מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
סיפוח בקעת הירדן
ביבי החליט להעמיד את סיפוח בקעת הירדן בראש הבטחותיו לקראת הבחירות הבאות. מדוע?
מאת: גבי אנדי
ביבי החליט להעמיד את סיפוח בקעת הירדן בראש הבטחותיו לקראת הבחירות הבאות. מדוע?
טראמפ מסכים (הפתעה) , זה מה שמדליק את ה"בייס" והוא משוכנע ביכולתו לסנדל באמצעותו את בני גנץ. אבל האם זה מה שדרוש לנו עכשיו? לא חשוב. יש בדרישה פוטנציאל אדיר לטפיחות פטריוטיות על חזה ולספינים נגד יריביו – וזה העיקר.
אך אם גנץ ממלא פיו מים , בכירים במערכת הביטחון – בעבר ובהווה – מפצירים בראש הממשלה לחזור בו. ולא רק הם. גופים שלטוניים ברחבי העולם המערבי, כולל בית הנבחרים האמריקני, כבר השמיעו גינויים ואזהרות – ואני הקטן רוצה להוסיף את קולי.
אנחנו שולטים באזור בלאו הכי וצה"ל פועל בו ללא הפרעה. כל זה עלול להשתנות, אם הציבור הירדני המשולהב יצליח לגרור את המלך למדיניות לעומתית יותר כלפי ישראל. הנושא הנפיץ של בקעת הירדן עלול בהחלט להיות הקש שיחולל את ההקצנה המסוכנת. יש גבול לתסיסה שהמשטר ההאשמי יוכל להכיל.
ובכך אנו מגיעים לתמצית האמת הכואבת: הרחוב הערבי והמוסלמי – בירדן, במצרים ובארצות רבות אחרות – מזדהה מאד עם מצוקת הפלסטינים. מופעי הידידות של ביבי עם מוחמד בן-סלמאן וראשי נסיכויות המפרץ לא ישנו את המציאות. הגיע הזמן להביט באמת בעיניים פקוחות: אם מדינת ישראל מעוניינת למנוע החרפה ביחסיה עם עמי האזור, עליה להפשיר את יחסיה עם הרשות הפלשתינאית ועם הפלסטינים בכלל.
ואולם, המצב בשטח הוא הפוך:
- רמת החיים של הפלסטינים ביהודה ושומרון מידרדרת והולכת. זאת מאז החלטתנו לנכות מהמיסים שאנו גובים בשביל הרשות הפלסטינאית את הסכום שהיא משלמת למשפחות המחבלים.
- תושבי התנחלויות קיצוניות והטיפוסים הלאומניים בריבוע במאחזים – הפורחים כפטריות לאחר הגשם – מסלקים בכוח חקלאים פלסטיניים משדותיהם, נוגסים בשיטתיות באדמותיהם ומבצעים במצח נחושה מבצעי "תג מחיר" . ועל הכרזת שר הביטחון להכפלת היישוב היהודי בחברון כבר שמעתם?
רוב הישראלים סבורים שאזור "בקעת הירדן" שמדובר בו אינו אלא רצועה דקה לאורך גדת הנהר. ובכן, טעות בידיכם. בקעת הירדן והשטחים ב"צפון ים המלח" שלדרומו מהווים קרוב ל30% מכלל "השטחים"(!). בלעדיו, אין תקומה לישות פלשתינאית טריטוריאלית. סיפוחה עלול להוביל להתפוררות הרשות הפלשתינאית, ובהמשך הדרך – להיווצרות מדינה דו-לאומית שתתפוצץ לנו בפנים. מדינה כזו היא אמנם החלום הרטוב של רבים בימין, המשלים את עצמם שבעזרת טראמפ וחבריו נוכל לשמור לנצח על משטר של אפליה. משטר שיבטיח שליטה יהודית במוסדות השלטוניים ובשרותי הביטחון ( כמו, למשל, ב"ירושלים המאוחדת" ) – אבל הסדר המדומיין החמוד הזה ייעלם מהר מאד בלחץ בינלאומי ל"One Man, One Vote" – ואז לא יועילו לא הדמגוגיה ואף לא "הבלוק".
הבקעה כ"אזור בטחון" מקובל על מרבית העם. כך היא משמשת כבר חמישים שנה ויותר. אבל לביבי בעיות משלו ולכן הוא מתעקש – כמובן ,רק לפני הבחירות – לשחק ב"תפסת מרובה". העם לא חייב להסתכן עקב כך.
ובכלל: בלי להמעיט בטעויות שהיו כרוכות ב"אוסלו" וההתנתקות , לא הגיע הזמן לשנות כיוון? לתכנן מדיניות שקולה של "הסדרה" גם כלפי הפלסטינים ביהודה ושומרון, כולל גיבוש אופק אמיתי לתהליך שלום ברבות הימים ?
הרי ידוע לכל בר-בי-רב שאין מצב מסוכן יותר מ"מצב סכום אפס", בו המנצח לוקח את הכול והמפסיד חושב רק על יום נקם ושילם.
אז לפני שנפסיד את הרכבת, הגיע הזמן לעשות חושבים.
תגיות: בחירות, ביבי, בקעת הירדן, הרשות הפלסתינאית, התנחלויות, שלום
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
17 בדצמבר, 2019 בשעה 1:06
מחלוקת
חכמי האבחון חלוקים אם ישראל לוקה במתנחליזיס או במתנחלומה
17 בדצמבר, 2019 בשעה 11:23
ביבי מתמקד בזה כי זה לא יקרה
וכשזה לא יקרה זה לא יפריע לאף אחד
הוא לא יכול להביטח קיום בכבוד, ביטחון תעסוקתי, תשתיות יעילות
אז הוא מבטיח שטויות. וזה עובד לו יופי כי התקשורת ימנית.
18 בדצמבר, 2019 בשעה 14:27
הצרה של "יקרה או לא יקרה"
יקרה או לא – זה כבר קרה.
ביבי משחק באש. מדליק גפרורים ואי אפשר להבטיח שאלה יכבו בתום ההצגה. הם עלולים בטעות ליפול על ערמת קש.
ביבי לא שולט בכלום. לא בפה שלו ולא בשום דבר אחר.