"העבודה- גשר" ו"ישראל הדמוקרטית- מרצ" צריכות לראות איך הן מקימות מפלגה סוציאל-דמוקרטית, שמאלנית ציונית, שתהיה מסוגלת להציע אלטרנטיבה משמעותית לציבור הרחב. לרסיסים של שמאל אין בשורה להציע
מאת: ק. טוכולסקי
לאחד את השמאל הציוני
אני לא יודע אם כן יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. מה שאני כן יודע זה שבין "כחול לבן" ל"רשימה המשותפת" אין מקום לשתי מפלגות קיקיוניות, גם אם הן מצליחות כל פעם מחדש לשרוד. "העבודה- גשר" ו"ישראל הדמוקרטית- מרצ" צריכות לראות איך הן מקימות מפלגה סוציאל-דמוקרטית, שמאלנית ציונית, שתהיה מסוגלת להציע אלטרנטיבה משמעותית לציבור הרחב. יכול להיות שזה אומר שמרצ הדמוקרטית תצטרך להתפרק לחלק שיחבור ל"רשימה המשותפת" ולחלק שיחבור ל"עבודה – גשר", אבל ככה זה די מיותר שיימשך. ב-2015 מרצ החלה לנהל קמפייני געוואלד, וזה הופך אותה לסיעה משמעותית פעילה ורצינית עם חברי- כנסת מצוינים, שפעם אחר פעם היא כושלת מול הבוחר.
במערכת הבחירות האחרונה גם מפלגת "העבודה", שהפכה לצל של מפלגת ההמונים שהייתה פעם למרות מסר חד ברור ונכון – אין טעם שתישאר במתכונתה הנוכחית. למרות התקוות הגדולות, הקמפיין הנכון והטוב לא הביא לה בוחרים חדשים. סך הקולות ש"העבודה-גשר" קבלה נמוך מזה ששתי הרשימות קיבלו בנפרד. צריך ללמוד מהציבור הערבי שהשכיל להתאחד ולהציב בפני הבוחר הערבי אלטרנטיבה ובכך הגדיל את כוחו.
המענה לצרכי החברה הישראלית הוא רשימה סוציאל-דמוקרטית עם מצע כלכלי חברתי וסביבתי סוציאליסטי ברור ומחויבות לשיקום ופיתוח של מדינת הרווחה והדמוקרטיה הישראלית. רשימה שתנקוט את הצעדים הנדרשים ממדינת ישראל במאה ה-21 באתגרים האזוריים, העולמיים והסביבתיים גם יחד ותוך מחויבות לברית עם הרשימה המשותפת (עד השלב, אם יגיע, שבו ניתן יהיה לאחד את שתי המפלגות למפלגת שמאל אחת).
על השמאל הציוני להציב אלטרנטיבה כלכלית, חברתית, מדינית ואזרחית אחרת. מדיניות כוללת של שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ושיקום האמון במוסדות המדינה. אלטרנטיבה ראויה מול ההסתה הכושלת, הגזענית וההיסטרית של הימין, שמסווה ברטוריקה אלימה וגזענית את השירות שהימין נותן לשלטון ההון, את הטבות המס המיותרות של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה לקומץ טייקונים ותאגידים מקומיים וזרים.
שיקום האמון במוסדות המדינה הוא לא רק הפסקת ההסתה כלפי מוסדות כמו המשטרה ובתי-המשפט, אלא גם בחינה ביקורתית שלהם. של הקלות שבה המשטרה עוברת לאלימות, או הקלות שבה בתי-משפט גוזרים את דינם של נידחי החברה. על האלטרנטיבה להתייחס להפסקת הרדיפה אחר התקשורת, אבל גם הפרדת התקשורת משליטת בעלי-הון. התקשורת בישראל צריכה שיקום משמעותי, מה שדורש תמיכה בכלי תקשורת עצמאיים והגנה על התקשורת הציבורית ועצמאותה. האלטרנטיבה הכלכלית צריכה לכלול הפסקת מתן הטבות המס המופרזות והמיותרות להפליא לתאגידים גדולים וחזקים, ועידוד עסקים קטנים ובינוניים באמצעות הורדת מס החברות ל-20%. כמו כן, ביטול כל הפטורים ממס החברות וצביעת 2% מתוך ה-20% כמס מקביל למערכת-הבריאות.
זה לא יהיה קל. עצם העובדה שאנשים כמו אילן גילאון, ניצן הורוביץ ותמר זנדברג (הצד הסוציאל-דמוקרטי של מרצ) יחברו ל"עבודה- גשר" לא תגרום לסיקור עיתונאי הוגן או לפחות לא שקרי ועוין. אבל באמת אין מנוס. האילוזיה ש"ישראל השנייה" תלך אחרי מפלגת העבודה, אם רק יעמידו בראשה נציג משלה עם מצע נכון, הופרכה בבחירות ספטמבר 2019. האילוזיה מהצד השני ששמאל "ישן" יצליח לעמוד מול הסחף של האלקטורט שלו למרכז ימין של כחול לבן – גם היא הופרכה. השמאל הסוציאל-דמוקרטי צריך להתאחד. השמאל הציוני צריך להתאחד. כמות המצביעים שתנטוש שמאל שכזה היא מזערית. איחוד שורות יכול להוסיף לא מעט.
את התקווה שלי שהשמאל הישראלי ימצא העוז לאיחוד כולל של השמאל הציוני הסוציאל-דמוקרטי עם השמאל של המיעוט הערבי, נטשתי לעת עתה. השמאל הישראלי, היהודי והערבי לא מוכן עדיין למפץ הגדול הזה ולברכה האלקטורלית, החברתית והפוליטית שהוא עשוי להביא. מפץ קטן יותר: איחוד של השמאל הסוציאליסטי/סוציאל דמוקרטי הציוני מצד אחד, והשתלבות של גורמים יהודיים רדיקליים יותר ב"רשימה המשותפת" ריאלי יותר.
זה נכון בעיקר למקרה שיהיו בחירות בקרוב. אבל גם אם לא יהיו בחירות בקרוב, אחדות השורות, על בסיס אידיאולוגיה מעמדית, סוציאליסטית/סוציאל-דמוקרטית – זה מה שצריך לעשות. בין אם בקרב על אמון הבוחר, או בקרב חפירות פרלמנטרי עיקש מול כל הקונסטלציות האפשריות של ממשלות ימין, אחדות ימנית או ממשלת ימין קיצוני צרה. לרסיסים של שמאל אין בשורה להציע. אם הרשימות של הבוחרים הערבים יכלו לגשר על פערים היסטוריים שבין קומוניסטים ואיסלמיסטים, או לאומנים וליברלים, גם "העבודה – גשר ולפחות המחנה הסוציאליסטי של מרצ יכולים למצוא שפה משותפת. זה באמת צו השעה.
Tags: בחירות, העבודה -גשר, הרשימה המשותפת, מרצ, סוציאל-דמוקרטיה, שמאל ציוני
ו … לחדשות משמחות אחרות.
אפשר להציץ מה קרה אתמול בבחירות בבריטניה כאשר ניסו להציע לציבור מנהיג שמאל "אמיתי" עם מצע סוציאליסטי פר-אקסלנס ללא כחל ושרק, ללא "התמרכזות", וללא "התחפנות" ל "משרתי ההון".
ע"ע החלום הרטוב של טוכולסקי.
לא יזיק לך טוכולסקי גם לקרוא את מאמרי המערכת והדיעה של גרדיאן (לא בדיוק כלי תקשורת ימני, בלשון המעטה) היום בנדון.