מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פרקים בהלכה חילונית ודמוקרטית. חלק שני – בג"צ והצדק
אורי יזהר מנתח את יחסי הציבור והרשויות – המחוקקת והמבצעת – אל הרשות השופטת ובייחוד לבית המשפט העליון בתפקידו כבג"צ. מסקנתו היא, כי הציות להחלטות הבג"צ הוא חובה, גם אם לא מסכימים להחלטותיו
התקפות הימין על בג"צ ידועות זה מכבר. טענתם העיקרית של יריבי ושונאי הבג"צ היא שזהו פורום לא נבחר שפולש לתחומי פעולתם ואחריותם של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת באופן לא לגיטימי והוא קובע את המדיניות. כלומר, לא הממשלה והכנסת שולטים במדינה אלא ה"דיפ סטייט" (המדינה שבעומק), מערכת המשפט שבראשה הבג"צ וכוללת גם את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה והכנסת.
הבג"צ כך הם טוענים, מרשה לעצמו לבטל חוקים של הכנסת והחלטות של הממשלה. האמתלה של הבג"צ, לדבריהם, היא שחוקים והחלטות אלה סותרים את חוקי היסוד, או חורגים מתחומי הסבירות והמידתיות, שני מונחים שהוחדרו לקורפוס המשפטי על ידי נשיא בית הדין העליון לשעבר, אהרן ברק, במסגרת המהפכה החוקתית או האקטיביזם המשפטי שהנהיג. הבג"צ כך הם טוענים, פוגע בהפרדת הרשויות שהיא אבן פינה של המשטר הדמוקרטי. הוא מרשה לעצמו גם לדון על חוקיותם של חוקי יסוד כמו חוק הלאום, שהנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, כבר קבעה הרכב מורחב של הבג"צ לדון בו. לדעת דוברי הימין, אין לבג"צ סמכות לדון בחוקי היסוד שהם מעין חלקים של החוקה שאולי בעתיד תיכתב.
בפועל, הבג"צ די זהיר בהחלטותיו לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. חלק ניכר מהביטולים הם סעיפים פרובלמאטיים במסגרת חוקים שלא בוטלו בשלמותם. על הצעקות שמקים הימין נגד שלטון הבג"צ כביכול, יש לענות: לא כצעקתה.
בישראל אין חוקה וחוקי היסוד הם בעלי אופי גמיש. ניתן לשנותם ברוב של 61 חברי כנסת. כבר עשו זאת לצרכים פוליטיים משתנים. במציאות הישראלית ניתן גם לחוקק חוקי יסוד הסותרים את זכויות האדם והאזרח של קבוצות מסוימות בחברה. זה מה שעשה חוק הלאום. הוא פגע פגיעה סמלית ומעשית בזכויות האזרח והאדם של המיעוט הערבי בישראל בציינו כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ובהימנעו מהצהרה על שוויון הזכויות של כלל אזרחי ישראל. זה חוק שמאפשר צעדי אפליה ממשיים, כלכליים ופוליטיים נגד הערבים הישראלים, אם וכאשר הימין השולט ימצא לנכון לעשות כן. לדוגמה, החוק מדבר על טיפוח התיישבות יהודית. אין בו אף מילה על מצב היישובים הערבים. השפה הערבית הורדה מדרגת שפה רשמית, לצד העברית, לדרגת שפה ב"מעמד מיוחד". ללא הסבר מהו מעמד זה ומה הוא מאפשר לדוברי ערבית.
מה יכול הבג"צ לעשות במקרה כזה?
כשאין חוקה שוויונית פונים אל ערכי היסוד. למגילת העצמאות המבטיחה שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה אין מעמד של חוק יסוד או חוק בכלל. אבל המגילה היא מסמך היסוד של המדינה ויש עמה סמכות מוסרית כלפי החברה והשלטון בישראל. הצהרת זכויות האדם והאזרח של המהפכה הצרפתית והצהרת הזכויות של הצהרת העצמאות האמריקנית, האומרות כי כל בני האדם נולדו או נבראו שווים ויש להם זכויות יסוד כמו הזכות לחיים ולחירות שאין לאף אחד זכות לנטלן מהאדם, פרט ככלל, הן הבסיס הרעיוני של הדמוקרטיות המודרניות הדוגלות בעקרון השוויון בפני החוק. הצהרות אלה חזרו וחוזקו בהצהרת זכויות האדם של האו"ם אחרי מלחמת העולם השנייה.
בהעדר חוקה שוויונית שהיא הכרח במדינה דמוקרטית, יש לבג"צ סמכות מוסרית לפסול גם חוק יסוד שאינו שומר על שוויון בפני החוק. חוק שונה לאנשים שהם שונים במוצאם, בצבע עורם, או במגדר שאליו הן שייכים, או בהטיותיהם המיניות, הוא אפרטהייד. ולא משנה אם אי השוויון הוא דרסטי וגלוי כמו בדרום אפריקה בשעתו או מינימאלי וסמוי למחצה כמו בחוק הלאום. אי שוויון בפני החוק הוא פסול מכל וכל ועל הבג"צ לתקן את המצב, אם הרשות המחוקקת אינה עושה זאת. ראשי התיבות בג"צ אומרות בית דין גבוה לצדק. והצדק קיים רק כאשר יש שוויון בפני החוק. מכאן סמכותו של הבג"צ.
ומה על הפרדת הרשויות? נכון שהיא אבן יסוד של המשטר הדמוקרטי, אבל היא אינה מוחלטת. הרשות המחוקקת מפקחת על הרשות המבצעת ומשנה את החלטותיה אם נראה למחוקקים שהן שגויות. ומי מפקח על הרשות המחוקקת? הציבור והתקשורת, יענו מתנגדי הבג"צ. זה נכון, אבל לא מספיק. הביקורת השיפוטית על שתי הרשויות האחרות היא הכרח במשטר הדמוקרטי. היא פועלת מכוח סמכותה החוקתית או מכוח סמכותה המוסרית בהעדר חוקה שוויונית. בלעדיה אין מספיק בלמים ואיזונים שיבטיחו את החברה מפני עריצות הרוב או עריצות השלטון, כפי שהיא קיימת, למשל, ברוסיה של היום או בהונגריה של היום. גם בארה"ב, האמונה על הפרדת הרשויות בית המשפט העליון ביטל לא פעם החלטות של הממשל או הקונגרס. כך קרה, לדוגמה בתקופת הניו דיל של רוזוולט בשנות השלושים. בית המשפט העליון האמריקני החליט שפרויקטים מסוימים שיזם הממשל של רוזוולט סותרים את החוקה והממשל נאלץ לבטלם או לשנותם. החלטת בית המשפט העליון על אי חוקיות ההפרדה הגזעית החוקית במדינות הדרום הביאה לביטול ההפרדה, ביטול שבכמה מדינות בארה"ב נכפה בכוח על ידי הצבא או המשמר הלאומי.
מהאמור לעיל משתמע כי הציות להחלטות הבג"צ הוא, חובה, גם אם לא מסכימים להחלטותיו.
תגיות: בג"ץ, חוק, חוק יסוד, חוק-הלאום, חקיקה
קישור קבוע
תגובות