דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
גלעד ארדן, התנגדות למבצע "עופרת יצוקה" אינה בגידה
עקבות בקשתו של ח"כ גלעד ארדן לשלול את אזרחותם של מי שמוחה כנגד מבצע "עופרת יצוקה", מבקשו נמרוד אבישר לחזור בו מדבריו הפוגעים בחופש הביטוי ובזכויותנו כאזרחים במדינה דמוקרטית
לכבוד,
חבר הכנסת גלעד ארדן
מכובדי,
הופתעתי לגלות שבדעתך לשלול את אזרחותי ואת אזרחותם של כמה מטובי חבריי מפני שניצלנו את זכותנו – ויש שיאמרו חובתנו – הדמוקרטית ויצאנו במחאה כנגד פעולה שהממשלה הנוכחית מבצעת.
אם זכרוני משרתני היטב, אתה עצמך התנגדת לא אחת לפעולות שונות של הממשלה הנוכחית, החל מהתנגדותך לחוק חסימת אתרים וכלה בהתנגדותך להמשך כהונתה לאחר פרסום דו"ח ועדת וינוגרד. מכך עולה, שיש לשיטתך מעשים של הממשלה שניתן לחלוק עליהם ומולם ישנם מעשים אחרים ששייכים לסוג אחר של מעשים – כאלה שהמשמיעים קול צעקה כנגדם הם בוגדים.
למדתי בעבר, בשיעורי האזרחות בבית הספר התיכון, כי הדמוקרטיה הינה שוק דעות, ושהדעות היחידות שאינן לגיטימיות – כלומר, אינן רשאיות לבוא בתחומי השוק – בישראל הן אלה השוללות את יהדותה של המדינה או אלה השוללות את היותה דמוקרטיה. נדמה לי, ח"כ ארדן, כי דווקא העמדה לפיה יש לשלול את אזרחותם של מפגינים במדינתם קרובה יותר להיות עמדה כזו, באשר היא שוללת את היותה של ישראל דמוקרטיה; ואילו העמדה המתנגדת למלחמה הנוכחית לא עושה אף לא אחת מאלה.
זוהי תפישת עולם פשטנית שאינה הולמת אדם במעמדך, מכובדי, התפישה הצובעת את העולם ב"אנחנו" ו"הם" והמציירת אותי ואת חבריי כבוגדים. אני פטריוט ישראלי, ח"כ ארדן, לא פחות ממך, ורמיזתך כאילו מניעיי הם אחרים לא רק פוגעת בי באופן אישי, היא גם מסיתה כנגדי. אנחנו יודעים, שנינו, מהו דינו של בוגד. אילו חלילה ייהרג אזרח ישראלי בעת שהוא מוחה כנגד הלחימה, ע"י תומכיה, האם תוכל לרחוץ בניקיון כפיך, ח"כ ארדן?
בנימין נתניהו, העומד בראש מפלגתך, העתיק את עיצוב אתרו מהעיצוב של הנשיא הנבחר האמריקני, באראק אובאמה. מה חבל שלא העתיק גם את אחת מסיסמאות הבחירות שלו, "We can disagree without being disagreeable".
אולי כדאי שאסביר לך את עמדתי, כדי שתוכל לשפוט בעצמך האם אני בוגד שראוי לשלילת אזרחותו. אני מוכן להבטיח לך, ח"כ ארדן, שאם תענה ותאמר לי שכן, על סמך דעתי זו אתה סבור שיש לשלול את אזרחותי, אשלח לך את תעודת הזהות שלי. בשאלה האם לישראל זכות לתקוף בעזה, אני סבור שיש לה כל זכות כזו. בשאלה האם עליה לעשות כן, האם התקיפה משרתת את האינטרסים הישראליים, תשובתי היא שלא. אינני סבור – וכמוני, מרבית אזרחי ישראל, לפי סקר ערוץ 10 – שהלחימה יכולה להפסיק את ירי הטילים אל עבר יישובי הדרום. כיוון שכך, המלחמה נראית לי כבזבוז מיותר של חיי חיילי צה"ל כמו גם פלשתינים, ומכל מקום נוגדת את האינטרס הישראלי.
כך שאתה רואה, ח"כ ארדן, השאלה שמנחה אותי איננה "מה טוב לעולם" או "מה טוב לפלשתין" או "מה טוב לחמאס". השאלה שמנחה אותי היא "מה טוב לישראל", ואינני סבור שהלחימה בעזה היא אכן כזו.
כפי שציינתי, אני פטריוט ישראלי, וברי לי, מכובדי, שאנחנו חלוקים בנקודה זו. ברי לי שאתה סבור שהפעולה הצבאית הזו עשויה להשיג הישגים. האמן לי, אשמח לאכול את כובעי ולהתבדות. אולם מכל מקום, כאן נחה אי ההסכמה בינינו, זהו שורשה. אנחנו יכולים להתדיין על זה. אנחנו יכולים להתווכח, ולהיות ברי פולגתא, ולא להסכים. אסור לנו לעשות דה לגיטימציה לצד השני רק מפני שהוא חושב אחרת. ישראל היא דמוקרטיה, וטבעי שלא תהיה אחדות דעים – וטוב שכך. המרחק עד להרחקתם של החושבים אחרת הוא כל מה שיש לנו בדרך לדמוקרטיה מדומה בה כולם מסכימים עם כולם.
ואם קבוצת אנשים איננה מסכימה עם מעשי הממשלה, מה יכול להיות נפלא יותר לדמוקרטיה ממוכנותם להיות מעורבים, לגלות אחריות ולצאת לרחובות להפגין? כלום היית מעדיף לראות אזרחים סגורים בבתיהם, חוששים להביע דעה?
ח"כ ארדן, התאכזבתי ונפגעתי מדבריך. כולי תקווה שתדע לחזור בך מהם.
בברכה,
נמרוד אבישר
*העתק ממכתב זה יועבר לפרסום באתר עבודה שחורה לקידום השיח בין בוחרים ונבחרים*
נערך על ידי נמרוד דוד
תגיות: ביבי-נתניהו, בנימין-נתניהו, גלעד ארדן, דמוקרטיה, זכויות-אזרח, חופש-ביטוי, עופרת יצוקה
קישור קבוע
29 תגובות
Email This Post
8 בינואר, 2009 בשעה 8:48
ואם השאלה המנחה אותך הייתה "מה טוב לישראל ולפלשתינים גם יחד", אז היית נחשב לבוגד?
פטריוט זה לא מי שחושב שחיי מדינתו חשובים מחיי השכן. כל עוד יהיה רע לשכננו, מן הסתם יהיה רע גם לנו.
8 בינואר, 2009 בשעה 9:19
מכתב יפה, אבל חבל על המאמץ.
הוא גם חושב שצריך לאסור על שידור תכניות שאינן מבית היוצר "שלנו":
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=607248
8 בינואר, 2009 בשעה 10:24
מכתב טוב מאוד.
נראה לי שארדן מחפש פופולריות לקראת הבחירות, הוא מנסה לכוון למחנה משותף נמוך מאוד. כדאי לשאול אותו אם זאת דעתו על בוחריו הפוטנציאליים, ומה נגזר מכך.
8 בינואר, 2009 בשעה 12:42
מכתב מעולה. כתבת יפה
8 בינואר, 2009 בשעה 13:05
[...] בעבודה שחורה. תגיות: ברחבי הרשת, על רגל אחת, עלה ברשת רשומה זו פורסמה ביום חמישי,8 בינואר, 2009 בשעה 14:04 תחת הנושאים כללי. ניתן לעקוב אחרי התגובות בעזרת פיד RSS 2.0 . אפשר גם להגיב, או לשלוח טראקבק מהאתר שלכם. אם אהבתם את הפוסט, אתם יכולים להירשם לפיד הרסס או להירשם לעדכונים יומיים במייל [...]
8 בינואר, 2009 בשעה 16:03
מתי גלעד ארדן קרא לשלול את אזרחותם של המתנגדים למלחמה? יש אולי קישור לידיעה שמדווחת על כך?
8 בינואר, 2009 בשעה 18:29
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/834/825.html?hp=1&loc=111&tmp=4803
9 בינואר, 2009 בשעה 10:16
לפי הכתבה ההתבטאות שלו אינה כוללת רק את המתנגדים למלחמה: "מי שנמצא בהפגנת השמאל לא צריך להיות אזרח מדינת ישראל".
הרעיון כללי מידי, צריך לפתח אותו, הנה הצעתי למחוקק גלעד ארדן:
1. מזל"ט של ח"א יצלם כל הפגנת שמאל.
2. השב"כ יאתר את כל המפגינים ויאסר עליהם להתרחק מביתם לטווח שעולה על 100 מטר.
3. כדי למנוע משהמאלנים לעתור לבג"ץ יחוקק חוק עוקף בג"ץ שמונע ממי שמשתתף בהפגנת שמאל לעתור לבג"ץ.
4. וליתר ביטחון, לאסור על שמאלנים להתנדב ליחידות קרביות.
12 בינואר, 2009 בשעה 20:24
ישנה תגובה ראויה אחת לאמירה של גלעד ארדן, והיא זו:
"גלעד ארדן אינו צריך להיות אזרח מדינת ישראל".
13 בינואר, 2009 בשעה 11:18
באמת מכתב יפה, ניסוח מהוקצע, אפילו צודק במהותו.
אם אכן היית טורח לבדוק את דבריו של חבר הכנסת ארדן היית מגלה שדבריו כוונו *רק* להפגנה זו ושכמותה ולא לכל הפגנה של דעות מנוגדות לשלו.
תסכים איתי שבהפגנה בה נושאים שלטים בעלי משמעות של חוסר סבלנות פוליטית ופיזית כלפי חלק מהאזרחים יש משום הסתה ( אתה בעצמך דואג לביטחונו של המפגין ורק מדברים של ח"כ אחד) – אני כאזרח יהודי מרגיש מאוים מהפגנה בה נושאים את דגלי פלסטין( מה זה בדיוק? )
בדיוק כמו קריאות השמאל לבוא חשבון עם מנהיגים ימניים שנכחו בהפגנות נגד רבין בשעתו אני מסכים עם חה"כ ארדן כי יש לבוא חשבון עם אזרחים אשר במעשיהם מתירים את דמי. אתה סבור שאינך מסית בהנפת הדגלים האלו? ומה אם בהפגנות מהצד השני היו מניפים דגלים של כהנא חי? היית מאשר?
13 בינואר, 2009 בשעה 12:41
"מצד שני" – השאלה היא מדוע אתה (וארדן) החלטתם שכל מי שמניף דגל פלסטין מתיר את דמך. הרי דגל פלסטין הוא דגלה של הרשות הפלסטינית, איתה ממשלת ישראל נושאת ונותנת (גם אם בחוסר כנות מובהק, לדעתי). אם אתה או ארדן חושבים שהרשות הפלסטינית מאיימת על חייכם, זו כבר דעה אחרת, והיא ראויה לדיון נפרד (אז אולי צריך גם לשלול את האזרחות מאולמרט ולבני). אבל אם נראה לך שלא, אז הדיון שארדן ואחרים מנסים להוביל סביב הנפת דגל פלסטין הוא לא יותר מהזדמנות להסית נגד מתנגדי המלחמה, באופן מתלהם, חסר אחריות ולא מבוסס בעליל. הניצול של ההתלהמות הזו לצורך תעמולת הבחירות של הליכוד שקוף למדי.
13 בינואר, 2009 בשעה 13:59
קודם כל תשובה יפה מאוד
סוגיית הדגלים יכולה להיפתר לדעתי אך ורק ע"י הצפה שתגרום לטשטוש התגובה, כפי שקורה במוח כאשר נחשפים לגירוי באופן מתמשך.
אם בכל הפגנת שמאל יניפו המשתתפים גם דגלי ישראל וגם דגלי פלסטין (ורצוי שאותו אדם יניף את שני הדגלים) בהדרגה הנפת הדגל לא תעורר עניין בדיוק כמו שהיום להגיד "כיבוש" לא מעורר עניין.
מניסיוני המועט בהפגנות (אני שונא) – בהפגנות שמאל ציוני (מרצ-שלום עכשיו) נמנעים במכוון מלהניף דגלים פלסטיניים, בהפגנות שמאל לא ציוני נמנעים במכוון מלהניף דגלי ישראל
בירושלים היתה תקופה ארוכה בה התקיימו 2 משמרות מחאה ליציאה מהשטחים כל שבוע: הציונית והלא ציונית (עמדתי כמה פעמים בשתיהן). כמובן שזה לא אפקטיבי.
כל עוד לא נלמד לגשר על התהום שעוברת ברווח בין מרצ לחד"ש לא תהיה תקומה לשמאל, ובכך אשמים שני הצדדים (תראה כמה אנרגיה משקיעים בבלוג של חד"ש בלהכפיש את מרצ המתקרנפת ע"ר המלחמה וההפגנות נגדה).
איתי
13 בינואר, 2009 בשעה 14:12
מתן – "הרשות הפלסטינית" היא אותה רשות שמשיטחה נורים טילים על אזרחי מדינתנו כבר שנים לא מעטות.
הנסיון שלך להפריד בין המעשים בפועל של אותה רשות ובין התמיכה האידאולוגית בה היא מעשה עיוורות חברתית ובטחונית שדווקא היא חסרת אחריות.
הבהרה – איני טוען שאני בעד שלילת אזרחותך ח"ו. אני מאמין בכל לב שאתה וכל האזרחים שנכחו בהפגנה(היהודים לפחות) רוצים בטובת המדינה בדיוק כמוני. אבל הצגת הדברים כאילו חה"כ הוא פאשיסט ואת המפגינים כנפגעי זכויות אדם וחופש הביטוי היא לא נכונה מצד הפרוש שניתן לדבריו ואף מטעה את הקורא.
לא לכל דבר יש מניעים פוליטים, מתן. גלעד ארדן כמחוקק הוא דוגמא טובה לכך – תבדוק בעצמך.
איני מוחה כנגד מתנגדי המלחמה אלא נגד מתנגדי טובתי כאזרח.
בנוגע ללבני ואולמרט – יש הבדל בין מגעים פוליטיים בין מנהיגים להזדהות אידאולוגית – לא נראה לי שתשכנע את לבני להניף דגל פלסטין בעצרת תמיכה של קדימה.
בנוסף – לא ענית לי על התרחיש ההיפותטי של הנפת דגל כהנא חי… מצפה לתשובתך בכליון מקלדת
13 בינואר, 2009 בשעה 14:30
איתי – תודה. באופן אישי אני מסתייג ממה שמייצג דגל ישראל בקונטקסט הפוליטי היום, ולא אניף אותו בשום פורום, בטח לא בהפגנה. מצד שני, אני מכבד מאוד אנשים שנוקטים עמדה חד משמעית נגד המשטר הישראלי – בנושאים כמו מלחמות וכיבושים מסוגים שונים, השתקת התנגדות פוליטית או אפלייה ודיכוי של פלסטינים עם ובלי אזרחות – ומתעקשים לומר שזה לא סותר את ציונותם או אפילו נובע ממנה, ומציינים זאת בכך שהם נושאים בגאווה את הדגל הציוני. מצד שני אני גם מכבד מאוד פלסטינים או ישראלים שמחליטים לשאת את הדגל הפלסטיני כדי לציין את זהותם הפלסטינית הנרמסת או כדי להביע הזדהות עם ההתנגדות לרמיסה הזאת. באופן אישי, הדגל היחיד שאני מוצא שנוח לי להניף היום הוא הדגל האדום.
ל"מצד שני" – אני לא מעוניין להיכנס לויכוח בנוגע לרשות הפלסטינית – יש לי עליה המון ביקורת, אבל שונה לחלוטין מזו שאתה מציג.
לגבי "טובת המדינה" – תודה באמת שאתה מוכן לקבל שהמשתתפים היהודים בהפגנה רוצים בה. אני לא בטוח שאני רוצה בטובת המדינה כפי שאתה מגדיר אותה, אבל הסוגריים שלך חושפים, לדעתי, גזענות ופשטנות די ברורים. באופן כללי, נראה לי שתפישתך בנוגע לפלסטינים ול"איום" שלהם עליך כביכול היא פשטנית, לאומנית וגזענית למדי. כיוון שגם לקרב של נאצות אני לא מעוניין להיכנס כאן, נראה לי שכדאי שנפסיק כאן.
13 בינואר, 2009 בשעה 14:44
מנקודת מבטו של הצופה הממוצע בטלויזיה
(א) ישראל ופלסטין במלחמה
(ב) מי שמניף דגל ישראל הוא בעד ישראל
(ג) מי שמניף דגל פלסטין הוא בעד האויב
לכן דווקא עכשיו ולמרות הכל – דגל ישראל חייב ללוות כל הפגנת שמאל נגד המלחמה, לצד דגל פלסטין.
כאשר אתה מוותר על הנפת דגל ישראל אתה מפקיר באופן סמלי לא רק את הציונות (נניח שלא אכפת לך מזה) אלא את המדינה כולה בידי אלה שעושים אותה לכ"כ רעה בעיניך. אתה אומר שאינך מזדהה עם ישראל ועם אזרחיה, עם זכותנו לבית לאומי בחלק מא"י (המופיעה כמובן במצע חד"ש).
אתה אומר בשורה התחתונה "אני לא מפה, זה לא שלי" וזאת בניגוד למי שאומר "אין לי ארץ אחרת … לא אוותר לה – עד שתפקח את עיניה".
בכך אתה מקל על המצפון שלך אך מפחית מאוד את יכולת ההשפעה שלך ומקל על אלה ששונאים את השמאלנים ורואים בהם עוכרי ישראל.
הסיבה שעמי אילון הצליח לאסוף מאות אלפי חתימות בעד יוזמה שכללה (שומו שמיים) *חלוקת ירושלים*, חזרה לקווי 67 פלוס מינוס, וחזרת פליטים (ללא הגבלה) לתחומי המדינה הפלסטינית (בלבד) היתה דווקא השימוש בדגל ישראל ובצבעי הכחול לבן.
אף גדעון לוי או אורי אבנרי או אפילו דב חנין שיש לו המון אוהדים ציונים במגזרים מסוימים לא היה מגיע להישג כזה.
13 בינואר, 2009 בשעה 14:59
כל אחד ומה שהדגל מסמל בעיניו.
גם הציונות כמושג, היא משהו שאפשר להתווכח מה הוא אומר. למשל האם אפרטהייד בשטחים זה ציונות? לא בהכרח. ציונות זה אפילו לא בהכרח מדינה יהודית – יכול גם להיות בית לאומי.
בתור אתאיסט שרואה את עצמו כישראלי בהוויתו, יותר חשוב לי לחיות בדמוקרטיה וחופש בתרבות של הארץ – שהיהדות היא חלק ממנה והעברית עוד יותר.
במישור הפוליטי אין ספק שאיתי צודק, דגלי ישראל מדגישים שזו לא התנגדות לישראל אלא התנגדות לגישה השולטת כרגע בישראל ובחמאס. התנגדות למלחמה.
חשוב להזכיר שהיו אנשים מחד"ש שהגיעו להפגנה הראשונה עם דגלי ישראל והמשטרה מנעה מהם להכניס אותם. מצד שני חד"ש הטעות של חד"ש היא שהיא לא התלוננה על כך כדי למנוע זאת להבא.
בהפגנה של שלום עכשיו מיותר לומר שהיו דגלי ישראל.
13 בינואר, 2009 בשעה 17:09
מתן – אתה מפספס את הנקודה.
זה מאוד נוח להחליט שכולם נגדך.
הנקודה היא לא הדגל עצמו כפיסת בד אלא מה שהוא מייצג בפועל. דגל פלסטין מסמל התנגדות למדינת ישראל כריבון על שטח מדינת ישראל( לא משנה להם מהו השטח או גודלו )
מדבריך אני מבין שלא משנה מה ישראל כמדינה תעשה אתה לא מסכים איתה אלא עם הצד השני. כן מתן זהו הצד השני ולא סתם גישה שונה לפתרון. במצב כזה קצת קשה לקיים דיון כי אתה פשוט לא מסכים לכלום וכולם נגדך כביכול…
ועדיין לא ענית לי למה מותר לך להניף דגלי פלסטין ולי אסור להניף דגלי כהנא.
13 בינואר, 2009 בשעה 17:31
אני חושב שהדגל הזה כבר מזמן לא מחזיק משמעות חד משמעית, וכל אחד יכול לפרש הנפה שלו או אי-הנפה שלו כפי שנראה לו. למשל, אתה יכול לפרש את הסירוב שלי להניף את הדגל הזה כפי שפירשת. אבל זה לא אומר שזה נכון. אני מעדיף לשפוט אנשים לפי מעשיהם, ולא לפי הדגלים שהם מניפים. אני לא חושב שיש לפעילות פוליטית שמרוכזת בדגלים ובמצעים יותר מדי משמעות בתנאים הנוכחיים, של ספינים ושקרים על גבי שקרים. אני חושב שפעולה משותפת עם אנשים, פעולה שמרוכזת במאבקים הקיומיים שלהם, יכולה לגרום להם לראות מעבר לדגלים, שכל תכליתם לגרום לאנשים לשפוך את דמם לטובת אינטרסים של אנשים אחרים. אם אתה רוצה להיאבק על המשמעות של הסמלים האלה, אני, כאמור, מכבד ומקבל זאת, אבל אל תדרוש את זה ממני.
בשום שלב אני לא אומר "אני לא מפה, זה לא שלי". ההפך, את כל זמני הפנוי אני משקיע במאבק על דמותו של המקום הזה, כל ילד פלסטיני שנטבח וכל בית שנפגע בשדרות כואבים לי בגלל שאני מן המקום הזה, בגלל שאני מרגיש אחראי לכל הזוועות שנעשות כאן, בגלל שהן נעשות בשמי. אבל זה לא אומר שאני צריך לקבל את התעמולה השקרית שאתה מצטט, זאת שאומרת שאני במלחמה עם מישהו או שאני אויב של מישהו. יש כאן משטר שמנהל מלחמה נגד עם. המשטר הזה מנסה לשכנע אותנו שהוא מנהל את המלחמה בשמנו, כדי שנתגייס למלחמה לטובתו. כל זה בזמן שהאויב היחיד שלנו הוא המשטר הזה. אין שום סיבה שנצהיר שאנחנו חלק מהמשטר הזה, שעוין אותנו בצורה כל כך ברורה. אנחנו יכולים, וצריכים, להילחם על המקום הזה, להפוך אותו לשלנו. אפשר לעשות זאת עם דגלי ישראל, אפשר עם דגלי פלסטין, ואפשר בלי אף דגל. אני מעדיף את האופציה השלישית.
13 בינואר, 2009 בשעה 17:34
או עם דגל אדום, כברירת מחדל.
14 בינואר, 2009 בשעה 9:59
למתן – הרבה מילים ללא הרבה תוכן חדש לצערי.
שוב אתה מתחמק מלענות על שאלות שנשאלת.
הרצון שלך להיות מנותק מסמלים הוא יפה אבל העובדה נשארת בעינה – אתה תומך בישות שתומכת בפגיעה פיזית באזרחי מדינת ישראל.
חוץ מזה – מה זאת ההרגשה הממורמרת הזאת? אתה מדבר כאילו חייזרים השתלטו על המדינה ( "המשטר הזה", "עוין אותי"…) המשטר הזה היא ממשלה נבחרת של המדינה ע"י רוב הציבור ואולי תבחן את האפשרות שאולי אתה הוא זה שטועה?
14 בינואר, 2009 בשעה 18:05
המשטר הזה שולט באמצעים כוחניים ומדכא התנגדות בכוח. נכון שככל הנראה רוב אזרחי המדינה תומכים, אבל הם תומכים, כמוך, במשטר שפוגע פיזית במאות אזרחים, ומבצע בשבועיים וחצי האחרונים פשעי מלחמה נוראים. מעבר לזה, המלחמה הזו מביאה בעיקר לנזק גם לאזרחים שמצביעים בעד המפלגות שמרכיבות את המשטר הישראלי, באופן ישיר ועקיף כאחד. אתה מוזמן להמשיך להתעלם מזה, אבל זה עדיין נכון.
14 בינואר, 2009 בשעה 20:18
הממשלה הזאת( ו3 אלו שלפניה) ניסו כמעט כל אמצעי על מנת להגיע לפתרון ללא פעולה צבאית.
כמובן שאני תומך בממשלה שמגינה על מאות אלפי התושבים בדרום, ואתה?
פשע מלחמה נורא הוא ירי ארטילרי על ישובים שאין בהם ולו חייל אחד – אתה תומך בזה.
פשע מלחמה הוא להחזיק שבוי ללא אפשרות לדעת אפילו מה מצבו – אתה תומך גם בזה.
לגבי הנזק לאזרחים כן או לא -אל תקבע שזה נכון. את הנזקים של נזק מול תועלת אתה בטח לא יכול לעשות מהסלון בבית יותר טוב מהם.
14 בינואר, 2009 בשעה 21:22
אני כמובן לא תומך בירי לעבר ישובים או בהחזקת שבויים כלשהם. הבעיה היא שישראל עושה מכל זה המון, ובניגוד גמור לטענות שלך יזמה את המלחמה הזו ללא (כמעט) שום ניסיון למנוע אותה, או "להגיע לפתרון ללא פעולה צבאית". בפועל, ולמרות ההצהרות היפות שאתה מצטט בדבקות כזאת (ושמגובות כמובן על ידי התקשורת הישראלית המגויסת), ישראל גורמת נזק להמוני אזרחים ברצועה (למעלה מאלף הרוגים, כ- 40% מהם ילדים, ובטח עוד כמה עשרות אחוזים נשים, ואותם יחסים בערך לגבי למעלה מחמשת אלפי פצועים) ופוגעת באופן חמור בשגרת החיים של מאות אלפי, אם לא מיליוני, אזרחים בתוך גבולות הקו הירוק. כל אדם שתשאל בדרום יגיד לך שבשבועיים האחרונים החיים גרועים יותר משהיו בארבעה וחצי חודשי הרגיעה שקדמו להפרתה על ידי ישראל בפעולה בעומק הרצועה ב-4.11. הויכוח הוא על השאלה האם הטבח בעזה יביא שקט. נסיון העבר מוכיח שלטווח ארוך אין לזה שום סיכוי.
בשורה התחתונה, לכל בר דעת ברור שעם או בלי פעולה צבאית, לא יתכן כל פתרון בעזה ללא הסרת המצור והפסקת הטרור של ישראל ברחבי הרצועה, ובטווח הרחוק יותר בלי מו"מ רציני לשלום צודק עם הפלסטינים. כל דבר אחר שמתכננת ישראל, כמו רצח המוני אזרחים, ריסוק כל מנגנוני השלטון ברצועה וסירוב לכל פשרה או ויתור כלפי החמאס, יביא לעוד שנאה והרג, אם לא בחודשים שמיד לאחר המלחמה, הרי שבשנה-שנתיים שלאחריה והלאה.
15 בינואר, 2009 בשעה 9:41
זה יפה שאתה חושב שאתה לא תומך בירי על אזרחים והחזקת שבויים – אבל זו בדיוק עמדתך.
מה עשית על מנת שהחמאס יפסיק את השיגורים?
ממשלת ישראל יצאה מעזה והבליגה על ירי במשך 8 שנים ( ולא מ ה 4.11)
ירי ארטילרי (אם אתה לא יודע) לא יכול להיות מכוון – מכאן שכל ירי כזה לישובים מאוכלסים מכוון לפגיעה באזרחים – איך אתה חי עם זה?
אני יודע שישראל מנסה בכל כוחה לא לפגוע באזרחים, אך החברים שלך מהצד השני יורים מבתי ספר, מסגדים, בתים פרטיים – מה אתה מציע לעשות?
אני מסכים שלטווח הארוך צריך להיות הסכם כלשהו אך בניגוד לדעתך, דווקא החמאס הוא זה שמצהיר שאין לישראל זכות קיום.
אם אתה חושב שיש מנהיג ישראלי שיושב ומתכנן פעילות צבאית על מנת לפגוע בכוונה תחילה בפלסטינים – זו עלילה שפלה בדיוק כמו עלילות הדם באירופה לפני מלחמת העולם.
אולי גם שלחנו את הצנחנים לעזה כי נגמר לנו הדם למצות, הא?
מה כוונתך בדיוק שלום *צודק*? לתת כל מה שמבקשים ולא לקבל כלום חזרה? זה לא צודק בעיני.
15 בינואר, 2009 בשעה 14:23
הנה דוגמית אחת מפעילות אווירית ימית וקרקעית מסיבית בעקבות חטיפתו של גלעד שליט שנמשכה כמה חודשים. ציטוט מויקיפדיה ולא מאתר סמולנים:
"במבצע נהרגו 5 ישראלים (3 חיילים ו-2 אזרחים) ו-394 פלסטינים (270 מהם מחבלים), ונפצעו עוד כ-1000 פלסטינים. בתחילת המבצע נגרם נזק לתשתיות פלסטיניות, ובהן תשתית החשמל, אך ישראל פיצתה על כך בהעברת חשמל לרשות הפלסטינית.
המבצע הסתיים בהפסקת אש דו-צדדית שבה התחייבו ארגוני הטרור הפלסטינים להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. ישראל כשלה בהשגת המטרה העיקרית של המבצע, שחרור החייל החטוף גלעד שליט. בעקבות לחץ משפחות החטוף והתקשורת, נכנס אולמרט למשא ומתן בתיווך אבו מאזן ומצרים על שחרור שליט תמורת שחרור אסירים. נכון לינואר 2009 לא הושגו תוצאות במשא ומתן זה.
אחרי הפסקת האש נמשך ירי הרקטות לעבר ישראל, אם כי במינון קטן יותר מאשר טרם המבצע. ראש הממשלה אהוד אולמרט הורה לצה"ל להבליג על ירי הרקטות ולהמשיך לשמור על הפסקת האש.
בקרב הפלסטינים, המבצע רק החריף את הקרע בין חמאס לפת"ח, ואחרי יציאת צה"ל מהרצועה פרץ גל של עימותים אלימים בין הארגונים, שכלל גם חטיפות, התנקשויות, חילופי אש, הטמנת מטענים, הרוגים ופצועים. עימותים אלה החריפו בחודש יוני והסתיימו בכך שחמאס השתלט על הרצועה."
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99_%D7%A7%D7%99%D7%A5
15 בינואר, 2009 בשעה 14:57
אני מצטרף.
פחחחחחחחחח
כנראה שזו התגובה הראויה לטענות מופרכות שחוזרות על עצמן בלי כל תימוכין ולאורך זמן רב כל כך. אז שוב: פחחחחחחחר
15 בינואר, 2009 בשעה 15:50
התגובה הראויה היא להביא מידע מוצק שנבדק בשבע עיניים, ולמקד אותו לא בסבל הפלסטיני (שאינו מעורר טיפת חמלה ב-95% מהיהודים בישראל) אלא בעובדה שמה שמוכרים לציבור כ"תשובה הולמת לטרור" רק מחזק את הטרור, מה שנמכר לציבור כ"איפוק" הוא לעתים קרובות ההיפך מזה וכן הלאה וכן הלאה מונחים אורווליאניים (הידעת שיש לצה"ל ברצועה 150 "קצינים הומניטריים"? כך אמר אתמול אל"מ אחד בראיון ברדיו, בחיי).
את כל המידע על ההתנהלות הישראלית שמחזקת את הקיצונים ומסכלת אפשרות להסדר ניתן להשיג מהעיתונות בישראל, לא ממקורות זרים או פלסטיניים (שתמיד ייחשדו כמוטים ושקרנים) רק צריך לקרוא אותה אחרת
קריאה מומלצת: שקרים על שלום / טניה ריינהרט
15 בינואר, 2009 בשעה 15:54
הנה מאמר שבערך מתאר את מה שאתה מדבר עליו איתי:
http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=394281&blogcode=10408261
15 בינואר, 2009 בשעה 15:59
" בעקבות חטיפתו של גלעד שליט" -זהו בדיוק הענין. מה רצית שנעשה בעקבות החטיפה – נקנה להם גלידה?
איכות התגובות באמת עולה -פחחחח זאת צורת התבטאות יצירתית מאוד בקרב בני 4.
לעומת זאת בקטע שהבאת אתה מודה בעצמך שהפלסטינים לא קיימו את ההסכם, ירו ועדיין יורים על אוכלוסיה בכוונה תחילה.
תראה לי מקום אחד בהסטוריה ש"איפוק" כמו שאתה מציע פתר בעית טרור כמו של החמאס.