גם כדי להתמודד עם המגפה צריך לחזק את המגזר הציבורי

בלי חיזוק נאות של המגזר הציבורי בכספים, שכר ותקנים, שיבואו ממיסוי ההון הגדול, מדינת ישראל תצא ממשבר הקורונה בשן ועין
מאת ק. טוכולסקי

הדיון מורט העצבים על כמה ימים עוד יהיה בית הספר של החופש הגדול, מטשטש קצת את המשבר האמתי שיפרוץ עם שנת הלימודים הבאה, מספר התלמידים לכיתה בישראל הוא השלישי בגובהו במדינות המפותחות ומערכת החינוך העמוסה לעייפה שלנו, שלא באמת מתקדמת לממוצע של 20 תלמידים בכיתה, ניצבת לפני שוקת שבורה שמדינות שיש בהן 12-15 ילדים בכיתה לא ניצבות בפניה.
שנים של יבוש המערכת, של קיצוצים חוזרים ונשנים פגעו לא רק ברמת החינוך בישראל ביחס למדינות אחרות אלא גם ביכולת של מדינת ישראל להפעיל את מערכת החינוך בזמן מגיפה.
אם באחד בספטמבר ילדות וילדי ישראל יחזרו לבתי ספר שבהם 12 תלמידים בכיתה, לא תהייה בעיה לפתוח את הכיתות. אבל זה לא יקרה, כי במדינת ישראל הממוצע הוא 27 תלמידים בכיתה וגם הממוצע הזה לא משקף את המצוקה האמתית של ילדים במערכות חינוך עצמאיות או ילדים שאין להם בכלל כיתות.

המגזר הציבורי בישראל מיובש כבר שנים במסגרת המדיניות הנאו ליברלית של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, בזמן שהעשירים מתעשרים, המגזר הציבורי מבוזה בתקשורת של ההון ומיובש בידי הממשלות לקול מצהלות צרכני תקשורת המיינסטרים שלא מבינים שכל פעם שמקצצים לעובדי הציבור פוגעים בעצם בשירותים שהם מקבלים. מערכת החינוך היא דוגמא אחת אבל לא יחידה למצב הנורא של השירותים הציבוריים.

שביתת העובדות הסוציאליות נכנסת לשבוע השלישי ואליה הצטרפו גם אחיות מערכת הבריאות.  אלה הן שביתות מוצדקות של עובדות (וגם עובדי) ציבור מסורות שניצבות בחזית השירות הציבורי שמאפשר את קיומם של חיים סדירים ושוטפים בשגרה ובחירום. הן שובתות בצדק כי המדיניות הכושלת של שרי אוצר וראשי ממשלות נאו ליברליים בממשלות נאו ליברליות הביא למצב שבו אין מספיק תקנים לאחיות והעובדות הסוציאליות לא מצליחות לאייש תקנים כי השכר נמוך מדי.
שורה של פוליטיקאים נאו ליברליים שמינו פקידים נאו ליברלים ביצעו מדיניות נאו ליברלית הרסנית שבמסגרתה או שהסכימו להעלות שכר לעובדות בתמורה לכך שלא תקננו מספיק תקנים – וכך השירות הדרדר והשחיקה גברה – או שהקצו מספיק תקנים אבל לא הקצו שכר שיאפשר את איושם.
זה נכון בתחומים נוספים בשירות הציבורי, למשל מפקחי בטיחות וגהות בעבודה, שתוקננו בשכר נמוך ובלי רכב צמוד כך שמעט התקנים שכן אוישו אינם יכולים בכלל למלא את תפקידם כמו שצריך.
גם שורה של תפקידי פיקוח, שמצריכים השכלה והכשרה הנדסית, אינם מאוישים שנים בשל השכר הנמוך והלא אטרקטיבי.
לאן שלא נסתכל השירות הציבורי מיובש.
השירות הציבורי הוא לא לשכות השרים המיותרים שמלאים במינויים אישיים מנופחי משכורות.
השירות הציבורי הוא הנמלים שלנו שלא עובדים 24X7 כי אין מספיק עובדים לשלוש משמרות.
השירות הציבורי הם חדרי האחות בקופות החולים שנסגרים בצהריים כי אין מספיק אחיות.
השירות הציבורי הן הכיתות שבהן יש 30 תלמידים ויותר כי אין מספיק כיתות ואין מספיק מורות ומורים
השירות הציבורי הוא תחנות כיבוי האש עם מספר הכבאים הנמוך ביותר לנפש בעולם המפותח.
השירות הציבורי הוא מחלקות סיעודיות עם אחות ועובד עזר מנהלי ל-36 זקנים וגנים עם גננת וסייעת ל-36 ילדים. כשמחלקות הרווחה שלנו קורסות מעומס על העובדים, עצם התפקוד של השירות הציבורי שלנו הוא נס ואין לסמוך על הנס.

דווקא עכשיו, במשבר, כשברור שחלק משמעותי מהסיבה שאנחנו בעיצומו של גל שני היא כיתות עמוסות מדי במערכת החינוך מגיל הגן ועד סיום התיכון, שעוד עונת שריפות בפתח כשאין מספיק לוחמי ולוחמות אש שלא לדבר על כבאיות לנסוע בהן, כשמערכת הרווחה קורסת תחת הנטל ואין מי שיאייש את התקנים בשכר עלוב, כשמערכת הבריאות דורשת את התקנים שיבטיחו את תפקודה התקין גם בימי חירום, הכישלון של מדיניות הצמצומים של המגזר הציבורי ברורה.
את המגזר הציבורי בישראל צריך לחזק ולא להרעיב, להגדיל ולא להקטין, צריך עוד תקנים וצריך שכר הוגן.

מקורות המימון לזה רובם יכולים לבוא רק מרפורמת מס רצינית שתמסה את ההון בישראל, בשוליים יש מקום לקיצוץ שכר החל מגובה פעמיים השכר הממוצע במשק בדרגות הבכירים ובלבד שהשכר יישאר ריאלי, זה קל מאוד להגיד תראו כמה השופט או הרופא הזה מרוויחים אבל צריך לזכור שהשכר של שופטים רופאים גבוה כי יש תחרות קשה עם המגזר הפרטי. לכן כולנו נרגיש אולי מוסרניים וצדקנים יותר אם יקצצו בשולי השכר של בכירים במגזר הציבורי אבל הכסף הגדול לא נמצא בתוך המערכת, הכסף הגדול הוא הכסף שלא נכנס למערכת.
הכסף הגדול הוא ההון הלא ממוסה, הוא הפטורים שהאלפיון העליון מקבל פה בכל תחום, העיקר שהקטנים יישאו בנטל.
השירות הציבורי יכול לתת לנו שירות טוב יותר, מערכות בריאות חנוך ורווחה שיתנו את השירותים הנדרשים  במשך יותר שעות, בזמינות גדולה יותר ובתורים קצרים או בלי תורים. כוחות ביטחון והצלה שיוכלו לתת מענה לבעיות בתחומם.
פיקוח רציני על תחומים כמו בטיחות וגהות, זיהום אוויר קרקע ומים, ועוד ועוד.
רק שזה מצריך השקעה גדולה יותר במגזר הציבורי, ייעול אמיתי שלו באמצעות השקעה מתאימה, תוספות כוח אדם, שכר הוגן לעובדות ולעובדים המסורים.

השביתות שהחלו ואלו שכבר מסתמנות באופק, צודקות. במקום לחכות שהשלטון המושחת והכושל שלנו יפיל עוד גזירות על המגזר שמשרת אותנו כדי לא לקחת מבעלי ההון, צריך לתמוך בעובדות ועובדי הציבור.

צריך עכשיו היטל קורונה בגובה של 10% על כל ההון בישראל, שמעל ל-10 מיליון ₪ למשפחה גרעינית, כדי למלא מיידית את קופת המדינה.  גם צריך להחיל רפורמת מס רצינית שתאפשר גיוס פרוגרסיבי של ההון הדרוש כדי שמדינת ישראל תוכל לתת שירותים מודרניים, איכותיים וזמינים לכל אזרחיה בכל מקום ובכל עת. לא רק בימי מגיפה גם בימי שגרה, המגזר הציבורי הוא המשענת שלנו, הוא הסעד והמגן שלנו, הוא המסד עליו בנויה חברה מתפקדת מהרגע שהילדים שלנו הולכים למסגרת חינוכית בבוקר ועד הרגע שההורים שלנו חוזרים ממרכז יום קהילתי לבני הגיל השלישי, דרך כל שירות שמבטיח לנו רמת חיים נאותה.
בלי מגזר ציבורי חזק ויעיל החיים שלנו יהיו גרועים יותר.

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

Leave a Reply