מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
יש אלטרנטיבה פרסונלית ויש אלטרנטיבה מהותית
מי שרצונם בשינוי מהותי במישור החברתי כלכלי , לטובת יותר שוויון ויותר רווחה יכולים / צריכים לבחור בעבודה-גשר-מרצ או במשותפת, כי כחולבן וישראל ביתנו הן מפלגות שדוגלות באותם ערכים חברתיים כלכליים כמו הליכוד, רק בלי ביבי
מאת: ק. טוכולסקי
מערכת הבחירות הולכת וקרבה לקיצה, ועוד שבוע נצא ונבחר באחת משתי אלטרנטיבות, המשך המצב הקיים בישראל באמצעות בחירה בגוש שתומך בביבי או בחירה באלטרנטיבה, פרסונלית (כחול לבן, ישראל ביתנו) או מהותית (העבודהגשרמרצ או הרשימה המשותפת). כל אחת ואחד מאתנו יצטרכו להביע, באמצעות הצבעתם בקלפיות, האם מדינת ישראל שנבנתה בעשורים האחרונים בכלל בצלמו של הימין ומזה 11 שנים בצלמו של ביבי היא המדינה שבה הוא רוצה לחיות או שהוא רוצה משהו אחר. המשהו האחר יכול להיות החלפתו הפרסונלית של ביבי והחלפת מספר פוליטיקאים בכירים בליכוד שקשורים בו בלי הפרד (בעיקר באמצעות רציעת לשונן אל מעמקי אחוריו), לשם כך יכול כל בוחר שמאס בשליט הנוכחי להצביע כחול לבן או ישראל ביתנו, או להצביע בשביל שינוי מדיניות בפתק עליו יופיעו האותיות "ודעם" או "אמת".
חשוב לחדד ולהדגיש את ההבדל שבין החלפה של פרסונות להחלפת מדיניות, כי מי שרוצה ביטחון סוציאלי, הרחבה של שירותי הבריאות החינוך התרבות והרווחה שהוא מקבל ולא רק את החלפת שמות הפרסונות המרכזיות, צריך לבור בין אלטרנטיבות. בלי להפחית מהחשיבות של החלפתו הפרסונלית של ביבי והרחקת השחיתות האישית שלו ושל בכירי שותפיו ממוקדי הכוח, זה לא שינוי משמעותי כמו שיהיה שינוי הדרך, התפיסה הפוליטית ותפיסת העולם, האידיאולוגיה והמיליה של השלטון. כי בסופו של דבר אין לי ספק שכחול לבן או ישראל ביתנו מעדיפות כיום לשלוח את ביבי נטול חסינות ושררה אל ספסל הנאשמים ולהראות שאין מקום לשחיתות אישית בוטה בסגנון שהיה מקובל עליו. השאלה היא האם זה מספיק. השאלה היא האם החלפת האיש בלי החלפת הדרך היא כל מה שמדינת ישראל צריכה. לעניות דעתי לא.
ישראל ביתנו וכחול לבן הן שתי מפלגות שלא נבדלות מהליכוד מבחינה מדינית או כלכלית חברתית, גם בחינה מדוקדקת בזכוכית מגדלת את פועלם בכנסת של חברי הכנסת מסיעות אלו מאז 2009, בקואליציה ובאופוזיציה או של שרים כמו ליברמן שכיהן כשר בממשלות ביבי בשנים 2009-2016 וכן 2016-2018, או לפיד שכהן כשר של ביבי בשנים 2013-2014, מראה שאין הבדל. תמיכה במדיניות פלוטוקרטית של הנחות מס לעשירים, הפיכת ישראל למקלט מס, הפרטות וקיצוצים במדינת הרווחה, שוד הגז, מבצעי הטבות מס לתאגידים ובעלי הון וגזירות על הציבור היו נחלתם של העומדים בראש מפלגות המרכז ימין הללו בדומה לעמיתיהם בליכוד. כן, אין לי ספק שממשלה בה יהווה כחול לבן וישראל ביתנו את עמוד השדרה תהיה פחות בוטה באלימות שלה מממשלה בראשות הליכוד וימינה, שהשחיתות האישית תהיה פחותה מזו של ראשי הליכוד וימינה, אין לי גם ספק שהאווירה הציבורית תהיה נינוחה יותר, עם פחות ספינים והסתה ויותר רטוריקה ממלכתית סכרינית. באותה מידה אין לי ספק שממשלה שכזו תמשיך במדיניות הכלכלית ההרסנית של שאר ממשלות הימין, תציע הטבות מס מיותרות ומזיקות לאדירי ההון, ובמקביל תפריט להם בפרוטות את נכסי הציבור, תצמצם את השירותים הציבוריים ותמשיך את העמקת הפערים והצטמקות המעמד הבינוני. אז אם אתם ימנים שנמאס להם מהשחיתות המגעילה הממאירה והלא ממלכתית של השלטון הנוכחי, אין ספק ששינוי פרסונלי ללא שינוי מדיניות כפי שמציאות כחול לבן וישראל ביתנו זה מה שאתם מחפשים. מאותה סיבה בדיוק ברור לי שמי שרוצה שהאלטרנטיבה תהיה מהותית ועניינית ולא רק פרסונלית ואווירתית, לא יכול להרשות לעצמו לבחור בכחול לבן או בישראל ביתנו.
מי שרוצה אלטרנטיבה משמעותית צריך לבחור ברשימה המשותפת או בעבודהגשרמרצ. מי שרוצה להבטיח שהשינוי לא יהיה במספר שמות של שרים אלא גם בדרך החברתית-כלכלית, המדינית-פוליטית, הסביבתית והתשתיתית צריך לבחור באחת משתי מפלגות השמאל. כי רק השמאל מציע אלטרנטיבה שמבוססת לא רק על סיסמאות בדבר שינוי סדרי העדיפויות אלא שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות ובאופן שבו מממנים אותם. מי שרוצה שמדינת ישראל תהיה מדינה עם שוויון אזרחי מלא ומדינה שמבטיחה לתושביה ביטחון סוציאלי מהעריסה ועד הקבר, לא יכול להסתפק באלטרנטיבה הפרסונלית של כחול לבן וישראל ביתנו, כי שינוי של מדיניות ומהות, של דרך ופעולה, יגיע רק מהשמאל שמציע אלטרנטיבה לאיך ישראל צריכה להיות ולא רק לאיך ראש ממשלה צריך להתנהג. אז אל תשלו את עצמכם, בשבוע הבא, יש רק שני פתקים בקלפי לבחור ביניהם למי שרוצה שדברים ישתנו לטובה לא רק בנוגע לשחיתות אישית ואווירה ציבורית אלא גם בנוגע לנושאים אלו וגם בנוגע לצרכים של אזרחי ותושבי המדינה, הטיפול במצוקות שלהם ובניית חברה טובה יותר במדינה טובה יותר בעתיד.
תגיות: אביגדור-ליברמן, העבודה-גשר-מרצ, הרשימה המשותפת, יאיר-לפיד, ישראל-ביתנו, מדיניות-חברתית-כלכלית, ממשלת נתניהו, מפלגת כחול לבן
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
2 במרץ, 2020 בשעה 22:37
אין שמחה כמו שמחה לאיד
אין שמחה כמו שמחה לאיד ועל כן רציתי לשאול אותך טוכולסקי, 🙂 איך אתה מקבל את תוצאות הבחירות? איך אתה מקבל את העובדה שעבור הציבור הישראלי, אין אלטרנטיבה לראש הממשלה בנימין נתניהו.
מנהיג בעל שיעור קומה היסטורי אשר פעם אחר פעם מקבל את המנדט ישירות מן הבוחר, בזמן שאתה וחבריך בשוליים הסהרוריים והנידחים של השמאל אובדי עצות.
מה הסיבה לדעתך לניצחונו של בנימין נתניהו וכשלון
השודדים הבוזזים מהשמאל?
מיהו ג'ון גאלט?! 🙂