מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
שלושה מכתבים בנוגע למלחמה
ברכה לשר הבטחון, אהוד ברק, על השגת יעדי מבצע "עופרת יצוקה", מכתב חיזוק לחיים רמון שלא מוכן להרפות מהחמאס, וקריאה לסילבן שלום לאפשר קיום הפגנות נגד המלחמהלצד הפגנות בעדה
מכתב לאהוד ברק:
אל: שר הביטחון – מר אהוד ברק
מאת: איל רוזנבלט, חיפה
הנדון: ברכותיי על השגת יעדי מבצע "עופרת יצוקה"
נכבדי שר הביטחון,
בלב כבד אך בוטח, צפיתי כמו כך עם ישראל, בצה"ל היוצא שוב למלחמה מול אויבינו בעזה, מלחמת מגן שאין ולו פסיק של ספק וערעור שכזו היא. ראיתי אותך עומד במסיבת העיתונאים ומדבר על "עת ללחימה" וראיתי את כובד האחריות הניבט ממך, ואת המעמסה הכבדה על כתפיך – אלו שנשאו כבר משאות רבים.
ראיתי אותך גם מקפיד לנסח את מטרות המבצע בתבונה, באופן שיאפשר לנו להגדיר את הצלחתו, לפי פרמטרים שאנחנו קובעים. הגדרת שם "…כדי לשנות המצב מיסודו ולפעול לכך שלא יהיו ירי ופעולות אחרות נגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל מרצועת עזה…".
לפיכך – הרשה לי לברך אותך על הצלחת המבצע!
אחרי 7 ימי התקפה, בצד הפלסטיני יש מאות הרוגים מבין החמאס (וחבל על כל הרוג מבין האוכלוסייה הפלסטינית – אבל זה הכרח המציאות ובאחריות מלאה של חמאס), תשתיות צבאיות נהרסו ובכללן המנהרות, אימה ופחד שוררים בקרב ראשי החמאס, החמאס מבודד פוליטית בעולם כולו ואפילו בעולם המערבי ובמיוחד ע"י מצריים.
שורה תחתונה – חמאס והציבור בעזה חזרו 30 שנה לאחור בעקבות פעולה זו!!!
ולכן המבצע, בנקודה זו, הוא הצלחה גדולה. כל שנותר עוד לעשות הוא להודיע זאת קבל עם ועידה, במסיבת עיתונאים מתוקשרת ובכל אמצעי מתאים, ולציין שבעקבות השגת יעדי המבצע, צהל חוזר לעמדותיו, וינצור את נשקו.
ברור שנקודה זו היא הנקודה האופטימאלית לעצירת המבצע. כשיחס האבידות הוא 400 ל 4, כשמיטב בנינו לא טבעו בבוץ העזאתי, כשאהדת העולם עוד נתונה אלינו, כשמצרים מתנגדת לחמאס, וכשהמבצע אורך שבוע ולא מהווה שיבוש מהותי יותר של החיים בישראל.
כל אלו יעמדו בסיכון בעקבות מהלך קרקעי, או המשך טפטוף תקיפות מהאוויר. הניסיון מראה שאסון הומניטארי בכפר קנא הוא עניין של זמן – כל חזית וה"כפר קנא שלה". עצירת המבצע צריכה להיות לא כשאזלו המטרות בבנק המטרות אלא כשנשארו כאלו! זה מה שמייצר הרתעה, כשהאויב יודע שאם רק "ירים ראש" הוא צפוי להמשיך וקבלת מכה כואבת ולא שהיוזמה עברה לידו.
ובכלל, ישראל צריכה "לשחק את המשחק" ע"פ חוקיה, ולא להיגרר למשחק הדמים של הפלסטינאים. הם מוכנים להקריב עוד בנים כדי להראות את גבורתם וניצחונם – אנחנו אבלים על כל נפגע. הם מוכנים להקריב עוד בנים כדי להגיע לאותו אסון הומניטארי שכל העולם יכיר ככזה – אנחנו צריכים לעצור הרבה לפני שהוא קורה. כבר בשלב זה מותם של נפגעים "עוברי אורח", מעיב על הפגיעה במייצרי הטרור. עוד כמה אזרחים לא מעורבים ישראל (והעולם) מסוגלים להכיל לפני שיקראו לזה טבח?
כמו כן יש להודיע, שירי מתוך רצועת עזה לשטח ישראל, ייתפס בישראל כהצהרת מלחמה על ישראל, ולפיכך כעילה מצד ישראל ליציאה למלחמת מגן – למשל בדומה למבצע זה בזמן שישראל תמצא לנכון. כל ירי, מכדור קלצ'ניקוב ועד טיל גראד.
אין צורך, ולהערכתי גם אין יכולת, להביא את חמאס להנפת דגל לבן. ה"שינוי במצב מיסודו" כבר קרה. גורם ההרתעה הוחזר. חמאס וכל עזאתי יודעים שישראל נכונה ומסוגלת לבצע מבצע שכזה אימתי שתרצה, וברור לכולם גם מה התוצאות – אלו שציינו למעלה. זה בדיוק השגת יעדי המבצע. לא כתוב שם "השמדת כל הטילים שבידי החמאס", ולא בכדי. שנים רבות היה שקט בין ארה"ב לבריה"מ מבלי שנורה אף כדור, בדיוק בגלל "מאזן האימה" וההרתעה שלא נדרשה לירי כדי להוכיח את קיומה.
יותר מכך – ישראל צריכה לציין שפניה לקיום בשלום עם אוכלוסיית עזה, לכל צורות השכנות שאין בהן הפעלת טרור כנגד מדינת ישראל ואזרחיה. החל מרגיעה בפועל ועד להשכנת שלום המגבה בחוזה שלום חתום. עם זאת, ישראל אינה טוענת לריבונות, זיקה או כל עניין בשטחי רצועת עזה ו/או בכל צורת שלטון על שטחים אלו או על האוכלוסייה שמתגוררת שם. נהפוכו – ישראל טוענת לחוסר קשר ואחריות כלשהי על שטחים אלו ועל אוכלוסייתן. לא אחריות ביטחונית, לא פוליטית, כלכלית חברתית מוסרית או אחרת.
ישראל סיימה את שהותה ברצועת עזה אחרי שנים של ניסיון השגת הסדר עם הפלשתינאים ללא הצלחה תוך דחיית היד המושטת לשלום, ובפרט ידך שלך בשיחות קמפ דייויד עם יאסר ערפאת. משנדחו כל יוזמות השלום, ולאחר פינוי מכאיב שכלל קריעה מבתים של אלפי יהודים שהתגוררו ברצועת עזה, ישראל אינה מחויבת יותר ולו כזית, לאוכלוסיה העזאתית.
תקוותה של ישראל, שאוכלוסיה זו תשכיל לבחור לה הנהגה ראויה, שתקדם אותה ותסגור פערים שנוצרו עקב שנים של הזנחת טובת הציבור על מזבח ה"התנגדות". ישראל תראה בברכה פיתוח כלכלי של רצועת עזה ותראה בעין יפה בניית נמל מים עמוקים בעזה שיאפשר קיום מסחר, ויהווה ערוץ אספקת סחורות אל הרצועה וממנה. ישראל מתחייבת שלא לבצע כל פעולת יירוט ימית או אחרת כלפי כלי שיט שיפליגו אל הרצועה וממנה. ישראל אינה טוענת לבעלות על המים הטריטוריאליים שממול לחופי רצועת עזה.
זכותם של תושבי עזה לנצל משאב טבעי שה של הפתח אל הים בכל דרך שיחפצו. ירצו – ייבאו מזון, תרופות חומרי גלם ושאר מוצרים. ירצו, ייבאו כלי נשק בכדי לקדם את העימות האלים הבא. זוהי בחירת של העזאתים. ירצו יפעלו בבידוד מול אחיהם, ירצו יחברו אל אחיהם בפעולה מדינית כלכלית או בכל צורה שהיא.
ישראל לא תתערב בבחירה של תושבי עזה בנווט גורלם! זהו גורלם שלהם. הסייג היחידי הוא שישראל לא תקבל עוד ביצוע מעשי אלימות משטח רצועת עזה אל מדינת ישראל או תושביה.
המצב האחרון שנכפה על ישראל מראה בבירור את מאזן הכוחות, לא רק הצבאי אלא גם המוסרי והמדיני בין ישראל ותושבי עזה. אם העזאתים יבחרו שוב להפעיל טרור ואלימות על ישראל, תחזור ישראל, בזמן ובצורה הנראית לה, ותפרע מהעזאתים הקמים עליה.
ישראל נוצרת בזאת את נשקה, ולא תיפול למלכודת ופרובוקציות הסלמה אם חלילה כאלו יופעלו מרצועת עזה. אם יהיו כאלו, תשמור ישראל לעצמה את הזכות להגיב. לא יהיה מפעיל נשק, מפקד צבאי או מנהיג מדיני העומד מאחורי פעילות כזו, בעשייה או במחדל, שיהיה לו חיסיון מפגיעתה של מדינת ישראל.
בתקווה להשכנת שקט ושלום, לשגשוג כלכלי וחברתי, של כל תושבי האזור.
מכתב לחיים רמון:
מר חיים רמון- המשנה לראש הממשלה
שלום,
אני מרגישה צורך בימים טרופים אלו לחזק את ידיך, ולהביע הערכתי
לרוח הנחישות שבך, לא להרפות מהחמאס, לומר לא לרגיעה, והיכולת לעמוד מול תקשורת
המרפה את ידיי העם והלוחמים בחיפוש אחר הפסקת אש, וקולות מגוחכים של חוסר מידתיות…
צפייה בהתבטאויותיך הפומביות מעידה על כושר מנהיגותך, ויכולתך לזהות את טובת המדינה ואזרחיה ללא כחל ושרק,
תוך התמקדות במטרה עיקרית של הגנת העם והמולדת, ללא התחשבות במועד בחירות הקרב ובא, והפרדת עניינים ושיקולים אמוציונאליים קשים כסוגיית גלעד שליט.
אין ספק כי לחימה שהולכת וגואה, המתפשטת לאזורים נוספים, ועקשנות האויב המסרב להיכנע, למול דעת קהל עולמית אנטי ישראלית, ולצערנו גם מול תקשורת
ביתית שאינה משכילה ואינה מיטיבה בהתנהלותה לרוח הלוחמה הפסיכולוגית, מקשים על דרג מקבלי ההחלטות המדיני בביצוע מהלכי המלחמה, אך דווקא בשל
רוח הדברים שאתה נושא איתך ומקרין בבטחה על המשך לחימה בכל העוז עד להשבת השקט וההגנה לתושבי ישראל, ודווקא בשל כוחך לעמוד איתן בדעותיך למול
הלך רוח הנגדי, על כך יישר כוחך….
כן ירבו כמותך… ההנהגה זקוקה לאנשים שכמותך…
העם אוהב אותך,
חזק ואמץ!!
גילה
מכתב לסילבן שלום:
לכבוד חה"כ סילבן שלום, 3.1.09
א.נ, שלום רב.
במוצאי שבת הדלקתי את מקלט הטלביזיה בכדי להתעדכן בהתרחשויות. למבצע נכנסו כוחות התותחנים הויכוח נסוב סביב הסוגיה החשובה האם עלינו מדרגה ? האם זהו שלב מתוכנן במלחמת ההתשה ? האם נסחף לפעולה קרקעית ? או שמע יתכן מצב שהצדדים יסתפקו ב"השגים" עד כה ?
ברב חשיבות ורצינות פתחת את דבריך בעובדה שבת"א מתנהלת ברגעים אלו הפגנה של השמאל מרצ-חדש ושלדעתך זה לא הזמן כרגע להפגנות אלא ללכידות חברתית.
באותו הרגע צלצלו פעמוני האזהרה בראשי, לבשתי את מעילי, ויצאתי במהירות לרחוב לשאוף אוויר צח. המשכתי לצעוד לעבר כיכר רבין, הלו היא מעוז הדמוקרטיה הישראלית. מסוק חג מעל, מכוניות משטרה, אמבולנסים אך הרחבה הייתה ריקה ! לרגע חששתי שאתה וחבריך הצלחתם במזימתכם ה"ליכודית" – לאומנית להשתיק כל קול במדינה. אך לשמחתי התבדתי ומופע הדמוקרטיה במיטבה נגלה לעיני . ברחוב דוד המלך (כמה סמלי) התקבצו צבא העם התומך בלחימה. דגלי ישראל הונפו אל על, על השלטים נכתבו הסיסמאות המתבקשות : תנו לצה"ל לנצח, בוגדים לכו לעזה, גלעד עדיין חי, צה"ל אנחנו אתך. לחני מגרש הכדורגל עברו הסבה אקטואלית: " אל, אל, ישראל…בוגדים לעזה… אחת, שתים,שלוש…עשר..בום ! , היום בשדרות מחר בת"א.
במרחק לא רב, עם כי חסום בגדרות ועמוס בשוטרים התקדמה תהלוכת השמאל "צבא השלום" ברחוב אבן גבירול (כמה סמלי) לכיוון דרום. הצבעים השתנו לאדום, ירוק ולבן ואף דגלי הקשת בענן. בלווי דרמתי של תוף התקדמה תהלוכה גדולה ומרשימה במגוון הגילאים והלאומים שצעדו בה. השלטים הונפו אל על ותוכן הפזמונים השתנה : אחת שתים שלש ארבע לא רוצים עוד מלחמה, גם בעזה גם בשדרות ילדים רוצים לחיות, ערבים ויהודים מסרבים להיות אויבים, במלחמת הבחירות מנצחים בתי קברות ! .
בדרכי חזרה, חלפתי על פני מכונית מטה ההפגנה, בצמוד לרכב עמד נער צעיר שניהל ויכוח ענייני עם היושבת ברכב. הוא טען כי המלחמה בחמאס לגיטימית ו"מה אתם רוצים ?" והיא שאלה "מה עשתה מדינת ישראל בתקופה הרגיעה למען תושבי עזה ?" בהיתי בויכוח התרבותי והמשכתי למכולת היאפית לקנות סוכר. לא מצאתי סוכר לבן, היה רק סוכר חום בטעם עדין. הנערה שעמדה אחרי בתור שאלה "על מה ההפגנה ?" שאלתי האם היא מסוגלת לנחש , ענתה בשלילה. הסברתי שיש מלחמה, ויש אנשים שהם נגד המלחמה ויש כאלו החושבים שהמלחמה צודקת. (לשם מה למדתי חינוך מיוחד ?) בדמוקרטיה הפגנה היא ביטוי אזרחי לגיטימי להתנגדות למהלכי ממשלה.
סלבן שלום היקר, אתה מוזמן לבקר במעוז הדמוקרטיה, ובהפגנה הבאה להצטרף לצבא דוד המלך, להביע עמדתך ולצדד בלחימה – רק אל תסתום פיות ! הפגנות נועדו לתקופות עימות, ולא לימות רגיעה ושלום.
תודה לאל שת"א היא לא עזה !
בכבוד רב,
גליה מור – תל-אביב
תגיות: אהוד-ברק, הפגנה, חיים-רמון, מלחמה, סילבן-שלום, עופרת יצוקה
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
4 בינואר, 2009 בשעה 9:59
המחשבה שתושבי עזה חופשיים לנווט את דרכם היא נאיבית. בעזה אין ולא הייתה דמוקטיה, ואל תתני לקיומן של "בחירות" ברשות להטעות אותך.
מלבד זאת, אפילו היו חופשיים לבחור את דרכם כרצונם, האם נראה לך בבאמת ובתמים שאם ישראל פשוט תהיה קצת נחמדה פתאום יבחרו העזאתים להניח את הנשק ולהפנות את משאביהם למסחר? קשה לי להאמין… סכסוכים כאלה לא יפתרו בפעולה אחת, חד צצדית או לא חד-צדדית, שנאה שנבנת ומטופחת במשך 60 שנה לא תיגמר בבת-אחת.
ויתרה מכך, האם נראה לך שמבצע כזה, או אותה "הרתעה" שכולם מדברים עליה תביא באמת את השלום לבדה? היא אולי תביא להפסקת מעשי האיבה הגלויים, אבל שלום הוא מושג מעט יותר עמוק מזה להבנתי.
4 בינואר, 2009 בשעה 12:03
המסר מהמכתב לסילבן שלום חשוב בעיני יותר מכל מסר אחר. קיום של דיון, חופש הבעת דעה – גם אלו שתומכים בלחימה, האם לא גם להגנת החופש הזה צה"ל לוחמים? הדבר הכי חשוב הוא שישראל עוד דמוקרטית ומותר, גם בזמן מלחמה, לקיים הפגנה נגדה או בעדה.