כשמעצבי דעת הקהל של הימין הכלכלי השולט במדינה מסבירים לנו מושגים בסיסים כמו חירות ושוויון, הם בדרך כלל מצפים שנתמוך במשהו שהוא ההפך הגמור מחירות ושוויון
מאת: ק. טוכולסקי
הימין הכלכלי חטף את המילה שוויון ומבצע בה מעשי סדום
שיח המיינסטרים בישראל מלא קביעות, הנחות מעוותות ומטבעות לשון שהוכנסו לשיח בידי מי ששולטים בו ומשרתים את ההגמוניה. מטבעות לשון שהציבור הישראלי חוברת וחונך לקבל אותן כפשוטן גם כאשר כל חשיבה קלילה על הנושא תגרום לחושב לפחות להרהר במהימנות וברצינות של הקביעות הללו.
הניצול הציני הזה לא שייך רק לימין השמרני – אותו ימין שהחליף מיד לאחר עלייתו לשלטון ב-1977 את המונח ה"שטחים המוחזקים" ביהודה ושומרון – הוא שייך גם למרכז הליברלי על מחנותיו בימין מרכז הליברלי ובשמאל מרכז הליברלי (זה שהחליף את השמאל מרכז הסוציאליסטי-ציוני). כשמעצבי דעת הקהל של מחנה זה, ששולטים בתקשורת המיינסטרים מסבירים לנו מושגים בסיסים כמו חירות ושוויון, הם בדרך כלל מצפים שנתמוך במשהו שהוא ההפך הגמור מחירות ושוויון.
זה לא קורה רק בישראל. כמו בהרבה תחומים אחרים, לא הימין השמרני ולא המרכז הליברלי (על פלגיהם השונים) אינם מקוריים במיוחד. העבודה המאורגנת שבאה להגן על מעמד העובדים, הופכת שלילית כשהימין הזה מדבר על שבירת העבודה המאורגנת. מושגי החופש והחירות שהימין מדבר בשמם באים לידי ביטוי בתנאים הרבה פחות טובים לעובדים ויותר כוח למעבידים, אבל הי! זה "חופש".
העיוות הליברלי של המושג "שוויון" התחיל עם הדרישה ל"שוויון בנטל" וכעת ממשיך עם הדרישה ל"שוויון בגיל הפרישה". כשם שאין שוויון בנטל בלי שוויון בתוצר, כך גם אין שוויון בגיל הפרישה בלי שהפנסיות בפרישה יהיו שוות. הימין הכלכלי ששולט בממשלה ובאופוזיציה, הפך את המילה שוויון לבדיחה , והוא משתמשים במילה "שוויון" בצורה מעוותת בסיוע של התקשורת ההגמונית שנשלטת בידי ההון.
המונח הליברלי, ניאו-ליברלי "שוויון" הוא בסך הכול הצמדה אורווליאנית של מושג נעלה כדי לכסות על שיסוי והסתה שעובדים על צרות עין ועל התפיסה הקלאסית שמקפחת את ה-99% בכל פעם שהם מנסים להשיג משהו מהאחוז שיש לו. כשם שלא צריך שוויון בנטל, אלא שיפוי ראוי והוגן למשרתים (שכר מינימום והפרשות לפנסיה והשתלמות מיום הגיוס), כך גם לא צריך להעלות את גיל הפרישה, אלא להוריד אותו ולהבטיח שמהפנסיות אפשר יהיה להתקיים.
שוויון לא מתקיים בחלל ריק, וה"שוויון" שהמרכז הליברלי בישראל מנסה לקדם הוא השוואת תנאים שפוגעת רק בחלשים. אין לה שום משמעות שוויוונית בלי תוספת של זכויות. המאבק למען "שוויון בנטל" אפשר לימין ולמרכז להפריט את הצבא ולהתעלם מהעיוות של מסגרות הצבא הסדיר והמילואים. במקום לשפר את תנאיהם של המשרתים, הם מבטיחים לנו לגייס למסגרת המעוותת והנצלנית עוד ועוד חיילים, רובם מיותרים.
ועכשיו בשיתוף פעולה נדיר של כל פלגי המרכז הליברלי ממרצ ו"העבודה" במה שהיה אמור להיות השמאל הציוני הסוציאל-דמוקרטי, ועד "ימינה" ו"תקווה חדשה" במחוזות הסהרוריים של הימין הליברטיאני, מקדמים לנו עוד גזירת שוויון. במדינה שאוכלוסייתה הולכת וגדלה ומדי שנה נוספים בה לשוק העבודה עשרות אלפי צעירים שמתקשים למצוא מקומות עבודה ראויים, מחליטה ממשלת ישראל להעלות את גיל הפרישה לנשים. נשים שגם כך מרוויחות פחות, נשים שגם כך עובדות במקצועות שוחקים, נשים שגם כך מתקשות למצוא עבודה מסוף שנות ה-40 לחייהן, יצטרכו עכשיו בשם ה"שוויון" לחרוק שיניים עוד 5 שנים, עד שתוכלנה לצאת ולפנסיה ולהיות זכאיות לקצבת הבטחת הכנסה לגמלאים.
זה מה קורה כשממשלה בורגנית, מנותקת, ליברלית עד ליברטיאנית מקדמת שוויון. הממשלה לא מקדמת שוויון, היא מבצעת מעשה סדום במושג שוויון. הממשלה לא דואגת לשוויון בשום דבר, לא במערכת החינוך, בה היא מקדמת עוד פערים באמצעות המושג המכובס "אוטונומיה" שתאפשר לעשירים להשקיע יותר בזמן שהממשלה משקיעה פחות. היא לא מקדמת שוויון בבריאות, כשהיא משאירה את מערכת-הבריאות במצבה הנוכחי שבו כדי לקבל תור בזמן הגיוני על המבוטח בביטוח הממלכתי לפנות למערכת הפרטית. היא לא מקדמת שוויון בשיכון, כשהיא מנמיכה את צמצום ההשקעה בדיור הציבורי ואת ניפוח בועת הנדל"ן במכרזי רשות מקרקעי ישראל.
הממשלה שלנו היא ממשלת ימין כלכלי. ה"שוויון" שהיא מקדמת הוא לא שוויון הוא ניצול ציני של כוח כדי לפגוע באוכלוסיות חלשות בזמן שהעשירים ממשיכים להתעשר. ה"שוויון בפרישה" הוא פגיעה בעובדות חלשות ותו לא.
Tags: העלאת גיל הפרישה לנשים, ימין כלכלי, שוויון, שוויון בנטל, שוויון-הזדמנויות
מדובר על משטר ניאו ליבראלי מרושע.
הבעיה שבני המעמד הבינוני שהם גם ילדינו משמשתפים פעולה עם המאפייה השלטת.פוחת והולך הדור.
לא ממש מתעסקים בזה, אבל התקציב נראה רע והפנסייה הולכת ומתרחקת….