חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אחרי עשור אבוד נקווה לעשור טוב יותר

נושאים דעות, כלכלת בית ב 2.01.20 0:19

אחרי עשור אבוד של הידרדרות, תקופה של פופוליזם ימני חסר כיסוי, של בחירה במנהיגים שלא לוקחים אחריות, תקופה של חוסר אמונה שטוב יותר אפשרי, נותר רק לקוות שהעשור הבא ייראה אחרת

מאת: ק. טוכולסקי

 עשור של אבדן אמונה חוסר אחריות וילדותיות תם, נקווה שהעשור הבא יראה אחרת

2019 מסתיימת ואתה עשור די מבוזבז.

שלושה דברים אפיינו את הפוליטיקה העולמית שהלכה ימינה לאורך כל העשור:

  • אבדן האמונה ביכולת לשנות לטובה,
  • התבססות דפוסי התנהגות ילדותית בפוליטיקה
  • וקבלת חוסר אחריות כתכונה של מנהיגות.

הבעיות האלו אפיינו בצורה זו או אחרת לא מעט תהליכים במקומות שונים בעולם. בעשור האחרון אנו רואים את העלייה של הימין הפופוליסטי. ימין שמצד אחד מנסה בניגוד לימין השמרני לא להתנשא מעל הבוחרים ומהצד השני לא מתבייש לשקר להם ללא הפסקה.

תופעה נוספת שאנו רואים היא התרסקות השמאל-מרכז וקרבות המאסף שהאוליגרכיה מנהלת בניסיונותיה לשמר את כוחה על חורבות מה שהיה מרכז. אחרי פרץ האנרגיה של המחאה החברתית ב- 2011 המחאה החברתית האמתית הלכה לאיבוד. היא נווטה בידי מעצבי התודעה למקומות שיבטיחו שאנשים לא יאמינו יותר ביציאה לרחוב. כך נגדעה הסולידריות בחברה הישראלית. היא התפוררה. והאמונה שטוב יותר אפשרי בכלל – גוועה. דברים שהיו טריוויאליים בשנות ה-50 כמו ארוחה חמה בבית ספר, יום לימודים ארוך, בטחון תעסוקתי, נגישות גוברת לבריאות ורווחה, נראים היום לאנשים כמו מדע בדיוני. ככל שהמדינה הלכה והתפתחה, התקווה לשירותים הללו הלכה ונמוגה.

במקום להאמין שטוב יותר אפשרי, מלמדים אותנו שטוב פה כי במקומות אחרים רע יותר. אנחנו משום מה מאמינים שפה הכל טוב גם כשהמדינה מוכנה לקבל ממאגרי הגז תמלוגים נמוכים יותר מאשר בניגריה. גם כאשר תאגיד נשק גרמני משחד את דרכו למכירת צוללות מיותרות. אצלנו אף אחד עוד לא בכלא וביוון שר הביטחון שחתם על העסקה יושב בכלא.  זה כתוב בחינמונים, זה כתוב במדורי הכלכלה, זה מדוברר במיינסטרים של התקשורת, במה שהיא מתארת ובמה שהיא מסתירה.

במקום לדרוש שיפורים לנוכח המציאות הקשה, מספרים לנו שהכול טוב ואיזה מזל שאנחנו לא ונצואלה, סומליה או צפון קוראה. זה נכון שזה טוב שאנחנו לא אחת מאלה, אבל אנחנו גם הולכים ומתרחקים מהמדינות שהיינו רוצים להיות. ובמקום להשתפר אנחנו הולכים ומדרדרים. וזה קורה כי חדלנו לקוות שיהיה פה יותר טוב וכי אנחנו בורחים בצורה ילדותית ולא רציונאלית.

מנהיגים מספרים לנו מה שאנחנו רוצים לשמוע ולא דברים רציניים. מתבטאים באופן פופוליסטי, מתנסחים בסיסמאות קצרות הנקלטות בקלות, מסיתים לשנאת האחר. הימין הפופוליסטי מעודד חשיבה ילדותית בבחירה פוליטית. למה לחשוב על נושאים כואבים כשאפשר להריע "מוות לזרים/מהגרים/מיעוטים" ולהפחיד את הציבור מפני האחר? הרבה יותר קל להסית בזמן שמרוקנים את הקופה הציבורית. יותר קל להסית מאשר לדאוג לצרכי החברה. כל עוד הבוחר מתגמל על הסתה במקום על מנהיגות, אנחנו בבעיה.

המציאות רוויה קשיים: בתי-חולים עמוסים, כבישים פקוקים, בתי-ספר שלא מסוגלים לתת מענים לצרכים של המאה ה-21, מרחב ציבורי שהולל ומזדהם, בנייה רוויה ללא תשתיות ציבוריות מספקות. כל אלו לא מספיקים עוד בשביל לדרוש תיקון. ואף אחד לא לוקח אחריות.

בעשור האחרון, בצד אבדן האמונה של הבוחר ביכולת שדברים ישתפרו ונהייתו אחר סיסמאות ילדותיות בדרך לקלפי, בלטה גם חוסר היכולת שלנו לדרוש אחריות מהנבחרים. פעם אחר פעם ניתן אמון בנבחרים ושרים שלא לקחו אחריות על מה שקרה במשמרת שלהם, תחת אחריותם ובהנהגתם.

אין דרך אחרת להסביר איך ראש ממשלה כושל כמו ביבי נחשב מנהיג מוצלח ולא כישלון טוטאלי. זה נכון שמסגור שקרי שניתן לו בידי תקשורת נרצעת עוזר לזה, אבל גם מאחורי המיסוך של התקשורת העלובה, הציבור מבין שדברים לא מתפקדים ועדיין לא ממהרים להחליף את מי שאמור להיות אחראי כי כבר אין אחריות.

עשור חדש מתחיל ונשאר רק לקוות שהניצנים של הדברים החיוביים שניטעו בעשור החולף, ינצו.

זוהי תקופה של פופוליזם ימני חסר כיסוי, של בחירה במנהיגים שלא לוקחים אחריות מתוך גחמות ילדותיות ולא מתוך חשיבה רציונאלית, תקופה של חוסר אמונה שטוב יותר אפשרי. נותר רק לקוות שתקופה זו תחלוף.

יש הרבה מה לשנות ויש הרבה מה לתקן. אחרי עשור אבוד, עשור שבו נשדדה החברה הישראלית, נשאר רק לקוות שבבחירות שפותחות את העשור החדש הבוחר יראה בגרות. אפשר להסביר לנו פעם אחר פעם שזאת התנשאות לבקש מהבוחר לגלות בגרות. אבל אפשר גם להכיר בעובדה שהתשתיות במצב טעון שיפור, שמחלקות סיעודיות עמוסות ועדיף למות ולא להתאשפז בהן. אפשר גם להכיר בעובדה שיש אלימות במערכת החינוך, שיש עוני, וילדים עניים הם לא טעות, אלא תוצאה של מדיניות. ואם זה מה שאנחנו בוחרים אז או שזה מה שאנחנו רוצים או שצריך לבחור אחרת.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כגודל הציפייה גודל האכזבה

    לא ברור למה בדיוק אתה ממתין טוכולסקי עם סילוקו הקרוב (והמבורך) של ביבי מהחיים הפוליטיים …
    ביבי כבר ממילא חי על זמן פוליטי שאול אבל מחליפיו הפוטנציאלים, אם בליכוד ואם בכחול לבן, לא הולכים לשנות ולו פסיק במדיניות הכלכלית במדינה.
    הייתי אומר אפילו להיפך – אם בליכוד עוד הקשיבו פה ושם (ולו רק מסיבות אלקטורליות) לקולות של וועדים גדולים או קבוצות עובדים מוחלשות במשק כמו נהגי המוניות (איסור על הכנסת אובר לדוגמא), יש לי תחושה שבממשלה בראשות קבוצת הקפיטליסטים של כחול לבן ייפרצו כל הסכרים גם עם מרצ ומפלגת העבודה כשותפות זוטרות. ושותפות זוטרות הן בהחלט יהיו לפי כל הסקרים האחרונים.
    חומר למחשבה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    המטרה כרגע היא להחליף את נתניהו על מנת להגן על המוסדות הדמוקרטיים ולשחרר מעט מהשליטה בתקשורת.
    ברור שכחול לבן זו מפלגת ימין לכל דבר, ולאחר שנסיים עם נתנהיו יהיה (בתקווה) ויכוח אידיאולוגי הולם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.