"כוח לעובדים" ו"עומדים ביחד" – התקווה לחידוש השמאל

מסגרות העבר של השמאל הציוני ותנועת העבודה לא ממלאות את יעודן. מפלגת העבודה הפכה לסרח עודף של המרכז הבורגני. אין טעם שהשמאל הציוני ימשיך עם המסגרות הקיימות. "כוח לעובדים" ו"עומדים ביחד" הם ניצני התקווה להתחדשות השמאל

מאת: ק. טוכולסקי

"כוח לעובדים" ו"עומדים ביחד", העתיד שלנו כבר מתהווה

אני באמת לא יודע מה ילד יום. מה יקרה בין הליכוד ומפלגות גוש החסינות "כחול לבן" ומפלגת העבודה. אני לא יודע אם הם יקימו ממשלה תחת ביבי עם 30 ומשהו שרים מיותרים או לא. אבל דבר אחד ברור לי: מסגרות העבר של השמאל הציוני ותנועת העבודה לא ממלאות את יעודן. אם במארס 2019 ערב הבחירות היו למפלגת העבודה 18 מנדטים ולמרצ 5, היום באפריל 2020 למפלגת העבודה יש 3 מנדטים ולמרצ 2. מבחינה פוליטית השמאל הציוני הפך לסרח עודף של המרכז הבורגני. כשהקימו את המדינה, מפלגת המרכז הפרוגרסיבי של יוצאי מרכז אירופה, הזעיר בורגנות של המקצועות החופשיים, הייתה מפלגת לווין של מפא"י. לעומת זאת היום, שניים מתוך שלושת נציגיה האחרונים של מפלגת העבודה הם הליווי ל"כחול לבן" בכניסתה קואליציית הימין הבאה. העסק די גמור. גם אם במרחב שבין "הרשימה המשותפת" ומפלגות המרכז ימין "יש עתיד" ו"כחול לבן" עוד יש אולי מקום למפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית וציונית, אין טעם להמשיך עם המסגרות הקיימות. לא למרצ, לא למפלגת העבודה, ובטח שלא ל"גשר" יש זכות קיום. למען האמת, אני לא בטוח שמה שצריך לעשות עכשיו זה להשקיע במפלגה, לא לפני שיש תנועת שטח.

הבעיה קיימת גם באיגוד המקצועי. משבר הקורונה מדגים זאת יותר מכל. עם פרוץ המשבר התייצבה ההסתדרות לצד הממשלה שזה בסדר. אבל היא עשתה זאת על חשבון העובדים שזה ממש לא בסדר. בזמן שצוותי רפואה נאבקים בחזית המחלה ללא ציוד מספיק ועם תקינה חסרה של צוותים, יו"ר ההסתדרות נכנע לממשלה על חשבון העובדים. מאות אלפי עובדים פוטרו. עשרות אלפי עובדי-מדינה יושבים בבית, וההסתדרות קוראת לעובדים לשאת בנטל כשהם נושאים בנטל לבד.

אנחנו די מופקרים לנוכח המשבר. מופקרים בפוליטיקה ומופקרים בייצוג העובדים. רוב הפוליטיקאים שבחרנו אכזבו. מתוך 22 המנדטים של גוש השמאל ("הרשימה המשותפת" ו"העבודהגשרמרצ") רק 19 נשארו במחנה. ארגון העובדים הגדול במדינה שאף פעם לא היה דמוקרטי במיוחד, אינו מייצג את העובדים החברים. הוא משמש מתווך במקום לייצג.

לפני חודש וקצת היו בחירות. עושה רושם שהולכת לקום ממשלה שתקדם מדיניות כלכלית ימנית אכזרית על חשבון האזרחים. בתוכה יהיו כמה שרים סוציאל-דמוקרטים לכאורה שיקשטו את הפשע נגד האזרחים הפשוטים. השוקת באמת שבורה. מפלגת העבודה הולכת למות בבושה אם פרץ ושמולי ייכנסו לממשלה. ההסתדרות מוכרת את האינטרסים של העובדים עוד לפני המשא-ומתן על הגזירות שיבוא אחרי המשבר.

אני לא מאמין יותר בשיקום וחילוץ של מסגרות העבר המפואר של תנועת העובדים. העסק גמור. הישועה לא תבוא לא מההסתדרות ולא משרידי המפלגות שעוד לא מסוגלות להתאפס על עצמן.

המציאות דורשת מאיתנו להעז ולהתחדש. שני ארגונים מציעים לנו אלטרנטיבה ומודל אחר. האיגוד המקצועי "כוח לעובדים"  (https://workers.org.il/) מציע אלטרנטיבה דמוקרטית להסתדרות. "כוח לעובדים" הוא ארגון שלא רואה עצמו מתווך בין חבריו למעסיקיהם, אלא רואה את עצמו נציג של העובדים החברים בו. הוא מייצג את העובדים במשא-ומתן עם מעסיקיהם, ומקבל את מרות החברים על החלטותיו.

הארגון השני הוא תנועת שטח פוליטית שמציעה לנו אלטרנטיבה ומודל אחר. תנועת "עומדים ביחד" (https://www.standing-together.org/) היא תנועת שטח יהודית-ערבית סוציאליסטית ודמוקרטית שקוראת תיגר על ה"הפרד ומשול" בחברה הישראלית. היא  מחברת מחדש את ה-99% על בסיס תודעה של מאבקים משותפים של המעמד כנגד ההגמוניה.

שני הארגונים האלה די משלימים את מה שחסר היום בשמאל הישראלי. חסר איגוד מקצועי דמוקרטי המייצג את עובדיו.  חסרה תנועת שטח שאינה כבולה למסגרות גוועות ומנהיגים שלא ידעו מתי ללכת הביתה. גם ב"כוח לעובדים" וגם ב"עומדים ביחד" הדמוקרטיה היא מהותית ושלובה בסוציאליזם מהותי. בימים אלו בהם חידלון המסגרות הפוליטיות והניתוק שלהם מהרחוב והשטח בולט, בימים אלו בהם זועקת לשמיים אוזלת היד של ההסתדרות הכללית בייצוג המוני העובדים המשתייכים אליה, חשיבותן של האלטרנטיבות עולה.

הצטרפות לשני הארגונים הללו והרחבת השורות שלהן תחזק אותם ותחדש את השמאל הדועך. הצטרפות ל"כוח לעובדים" תמריץ את ההסתדרות לפעול למען העובדים מחשש שיעזבו את ההסתדרות. הצטרפות ל"עומדים ביחד" תחזק את שיתוף הפעולה בשמאל בתקווה להקמת התנועה העממית של השמאל שתכלול את מרכיבות "הרשימה המשותפת" ואת מה שנשאר מהשמאל הציוני. ובעיקר היא תחבר את השטח הישראלי ותציע בו אלטרנטיבה מעמדית מחבקת, משלבת מאבקים ומחזקת.

"עומדים ביחד" ו"כוח לעובדים" – גרעינים של תקווה לעתיד בהווה קודר.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

2 Responses to “"כוח לעובדים" ו"עומדים ביחד" – התקווה לחידוש השמאל”

  1. החגב עמד יציב הגיב:

    האחד למאי, הוא יום הזכרון לחללי האידאולוגיה הקולקטיביסטית חל אתמול, מן הראוי להקדיש דקה דומיה לקורבנות הסוציאליזם הבזוי.

    מיהו ג'ון גאלט?!
    🙂

  2. דן הגיב:

    והנה עוד מיזם עונתי חדש בשורות המדולדלות של מה שנשאר מהשמאל הדוגמטי.
    אני מציע שבמקום ללהג ברשת ובפייסבוק בתוך תיבת תהודה עצמית שרבים לפניכם נפלו בה, פשוט תרוצו בבחירות הבאות ונראה מה כוחכם האמיתי בציבור …

Leave a Reply