ההסתה נגד ח"כ היבא יזבק היא ניסיון נוסף של הימין להסיט את תשומת הלב הציבורית מענייני המדינה החשובים באמת. אסור ל"עבודה-גשר-מרצ" לשתף פעולה עם המשחקים של הימין. מן הראוי שיתקפו את הימין
מאת: ק. טוכולסקי
לא לשחק את המשחק של הימין, לתקוף אותו
בתשובה לשאלה: "איך תצביעו על פסילת ח"כ היבא יזבק מ"הרשימה המשותפת" רשימת "העבודה-גשר-מרצ" הייתה צריכה לומר:
"אנחנו לא נשתף פעולה עם ספינים של מפלגה שתומכת בנאשם שמנסה להתחמק ממשפט צדק. לא ניקח חלק בקרקס התקשורתי של פסילות בוועדת הבחירות. "הליכוד" היא מפלגה מושחתת, שמנהלת את המדינה בצורה כושלת נגד האינטרסים של 99% מאוכלוסייתה. היא מנסה להסיח את דעת הקהל ממדיניותה הכושלת".
זו הייתה צריכה להיות הודעת העבודה-מרצ-גשר בתגובה לשאלה הנ"ל.
העובדה ש"הליכוד", מחוסר הישגים ועמוס בבעיות מנסה כרגיל להסית ולהסיט לא צריכה לעניין את "העבודה-מרצ-גשר". גם לא צריכה לעניין אותה העובדה שהדוברים של השלטון שמתחזים לעיתונאים בכל ערוצי התקשורת והעיתונים המרכזיים יפנו ל"עבודה-מרצ-גשר" את השאלה הזו כדי לחבוט בה במצוות בעלי-ההון אדוניהם.
"העבודה-מרצ-גשר" היא איחוד מפלגות חשוב ומבורך. אך מרגע שנולד הוא זוכה להתקפות וקיתונות של לעג מצד מעצבי דעת הקהל השייכים להון. לא צריך לשחק את המשחק. לא יצא לרשימה הזו דבר משיתוף-פעולה עם תקשורת עוינת המייצגת את הקו של הימין. "העבודה-גשר-מרצ" היא רשימה טובה. היא חיבור חשוב בין שלוש מפלגות שאין לצערי כיום הצדקה אלקטוראלית לקיומן בנפרד.
במדינה אידיאלית, במקום מפלגת המרכז-ימין "כחול לבן" ומפלגת הימין-מרכז "הליכוד" שיש להן כיום 65 מנדטים, היינו צריכים לחיות עם מפלגת ימין-מרכז-ימין אחת ולה לא יותר מ-30 מנדטים. כל שאר המנדטים היו צריכים להתחלק בין "העבודה", מרצ ו"גשר". אבל אנחנו לא שם. שנים של הידרדרות הובילו את השמאל הציוני לשפל. נשאר רק לקוות ש-11 המנדטים שיש כיום לשלוש המפלגות ברשימה של השמאל הציוני הם שיא השפל שממנו אפשר רק לעלות. בשביל שזה יקרה, אסור לשתף פעולה עם המשחקים של הימין.
יש בישראל כיום שתי רשימות שמאל, שתי קואליציות של מפלגות. הגדולה והוותיקה, "הרשימה המשותפת" (ו"דעם") ברית של שלוש מפלגות ערביות (האסלאמית, בל"ד, תע"ל) ומפלגה ערבית-יהודית אחת (חד"ש). המפלגה פונה לציבור הערבי, ולפלג הרדיקלי בציבור היהודי, תערובת של קומוניסטים, סוציאליסטים לא ציוניים וליברל-רדיקלים. קצת מימינה ל"רשימה המשותפת", ניצבת רשימת "העבודה-מרצ-גשר" ("אמת") שמורכבת ממפלגת "העבודה" אליה הצטרפו מרצ ו"גשר".
שתי הרשימות מציעות לציבור אלטרנטיבה סוציאליסטית ואלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית-ציונית. השמאל בישראל מעולם לא היה ברור יותר. הזרם הליברלי בשמאל הציוני נגוז (בשעה טובה). אנשי השמאל יכולים לבחור באחת משתי מפלגות אחיות שחולקות במידה מרובה תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית כשההבדל הוא בהיות האחת ציונית והשנייה – לא.
שתי הרשימות לא צריכות לפגוע האחת בשנייה ולא להיאבק האחת באחרת. הרי די ברור שפוטנציאל הגידול המשמעותי שלהן אינו במעבר של כמה אלפי קולות בוחרים מאחת אל האחרת, אלא בגיוס בוחרים חדשים.
"הרשימה המשותפת" צריכה להפנות את מאמציה להעלאת אחוז החסימה בציבור הערבי. אז הציבור הערבי רובו ככולו יתנקז ל"רשימה המשותפת". ואם על הדרך תרוויח גם הרשימה שסימנה "אמת" – מה טוב.
"העבודה-מרצ-גשר" צריכה להתמקד בהצבת אלטרנטיבה לימין-מרכז-ימין ולתקוף את "כחול לבן", "ישראל ביתנו" ו"הליכוד". התקפה זו צריכה להיות מרוכזת בנקודות החוזק של הרשימה במצע חברתי כלכלי ואזרחי: הבטחת מדינת רווחה, ובה שוויון לכל, שתאפשר – תוך שמירה על זכויות אדם, עובדים וסביבה – ביטחון סוציאלי וסולידריות חברתית. מצע שיקדם שלום עם העם הפלסטיני. מצע שיאפשר נישואים לכל באמצעות המדינה. מצע שיאפשר לכל אדם מאמין לשלם עבור שירותי דת מסובסדים. שיאפשר לכל קהילה הגדרה עצמית בצד מחויבות לערכים אוניברסאליים. מצע שיאפשר לכל אדם נגישות שווה לשירותים ציבוריים כמו בריאות, חינוך, רווחה, תרבות, תחבורה ציבורית 24/7. מצע שישקם את ישראל אחרי תקופה ארוכה של הרס ונסיגה.
"העבודה-מרצ-גשר" מציעה תקווה למיינסטרים של החברה הישראלית ומשלימה בכך את עבודתה של "הרשימה משותפת", שפונה בעיקר למיעוט הערבי בישראל ולשוליים הרדיקליים יותר של החברה הישראלית. "העבודה-מרצ-גשר" היא בת בריתה ושותפתה של הרשימה המשותפת במחנה השמאל, ולכן אסור לה לשתף פעולה נגדה.
אני לא חסיד גדול של ח"כ יזבק בפרט ושל מפלגתה בל"ד בכלל. אין לי סימפטיה לפועלה כחברת-כנסת ולא לדברים שאמרה אותם. "הליכוד" מנצל את דבריה כדי לנסות ולפסול אותה. עם כל הריחוק שאני חש כלפי חברת הכנסת יזבק, היא לא אמרה ולא עשתה שום דבר שמצדיק פסילה. למען האמת, בניגוד לכל חברי-הכנסת של המפלגות הבאות: "ישראל ביתנו", "כחול לבן", "הליכוד", "יהדות התורה", ש"ס, "ימינה", חברת הכנסת יזבק לא גרמה למדינת-ישראל כל נזק. ולכן, אין שום סיבה לפסול אותה. להפך, דמוקרטיה ניחנת ביכולת להכיל אמירות מעצבנות, מעוררות מחלוקת בעיקר כשהן באות מצד של מיעוט חלש. עליה לבחון אותן בצורה ביקורתית ולנסות להבין מאין האמירות האלה באות.
אם "כחול לבן" כמפלגת מרכז-ימין ששואפת להחליף את "הליכוד" בתפקיד מפלגת המרכז-ימין/ימין-מרכז הגדולה של ישראל לא מסוגלת להתעלות מעל הספינים של "הליכוד", זאת לא הבעיה של "העבודה-מרצ-גשר" ולא סיבה לשתף פעולה עם הספין שלהם.
על "העבודה-מרצ-גשר" לצאת להתקפה במקום לגמגם. עליה להציג את האמת הפשוטה לציבור: מפלגת השלטון מציעה שנאה ופילוג. מפלגת השלטון מגנה על ראש-ממשלה כושל ומושחת שמנסה לחמוק מבית-המשפט.
"העבודה-מרצ-גשר" צריכה לקבוע את הנרטיב, לא לשתף פעולה עם הנרטיב של אחרים. להציע את עצמה ואת האלטרנטיבה שלה. להושיט ל"רשימה המשותפת" יד של בני-ברית והצעה להסכם עודפים. להציע שיתוף פעולה בבחירות במטרה למכסם את האלקטורט של שתי המפלגות. לפעול בשיתוף לפיקוח על טוהר הבחירות (למשל פיזור משותף נבון של חברים ומשקיפים בקלפיות כדי למנוע זיופים).
הבחירות הולכות ומתקרבות והשמאל צריך להגיע אליהן מוכן כדי להיות חלק מאלטרנטיבה שלטונית או למצער, אופוזיציה מהותית חזקה ככל שניתן.
Tags: איחוד העבודה-גשר-מרצ, בחירות, הליכוד, הסתה, הרשימה המשותפת, מפלגת כחול לבן, מצע, סוציאל-דמוקרטיה, שמאל ציוני
טוכולסקי, די מביש לקרוא מה שכתבת. ואת זה אני כותב בצער כאיש שמאל שתומך בכל מאודי בכלכלה צודקת וסוציאלית יותר.
לגופם של דברים –
הגברת פירסמה לפני מספר שנים פוסט בו היללה את המחבל סמיר קנטור (כן, זה שהודה בעצמו שרוצץ באבן גולגלת של תינוקת "ציונית" בת שנתיים), וכינתה אותו "שהיד" לאחר חיסולו המוצדק – שבוצע רק אחרי שחזר לעסוק בתיכנון פעולות טרור עבור החיזבאללה.
אז כן, אפשר לעשות כל מיני תרגילי ווטאבאוט מה אמר פנאט ימני כזה או אחר אבל הייתה לי תקווה שאנחנו בשמאל, עם מגוון הדעות בו, בכל זאת קצת שונים.
מסתבר שלא.
זה קל מאוד לבוא מהצד של מי שיש לו צבא סדיר שהורג כל שנה הרבה יותר ילדים רק שבמקום מחבלים עם שם ותמונה של ראש מרוצץ רואים בור ואיסור על פרסום שמות הטייסים והגנרלים ששולחים להרוג הולכים לפוליטיקה ולגנות פוסט שמישהי אמרה. הגיע הזמן שנבין איםה אנחנו חיים ומה זה אומר.
אין לי סימפטיה, לא אליה, לא למפלגה שלה ולא לסמיר קונטר אבל אני לא אהיה צבוע ואדרוש לפסול אותה כל עוד מבחינתנו כשאנחנו הורגים ילד בהפצצה זה בסדר. זה שיש לנו אמצעים מכנים טובים יותר להרוג בהם לא הופך אותנו לטובים יותר.
מעבר להכל, זה לא גורם שום נזק, בניגוד למה שחברי כנסת מכחול לבן וימינה ממנה עושים כל יום, כל היום.
כמו שכבר כתבתי, כאשר מדובר במחנה שלנו, מומצאים תירוצים צדקניים מן היקב ומן הגורן מדוע "אין נזק" באמירותיה של יזבק. מוסר ? התנגדות לפולחן מוות ? ניסיון לחיבור כלשהוא בין ציבורים על בסיס ערכים משותפים ?
מתסבר שלא רלוונטי לשמאל.
מי שלוקה כך בעיוורון עצמי שלא ילין אחר כך נגד כל מיני "פשיסטים" בימין הפוליטי.
לשמאל מתון,
הבעיה של רבים הרואים עצמם שמאל מתון שהם הפנימו את סדר היום הימני גזעני המוקיע כל אמירה לא מקובלת. הרי אנו אמורים לחיות בדמוקרטיה שיש בה חופש ביטוי. אם אין חופש ביטוי, זו לא דמוקרטיה. ררדיפה אחר אמירות לא מקובלות אופיינית לעמותות הימין ולחברי ימין. חבל שמי שרואה את עצמו שמאל מתון תומך בדעות כאלה.
שמאל מתון,
אתה עושה בדיוק מה שהכותרת פה מציעה לך לא לעשות. אתה מצטרף לימין במקום להתקיף אותו, אם אתה שמאל באמת.
בלד היא מפלגה בעייתית
לא המפלגה שלי
בדיוק כמו כחול לבן
ההבדל הוא שראשי בלד הם פרובוקטורים שהסחורה שלהם לא נקנת בציבור שלהם, הם שווים לבד אולי מנדט וחצי וחיים רק בזכות הנכונות של הציבור הערבי להקרבה בשביל אחדות ואילו כחול לבן עם ראשיה והדם על ידייהם זוכים לאמון אדיר בציבור היהודי.
חיים עם מה שיש