כדי לשרוד ממשלת הרע המשותף תצטרך להפוך לממשלת הטוב המשותף
אחת ההצדקות לקיומה של הממשלה, המורכבת מפסיפס של מפלגות מהימין עד השמאל, היא להגשים את "הטוב המשותף" שחבריה יכולים להסכים עליו. האם היא עושה זאת? ההחלטה על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה היא המשך מדיניות הרע שהיה
מאת: ק.טוכולסקי
הרבה צפרדעים אכלו במשך עשרת החודשים האחרונים אנשי השמאל בישראל, הכול כדי לשמור על עיקרון ה"רק לא ביבי". הוקמה לנו ממשלה שמנהלת מדיניות כלכלית כמו של ביבי, שרומסת את הכנסת כמו שהיה נהוג תחת ביבי, ממשלה מנופחת בסגנון החביב על ביבי. למעשה קיבלנו ממשלת ביבי שמורכבת מאנשי רק לא ביבי.
שתי הצדקות ניתנו לקיומה של ממשלת הטלאים הנוכחית שמאחדת בתוכה את הימין הליברטיאני הקיצוני של אנשי "ימינה" ו"תקווה חדשה", עם הימין הניאו-ליברלי של "יש עתיד" ו"ישראל ביתנו", המרכז של "כחול לבן" ומפלגת העבודה ואפילו המרכז שמאל של מרצ ו"התנועה האסלאמית". הממשלה הזו שהוצגה כ"ממשלת אחדות" קיימת כדי ש:
- רק לא ביבי
- להגשים את הטוב המשותף שחבריה יכולים להסכים עליו.
זה מאוד מרגש לשמוע את המושג ה"ניו אייג'י" "טוב משותף". רק שכמו קשקושים ניו אייג'יים רבים אחרים גם למושג הזה אין ממש משמעות, אלא אם "הטוב המשותף" נועד להבטיח את המשכיות המדיניות המרכזית של ממשלות ביבי לפניה. ממשלת בנט-לפיד, שהתגלתה כדורסנית כלפי הפרלמנט שלה ומושחתת ברמת הנהנתנות של חברי הקואליציה שלה, ממשיכה לשמור באדיקות על מדיניות כלכלית אכזרית ומרושעת שמובילה להרחבת פערים. כשהעומדים בראשה מדברים על כלכלה וחברה, אנחנו שומעים קלישאות מביכות וסיסמאות ניאו-ליברליות. ודי ברור למה הממשלה הזו אינה פופולארית. היא לא פופולארית כי היא לא באמת דואגת לשום "טוב משותף".
משרד האוצר דורש בימים אלו מהממשלה לבצע קיצוץ רוחבי כדי לממן את הקליטה של כ-25,000 עולים נוספים שמוערך כי יגיעו עד סוף 2022 למדינת ישראל (הכפלה של ההערכה המקורית טרום המשבר באוקראינה). משרד האוצר נהנה מאז תחילת השונה מגביית מסים שמכה את התחזיות אבל המשרד לא מתכוון לקחת משם את הכסף הנדרש למימון הקליטה. המשרד גם לא מקדם העלאת מיסוי על ההון בישראל. בשנתיים האחרונות בזמן שכולנו הידקנו חגורות בזמן משבר הקורונה, אכלנו חסכונות ונכנסנו לחובות, 100 המשפחות העשירות בישראל הוסיפו 180 מיליארד ₪ להונן. זאת כי ישראל היא מקלט מס שבו רשויות המס עוסקות בעושק שיטתי ונוקדני של שכירים ועצמאיים קטנים, בזמן שהעשירים משלמים פרוטות. אבל משרד האוצר שלנו, שלמען האמת מאז כניסת אביגדור ליברמן לתפקיד שר האוצר, מתפקד באופן שהולם את ביבי כשר אוצר ולא כראש ממשלה, ממשיך לנהל מדיניות צנע אנכרוניסטית שפוגעת בצמיחה של ישראל וברווחת החיים של תושביה. אין שום הצדקה לקיצוץ הרוחבי הנוכחי, מה שצריך לעשות הוא להטיל היטל מיוחד על כל בעלי ההון שיש ברשותם למעלה מ-100 מיליון ₪ כדי שהמדינה תוכל לממן מידית הוצאות שוטפות נדרשות ולהרחיב השקעות, ובמקביל לערוך רפורמה מקיפה בחוקי המס שתעביר את נטל המס מעבודה להון.
ממשלה שמקדמת את ה"טוב המשותף" הייתה עושה זאת. היא גם הייתה מעלה מיידית את שכר המינימום ל-40 ₪ לשעה, מורידה את גיל הפרישה ומתאימה אותו למקצועות שונים כדי לפנות מקומות עבודה בשוק העבודה ומקצרת את שבוע העבודה מידית ל-40 שעות בחמישה ימים. כל אלו צעדים שכבר היו צריכים להיעשות מזמן, והם מינימום נדרש (צריך לקצר את שבוע העבודה ל-35 שעות לכל היותר, ולהוריד את גיל הפרישה ל-60 (עם מתן אפשרות לאנשים להמשיך לעבוד עד גיל 65). וכל הדברים האלה הם "טוב משותף" שהציבור זקוק לו ורוצה בכך. זה טוב משותף אמתי שיהיה לטובת המדינה והחברה.
הממשלה הזו לא יכולה לסיים את הכיבוש, אבל הממשלה הזו יכולה לעשות רפורמות כלכליות וחברתיות נדרשות כדי לשקם את החברה הישראלית, לפעול לצמצום פערים ולהניח את התשתית שתאפשר לכל תושבי ישראל למצות את הפוטנציאל שלהם למען החברה והמדינה ולחיות ברווחה ואושר.
גם ה"שמאל" בממשלה הזו במקום ללחוץ לקידום "הטוב המשותף" עוסק בשטויות ליברליות. מכתבים על חמץ בפסח זה לא התפקיד של שר בריאות שמערכת הבריאות עליה הוא מופקד משוועת לעוד תקנים ועוד תקציבים. מוטב לו לשר בריאות שמתיימר להיות סוציאל-דמוקרט להתעסק בהקמה של עוד שני בתי חולים האחד בנגב והאחד בגליל, לפני שהוא עוסק ביכולת שלי לאכול לחם בחול המועד פסח.
יש לי המון הערכה להישגים של שר הבריאות הורוביץ במסגרת המאבק על התקציב, אבל הם מאוד מינימליים ביחס למה שנדרש כדי לשקם את מערכת הבריאות. במקום להראות לבוחרים שלו שהוא יודע להתכתש על שטויות (יחסיות), מוטב שיעסוק במהות של תפקידו וילחץ על הממשלה הזו בנושאים שלימין שבה לא נוח להיות איתו במחלוקת.
זה נכון גם לגבי שרת התחבורה, שהשיגה לנו דיל די מפוקפק ברפורמה על תעריפי התחבורה הציבורית, שהותירה את רוב העניים בישראל שחיים בערי מטרופולין כמו ירושלים במצב שבו הם יצטרכו להוציא יותר ולא פחות על שימוש בתחבורה הציבורית. שרת התחבורה מיכאלי עשתה דברים יפים, אבל לא מספקים בתחום אחריותה והגיע הזמן שהיא תשב עם ארגוני העובדים בתחבורה הציבורית ותדאג להעלאת שכר ושמירה על זכויות העובדים, ובמקביל תדאג להורדה של תעריפי התחבורה הציבורית לכולם כי זה "הטוב המשותף".
הממשלה הנוכחית היא לא הצלחה גדולה, ואם היא באמת רוצה לדאוג "לטוב המשותף" הגיע הזמן שתתחיל בכך. יש הרבה תחומים שאינם במחלוקת (לפחות לא כזאת שהימין בממשלה יכול להרשות לעצמו לחשוף במה הוא מאמין). כן הממשלה הזו לא תסיים את הכיבוש, אבל היא יכולה להעלות בצורה משמעותית את שכר המינימום ולהלאים את ענף התחבורה הציבורית, לעשות רפורמה בחוקי הבחירות ולהשיב לפרלמנט את כבודו וכוחו, להרחיב את ההשקעה הציבורית בבריאות, רווחה וחינוך, ולהעלות מסים על ההון. ככה דואגים ל"טוב המשותף", לקצץ קיצוצים רוחביים כדי לשמור על הקופה של בעלי ההון מהשתתפות בנטל של קיום בכבוד של החברה בישראל זה לא "טוב משותף" אלא "אותו רע שהיה" ואת זה אנחנו לא צריכים.
Tags: אביגדור-ליברמן, מדיניות-חברתית-כלכלית, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, נפתלי בנט, קיצוץ-רוחבי, שכר-מינימום
לקסי (יעקב לקס)
2 הערות
1. היעדרות מפלגת העבודה ומרצ מהעשייה הממשלתית עשתה אותן נכות בהקשר של יכולת עשייה עם תוצאות "בשטח". אין ערוך לתועלת שבנסיון הנרכש של השרים וסגני השרים של שתי המפלגות. אין לזלזלגם בתועלת הציבורית שבחשיפה האישית של השרים האלה.
2. כל עוד פורום קהלת מפעיל שרים במשרדים בעלי סמכויות ביצוע הממשלות תמשכנה לנהל מדיניות אנטי חברתית ואנטי ציונית (התנחלויות הן אנטי ציוניות. זהום זכרו של בן גוריון מפי איילת שקד שמכריזה על הקמת ישובים, שלא יקומו, רק כדי לסכסך בין יהודים לערבים כאן בנגב הוא אנטי ציוני).
יש מימון, יש מחויבות. יש זיכרון ארגוני.
ועוד.
וכבר נאמר ונכתב.