מדינות רווחה חזקות עם מערכת-בריאות מתוקננת מסוגלות להתמודד עם מגיפה כמו הקורונה בלי היסטריה. כשהיסטריה נוצרת, האחראים להיווצרותה של בעיה או להתפשטותה יכולים לחמוק מדיון באחריותם ובשגיאות שעשו
מאת: מיה פאול
היסטריה בימי קורונה
בעולם מתפשטת מגיפה, מגיפה לא פשוטה, מגיפה שמצריכה מאתנו רוגע, חוסן וסולידריות. מגיפה שמדינות רווחה חזקות, שמוכנות לימי רעה, מסוגלות להתמודד עם שכמותן. מגיפה מצריכה מאתנו קור רוח ורצינות, בחינה של דברים לעומקם והיערכות. לכן לא ברור לי למה מעצבי דעת-הקהל מתמקדים ביצירת היסטריה מיותרת. האמת, דווקא ברור לי. היסטריה זה מצב שאין בו דיון שקול וענייני ואין בו ניתוח מושכל של המציאות. כשהיסטריה נוצרת, האחראים להיווצרותה של בעיה או להתפשטותה יכולים לחמוק מדיון באחריותם ובשגיאות שעשו. אנחנו משדרים בלופ דיונים צווחניים ופשטניים שעוסקים בסימפטומים ולא בבעיה.
מי מאתנו לא ראה בימים האחרונים עיתונאים, מגישים ופרשנים היסטריים ששואלים שאלות צהובות שנועדו ליצור פאניקה? שמנסים בכוח לגרום לבכירי מערכת-הבריאות ולרופאים מומחים מקצועיים לתת להם כותרות היסטריות? מי מאתנו לא שמע שוב ושוב דיונים עקרים והיסטריים מלאים פרטי טריוויה זניחים בלי שיעסקו בהתמודדות עם מגפות.
זוכרים את השריפה בכרמל ב-2010? אולפני החדשות עסקו בשידור אין סופי של תמונות זוועה ואספקת פרטים סטטיסטיים. אבל גם אחרי שהאש שככה, לא טרחו באולפנים לדון בעובדה הפשוטה שקיצוץ מענקי האיזון לרשויות המקומיות בשנת 2003, גרם לרשויות לקצץ בהשקעה ובתחזוקה של איגודי הכבאות האזוריים והעירוניים. הם גם לא טרחו לדון בעובדה שב-2010 שירותי הכבאות לא היו במצב לתת מענה מספק לשריפות בקנה מידה גדול.
חברות החדשות לא הגיעו לעיסוק הזה מסיבה פשוטה: כדי לא לחשוף את העובדה שהתכנית הכלכלית של 2003 הייתה אסון. וכן כדי לא לחשוף שמי שהיה אחראי לקטסטרופה הוא ביבי בשל תכנית זו שקיצצה בשירותים החברתיים ובתשתיות המדינה.
הדיון בישראל הוא תמיד שטחי, צהוב, היסטרי ויוצר פאניקה. זה לא רק בגלל רמה נמוכה של עיתונות, זה גם בגלל האינטרסים שעומדים מאחורי דיון כזה. האינטרס הבסיסי הוא לא להאשים את הפוליטיקאים שאמורים לשאת באחריות מיניסטריאלית, כל עוד הם משרתים נאמנים של הטייקונים, הבעלים של כלי התקשורת.
מגיפת הקורונה היא עובדה. יש עוד הרבה מה ללמוד עליה. אולי נגלה שהיא לא קטלנית או מדביקה בצורה קיצונית, אבל עדיף להיות מוכנים לכל תרחיש. מדינות רווחה מסודרות, עם עתודות כלכליות, מלאי-חירום מתוחזק ורשתות ביטוח איתנות, מסוגלות להתמודד עם השבתה זמנית של כוח-העבודה במדינה. אבל לצערנו, ישראל אינה מדינה כזאת יותר. שנים ארוכות של כלכלה שמיטיבה עם העשירים ומזניחה את האזרחים הפכו את מדינת-ישראל למדינה שלא מסוגלת באמת לתפקד כמו שצריך בחירום. מערכת הבריאות שלנו, על מצבה הקשה, עוד מתפקדת והצעדים הננקטים לבידוד של נדבקים הם בהחלט במקומם. אבל אם המצב יהיה קיצוני יותר, מערכת הבריאות תתקשה לתפקד בשל התקינה החסרה של מערכת-הבריאות מזה שנים. הממשלה מעדיפה לקצץ במיסים של העשירים במקום לחזק את שירותי-הבריאות.
מה שאנחנו צריכים, בכל משבר, בשריפה, במגיפה, ברעידת-אדמה, זה מדינת רווחה חזקה, מתוקננת, יעילה, מתפקדת. בדיוק מה ששלטונו הארוך של הימין הניאו ליברלי והניאו שמרני שללו מאתנו. היסטריה לא תעזור, גם לא פאניקה. צריך להירגע, צריך להתעסק בעובדות.
נקווה שבקרוב תהיה פה ממשלה קצת אחרת, עם שרים בעלי תפיסת-עולם של מדינת רווחה ומדיניות ממשלתית מרחיבה בתחומי הבריאות החינוך והרווחה. זה יעזור לנו גם מול משבר הקורונה. צריך לקחת בחשבון כמה שבועות ואולי אפילו כמה חודשים קשים. צריך לקחת בחשבון שגם אם הקורונה תעלם פתאום היא עשויה לחזור בגל שני או בחורף הבא. צריך להיערך לימים או שבועות של אנשים בבית בלי מסגרות לילדים, בלי ללכת לעבודה. ואין סיבה להיסטריה. מגפות פורצות והיסטריה לא עוזרת. מערכת בריאות ציבורית חזקה היא מענה טוב למניעה, הכלה וטיפול. כדאי גם לנצל את הזמן שנבלה בבידוד איך לחזק את מדינת הרווחה שלנו ואת מי אנחנו רוצים לראות ליד ההגה. צריך לחשוב איך המדינה יכולה לתת מענה למצוקות האוכלוסייה בעת כזאת.
הימין כמובן נכשל בכך ומעודד היסטריה במקום מחשבה, לא צריך לשתף עם זה פעולה.
Tags: דיון ציבורי, מגיפת קורונה, מדינת-רווחה, מערכת הבריאות