האבטלה עולה, אבל למובטלים אין יותר זכאות לקבלת דמי האבטלה. למרות שעבודה אין, המדינה דוחקת באנשים לחזור לשוק העבודה ולהתחרות על מעט העבודות שיש באופן שמאפשר רק להרע את תנאי העסקתם
מאת: מיה פאול
האבטלה עולה, אבל למובטלים אין יותר זכאות לקבלת דמי האבטלה שניתנה בתקופת הממשלה הקודמת. עבודה אין, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושירות התעסוקה, יש מספיק עבודות לכל דורש עבודה רביעי בלבד, וגם זה בפריסה ארצית. אבל למרות שאין, עבודה המדינה דוחקת באנשים לחזור לשוק העבודה ולהתחרות על מעט העבודות שיש באופן שמאפשר רק להרע את תנאי העסקתם. ולמרות הכול, הנרטיב השולט איפשר לשר האוצר ליברמן, איש עשיר שפועל למען רווחתם של אנשים עשירים, לבטל את הסדר החופשה ללא תשלום (חל"ת), ולפגוע בעשרות אלפי ואפילו מאות אלפי דורשי עבודה ויכולתם להתקיים.
לא מזמן פגשתי את בן אחי, בסוף שנות ה-20 לחייו. כתושב גוש דן, אחרי קריירה של ספורטאי מקצועי ובלי תואר עדיין, הוא בחר לעבוד כמלצר בתל אביב. לעבוד זאת הגדרה מעניינת, למעשה הוא עובד ללא שכר. רק אם הוא לא מגיע במשמרת לשכר מינימום לשעה מטיפים הוא מקבל השלמה. אין לו ימי חופש בתשלום, אין דמי הבראה, רק ביטוח לאומי וביטוח בריאות על השלמה למינימום. יש לו משמרות שהוא כונן בהן (בלי תשלום כמובן) הוא לא יודע עד תחילת כל שבוע כמה משמרות יהיו לו ושל כמה שעות. הוא לא יודע עד תחילת השבוע אם יעבוד בסופ"ש או בלילה (אין תוספת שכר רק השלמה למינימום גם בשבתות ולילות). הוא עובד כך מאז שהפסיקו את החל"ת.למלמ
מעבודתו הקודמת פוטר אחרי הסגר הראשון. בהעדר השכלה פורמאלית נדרשת, הוא נידון להיות עוד אחד מהאנשים שעובדים ללא שכר תמורת הזכות לעבוד ולהרוויח טיפים. לדבריו הוא לא נזקק להשלמה למינימום, אבל כשישבנו וניתחנו את משכורתו, עולה שהוא מרוויח מטיפים קצת מעל מינימום. ורוב הכנסתו באה מעבודה בלילות הסופ"ש.
לדברי בן אחי אין לו ברירה. הוא יכול לקנות כלי רכב דו-גלגלי כלשהו ולעבוד כשליח בוולט. אבל גם אז לא ירוויח יותר מדי ויהיו לו הוצאות על כלי הרכב. הוא גם יהיה חשוף לתאונות עבודה בלי כיסוי. אז כמו עוד רבים וטובים במערכת, הניצול והעבדות של עולם העבודות הארעיות הוא מאפשר במודע שינצלו אותו.
בתנאים שהוא עובד בהם אפשר להבין למה הוא לא מיהר לחזור לשוק העבודה. הוא כמו עוד מאות אלפי עובדים בלתי מקצועיים בענפים כמו מסעדנות, שירותים, מלונאות, אבטחה, בידור, משלוחים, שמרוויחים במקרה הטוב שכר מינימום ומקבלים במקרה הרע השלמה לשכר מינימום, בלי תנאים, בלי מחלה, בלי הבראה וחופשה, במשמרות ושכר שעתי שהוא מינימום במקרה הטוב.
שוק העבודה הישראלי היום הוא שוק של עבדים. מי שלא זוכה לעבוד במקום עבודה מאורגן מופקר לחלוטין לניצול של מעסיקים. מעסיקים שהתרגלו לראות בעבודה עבודת חינם או כמעט חינם, כשכל רווח שניתן להפיק מהעבודה זורם ישירות לכיסיהם כדבר מובן מאליו.
הפרקטיקה של "השלמה למינימום" במקרה שהטיפים אינם מכסים את שכר העובד והפרקטיקה של תשלום בשחור, הן נורמות בענף המסעדנות ודי ברור למה עשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת בענף הזה לא מיהרו לחזור. עדיף לקבל 70% משכורת בלי לעבוד מאשר לעבוד בלי תנאים, ללא זכויות וללא וודאות בשביל טיפים.
המעסיקים תמיד יטענו שזה לא ככה. ישלפו לנו מלצריות ומלצרים בודדים במסעדות יוקרה שאמנם גם לא מקבלים שכר, אבל הטיפים שלהם עולים בהרבה על שכר המינימום. אבל המציאות ברוב המקומות היא עבודת מלצרות במשרה מאוד חלקית, ללא שום ביטחון ואופק ובשכר שעולה על שכר המינימום רק במעט.
הניצול הזה, חוסר התקווה והתוחלת, זה מה שגורם לאנשים להעדיף קבלת קצבאות על פני עבודה בתנאי עבדות. במקום לנגוס במחוסרי העבודה צריך לאכוף בחקיקה תשלום שכר הוגן, הקפדה על הפרשות כחוק, עידוד התאגדות עובדים במקצועות מועדי פורענות.
את כל אלו כמובן הממשלה הנוכחי עדיין לא עשתה. אפשר רק לקוות שהאגף שאמור להיות שמאל בתוכה, יתעשת וידרוש להיאבק באבטלה ולא במובטלים. עד אז בן אחי כמו רבים וטובים ימשיך להיות מנוצל.
Tags: אביגדור-ליברמן, זכויות מלצרים, חופשה ללא תשלום (חל"ת), שוק העבודה, שכר-מינימום, תעסוקה הוגנת
כלכלת החלטורה בעייתית ביותר ומראה כמה שוק העבודה חולה. רק התאגדות תבטיח הגנה מפני שרירות לב של מעסיקים.