מי ישלם את מחיר משבר הקורונה? ה-99% או המאיון העליון? זוהי השאלה העיקרית שצריכה לעמוד בפני הבוחר בבחירות הקרובות
מאת: ק. טוכולסקי
עוד מפלגות פחות מפלגות, זה לא משנה כל עוד נשאל את השאלות הנכונות
מתקבל הרושם שבחודש האחרון הוקמו יותר מפלגות מאשר בכל נקודת זמן בהיסטוריה של מדינת ישראל. מעבר לכך שהרושם לא נכון, מספר המפלגות המתמודדות אינה רלבנטית לבוחר. מה שרלבנטי לבוחר זה האם יש לו מפלגה לבחור בה שתקדם את מה שחשוב לו שהכנסת הבאה והממשלה שהיא תבחר יקדמו. לכן זה באמת לא משנה כמה מפלגות יש, מפלגות סרק שתופסות כותרת לרקע תמיד היו, גם מפלגות כוכבים שפולחות את שמי הפוליטיקה הישראלית במהירות שיא ונעלמות אחרי מערכת בחירות. השאלה האמיתית שתקבע את תוצאות הבחירות ההולכות ומתקרבות היא מה חשוב לבוחר, ועל השאלה הזו כדאי לנו לענות.
מה חשוב בבחירות הקרובות? כן ביבי או לא ביבי? או מי ישלם את מחיר המשבר הכלכלי? או אולי בכלל כן סיפוח או לא סיפוח? מנקודת המבט שלי, של איש מחנה השמאל הסוציאליסטי, סוגיית התשלום על המשבר הכלכלי, שהיא הסוגייה המרכזית שתעמוד בראש סדר יומה של הממשלה הבאה היא השאלה העיקרית. כי אם נבחר במפלגות שלא יבקשו מה-99% לשלם את מחיר המשבר בזמן שהן לא מבקשות דבר מהמאיון העליון. זה לא באמת משנה אם נבחר בימין מרכז או במרכז ימין. התוצאה תהיה אותו דבר. כל מפלגה שאינה מפלגת שמאל, תבקש מאיתנו יום אחרי הבחירות לשכוח מה היא הבטיחה ותעסוק במתן שירות לשלטון ההון על חשבון כל השאר.
רובנו שוכחים אבל ממשלת ביביגנץ לא הייתה תקועה כל הזמן. כשהיה צריך לאשר הטבת מס למשקיעים בנדל"ן, הממשלה לא הייתה תקועה. היא קידמה יפה את האינטרסים של ההון. גם עיקר הכסף שהממשלה הוציאה בפועל על "סיוע במשבר" הגיע לכיסי חברות גדולות ולא עסקים קטנים. לכן כדאי שלכולנו יהיה ברור שמפלגות מרכז ישנות כמו "כחול לבן" או "יש עתיד", או חדשות כמו המפלגות של עופר שלח, ירון זליכה ורון חולדאי, לא יקדמו מדיניות כלכלית שונה מהותית אלא ימשיכו לשרת את בעלי ההון על חשבון הרוב המוחלט של האוכלוסייה. לכן לפני שאנחנו בוחרים כדאי לנו לשאול, מי מהמפלגות תומכת במיסוי הטייקונים והתאגידים כדי לשלם את מחיר המשבר, ומי מהמפלגות תבקשנה מאיתנו להדק את החגורה. מי מהמפלגות תבקש מבעלי ההון להכניס את היד לכיס ומי תחפש את הכסף בכיסים של שכירים ועצמאיים קטנים.
יש סבירות גבוה שבחירות מארס 2021 יביאו להכרעה ברורה. אם יש דבר שברור כרגע מהסקרים זה שהשמאל אולי נותר חלש ולא רלבנטי עם 18 מנדטים ביום טוב ו-16 מנדטים ביום רע. אבל גם "הליכוד" ושותפיו בגוש הימין חרדים לא מצליחים להגיע ליותר מאשר 56-58 מנדטים, וזה כשהגוש כולל את "ימינה" שבאותה מידה שהיא עשויה לחבור לגוש הימין חרדים, היא יכולה לחבור גם לגוש הימין-מרכז ("תקווה לישראל", "יש עתיד", "ישראל ביתנו", "כחול לבן") על 46-48 המנדטים שלו בלי "ימינה", ולתת לו את ה – 60-62 מנדטים שיספיקו כדי שתהיה לנו ממשלת ימין וימין מרכז בלי חרדים במקום ממשלת ימין חרדים. זה עצוב אבל זה מה שעולה מהסקרים עכשיו. בעצם שני חלקי הימין מתחרים מי יגיע ל-61. אבל זאת גם אשליה. עד סגירת הרשימות, חלק מהרשימות ייעלמו וחלק תתאחדנה עם אחרות, ואם אנחנו נפרוש מהמערכה בייאוש בגלל איך שהבקרים האיומים נראים רק נקדם אסון.
אם כל מה שמעניין את הציבור זה איזה סוג של ימין יחליף את ביבי, באמת אכלנו אותה. אבל אם נצליח להסיט את הדיון מהשאלה החביבה על משרתי ההון בתקשורת, שאלת ה"מי" לשאלת ה"מה", המפה הפוליטית שלנו תראה אחרת לגמרי. יש לנו סיכוי לסיים את הבחירות עם השמאל גדול יותר מאשר היום ומשמעותי יותר.
שתי רשימות השמאל בכנסת, "הרשימה המשותפת" ומרצ יכולות לגדול אם ינהלו שיח על סוגיות משמעותיות לציבור הרחב:
- הביטחון הכלכלי והתעסקותי אחרי המשבר,
- רמת חייו ואיכות חייו,
- האופן שבו הכסף הציבורי יושקע,
- הגנת זכויות העובד וזכויות האדם,
- איך המדינה תעבוד לטובת שכירים ועצמאיים קטנים, מובטלים ונתמכים ולא נגדם.
- שוויון חירות וצדק,
- הבטחת הקיום בכבוד
- איך בסוף הקדנציה הבאה של הכנסת, אנשים ירגישו שהם הצביעו למען מישהו שעובד למענם ולא בסיסמאות אלא במעש.
כל המפלגות החדשות והישנות ששואפות לדבר אל הבוחר במרכז, ימשיכו לשרת את האלפיון העליון כמו הימין. לנו יש רק שמאל, ושם יש שתי מפלגות. לא אידיאליות, לא מושלמות, לא נוצצות, אבל בעלות אלטרנטיבה לחזון הדיסטופי של הימין הישראלי על כל מפלגותיו.
מפלגה צריכה מהות ודרך, לא רשימה וסיסמא. זה לא מזיק שיש אנשים טובים ברשימה לכנסת, רצוי שהם יבחרו ותהיה להם דרך. זה לא מזיק סיסמא טובה לקמפיין. זה פשוט לא מספיק ביום שאחרי. אם נבחר לפי מה שאנחנו רוצים, התוצאות של הבחירות יהיו שונות יותר וגם טובות יותר, בשבילנו.
Tags: 99%, בחירות 2021, בעלי הון, ימין, משבר-כלכלי, שמאל