חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

מחקר: מעורבות גופים חיצוניים במערכת החינוך

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 7.01.09 6:04

מעורבות המגזר השלישי בחינוך קשורה לשאלת גבולות האחריות של המדינה על החינוך. צוות החינוך של "עבודה שחורה" מגיש לכם מחקר של המכון ליזמות בחינוך, כפי שהוצג בוועדת החינוך של הכנסת

נושא הדיון בועדת החינוך של הכנסת היה חלוקת גבולות האחריות בין הממשלה לבין החברה האזרחית בנושא חינוך. ועדת החינוך נדרשה לנושא ביוזמתו של ארגון מנהיגות אזרחית המייצג את המגזר שלישי, ורוצה להשתלב במערכת החינוך בתיאום איתה.

כדי לקדם את המטרה הנ"ל, ערכה ד"ר בת חן וינהבר מחקר שהראה כי בעשור האחרון גדלה וצמחה מעורבות גופים חיצוניים – החברה האזרחית – במערכת החינוך באופן מואץ: עמותות, קרנות, ארגונים לתועלת הציבור, פילנתרופיה עסקית.

החדירה המאסיבית של גופים חיצוניים למערכת החינוך בכל רובדי מערכת החינוך מעוררת את השאלה: על אילו תחומים בחינוך המדינה מפעילה את סמכותה הריבונית ולוקחת על עצמה את האחריות עליהם, ומאילו תחומים היא מסירה אחריות?

המצב היום הוא שהחברה האזרחית נמצאת בכל מקום במערכת החינוך. בתחום מקצועות הלימוד, בתחום הקניית ערכים ובתחום העשרה. בעבר, מקצועות הלימוד היו תחום מקצועי בלעדי למערכת החינוך. נכון להיום פועלים בו גם גופים חיצוניים העוסקים בהוראת המתמטיקה, אנגלית ומקצועות יסוד לבגרות.

תחומי הערכים והעשרה הם תחומים שהמדינה הסירה את אחריותה מהם, וצמצמה את המשאבים עבורם. לחלל הזה נכנס המגזר השלישי.

מעורבות המגזר השלישי והשותפויות עם משרד החינוך היא ברבדים שונים:

פיתוח תוכניות לימודים

פיתוח תוכניות תלמידים

פיתוח חומרי למידה

הפעלת מתנדבים

הדרכה של מורים בהשתלמויות

מימון פרויקטים ומשאבים בבי"ס כמו ציוד, או מימון כיתות מחשב

המגזר העסקי מעורב על ידי תמיכה בארגוני המגזר השלישי שמפתחים ויוזמים:

תוכניות חינוך

תוכניות פדגוגיות

תוכניות אידיאולוגיות

הכול בתוך ביה"ס הממלכתיים מוסדיים.

מבין הארגונים המתערבים במערכת החינוך יש ארגוני חינוך, אך יש גם ארגונים שאינם ארגוני חינוך, אבל פועלים במערכת החינוך (כמו ארגונים למען בעלי חיים, ארגונים חברתיים כמו ארגון נשים מוכות, ארגונים שעוסקים בענייני עוני)

לדברי ד"ר בת-חן וינהבר, מהמכון ליזמות בחינוך בבית-ברל,  שהציגה את המידע הנ"ל, הכניסה של הגופים החיצוניים למערכת החינוך ללא גבול היא סוג של הפרטה שנעשית בלי הגדרת הפרטה. יש הפרטה. אין רגולציה.

במחקרה. ערכה ד"ר וינהבר מיפוי של מעורבות  גופים חיצוניים במערכת החינוך, והציגה את הבעיות והקשיים הנוגעים למעורבות הגופים החיצוניים במערכת החינוך.

מהן הבעיות?

בעיות הקשורות בתקציב:

  • אין שקיפות תקציבית במעורבות המגזר השלישי בחינוך.
  • מדובר בנתונים שלא מתפרסמים.
  • אין פילוח של התקציב.
  • לא ידוע לאן הולכים התקציבים בעמותות לחינוך.

בעיות הקשורות בחוסר מנגנון ניהולי במשרד החינוך

  • לא קיים מנגנון הסדרה של כניסת הגופים החיצוניים לבתי הספר
  • לא קיים מנגנון פיקוח על הגופים הפועלים בביה"ס
  • לא קיים מנגנון מיון של הגופים במערכת החינוך
  • לא קיים מנגנון ליווי של הגופים החיצוניים בתוך מערכת החינוך
  • לא קיים תיעוד מסודר של הגופים החיצוניים הפועלים במערכת החינוך

היעדר ניהול של השותפויות מביא למספר קשיים:

  • קושי בגיבוש ויישום מדיניות ארוכת טווח על בסיס השותפויות בין משרד החינוך לבין הגופים החיצוניים הפועלים במערכת החינוך
  • נוצר מצב של חוסר שוויון בקהילות. בקהילות חזקות יש שימוש מוגבר במשאבי החברה האזרחית. קהילות חלשות או שמוצפות בגורמי החברה האזרחית שהן מקבלות, או שאין כלל מעורבות של החברה האזרחית בהן.
  • היעדר הניהול מוביל לכך שיש תחומים שאין בהם מענה לצרכים
  • או שנוצרים מאבקי כוח בין גופים נותני שירות למיניהם
  • נוצר מצב של פגיעה באמון הציבור כלפי נותני השירות
  • אין מדדים מקצועיים מי יכול ומי לא יכול לפעול במערכת החינוך.

כדי לפתור את הבעיות הקשורות במעורבות הגופים החיצוניים במשרד החינוך מציגה ד"ר בת חן וינהבר מודל.

המודל מבוסס על התפיסה שהחברה האזרחית חשובה, אך יש לשמור על ריבונות המדינה.

.על המדינה לשמור על ריבונותה ב:

  • קביעת מדיניות
  • חלוקה שוויונית של עבודה
  • קביעת סטנדרטים לביצוע ומקצועיות

לפי ד"ר וינהבר יש לבנות הסכמות בין הריבון לבין החברה האזרחית

  • להרכיב צוות מעצב מדיניות המורכב מנציגות בין מיגזרית הכוללים את:

נציגי מערכת החינוך

נציגי החברה האזרחית

נציגי המגזר העסקי שפועלים בתחום הפילנתרופיה

  • פיתוח מאגר מידע שמאפשר שקיפות, שבו כל ארגון שמעוניין לפעול במערכת יציג

את עצמו

את האידיאולוגיות שמהן הוא בא

את תפיסות העולם שלו

את המטרות שלו בפעילות

את הגורמים שמממנים אותו

השקיפות תאפשר הצגת סטנדרטים מסוימים.

  • פיתוח נוהל קבלת החלטות ברמת ביה"ס.

מוקד ההחלטה לכניסת גופים חיצוניים לביה"ס יהיה משותף בתוך ביה"ס המסוים להורים, לקהילה, לרשויות, לנציגי משרד החינוך, לצוות ביה"ס ומנהלו.

מספר קישורים בנושא מעורבות גופים חיצוניים במערכת

כתבה בהארץ על המחקר של ד"ר וינהבר

הבלוג של שושי פולטין על הדיון בוועדת החינוך

כתבה בהארץ ובה דוגמאות על  מעורבות גופים עסקיים בביה"ס.

מאמר חשוב על  מיקור חוץ .

כתבה בהארץ על התוכנית של לב לבייב

כתבה בהצופה על מעורבות רשת הריבוע הכחול בתוכנית צרכנות נבונה

אתר קו אופ יולי תמיר מחלקת פרסים בהקשר לתוכנית צרכנות נבונה

מנהל ביה"ס כמנהל עסק – כתבה בגלובס

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , , , , ,

12 תגובות

  1. עמית-ה :

    אני מרגיש צורך לומר את מה שצריך להיות ברור מאליו – החינוך צריך להיות באחריות בלבדית של המדינה ע"י המדינה. מעורבות של המגזר השלישי יכולה לדעתי להיות בתחום תוספת תרומות לתקציב החינוך כאשר הן מגיעות לתקציב הכללי ומשם מחולקות על פי החלטת משרד החינוך. בתחום ההשפעה על מדיניות החינוך לכולנו ישנן אפשרויות להשפיע על מדיניות החינוך בכלים דמוקרטיים. יש מקום לבדוק כיצד נותנים ביטוי או אפשרות להשפיע על מערכות ממלכתיות מעבר לבחירות פעם בארבע שנים, מאמרים בעיתונות, פגישות עם נבחרי ציבור וכו'.

  2. גליה :

    ישנם גופים חיצוניים חשובים התורמים למערכת. הכללות גורפות מחטיאות את המטרה.
    ראה תגובת מלכיאור לנושא:
    http://www.blacklabor.org/?p=6071

  3. דליה בלומנפלד :

    גליה
    גם כשיש גופים חיצוניים חשובים, למשרד החינוך צריכה להיות שליטה. אך אין לו שליטה. זוהי הבעיה. המחדל הוא של משרד החינוך. לדעתי, כל מי שאומר שהוא מתנגד, אינו פוסל גופים חיצוניים, אבל לפי המצב בשטח היום נראה שהגופים החיצוניים חוגגים במערכת החינוך ללא רגולציה.
    האם יש קשר בין הידרדרות מצב החינוך לבין הפתיחות הגורפת של מערכת החינוך לגופים החיצוניים?

  4. דליה :

    האם יש קשר בין הסתלקות המדינה מאחריותה בחינוך לבין הידרדרות מצב החינוך? אחד התחומים שאחריות המדינה הוסרה מעליהם הוא תחום הערכים. איך רוצים מערכת חינוך טובה אם היא אינה עוסקת בערכים? האם התמודדות עם ערכים צריכה להתקיים במערכת החינוך הפורמאלית באמצעות גופים חיצוניים?

  5. א :

    כתבה חשובה מאוד, וטוב שטרחתן והוספתן חומר לקריאה נוספת.

    סוגיה חשובה נוספת שלא הוזכרה היא זכויות המורים המועסקים בארגונים הללו, כגון קרן קרב – מורים עובדי כ"א.

    אעפ"י שאני בעד המודל שמציע עמית, העדי בעיני על המודל שמציעה החוקרת, אני פסימי אם ניתן ליישמו בארצנו, עם סדר העדיפויות התקציבי (ע"ע מלחמה).

    עמית גם מתעלם מהעובדה שבעלי הון לא ירוצו לתרום לתקציב המדינה (= מס וולונטרי על ההון) – מי שיש לו מאה רוצה גם דעה.

    לגבי המודל של ויינהבר –

    אם ההחלטה על כניסת פרויקט של מגזר שלישי לבי"ס תהיה ברמת בי"ס או רשות מקומית כמוצע כאן – אני כמעט לא רואה מצב בו מנהל, ראש רשות או הורים מוותרים על תוכנית נוצצת ומתוקצבת היטב המוצעת להם, מלבד מקרים חריגים (הכנסת הפרויקט של לבייב לרמת אביב ג').

    תארו לעצמכם מה יחשבו בקהילה על מורה/הורה בעל אג'נדה ס"ד שחושב שהכסף צריך לבוא מהמדינה ולכן מסרב לתוכנית בנושא אזרחות של התנועה לאיכות השלטון.

    ידוע לי כי במדינות מסוימות באירופה קיימת חקיקה מחמירה האוסרת על כניסת כסף או שווה כסף לביה"ס שלא דרך המדינה, כדי להגן מחדירת אינטרסים זרים, ולא רק של בעלי הון עם אינטרס פוליטי או מסחרי (גם של הורה מהמעמד הבינוני שרוצה שהילד שלו יקבל ציון גבוה).

    בישראל המשמעות של חוק כזה תהיה מכת מוות למערכת החינוך, אלא אם ילווה בהעברה מסיבית של תקציבים מהביטחון לחינוך ו/או שינוי משמעותי במדיניות המיסוי.

    בשני התחומים האלה מדינת ישראל רק הולכת ומתרחקת מאירופה, ולכן ההסתמכות על המגזר השלישי רק תלך ותגבר, והדוח של ד"ר ויינהבר ייקבר במגירה.

  6. גליה :

    הבעיה מתחילה כאשר מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) הופך למוסד רווחי ונשאר בהגדרה מלכ"ר. הסבר : עמותת ניצן הייתה פורצת דרך בשילוב ל"ל במערכת החינוך, מחקר, מודעות הציבור וכדו'. עד אשר הפכו למפעל להכשרת מאבחנות וייצור פטורים. בשלב הזה הם היו צריכים להעביר את התפקיד למשרד החינוך. אלוט – פורצי דרך בתחומם אך בעצם הקמתם מוסדות לאוטיסטים הם משחררים את המדינה מאחריות והופכים להיות קבלני ביצוע של משרד הרווחה. הרגולציה הנדרשת היא בתפר המסוכן בו היעוד החינוכי המקורי הופך להיות יעוד כלכלי.

  7. לגליה :

    לדעתי (אני לא מוסמך) את אומרת דברים חשובים מאוד, אך יש כמה אי-דיוקים מהותיים:

    1. אני לא חושב שניתן לטעון ברצינות שאלוט ניצן קרן קרב וכו' הפכו לעסק כלכלי למטרות רווח של הבעלים בדומה להוט אורנג' ושופרסל. לטענה כזו צריך להביא הוכחות ממאזני המלכ"ר. אני גם מאמין שמיליונר שתורם למלכ"ר או מקים מלכ"ר לא רואה מכך החזר כספי מיידי, הרווח הכלכלי הוא עקיף בקניית תדמית והשפעה ציבורית (ע"ע גאידמק ובית"ר, שרי אריסון והספרים):
    http://www.blacklabor.org/?p=3401

    עם זאת, בעמותות שעושות עבודה חינוכית/טיפולית/קהילתית שמשרדי החינוך והרווחה הוציאו למיקור חוץ קיימות בעיות של שכר עתק לבכירים לעומת שכר רעב והעסקה זמנית לעובדים הזוטרים – מורים, עו"סים, מדריכים וכו'. לדבר הזה נדרשת רגולציה. חלק מ"הוזלת" העלויות למדינה במיקור חוץ בא על חשבון העובדים שעושים את העבודה השחורה – למדינה זול יותר להעסיק עו"ס דרך חברת כ"א / עמותה.

    http://www.haaretz.com/hasite/spages/827685.html

    2. לדעתי את משתמשת

    במונח "רגולציה נדרשת" דווקא במקום בו אולי היית רוצה לראות ** הלאמה **.

    אם אני מבין אותך נכון לאלו"ט אסור לנהל מעונות לאוטיסטים, הם צריכים להיות מנוהלים בידי המדינה.

    המושג רגולציה מתייחס לפיקוח של הממשלה על שוק חופשי, כדוגמת הרגולציה על חברות הסלולר או על זכייניות הטלויזיה. גם יצחק הרצוג היה רוצה מיקור חוץ עם רגולציה – עמותות יפעילו את המעונות ומשרד הרווחה יפקח.

    נשמע יפה אלא שאנחנו יודעים שבפועל זה לא עובד, בין השאר כי אין די כ"א לפיקוח (בתחום המשפחתונים הפרטיים לדוגמה, שנמצא משום מה באחריות משרד העבודה, יש 3-4 מפקחות לכל הארץ…).

    במצב בו הממשלה חלשה אין לרגולטור יכולת אכיפה של ממש (עמלות הבנקים, הורדת הריבית, שידור טלויזיה איכותי וכו').

    ומצד שני – אני לא רואה פוליטיקאי שירים את הכפפה וידרוש הלאמת המעונות של אלו"ט או איסור על ניצן להעביר אבחונים. היחיד שמדבר על הלאמה זה דני גוטווין בווינט, כקול קורא במדבר. פוליטיקאים לא יגידו דבר כזה, בין השאר בגלל מקורות המימון שלהם – אותם אנשים שמפעילים עמותות…

    אולי הדבר הנכון לקראת הבחירות הוא להשוות בין מצעי המפלגות בהקשר ליחסי המגזר השלישי והמדינה בתחומי החינוך והרווחה, ולפנות לראשי המפלגות שמתחרות על קולנו בדרישה לתקן את העיוותים.

  8. דליה בלומנפלד :

    בועדת החינוך שנושאה נידון פה הופיעה עו"ד מיכל פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. היא התיחסה לחוסר השוויון הנוצר כתוצאה מחוסר נהלים לגבי מעורבות הגופים החיצוניים בביה"ס.
    המינימום שעלינו להיאבק עליו הוא לחץ על משרד החינוך לגבש נהלים למעורבות הגופים במערכת החינוך. זה מה שביקשה האגודה לזכויות האזרח, ועדיין לא התקיים. זה מה שעלינו לבקש ממשרד החינוך: לגבש נהלים ותקנות למעורבות המגזר השלישי במערכת החינוך. נדרשים נהלים ונדרש פיקוח של משרד החינוך על המגזר השלישי.

  9. דליה :

    באמצעות המגזר השלישי ההתנדבותי נכנסים למערכת החינוך גורמים עסקיים. האם לא מן הראוי להגבילם? הפיכת החינוך לעסקי (במצב של חוסר שקיפות הקיים היום) לא תשפר את איכותו.

  10. ד :

    פעילות המגזר השלישי היא חיובית אך אינה יכולה להוות תחליף לתפקיד המדינה בחינוך. על המדינה לקחת על עצמה בחזרה, בין השאר, את האחריות על חינוך לערכים ולא להותירם ליוזמת המגזר השלישי בלבד.

  11. ל א' :

    אני מדברת על התפר. שבו המטרה משתנה. מעזרה נטו לל"ל לעשיית רווחים על הגב שלהם. ולא אכפת לי המאזנים השנתיים של המלכ"ר (שלרב הכנסותיו מתרומות בשלב זה יורדות ומתחלפות בהכנסותיו ממכירות).
    משרד החינוך לא צריך להלאים את אגודת ניצן אלא לתת את שירותי האבחון (למשל) בתוך ביה"ס. כפי שניתן טיפול של קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק. אותו הדבר לגבי אלוט, אין צורך להלאים את אלוט כי לאלוט תפקידים רבים ומגוונים, להגדרתך אני מוכנה להתפשר על ההגדרה "הלאמה חלקית" (הלאמה מוסרית). לעומת זאת, את מט"ח הייתי מ פ ר י ט ה !!!
    ופותחת מכרזים לתוכניות לימוד. לדוגמא, משרד החינוך יכול לרכוש סביבת למידה אינטרנטית של מט"ח או סנונית (ברקת) ולספק אותה בחינם ! לכל תלמידי ישראל .
    כיום יוצא מכרז, משרד החינוך משקיע בפיתוח ובנוסף הם מוכרים מנויים לבתי ספר וליחידים. למפתחים אחרים קשה מאוד להכנס לשוק. לסיכום :
    א. מדיניות
    ב. כל עניין לגופו, כל עמותה היא סיפור אחר
    ג. רגולציה, הלאמה חלקית, מלאה ….בהתאם למדיניות.

  12. ל ד' :

    המדינה צריכה לגבש מחדש את הערכים המשותפים שלה, המתאימים לכל הזרמים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.