חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ ואיציק שמולי – בדרך לסיום דרכם הפוליטית

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 31.03.20 23:01

אם שני חברי-כנסת אלה, החברים במפלגת שמאל ציוני, יצטרפו כשרים לממשלת ההון של נתניהו, הם יסיימו את דרכם הפוליטית ויציינו סוף תקופה בשמאל הציוני

מאת: ק. טוכולסקי

המפץ הרביעי של עמיר פרץ

הצטרפותו הצפויה של עמיר פרץ לממשלת ביבי החמישית תהיה נקודת ציון לסוף דרכו של השמאל הציוני וסוף לדרכם הפוליטית של עמיר פרץ ואיציק שמולי.

זאת לא העזיבה הראשונה של פרץ, קדמו לה עזיבת מפלגת העבודה עם חיים רמון להסתדרות והריסת ההסתדרות. אחריה הוא הקים את "עם אחד" שהייתה אחלה קונספט אבל לא עשתה יותר מדי. השיבה למפלגת העבודה, כיבושה, הצטרפות לממשלת ביבי השלישית, הפסד השליטה במפלגה, ושוב עזיבה וחזרה, ועכשיו שוב עזיבה. אפשר להסביר כל עזיבה כזאת, אפשר לקבל את ההסבר או שלא, אבל זה האיש.

בתקופות העזיבה הקודמות של פרץ מפלגת העבודה הייתה עדיין חזקה: ב-2009 היא כללה יחד עם סיעת "עצמאות" 16 מנדטים. ב-2013 היו לה 21 מנדטים. היום השמאל הציוני הכולל את מפלגות העבודה ומרצ גם יחד מונה רק 6 מנדטים. אם פרץ ושמולי יעזבו, ניתן לומר שהעסק סגור. מה שיישאר זו מרצ עם 2 חברי-כנסת, יחד עם יאיר גולן ומירב מיכאלי. זה מה שיישאר, וזה לא יספיק, בודאי לא כש"יש עתיד" תישאר אופוזיציה בשירות ההון, ותוצג כאופוזיציה היחידה לציבור הממורמר. ניתן לצפות ש"יש עתיד" תתחזק בבחירות הבאות והיא תקלוט ישר לשירות ההון את קולות התסכול של הציבור.

גם דרכו הפוליטית של עמיר פרץ עלולה להגיע אל קיצה עם הצטרפות כזאת. פחות ברור מה דחוף לאיציק שמולי לסיים את דרכו הפוליטית, אולי הבטחה לשילוב ב"חוסן לישראל" בהמשך. בכל מקרה, מפלגת העבודה עלולה לסיים את דרכה ואתה גם מרצ. ואולי זה לא כל כך רע. המסגרות האלו, שמשום מה קודשו בידי מחנה שידע להתאים את עצמו למציאות במשך שנים של פיצולים, איחודים, ריצות מקבילות, נאחז בשתי מסגרות בעלות אלקטורט מידלדל, שמות לא רלבנטיים וסיעות הולכות וקטנות. כאמור רק בכנסת ה-19 היו לשתי המפלגות 21 מנדטים, בכנסת ה-20 היו להן  23 מנדטים. בכנסת ה-21  10 מנדטים. בכנסת ה-22 11 מנדטים. והנה בכנסת ה-23, בהנחה שעמיר פרץ ואיציק שמולי נוטשים, 4 מנדטים בלבד.

זה לא בהכרח רע, בהתחשב בכך שהשמאל הישראלי כבר צריך הרבה זמן להתניע מחדש. אני בהחלט יכול למצוא נקודות של אור בעריקה אפשרית של פרץ ושמולי תמורת תיקי שרי הכלכלה והרווחה.

  • ברור לי שהם בהחלט עשויים להשיג משהו. לא יותר מדי, לא מספיק בשביל לבטוח בהם או להצביע להם או לקבל אותם שוב לשמאל בעתיד, אבל עדיפים שניהם על שרי כלכלה/רווחה מ"הליכוד" או ש"ס, מ"חוסן לישראל" או "ימינה", שלא לדבר על "יהדות התורה". אם הם כבר החליטו לתת גט כריתות לשמאל הציוני ולהשתלב בממשלת ימין על חשבון מכסת השרים של המרכז ימין, אפשר להתנחם בזה שהם לא יהיו גרועים כשותפיהם לקואליציה. ואם לא יתקרנפו לגמרי, גם ינסו לקדם מדיניות סוציאל-דמוקרטית מסוימת.
  • אם הישיבה שלהם באופוזיציה הייתה עקרה, וכחברים בסיעה הקטנה ביותר כשאחד מהם לפחות עמיר פרץ, לא עשה עשייה פרלמנטארית "שחורה" של עבודת וועדות, חקיקה ושאילתות בצורה רצינית מאז עזב את כס שר הביטחון ב-2007, אז בממשלה כאמור הם עשויים לתרום יותר.
  • עזיבתם תהיה טראומה ממנה אפשר להיבנות. אני לא בטוח שיש עוד מקום לשמאל הציוני, אולי זה הזמן לראות אם אפשר להשתלב כחלק מ"הרשימה המשותפת" ולהפוך אותה נגישה יותר לציבור הרחב, היהודי/ציוני.
  • המסגרות הישנות מתו. האמת, אני לא רואה היום סיעה בכנסת שמאפשרת לי הזדהות מלאה. גם לא זאת שהצבעתי לה. אני רואה מסגרות צומחות בשטח, "עומדים ביחד" כתנועת שטח עממית, שעובדת על חיזוק חיבורים בחברה הישראלית, ו"כוח לעובדים" כאיגוד שנותן אלטרנטיבה להסתדרות. אבל שתיהן עוד קטנות ונבנות.

בקיצור, אם עמיר בוחר שלא לשקם את "העבודהמרצ" כמסגרת של השמאל הציוני, אלא להתמקד במניעת נזקים מבפנים בממשלה הבאה, זה לא סוף העולם. עזיבתו, נטישתו את הספינה השוקעת של השמאל הציוני אולי אינה הרואית כמו טביעה על הסיפון, אבל היא מאפשרת למי שנשארים על סירות ההצלה יותר מקום לכוחות חדשים. היא הזדמנות לצמיחה של משהו חדש. אני לא מאמין שהוא ישיג הרבה כשר בקואליציית הימין המתרקמת, אבל מאחל לו המון בהצלחה, באותה המידה שאני מקווה שאם הוא ינסה לחזור למה שייבנה בשמאל בלעדיו (שמאל מעמדי יהודי-ערבי), נהיה מספיק חזקים וחכמים להגיד לו "תודה, אבל לא".

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

11 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    דליה,מעניין מי ומה מסתתר אחר האובססיה שלך
    שעמיר פרץ לא יצטרף לממשלה, יעזוב את המפלגה וציק -צק תקום מפלגה חדשה בלעדיו.
    תחשבי בתבונה ובנחת,הצטרפות לממשלת נתניהו-(לא מאהבה),זו הדרך היחידה שתשאיר תקווה שמפלגת העבודה תתחיל לקום מהאפר.
    דליה,מאז שהייתי נער לפני 60 שנים אני במפלגה.
    מעודי לא קבלתי דבר ואיני מצפה לשום דבר.
    ההבדל בינינו שראיתי הרבה משברים במפלגה והיא קמה מהם-המצב הנוכחי הוא עוד משבר.
    במידה והמפלגה לא תשרוד את התקופה הקשה הזו במסגרת ממשלתית היא תעלם,תעלם.נקודה!
    איני יודע בת כמה את ומה עברת במפלגה, אבל אני יודע בן כמה אני ויודע מה עברה המפלגה.
    אני לא אומר "תנו הזדמנות" כי אין ערך למילים האלה.
    אני אומר בואו כלנו נרתם כדי שהמפלגה תשרוד.

  2. דליה :

    לתגובה 1
    לא אני כתבתי את המאמר. אני רק ערכתי אותו. הדעה במאמר אינה הבעת הדעה שלי אלא של מי שכתב אותה. המילה "אובססיה" אינה במקומה. וכל מה שכתבת בהמשך התגובה אינו רלבנטי.

  3. ק. טוכולסקי :

    בתור כותב המאמר אני חייב לציין שלדבר על עוד משבר במפלגה שיש לה היום 3 מנדטים וכשהחלו משבריה היו לה 51 ועקומת הירידה שלה מתחת ל-20 מנדטים לא השתנתה כבר 17 שנה ושבע מערכות בחירות זה די מנותק.

    פרץ גמר כך או כך, וכמו שכתבתי אין לי בעיה עם זה שהוא רוצה להיות שר בסיום.
    אבל באמת, השמאל הציוני פשט את הרגל וצריך לעשות חושבים מחדש מאוד רציני.

    מה הטעם בדיוק שהמפלגה תשרוד? המטרה היא שהדרך תגיע לשלטון וכנראה שבאמצעות הכלי הזה זה כבר לא יקרה.

  4. אלי סתוי :

    חולק עליך לחלוטין

    לח"כ עמיר פרץ כשר כלכלה מורחב ,תהיה בממשלה החדשה הזדמנות מצוינת לחולל רפורמות כלכליות חברתיות בכדי להצליח להועיל ובכך להטיב
    משמעותית גם עם הציבור הרחב אך בעיקר אל מול הסקטור היצרני והעסקי הנמצא בימים אלו במשבר קיום קשה ביותר וגם לשר הרווחה איציק שמולי עוד נכונו הצלחות גדולות ומשמעותיות בתחום הרווחה בישראל !

  5. אלי סתוי :

    טוכולסקי יקירי בקרוב גם אתה תבין
    שממש בדקה ה90 הצליח למעשה יור מפלגת העבודה ח"כ עמיר פרץ להיחלץ בעור שיניו משותפות אנטי חברתית עם מפלגות ההון שלטון עיתון הגדולה והמשמעותית במפה הפוליטית בישראל ולחבור כנדרש לממשלה חברתית אמיתית הלוחמת נחרצות בטייקונים הנאלחים המפעילים כמריונטות בזויות את ראשי מפלגת יש עתיד !

  6. צחי :

    אני כלל לא מסכים לטענה במאמר, כאילו השמאל הציוני פשט את הרגל וצריך להצטרף למשותפת. ייתכן שמפלגת העבודה פשטה את הרגל, אבל מפלגה של קומוניסטים, איסלמיסטים ולאומנים ערבים אינה הפתרון. הפתרון הוא מפלגת שמאל ציוני חדשה, שורשית ודמוקרטית. יש בשמאל כ-40 מנדטים חסרי בית, שמפלגה כזו תוכל לייצג.

  7. רפי לאופרט :

    דיון פתטי

    אינני שמח לאידה של מפלגת העבודה, שפעם, בגילגול אחר, הייתי חבר בה.
    אני שמח להווכח ש"חוכמת"ההמונים עובדת. הציבור ברובו מצליח להבחין היטב מה מתאים לרוחו ולרצונותיו ונותן לכך ביטוי אלקטוראלי.
    שמולי עדיין צעיר, ולא יסיים (עם לא ישבר) בגילגול הפוליטי הנוכחי שלו. עמיר פרץ עדיין פוזל לעבר הנשיאות (ככל הנראה) ופרישת גנץ מספקת לו את הסולם או המעבורת להמתין לבאות בעמדה בעלת רלוונטיות פוליטית, במקום "במדבר". (גם הוא למד היטב את משנתו של אריאל שרון: "השאר תמיד על הגלגל, שם הסיכוי תמיד יותר גדול".
    אינני בטוח שיש צורך או מקום במפלגה חלופית לעבודה. יש אולי צורך במפלגה שהעניין האזרחי-סוציאלי חזק בה יותר מאשר במפלגות האחרות במפה הפוליטית הנוכחית שלנו. במקום להקים גוף חדש עם רסיסי כוחות מהגורן ומהיקב, יתכן שדווקא דרכו של עמיר פרץ היא הנכונה: להשתלב בחוסן לישראל להוות בה את הגרעין הסוציאלי החזק, לפעול לצרף אליה גורמים מהמגזר היהודי והערבי בעלי נטיות דומות, ולסייע לחסל בדרך זו את המשותפת האנטי-ציונית. למפלגה זו, לטעמי, אין עתיד בישראל, ואם יתמיד המגזר הערבי לתמוך בה, ימשיך להיות מצודה מול ועל-ידי הרוב הציוני.

  8. ק. טוכולסקי :

    לא צריך להצטרף למשותפת בכלל בטח בלא ייצוג. איחוד של השמאל, כזה שקראתי לו מיד אחרי בחירות אפריל, יכול להיות רק כחזית עממית, בלי לצפות מאף אחד להתבטל בפני האחר.

    סתוי, ראינו כבר איזה שר איכות סביבה עם סמכויות על הוא היה, חלאס, העסק גמור.

  9. אלי סתוי :

    לטוכולסקי חוק מיחזור שקיות הנילון היא יוזמה של עמיר פרץ כשר להגנת הסביבה
    יוזמת חוק מוצלחת ומשמעותית במיוחד לכל הדעות!

  10. אלי סתוי :

    הודעה ששלחתי הבוקר לעמיר לאור המסע התקשורתי הפוגעני כנגדו{גם בתכנית ארץ נהדרת }

    ח"כ עמיר פרץ ידידי היקר בוקר טוב

    כמי שמלןןה אותך מקרוב מאז שנת 2005 אני יודע שאתה בהחלט חזק מספיק בכדי להצליח ולגבות את החלטתך ההיסטורית להצטרף לממשלת חרום חברתית אל מול כל אותם המלעיזים נגדך ובעיקר אל מול נציגי קרטל התקשורת הנאלח בישראל ,

    יישר כח ובהצלחה !

  11. ק. טוכולסקי :

    חוק המחזור הועבר בידי אבי גבאי בסוף, והחוק בדיחה, 10 אגורות לשקית לא מזיז לאף אחד.
    חוץ מזה אלי אני רציתי במשך שנים שעמיר פרץ יהיה ראש ממשלת ישראל, גם היום אני חושב שהוא יהיה ראש ממשלה טוב יותר משאר האלטרנטיבות, אבל מה לעשות זה לא קורה וטעויות לא מעטו הוא עשה. הקרב בינו ובין יחימוביץ, עלה לשמאל ביוקר רב והוא אשם בו לא פחות ולא יותר ממנה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.