נבחרי הציבור, העדיפו את טובת המדינה על פני טובתכם האישית

מדינת ישראל קורסת. למעלה משנה שאין כאן ממשלה. אין תקציב. אין מדיניות… אין דרך. בתי החולים מפוצצים. המדינה בפקקים. אין מפכ״ל למשטרה….מערכות המדינה נרמסות. אזרחי ישראל סובלים. נאום נכדו של יצחק רבין בטקס האזכרה

מאת: יונתן בן ארצי

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין פוגש כל אחד מאיתנו במקום אישי אחר. בין רבין האדם, לבין הדרך שהוא הוביל, לבין הרצח המתועב, שגדע את פתיל חייו.

אותי, היום הזה מחזיר אל סבא שלי. סבא יצחק. הסבא שכל כך אהבתי. סבא שהיה מנהיג, אבל לפני זה, ומעל זה, היה קודם כל בן אדם.

היום בעת הזו, אני חוזר 42 שנים אחורה. אל תקופה אחרת.

יצחק רבין ראש ממשלה: צעיר, אהוד, מצליח. ראש הממשלה הצבר הראשון. אחרי כהונה ראשונה רצופת הצלחות, אחרי מבצע אנטבה, והסכמי הפסקת האש עם מצרים, הבחירות בפתח.

בפניו עומדת ההזדמנות לזכות באמון העם, ולהוביל אותו להישגים אדירים. לקחת את הסכמי הביניים שכבר נחתמו עם מצרים, ולקדם אותם לכדי שלום היסטורי. להמשיך את מפעל חייו לתוך תנופה, שגשוג ופריחה.

אבל אז, הקדירה עננה את פני השמיים. פרשת הדולרים. צל הוטל על יושרו של המנהיג, על הישגיו, ועל הדמוקרטיה הישראלית. יצחק רבין הבין זאת: המנהיג הוא רק בן אדם. בשר ודם.

על אף ההזדמנות ההיסטורית להמשיך ולהוביל את ישראל קדימה, ועל אף שהאמין בכל ליבו שהוא האדם הנכון לעמוד בראש.

אחרי למעלה משלושים שנות שירות לעם והחברה.

למרות הידיעה כי בידיו המפתח לשינוי, הוא החליט לקחת אחריות אישית, ולפנות את מקומו.

לוותר ויתור אישי כואב, למען הדמוקרטיה הישראלית, כדי שלא יפול בה רבב.

כי טובתו של עם ישראל קודמת לטובתו האישית של כל אדם.

גם טובתו של האדם שעומד בראשה.

שנים לאחר מכן, בלב הסערה והשסע שבין מפא"י לבין שלטון בגין-ליכוד. שוב בחירות. הרוחות לוהטות, העם חלוק, שסוע, מפולג. ליכוד ועבודה. אין הכרעה ברורה.

ובתוך אוירה קשה של פילוג איבה ויריבות, נעמדו מנהיגי שני המחנות: שמיר, פרס ורבין, והחליטו לקחת אחריות.

לוותר על הכבוד האישי, לשלב ידיים, ולבנות יחד ממשלת אחדות. ממשלה שבראשה עומדים בני אדם, וכל אחד עושה את הטוב ביותר שהוא יודע.

בכוחות משותפים, הם חילצו את ישראל ממלחמת לבנון, שיקמו את ההריסות הכלכליות של משבר האינפלציה, ותיקנו יחד את השסע בעם.

מאווירה של שנאה וקיטוב, לאחדות אמיתית ויציבה.

ממשלת האחדות ההיא, הייתה הממשלה היחידה בתולדות ישראל שמילאה את ימיה.

הייתה זו ממשלה ששמה את טובתו של עם ישראל לפני טובתו של כל אחד אחר, גם לפני טובתם של מנהיגיה.

חברים,

היום אני זוכר את סבא שלי יצחק רבין, זוכר אותו לאורך כל השנים האלה.

עסוק. בכל זאת –  איש ציבור במשרה מלאה תמיד.

ראש ממשלה, שר בטחון במדינת ישראל – ולמרות זאת, יודע מה חשוב באמת; מתייצב בבית הספר בעוד טקס. מפגין חמלה לאחר, כבוד לזולת. סבא שאוהב. מגע ×›×£ יד רכה. חיבוק חם וארוך. גאה. סבא שהוא מנהיג, אבל הוא קודם כל בן אדם שמאמין עד עמקי נשמתו בצדקת הדרך.

לאורך כל חייו, יצחק רבין ידע לקבל החלטות קשות, כי הוא ידע שהדרך שלו, הדרך הזאת, היא הדרך שתנצח.

בשם הדרך הזאת, אני פונה מכאן לראש הממשלה היוצא, מר בנימין נתניהו, לראשי המפלגות הגדולות, ולכל נבחרי העם:

מדינת ישראל קורסת. למעלה משנה שאין כאן ממשלה. אין תקציב. אין מדיניות. אין תוכנית. אין דרך. בתי החולים מפוצצים. המדינה בפקקים. אין מפכ״ל למשטרה.

המטה הכללי מתקשה לקבל הנחיות פעולה ברורות. הציבור כועס. חושש. מסוכסך. מערכות המדינה נרמסות. אזרחי ישראל סובלים.

הביטו סביב כאן קבורים מנהיגי המדינה שבנו והקימו אותה. הביטו בעיניים שלהם המתבוננות בכם מלמעלה.

זה הזמן לקחת אחריות, ולתת דוגמה אישית. ברוחם ובדרכם. שנות שלטון רבות גרמו לכם לשכוח מה זה להיות בן אדם. תהיו בני אדם.

אני קורא לך ולכולכם מכאן, לעשות את מה שאתם יודעים שהוא הדבר הנכון עבור מדינת ישראל בעת הזאת:

קחו אחריות על מעשיכם.

אם דבק בכם רבב – זוזו הצידה.

תפרשו מתפקידכם.

לכו לביתכם והתמודדו עם הטענות האישיות נגדכם.

אם תנוקו – תוכל לחזור. כפי שעשה יצחק רבין.

גם אתם יודעים : אין אדם שהוא מעל המדינה.

חברים, הגענו לרגע האמת.

אם תשימו שוב את טובתכם האישית מעל טובתה של ישראל, עם ישראל לא יסלח לכם, וההיסטוריה לא תסלח לכם.

אם תמשיכו לדבוק בפלגנות על פני האחדות, ולגרור אותנו עמוק אל מערכת בחירות נוספת של שנאה, של הסתה, של הרס הדמוקרטיה, אזרחי ישראל יענישו אתכם.

אם תעדיפו את טובתכם האישית על פני אחדות ישראל, עם ישראל יוקיע אתכם ויפנה לכם עורף.

אזרחי ישראל אוהבים את המדינה, ומעדיפים את טובת המדינה על פני כל דבר אחר. הם לא יהססו לנהור לקלפיות בכל הכוח, להתייצב כביום פקודה ולשלוח הביתה את מי שידרוש אותם לסמן לו קו וגבול:

עד כאן.   מספיק.   לא עוד.

כבוד הנשיא, מכובדיי כולם,

את מדינת ישראל הקימו, ובראשה עמדו, בני אדם. בני אדם שהבינו שטובת אזרחי ישראל עומדים מעל הכל.

כך ידע גם סבא שלי , יצחק רבין.

עבור טובתם של אזרחי ישראל הוא היה מוכן להקריב ולשלם, גם את המחיר הכבד מכל. את החיים שלו.

זאת דרכו, וזאת מורשתו, מורשת של מנהיגות.

זו המנהיגות שעם ישראל ראוי לה גם היום.

יהיה זכרם של יצחק ולאה רבין ברוך.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

Leave a Reply