על מפלגות השמאל הציוני להתארגן ביחד במסגרת מפלגתית אחת עם מסרים ברורים ולא עמומים. ההיאחזות של חברי השמאל הציוני במסגרות מתות או ניסיון ליצור מפלגה חדשה רק יבטיחו את חוסר הרלבנטיות של מפלגות השמאל הציוני. על השמאל הציוני להתחדש על בסיס מפלגת מרצ
מאת: ק. טוכולסקי
התחדשות השמאל הסוציאליסטי-ציוני צריכה להתחיל מהשטח
תמו הבחירות. השפל ההיסטורי של השמאל הציוני עוכל והתקבל כמציאות. הוקמה ממשלה אליה זחלו שאריות של מפלגת העבודה. עוד מעט הכנסת תיכנס לשגרת עבודה. יוקמו וועדות קבועות וחברי-הכנסת יעבדו בתוך המשכן.
גם הרמצים האחרונים, האודים העשנים של השמאל הציוני שלא מכר עצמו למולך חוזרים לשגרה. 4 חברי כנסת נותרו בשמאל הציוני, והם מפוצלים בין 3 מפלגות. המפלגה הגדולה בשמאל הציוני היא מרצ לה 2 חברי כנסת. יו"ר המפלגה ניצן הורוביץ ותמר זנדברג עובדים. הם גם הספיקו להגיש בג"צים. מקורות יודעי דבר גם יודעים להגיד שקרבות הרחוב והסכינאות המחנאית במרצ חזרו.
שותפם לרשימת השמאל הציוני בכנסת הוא יאיר גולן אשר שואף להקים מפלגה דמוקרטית ישראלית. הרביעית בחברי-הכנסת היא מרב מיכאלי שלא נכנסה לקואליציה, אבל גם לא עוזבת את מפלגת העבודה. מפלגת העבודה מפוצלת ולמעשה מתה ונקברה קבורת חמור. בקיצור, בשמאל הציוני אין כל חדש. אני בטוח שארבעת חברי הכנסת של השמאל הציוני יעשו עבודה פרלמנטארית טובה, יחסית לרוב חברי הכנסת, ויצליחו פה ושם להשיג הישגים בעלי משמעות. הם יחזרו לשגרה של עבודה פרלמנטארית, הגשת בג"צים, פוסטים זועמים שמגיבים למציאות שיוצר שלטון הימין. אבל ההיאחזות שלהם במסגרות מתות כמו העבודה ומרצ, או הניסיון ליילד נפל כמו עוד מפלגת גנרלים דמוקרטית, רק יבטיחו את חוסר הרלבנטיות של השמאל.
לא מרצ לא "העבודה" ובטח שלא ישראל הדמוקרטית הן התשובה למה שהשמאל צריך. ואם העובדה שכל השמאל הציוני שווה היום בכנסת 4 מנדטים לא מספיקה כדי שאחרוני חברי הכנסת של השמאל הציוני יבינו שצריך לעצור, לנתח ולשנות כיוון ודפוסי עבודה, יכול מאוד להיות שבכנסת הבאה לא יהיה בכלל ייצוג לשמאל הציוני. ואם יהיה, הוא יהיה זניח כמו עכשיו .
השמאל הסוציאליסטי-ציוני צריך לחדש ולהתחדש. צריך להבין שאין מה לאחוז במותגים כמו "העבודה" או "מרצ", להפנים שגנרל שמדבר על דמוקרטיה זה לא מספיק היום לכלום. אם השמאל הציוני רוצה להיות בר קיימא בין השמאל הלא ציוני של הרשימה המשותפת והמרכז/מרכז ימין, הוא צריך להתחדש.
יש פוטנציאל לא מבוטל של אנשים שלא רוצים להצביע למפלגות מרכז ימין – כמו "יש עתיד"-"תלם"/"כחול לבן"/"ישראל ביתנו" – אחרי הפיאסקו של הבחירות האחרונות. המסר של השמאל הסוציאליסטי ציוני יכול למשוך אותם. יש אנשים שלא יצביעו ל"רשימה המשותפת" מאותה סיבה שרוב הציבור הערבי לא יצביע לרשימות ציוניות. ומה שהציבור הזה צריך זה אלטרנטיבה אחת מובהקת עם מסר ברור. בשביל זה לא צריך לשמר מסגרות שהציבור דחה פעם אחר פעם, או להקים מסגרות שכבר ראינו שלא עובדות. לא צריך לעמעם מסרים ולא צריך להתפזר על אלף נושאים. צריך אלטרנטיבה סוציאליסטית סוציאל-דמוקרטית מעמדית, שתפנה לציבור הרחב בישראל ותראה לו אפשרות אחרת.
אני חושב שלמרצ יש אפשרות להקים את האלטרנטיבה. מרצ היא היום המפלגה היחידה בשמאל הציוני והיא יכולה להיות הבסיס עליו תוקם מפלגה סוציאליסטית ציונית.
בשביל זה מרצ צריכה לפתוח את שורותיה, לקיים מפקד פתוח, לקרוא להצטרף לכל מי שלא מוצאים בית ב"עבודה" כמפלגת לווין של "כחול לבן" בקואליציית "הליכוד". לקרוא לאנשי שטח, לאנשי איגודים, לאנשי מאבקים. לקיים מפקד פתוח עם הבטחה שמיד לאחר תום המפקד וסגירת רשימת החברים המעודכנת יתקיימו בחירות לכל התפקידים בסניפים ולוועידה.
הדבר הבא הוא לכנס וועידה כחודש לאחר הבחירות, וועידה רעיונית שתקבע את מצע המפלגה, את עקרונותיה ודרכה. לאחר מכן תבחר הוועידה את יו"ר המפלגה ומזכ"ל המפלגה, את מזכירות המפלגה ואת כל בעלי התפקידים הנוספים שנבחרים בוועידה. הוועידה תדון ותקבע שם חדש למפלגה החדשה שתוקם על בסיסה של מרצ.
כינוס כל אנשי השמאל הסוציאליסטי ציוני במסגרת אחת יאפשר גם להיפרד מהליברלים שעוד מתעקשים לעקר את האפשרות של אלטרנטיבה בשמאל ולשלוח אותם למפלגות המתאימות להם במרכז. השמאל הסוציאליסטי-ציוני, צריך להתאחד להתארגן ולהתחדש.
זה מה שהשמאל הציוני צריך. לא עוד מאותו דבר, אלא כיול, איפוס, חישוב מחדש, אחדות ודרך אידיאולוגית של סוציאל דמוקרטיה במסגרת אחת. לא עוד גנרלים שמודיעים על מפלגה חדשה, אלא כינוס של אנשי השטח לבחור דרך חדשה.
השמאל הציוני קטן וזניח, אפשר להפסיק עם ההתרפקות על בן גוריון ורבין ואפשר להסתכל קדימה ולבנות את עצמנו מחדש כאלטרנטיבה במרחב.
Tags: הבחירה הדמוקרטית, העבודה, מרצ, סוציאל-דמוקרטיה, שמאל ציוני
אני מזדהה עם האגף הסציאל דמוקרטי הרבה יותר מאשר עם האגף הליברלי.אני לא בטוח שבאיזה שהוא מקום סוציאל דמוקרטיה השיגה השגים או את השלטון בלי שותפות עם אגף ליברלי (בד"כ גדול).האם יש תקדים של מפלגת שלטון סוצ"ד טהורה או שמא המבחן האידיאולוגי הדקדקני נוגד את הרעיון הסוצ"ד?
אכן, ההתרפקות וגעגועים לב"ג ולרבין אינם תוכנית פעולה אבל מבטאים הצלחה פנומנלית שכללה אגף ליברלי.
אמיר יובל
הליברלים בישראל מוהים עם הימין מרכז מאז חברו לגח"ל, זה נכון שתמיד היה פלג של מרכז ליברלי שהיה קשור במפא"י, הפרוגרסיבים שהכפו לאחר זמן לליברלים העצמאיים, רק שמאז 1977 הפלג הזה על גלגוליו מד"ש לשינוי למרצ ושוב לשינוי לא היו בהכרח חלק מהשמאל. אין לי בעיה עם מפלגה ליברלית חזקה במצד מפלגה סוציאליסטית חזקה ויש מקום לשיתוף פעולה, אבל מאז 1992, ברור שביחד זה לא עובד. ב-1999 ואחר כך ב-2003 הלכו ראשית מנהיגי הפלג הליברלי ואחר כך בוחריו למרכז ומשם לימין מרכז ולא חזרו.
דרך מצוינת לחידוש השמאל בישראל.
האם יש במרצ מי שירים את הכפפה?
האם המפלגה הזו עוד מסוגלת להתנער ולברוא מתוכה משהו חדש וטוב?
אני בספק רב, אבל ימים יגידו
גם אני בספק רב
במיוחד ככל שהזמן עובר וכלום לא משתנה
למרצ יש מפקד בקרוב
נקודה מצוינת להשתלטות סוציאליסטית על המפלגה בצורה מוחלטת
אבל עושה רושם שאף אחד לא עושה לגבי זה כלום
כבוד
תודה