ניתוח קצרצר ולא מעמיק של תוצאות בחירות 2019ב
מאת: יעקב לקס
יש מפסיד – נתניהו – שהסב את כל המערכה על אישיותו. מערכת הבחירות שהיתה נתניהו כן או לא הסתיימה בנתניהו לא.
אין מפלגה מנצחת– התוצאות מראות מבוי סתום.
יש מפלגה וציבור שיצאו מהבור שלתוכו נתניהו דוחף אותם זמן רב מאוד, המפלגה המשותפת והציבור הערבי.
יש "מנצח" שמוצג כממליך המלכים החדש, אביגדור ליברמן שהצליח להשכיח מהציבור את הפרשות שלא התבררו.
המנצחת הגדולה והחשובה היא החברה הישראלית שהשתחררה מהסיוט של ביטול הדמוקרטיה מחר בבוקר.
אבל הניצחון הזה אינו משחרר אותנו מחובת המשך השמירה.
ייתכן שנקבל את יומו של נתניהו בבית המשפט ותהיינה התוצאות אשר תהיינה.
הכוחות שיש להם עניין בשיבוש מערכת המשפט והפיכתנו לחברה לא דמוקרטית הם עדיין רבים וחזקים ולא אמרו נואש.
לא הולכים לישון
Tags: בחירות, בנימין-נתניהו, דמוקרטיה במדרון, הרשימה המשותפת, מערכת המשפט
לא בטוח שאני מבין מה ההתלהבות והחגיגה בשורות השמאל בהינתן תוצאות האחרונות.
נותרנו עם אותם 10-11 מנדטים שהשמאל הלא פלסטיני השיג גם בבחירות הקודמות, והפעם אפילו מבלי המשקולת של גבאי ועוד עם "איחודים" שלא הוסיפו מאומה בשורה התחתונה.
תוספת הכוח לרשימה המאוחדת מעודדת אבל אינה רלוונטית להרכב הממשלה הבאה אחרי הווטו המוחלט של ליברמן עליהם מה שלא מאפשר מתמטית לכחול לבן, אפילו אם רצו (ואין כל סימן לכך), להכלילם בממשלה.
כן, סביר להניח שדרכו הפוליטית של ביבי הסתיימה ופרפוריו הנואשים בימים אלו מביכים למדי ולא יסייעו לו להימלט מאימת הדין. במוקדם או במאוחר יימצאו גם בליכוד הכוחות והתעוזה למרוד בביבי.
ומה אז ? כל תרחיש סביר מצביע על ממשלת אחדות מגה-קפיטליסטית
ולא אתפלא אם גם פחות מאופקת בהפעלת כח צבאי.
עדיין חוגגים ?
תודה דן,
אכן אין סיבה למסיבה, השמאל לא ניצח, גם לא נאמר כך במאמר / כרוז הזה.
ובכל אופן נצחון שרידת הדמוקרטיה אינו משחרר אותנו מחובת השמירה.
המתנכלים קיימים ונחושים.
העובדה שהנהירה לעבר כח"ל לא הורידה יותר את השמאל ואף נוסף לו כנראה מנדט, היא סיבה לאנחת רווחה קלה בהינתן החשש מאחוז החסימה.
עמיר פרץ הזכיר בעצם בצדק, שרק לפני חודשיים וחצי נבחר לתפקיד יו"ר.
קראתי באיזשהו מקום שליברמן מתכוון שלא להמליץ על איש בפני הנשיא, הוא יכול להקים קואליציה עם ביבי, כשהוא מחוזק משהו ביחס לבחירות מועד א' וביבי+ כחלון נחלשו.
(מה הוא יעשה במקרה כזה עם החרדיות? ינצל את האמור – התחזקות שלו לעומת החלשות ביבי).
במקרה כזה תקום קואליציה צרה מזו שהיתה לביבי עם ליברמן בכנסת הקודמת, אז לא נראה שזה הכיוון של ליברמן.
בכל מקרה – מסתמן שהוא הולך להיות בפועל ראש הממשלה, כי לאף אחד אין בעצם מספרים להרכיב קואליציה.ליברמן ימצה את המצב עד לטיפה האחרונה.ונקווה שלא הולך להתמחזר פה עוד סיבוב של אסון דמוקרטי, מהסוג שההסטוריה מכירה (ולא אין הכוונה לגרמניה).
גם ביבי עדיין לא ויתר והוא מוכן אפילו לשרןף את המועדון.
סיבה דווקא לשמוח – עצמה יהודית נפלה (אל דאגה – ביבי יחשב אותם במניין הקולות שתמכו בו…תרגיל כזה נעשה כבר בעבר בבחירות 92 "אין לרבין מנדט", בהובלה אגרסיבית ואינטנסיבית של לימור לבנת – מיד אחרי הבחירות ושנה לפני אוסלו).
הסך הכל – ביבי יכול להתגאות במורשת שהוא משאיר אחריו – הרס החברה הישראלית והשלכתה לתוך טלטלות – שיכולות להיות הזדמנות לשמאל – אז למה אינני רואה שמסתמן ניצול כזה של ההזדמנות?
והראיה – הצהרת ליברמן מהיום על הערבים.
היו לו מספיק נימוקים אחרים לתרץ אי המלצה על גנץ. הוא בנה עליהם את כל הקמפיין שלו – אז מאין צצה ההצהרה הזאת?
ברח לו? (מעוצבן שנוספו לו רק 3 מנדטים מהפרויקט שלו?)
הוא לא כל כך מחושב כפי שנהוג ליחס לו?
הוא יותר אימפולסיבי ממה שחושבים?
אולי.
ואולי לא.
האם כח"ל יכולה לשבת איתו אחרי ההצהרה הזאת?
האם הוא מתכוון לפלס דרך לממשלת ימין בראשות ביבי עם 63 מנדטים?
מה הוא מתכנן?
להיות המומלץ הבא?
איך?
אז הנה איך –
1.
ליברמן, ימינה, הליכוד = 44 מנדטים.
הדתיים – 17 וכבר יש 61.
הדתיים?
כן – הם רק יריבים – לא אויבים.
ואם הם לא רוצים להישאר בחוץ – אין להם ברירה.הם יצטרכו ללכת דרך לקראת ליברמן כדי לא להפסיד את כל הקופה?
2. ביבי וליברמן משתפים פעולה. לראשון אין ברירה והשני משתמש בו.
הדבר העיקרי שהם עסוקים בו עכשיו –
לחלוץ עריקים מכח"ל!
זו התכנית.
ביבי יהיה שר החוץ. ליברמן, רק בינתיים, שר הביטחון ואיזו בובה תהיה ראש ממשלה.
כבר דברו על זה בתקשורת.
אתפלא אם לא.
לא יצא לי לש
מוע.
טוב – "לא יצא לי לשמוע" – לא מדויק.
אחרי ההצהרה של ליברמן כבר היה ברור שמשהו יותר מסריח ממסריח.
כל החישובים הובילו לאותו המקום.
נכון יותר לומר –
לא רציתי לשמוע.
אבל אין לאן לברוח. הספיקה תגובה למאמר בעניין ההצבעה הערבית – שציירה אמנם חלק מהתסריט אבל המסקנה היחידה המתבקשת ממנה – שרטטתי פה, בהנחה שכולם כבר מדברים על זה, אז ראוי גם התיחסות בעבודה שחורה.
הם כבר יסדרו חוקים שמהם ילך לכלא רק גנץ.
המסקנה –
תסריט שנראה כאילו מפולבל ודמיוני – הוא פשוט כל כך מתבקש.
https://www.themarker.com/news/politics/.premium-1.7873060?utm_source=smartfocus&utm_medium=email&utm_campaign=daily&utm_content=https://www.themarker.com/news/politics/.premium-1.7873060