לקצר את שבוע העבודה, להאריך את החופשה השנתית ולהעלות את שכר המינימום

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלת בית ב 21.06.21 23:52

מפלגות שמאל מרכז הצטרפו לממשלת השינוי וניתן לקוות שיטביעו חותמן ביוזמות לטובת הציבור הרחב. הן צריכות לדרוש שלושה דברים בסיסיים

מאת: מיה פאול

ממשלה חדשה הושבעה בשבוע שעבר, לא בדיוק ממשלת אחדות, אבל בטח שלא ממשלת ימין וגם לא ממשלת שמאל, אפילו לא ממשלת ימין-מרכז-ימין כמו שהורגלנו לקבל כ"דבר". הממשלה הזו לא בהכרח תשנה דברים שהורגלנו לראות כ"חשובים", בטח שלא את כל הדברים שהם באמת חשובים ואולי אפילו לא את הזוטות שהורגלנו לחשוב שיש בהן חשיבות. אבל יש ממשלה אחרת ולראשונה מזה שנים ארוכות יותר במקרה של מרצ (21 שנים) וארוכות קצת פחות במקרה של מפלגת העבודה (10 שנים), לשמאל ולשמאל מרכז הציוני יש מקום סביב שולחן הממשלה. ולראשונה בפוליטיקה הישראלית מפלגה ערבית הצטרפה לקואליציה: מפלגת רע"ם השמרנית-איסלמיסטית.

הממשלה הזו נחשבת שמאל בעיני הימין, מה שממש לא נכון. בעיני השמאל זו ממשלת ימין לכל דבר בגלל ראשיה: בנט, לפיד, ליברמן וסער, מה שניתן לפחות לקוות שלא יתגלה כנכון. בכל מקרה, לראשונה מזה שנים ארוכות, יש לנו באמת ממשלת אחדות. הרבה ממשלות התיימרו לתואר מאז נפילת ממשלת האחדות של 1990, אבל הן לא היו ממשלות אחדות, הן היו ממשלות מרכז ימין. הפעם עושה רושם יש לנו ממשלת אחדות אמיתית, ממשלה עם מאזן אימה ברור שבו כל מרכיב יכול לפרוש ולמוטט את כל העסק. ממשלה שבה לכל מרכיב יש יכולת השפעה שנובעת ממאזן האימה.

אני לא בטוחה שהשמאל מרכז הישראלי ידע להפיק מכך את המירב, בניגוד למרכיבי הימין בממשלה שיודעים לסחוט והיטב אחרי שנים של שותפות בממשלותיו של ביבי. ביבי היה ראש ממשלה לחיץ שנכנע במהירות לגחמות שונות ומשונות של שותפיו. אין לי ציפיות שהממשלה הזו תקבע אג'נדה שמאלנית גורפת ואני חוששת למען האמת שאפילו במשרדים שלקחו לעצמן מפלגות השמאל והשמאל מרכז הציוני לא בהכרח תהיה בשורה גדולה. דווקא משום כך, ומתוך הכרה שהקואליציה הזו יכולה ללוות אותנו תקופה ארוכה יותר ממה שרבים צופים לה, נשאר לי רק לקוות שמפלגות המרכז הציוני ידעו להפיק מהממשלה הזו כמה דברים בסיסיים.

יש כמה מאבקים בסיסיים שאני מצפה שיושגו ובהסכמה עוד במסגרת דיוני התקציב הראשון והדו-שנתי שממשלת האחדות הזו מתכננת להעביר. כתנאי להעברת התקציב, מעבר למאבק כנגד קיצוצים והפרטות, ממשלות האגף ה"שמאלי" של הממשלה צריכות לדרוש שלושה דברים בסיסיים:

קיצור שבוע העבודה העומד כיום על 42 שעות ל-40 שעות בחמישה ימי עבודה.
העלאת מספר ימי החופשה השנתית המינימליים (לא כולל חגים) ל-20.
העלאת שכר המינימום עד סוף שנת 2022 ל-6,000 ₪ בלא יותר מ-3 פעימות.

יהיו כמובן עוד מאבקים, אני לא מצפה מהאגף השמאלי של הממשלה לשמש רק כמדרס לתאוות השלטון של הימין והימין מרכז, חותמת גומי לגזירות כלכליות והפרטות, ועלה תאנה חסר משמעות שמייפה את המדיניות הדורסנית וההרסנית המקובלת על הימין בכל תחומי החיים כאן. אבל אני בהחלט מצפה שביחד עם ארגוני העובדים (ובהם ההסתדרות שכבר הציבה דרישה לקיצור שבוע העבודה ולהעלאת שכר המינימום) גוש השמאל בממשלה יתייצב וידרוש להשיג את הדברים האמורים כחלק מדיוני התקציב המתקרב.

הממשלה הזו אם תשרוד, תשרוד רק באמצעות פשרות כואבות במספר תחומים ושמירה על סטטוס-קוו באחרים. ההישגים הבסיסיים למדי שציינתי (והדי צנועים ביחס למה שצריך באמת) הם הכרחיים, כדי להצדיק הצטרפות של מי שטוענים שהם "שמאל" לכזאת ממשלה.