשק את כבשת הרש כקרויה משק המים הישראלי.
    הגיע הזמן שמישהו יתן על הדין הזה.

  7. לעומר :

    (ג"נ: אני תומך בתי"מ, והתלבטתי קשות בינה ובין חד"ש, בכל מקרה אני מברך אותך על בחירתך שלא להצביע אמת).

    ממש לא השתכנעתי ב"עדויות המוצקות" לטובת התאוריה שלך לפיה תי"מ היא מפלגה שיש בה דריסת רגל משמעותית ללובי החקלאי.

    עדות אחת היתה מיקומם של צעירים בני קיבוץ ברשימה – ממש לא רציני
    (ענה לך יפה ניר הירשמן: האם הופעת ירושלמים ברשימה משמעותה שיש פה לובי חרדי-לאומני?)

    גם תמיכה בהתפלה אינה עדות רצינית, שכן במקרים מסוימים כמו כאן לחקלאי ולפעיל הסביבה יהיו אינטרסים משותפים, ובאחרים יהיו אינטרסים מנוגדים, למשל בדיון על ניצול מי המעיינות בעין גדי למים מינרליים או בפרשת כלובי הדגים באילת, שאתה מכיר בתור אילתי.

    זכור לי שעוד לפני תקופת הבחירות ועוד לפני שהתוודעת לתנועה הירוקה התנגדת להתפלה, והצגת במאמר את מהלכי קידום ההתפלה כמהלכים שמוביל הלובי החקלאי.
    גם אז קראתי בעיון ולא השתכנעתי.

    התעלמת מהתועלת בהתפלה לכל אזרחי המדינה, ומהעובדה שגם אילו לא היתה כלל חקלאות בארץ היינו נזקקים בסופו של דבר להתפלה בגלל גידול האוכלוסיה והעלייה ברמת החיים.

    אני חושב שללובי החקלאי בפוליטיקה כוח רב מדי וספציפית הוא גורם למפלגות העבודה ומרצ לשים מגזר מתפקדים זה בעדיפות על כלל האזרחים. הדבר מתבטא בקלות הבלתי נסבלת של תוספת מכסות לעובדים זרים בחקלאות, בהיעדר השקעה רצינית בהסבת ישראלים לעבודה בחקלאות (אעפי שהוקצו לכך תקציבים – מחקר מממ שפרסמנו). הקיבוצים מעוניינים מאוד במנהל מקרקעי ישראל – לצורך שיוך קרקעות (עימותים עם הקשת המזרחית והאגודה לצדק חלוקתי), לכן הדבר עלה במומ ברק-לבני רק לאחרונה.

    עם זאת, אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעודד חקלאות ישראלית – ערבית ויהודית, ולהתייחס לחקלאות כפרוייקט לאומי (כמו חינוך – לא למדוד אותו במונחים כלכליים קצרי טווח). השקעה בקידום החקלאות היא השקעה בקשר בין הישראלים לאדמתם -נושא חשוב לי כציוני, מתן אפשרות לעניים לקנות מזון טרי ולא מעובד במחיר זול (בשונה מירקות ופירות מיובאים יקרים באירופה), וכמובן יש בה ערך סביבתי גם מבחינת הארץ (שמירת עתודות שטחים ירוקים ולא בנויים) וגם מבחינת כדוה"א (מניעת זיהום כתוצאה מייבוא).

    אם כבר תיאוריות קונספירציה, אני הייתי חושד שהלובי להתפלה בא מאצולת ההון: בניית מתקן התפלה ע"י בעלי הון פרטיים (כפי שעומד לקרות) היא אקט בכיוון הפרטת התשתיות, בעוד שבניית מתקן התפלה ע"י מקורות היא אקט לחיזוק המגזר הציבורי.

    איתי

  8. עומר כרמון :

    אהלו איתי,

    א) על זה בדיוק כתבתי בזמנו: על הקשר בנושא ההתפלה בין התנועה הקיבוצית לבעלי ההון:

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498105&blogcode=8929880#Scene_1

    ב) אני מסכים שלחקלאות יש ערך חינוכי ממדרגה ראשונה. אבל לשם כך לא צריך לבזבז מחצית מהמים השפירים של מדינת ישראל.

    אפשר להקים מספר חוות חקלאיות, לשם יגיעו וילמדו תלמידים, סטודנטים ותיירים. לא יהיו שם פועלים תאילנדים ולא קרקעות שיהפכו לתחנות דלק ולמרכזי קניות.

  9. לעומר :

    לא התכוונתי לחוות לימודיות – חוות לימודיות לא יוכלו לספק ירקות ופירות טריים לעניים, ואלו לא יוכלו לקנות אותם מייבוא מדרא"פ כמו עשירי אירופה.

    בניית תחנות דלק ומרכזי קניות על קרקע חקלאית – פסול בעיני

    העסקת עבדים – פסול אף יותר

    אל תשפוך את התינוק עם המים

    נ"ב: מחצית מהשפירים זו הגזמה

    http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/FAECA95C-2A13-464E-8B16-B9AFA009BD8C/0/MakavTifaul_1208.pdf

  10. הראל לייבוביץ :

    בשבוע האחרון הובא לידיעתי כי בניצנה, ישנו מאגר מים מליחים ענק שלא עושים בו כל שימוש – אף על פי שאלו מים שבהחלט ניתן להשתמש בהם עבור חקלאות.
    גם תכננתי לכתוב על כך מכתב למשרד החקלאות לבירור העניין.
    מישהו מכיר על המאגר ההוא ולמה לא משתמשים בו…?

  11. עומר כרמון :

    איתי,

    מחצית מהמים השפירים! יש המון חומר בנושא. תוסיף לזה גם את העובדה שאזרחי מדינת ישראל מסבסדים בכבדות את המים לחקלאים.

    דוגמאות לכמה מאמרים שהתפרסמו בשנה האחרונה:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3517873,00.html

    לגבי פירות וירקות לעניים. הרבה יותר פשוט וזול לסבסד. זה יעלה הרבה פחות ממה שמבוזבז כיום.

    לידיעתך, אפילו כיום עם כל הבזבוז העצום במים וקרקעות + נזק סביבתי שנגרם בגלל דשנים וכו', וייגרם בעתיד בגלל מתקני התפלה, אנחנו מייבאים המון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.