חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איתי אשר – לזכרו

נושאים על עצמנו ב 26.09.19 0:56

איתי אשר חבר מערכת "עבודה שחורה" נפטר בדמי ימיו בן 47. חברי המערכת כותבים לזכרו

מאת: מערכת "עבודה שחורה"

"לחברי "הנבחרת המנצחת" שלום,

שמי איתי ואני חבר טרי במפלגת העבודה."

במילים אלו נפתח פוסט שעלה בתאריך 8 ביוני 2006 לבלוג חדש באתר ישראבלוג. בנוסף למכתב, הקורא לנבחרי מפלגת העבודה לכנסת ה-17 לעמוד בהבטחותיהם לבוחר, פונה איתי למתפקדי ובוחרי מפלגת העבודה, וקורא להם לפנות לנבחריהם ולנסות להשפיע עליהם. הפוסט מסתיים במילים 'ועכשיו – קדימה לעבודה השחורה'.

לקריאה של איתי נענו רבים. רבים שלחו מכתבים, שתועדו בבלוג. עם הגידול בפעילות, התרחב גם צוות העורכים, ובהמשך עבר הבלוג לאתר עצמאי – האתר שאתם קוראים בו כעת. אבל לאורך שנים רבות לאחר מכן, איתי נותר הרוח החיה מאחורי האתר – עד שבשנת 2014, עם הצטרפותו של איתי למשרד החינוך, נאלץ לפרוש מפעילות פוליטית-מפלגתית.

ביום ג' השבוע התבשרנו בתדהמה שאיתי הלך לעולמו בטרם עת, בגיל 47, לאחר שנאבק במחלת הסרטן בשנה האחרונה.

ההיכרות שלנו, חברי מערכת האתר, הייתה היכרות וירטואלית. רובנו נפגשנו איתו פנים-אל-פנים פעם או פעמיים לכל היותר. אך האופי הוירטואלי של ההיכרות אינו גורע מתחושת ההערכה העצומה שכולנו חשים כלפי איתי.

איתי היה מי שגייס אותנו לפעילות באתר, מי שדחף את האתר במשך שנים רבות, ומי שדחף יוזמות רבות ומגוונות לשיפורו וקידומו. עם השנים, למדנו להכיר את איתי ולדעת עד כמה אתר 'עבודה שחורה' מייצג את מי שהוא ואת מה שחשוב לו –את החשיבות שייחס לדעתו של כל אזרח, גם אם הוא 'האזרח הפשוט מהרחוב'; את היכולת של אותו אזרח להשפיע על מציאות חייו ולשנות אותה; את חשיבותה של הפוליטיקה ואת השפעתה על חיי האזרחים; ואת מרכזיותו של הידע בכל תהליך קביעת המדיניות.

כולנו נתגעגע לאיתי. יהי זכרו ברוך.

והנה חלק מהפוסט שכתב איתי:

מכתב המתפקד הטרי לנבחריו בכנסת

נושאים מכתבים, פוליטי ב 8.06.06 15:15

לחברי "הנבחרת המנצחת" שלום,

שמי איתי ואני חבר טרי במפלגת העבודה.

אני מתחנן בפניכם לעצור לרגע את המרוץ היומיומי של עבודתכם ולהביט בתמונה של מפלגת העבודה כפי שהיא מצטיירת בתקשורת (השטחית ומחפשת הסנסציות, אבל זה מה שיש). כמה ממנהיגי העבודה בעבר היו עטופים בשכבה כה הדוקה של מקורבים ולקקנים, עד שלא היו מודעים כלל לתדמית שיש להם ולמפלגתם בציבור הרחב.

מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ העלתה לראש קמפיין הבחירות שלה את הצורך לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. הכרזתם באומץ כי הגיע הזמן להשקעה בחינוך, בבריאות, ביצירת מקומות עבודה ובהגברת הניידות החברתית. בחרתם להביא לציבור תוכנית כלכלית מפורטת והתחייבות חוזית במקום סיסמאות ריקות על חמלה כמו קדימה או על ילדים רעבים כמו ש"ס. חברי העבודה ואני בתוכם בחרו בנבחרת מנצחת שמביאה רוח של פוליטיקה אחרת, נבחרת ישרת דרך המעמידה את האזרח במרכז ולא מפחדת לומר לו אמת כואבת. בכך הפגנתם תעוזה גדולה ונטלתם הימור גדול. אני גאה להיות חלק מקבוצה שהלכה עם ההימור הזה עד הסוף ולא הפסיקה להטיף ולשכנע לפני הבחירות שהפעם צריך להצביע עבודה כי באמת כבר הגיע הזמן. למרבה הצער, ההימור הצליח באופן חלקי בלבד. עם 19 מנדטים בלבד באמת קשה לקיים את כל ההבטחות, ובמיוחד כש"נשמות טובות" מתוך הבית ומחוצה לו מנסות להכשיל יוזמות מבורכות וליצור ספינים מביכים. לכן היה צפוי שיהיו למצביעים ולחלק מחברי הכנסת אכזבות גם מההישגים במו"מ הקואליציוני וגם מאיוש התיקים.

השאלה הגדולה היא לאן לקחת את האכזבה והכעס. השאלה הזו נוגעת הן לבוחרים והן לנבחרים.

אנשים רבים אומרים היום – "אני הצבעתי בשבילם והם ירקו לי בפרצוף, שישכחו ממני". אני לא מסכים עימם. תפקידי כבוחר הוא להזכיר לכם הנבחרים בשביל מה הצבעתי. להזכיר לכם שאני איתכם, אבל על תנאי. להזכיר לכם שהבטחתם אג'נדה אחרת ופוליטיקה אחרת, ושעתה חובתכם לקיים, במגבלות האפשרי. אם תמשיכו להיראות כמו "העבודה" הישנה שישבה כסמרטוט מתבכיין בממשלת שרון, ובתוך תוכה ערכה קרבות סכינאים במקום דיון על דרך ומהות, אף קוסם יחצ"נות ואפילו לא מנהיג חדש לא יוכלו להציל אתכם בבחירות הבאות………..

מפלגת העבודה לא זקוקה כעת לזעזועים בהנהגה אלא לחשבון נפש רעיוני, להתלכדות מסביב לדרך ולניסוח משותף של קווים אדומים שינחו את השרים וחברי הכנסת. בתחום המדיני בוחריכם מצפים מכם למאבק חסר פשרות לפתרון קבע במו"מ ולא לעוד בריחה חד צדדית שמחזקת את הטרור. בתחום החברתי עליכם להפגין מאבק למען מדינת רווחה במתכונת אירופית ולא להמשך הקפיטליזם החזירי מתוצרת "ליקודימה". שתי דוגמאות חיוביות לכך הן מפגשו של ח"כ איילון מ"מחנה הגנרלים" עם מחמוד עבאס, וחריצותה של ח"כ יחימוביץ' מ"מחנה החברתיים" בתיקון חוק ההסדרים. לעומת זאת, מרידות של חברי כנסת בודדים נגד התקציב מזה או נגד יו"ר המפלגה מזה מקנות למורדים הסוררים דקות חשיפה יקרות, אך פוגעות במפלגה בטווח הארוך. המפתח היחידי להצלחה של מפלגת העבודה הוא איחוד כוחות בתוך "הנבחרת המנצחת", והפניית האנרגיות לבניין ולא להרס.

בברכה,

איתי

ירושלים

****************

המכתב למעלה נשלח לעשיריה הראשונה של מפלגת העבודה ב-8 יוני 2006

(מכתב שונה במקצת נשלח לשר עמיר פרץ), בעקבות הקבס שאחז בי עם ריבוי הידיעות על המאבקים

הפנימיים במפלגת העבודה. קיבלתי 3 תשובות עד היום

12 יוני – הרצוג – חצי שורה,

22 יוני – איילון בצרופה עם לוגו

26 יוני – יחימוביץ' באימייל.

לקריאת הפוסט המלא

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: ,

2 תגובות

  1. לקסי :

    קינה

    לפני עשור ועשרה ימים הלך לעולמו חברנו דני בלוך שהיה ה"רבי" שלנו לענייני עריכה ועיתונות.
    הקינה שפורסמה אז לזכרו של דני מתאימה גם כיום עם לכתו של איתי.

    קִינָה
    אַל תֹּאמְרוּ: יִמְתְקוּ לְךָ רִגְבֵי עֲפָרְךָ
    שֶכֵּן הַמֵּתִים מֵתִים וְאֵינָם חָשִים דָּבָר
    וְלַנִּשְאָרִים אַחֲרֵיהֶם הָרְגָבִים הָאֵלֶה מָרִים עַד מְאֹד

    אַל תֹּאמְרוּ: שֶלֹא תֵּדְעוּ עוֹד צַעַר
    שֶכֵּן בַּאֲמִירַתְכֶם אַתֶּם אָרִים אֶת הַנִּשְאָרִים
    שֶאַתֶּם אוֹמְרִים לָהֶם: עַכְשָו אַתֶּם

    אִמְרוּ לָהֶם שֶיֵדְעוּ עוֹד צַעַר
    שֶכֵּן דִּינָם שֶל הַחַיִּים לִסְפּוֹד לַמֵּתִים

    צַעֲרָם שֶל הַנִּשְאָרִים עַל דְּבָרִים שֶשּוּב לֹא יִהְיוּ
    עַל חִבּוּק וְעַל דִּבּוּר וְעַל קֶשֶב וְעַל מַרְאֶה
    שֶשּוּב לֹא יוּחָש וְלֹא יִשָּמַע וְלֹא יֵאָמֵר וְלֹא יֵרָאֶה
    צַעֲרָם שֶל הַנִּשְאָרִים

    יעקב לקס
    ערד – ‏ט"ו/אלול/תשס"ט – כ"ו באלול תשע"ט

  2. יוחאי עילם :

    מאוד עצוב. איתי היה איש יקר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.