על מפלגות מרצ ו"הרשימה המשותפת" להתאחד למפלגת שמאל אחת, סוציאליסטית ודמוקרטית, יהודית וערבית. מפלגה כזו תהווה אלטרנטיבה מהותית לשלטון הימין ארוך השנים בישראל
מאת: ק. טוכולסקי
זה הזמן להתארגנות מחדש של השמאל
תמו הבחירות, גם חופש פסח תם. בזמן שהתקשורת עסוקה בשאלה האם תוקם ממשלת ימין צרה או ממשלת ימין-מרכז ימין או אולי יהיו בחירות חמישיות, לנו אנשי השמאל מצביעי מרצ ו"הרשימה המשותפת" נותר ללקק את הפצעים ולהתמודד עם העובדה שמפלגות השמאל בישראל, רדיקליות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות יש 10 מנדטים (מרצ 6, חד"ש 3, בל"ד 1).
השמאל בישראל נשאר זניח. ההתקדמות של השמאל הישראלי מהמפולת של שנת 2009 עד בחירות 2015 וההתקדמות של אחדות מפלגות המיעוטים הישראלית נבלמה. מרצ אמנם הכפילה את כוחה ומפלגת העבודה בשמאל מרכז חזרה מהמתים, אבל השמאל יחד עם השמאל מרכז נותרו מתחת ל-20 מנדטים. קצת יותר מ-15% מהבוחרים הצביעו למפלגות השמאל ולמפלגת השמאל-מרכז. בזמן שמפלגת העבודה חותרת להתמודדות במגרש של המרכז מול מפלגות המרכז והמרכז-ימין "כחולבן", "יש עתיד" ו"ישראל ביתנו" בשותפות אפשרית בקואליציה עמן, מפלגות השמאל מרצ ו"המשותפת" נותרו בחוץ. האמת, יש בכך יתרון.
אי אפשר להתווכח עם העובדה ש"הרשימה המשותפת" התרסקה. אם המפלגה הייתה מקבלת 8 מנדטים, היה אפשר לומר שהבייס שלה נשמר. אבל זה לא קרה. מרצ ניהלה קמפיין געוואלד מוצלח, אחרי שהרשימה המטולאת שלה ובליל המסרים שלה קירבו אותה לאזור אחוז החסימה. שתי המפלגות שוות כיום בכוחן וזה בדיוק הזמן שהן תתאחדנה למפלגת שמאל אחת, מפלגה סוציאליסטית ודמוקרטית, מפלגה יהודית וערבית, אלטרנטיבה מהותית לשלטון הימין ארוך השנים בישראל.
חד"ש ומרצ סיימו את תפקידן ההיסטורי. תפקיד שהחל במק"י ומפ"ם של ימי ראשית המדינה. אין יותר לאן להתקדם בסגרגציה של הכוחות הפרוגרסיביים. תקרות הזכוכית של הכוחות הפרוגרסיביים ברחוב הערבי וברחוב היהודי די ברורים. ההפרדה המלאכותית בין מי שרוצים סוציאליזם/סוציאל-דמוקרטיה וחיים ביחד במדינת רווחה דמוקרטית לא תהפוך את השמאל לרלבנטי. שותפות יהודית ערבית של כל מי שמאמינים בסוציאליזם ודמוקרטיה יכולה להיות תשובה רעננה, אלטרנטיבה מהותית לשלטון הימין.
זה הזמן לאיחוד הסיעות. לסיעה כזאת יהיו בין 10 ל-12 מנדטים (בהנחה הדי סבירה שתע"ל תפרוש ותצטרף לרשימה האיסלמית). לסיעה כזאת צריך להקים מחדש מפלגה על בסיס מפקד חדש ובחירת מוסדות מרמת הסניף המקומי ועד המוסדות הארציים (וועידה, מרכז, מזכירות). כמו כן נדרש כינוס וועידה לקביעת מצע המתמודד עם מה שמפריד לדוגמא בין ציונים ללא ציונים, ובין קומוניסטים לסוציאל-דמוקרטים, ומתמקד במשותף, במטרות ריאליות להבטחת חירות שוויון ואחווה בין כל החיים במדינת ישראל. מצע שישקף את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית ירוקה ובת קיימא. מדינה שתהיה גאווה לתושביה ומקור לחיקוי בעולם. מדינה שכל תושביה ללא הבדלי דת גזע ומין, יודעים שמובטחים להם חיים בכבוד ובגאווה תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בהם מהעריסה ועד הקבר.
למהלך הזה יהיו מתנגדים, שומרי חומות טהרנים הקיימים גם ב"משותפת" וגם במרצ. אנשים שהצליחו במו טהרנותם והקפדתם על "קדושת המאבק של הציבור הפלסטיני הישראלי", או באמצעות הדגשת החשיבות של "חיבור בין סוציאליסטים וליברלים" להביא את השמאל הישראלי עד כדי 12 מנדטים בסך הכול. במונחים היסטוריים השמאל הישראלי, שהגיע לשיא כוחו בבחירות 1955 עם 25 מנדטים משמאל למפא"י, ניצב כעת על קצת פחות ממחצית כוחו בשיאו. אבל השמאל הזה יכול לחזור לשם די במהירות ואף לגדול אם יפנים שהסגרגציה של מיעוטים לחוד וציונים לחוד מיותרת ומגבילה. השמאל יוכל לחזור לכוחו באמצעות שותפות יהודית-ערבית אמיתית ולא סימבולית במסגרת מפלגה סוציאליסטית ודמוקרטית. מפלגה כזו היא העתיד של השמאל במדינת ישראל. ההתלהבות ממפלגה בעלת מסר מעמדי, ואלטרנטיבה לשלטון הימין היא מה שצריך כדי שהשמאל בישראל יחזור להיות רלבנטי.
השמאל צריך להתארגן מחדש, לשוב ולהיות אלטרנטיבה שתציע לבוחרים בישראל משהו אחר, שונה מהותית מהקיים ומבטיח עתיד טוב הרבה יותר. חבל שנגיע לעוד בחירות כמו שאנחנו נראים היום. אנחנו יכולים להתחדש, לעשות את זה אחרת. שותפות יהודית-ערבית, שותפות של סוציאליזם ודמוקרטיה בשביל העתיד של מדינת-ישראל לכל תושביה. על השמאל להקים מפלגה חדשה על בסיס הקיים, עם מוסדות חדשים, מצע חדש והנהגה חדשה, עם שוויון בין יהודים וערבים, גברים ונשים, כולם מחויבים לסוציאליזם ודמוקרטיה. זה העתיד וככל שנתחיל לעבוד למענו מוקדם יותר כך נתקרב להגשמתו למען כולנו כאן.
Tags: הרשימה המשותפת, ימין, מרצ, שיקום השמאל